דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת זנים פארתנוקארפים במנהרה עבירה מחופה פוליאתילן ובמנהרה מכוסה ברשת 50 מש, תחנת יאיר 2012/13

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  בחינת זנים פארתנוקארפים במנהרה עבירה מחופה פוליאתילן ובמנהרה מכוסה ברשת 50 מש, תחנת יאיר 2012/13
  רבקה אופנבך דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחברת: Rivka@arava.co.il

  תקציר
  היקף שטחי החציל בערבה משתרע על שטח של כ- 550 דונם. החציל מהווה גידול חשוב בערבה אך בעיית כוח האדם ומספר ימי העבודה בחציל מקשה מאד על חקלאי הערבה. עיקר ימי העבודה מתבטא בריסוס הורמונים ובהדליה על חוטים (הדליה הולנדית). הזן המסורתי בערבה הינו קלסיק המשווק בחורף לשוק המקומי. בערבה כ – 1,300 דונם בתי רשת בעיקר לגידול פלפל. הצורך במגוון סל מוצרים לייצוא וגידול נוסף בבתי הרשת מחייב בחינת הפוטנציאל בגידול חציל בבית רשת בהשוואה לגידול המיטבי המתקבל במנהרה מחופה פלסטיק. בעונת 2012/13 נערך בתחנת יאיר ניסוי זני חציל פארתנוקארפים במטרה לאתר זנים המתאימים לגידול מוגן בערבה ליצוא, במנהרה מכוסה פוליאתילן או רשת 50 מש. במנהרת הפלסטיק התקבל יבול כללי בין 13.7 – 11.7 ק"ג/מ"ר. ללא הבדל סטטיסטי מובהק בין הזנים. לזן 6 הפארתנוקארפי, יבול כללי של 13.7 ק"ג/מ"ר לקלסיק 12.9 ק"ג/מ"ר. היתרון לזן 6 הפארתנוקארפי בה לביטוי בחסכון בימי עבודה (אין צורך בריסוס הורמונלי) באיכות הפרי לאחר השהייה מסתמן יתרון מסוים לזן 6. במנהרת הרשת נמצא הבדל מובהק ביבול הכללי של הזן 6 בהשוואה לזן קלסיק, יבול כללי של 13.1 ק"ג/מ"ר בהשוואה לקלסיק 10.3 ק"ג/מ"ר. באיכות הפרי לאחר השהייה לא נמצא יתרון לזן הפארתנוקארפי. לסיכום, קיים פוטנציאל בגידול זן הפארתנוקארפי 6 ליצוא. יבולו במנהרה עבירה מכוסה פוליאתילן זהה ליבול הזן קלסיק ובבית הרשת אף עולה יבולו על זה של הזן קלסיק.

  הבעת תודה
  תודתנו נתונה לחברות הזרעים עדן זרעים, ג'נסיס זרעים וכצ"ט, ולמועצת הצמחים עבור השתתפות מימון הניסוי.

  Variety experiment of parthenocarpic eggplants growing in walking tunnel cover with polyethylene and 50-mash net, Yair experimental station 2012/3, Arava
  Rivka Offenbach, Dorit Hashmonai, Avi Oshrovitz, Yuval Barzilai, Yoram Zvieli, Rami Golan, Israel Tzabari, Svetlana Gogio - Central and Northern Arava R&D
  Writer address: rivka@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  תצפית כנות בחציל, תחנת יאיר 2012/13

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  תצפית כנות בחציל, תחנת יאיר 2012/13
  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו ורמי גולן – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחברת: rivka@arava.co.il

  תקציר
  היקף שטחי החציל בערבה יציב ומשתרע על כ – 550 דונם. מבחן כנות לחציל אחרון נערך ביאיר במנהרה עבירה בשנת 2004/5, מאז הוכנסו לשוק כנות חדשות של עגבניות להרכבת חציל ולאחרונה נוספו כנות חציל בר בנוסף לכנת העגבניות מינואט השלטת היום להרכבת חציל. מהתרשמויות בשטחים מסחריים נראה כי ניתן להקטין את מנות המים והדשן ברבע מהמנה המקובלת כיום בחציל. בשטחים בהם נשתלו חצילים מורכבים וניתנה מנות מים כמקובל בגידול הרגיל הופיעו הצהבות אמירי צמיחה כתוצאה מעודפי מים. מבין הכנות שנבחנו הצטיינה הכנה החדשה של חברת א"ב זרעים שעלתה ביבול (14.4 ק"ג/מ"ר) על כנת הביקורת מינואט (12.9 ק"ג/מ"ר). מומלץ לחזור ולבחון כנה זו בניסויים נוספים ובהיקף חצי מסחרי בשטחים מסחריים.

  הבעת תודה
  לחברות הזרעים א"ב זרעים, מכתשים, עדן זרעים ולמועצת הצמחים עבור השתתפות במימון הניסוי.

  Variety observation of rootstock for grafting eggplants growing in walking tunnel cover with polyethylene, Yair experimental station 2012/13, Arava
  Rivka Offenbach, Dorit Hashmonai, Avi Oshrovitz , Yuval Barzilai, Yoram Zvieli, Rami Golan, Israel Tzabari, Svetlana Gogio - Central and Northern Arava R&D
  Writer address: rivka@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת התווך הביו-הידראולי על צימוח פלפל בתנאי בית רשת, תחנת יאיר 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  השפעת התווך הביו-הידראולי על צימוח פלפל בתנאי בית רשת, תחנת יאיר 2012/13
  יורם קפולניק - המחלקה לגד"ש ומשאבי שדה, מנהל המחקר החקלאי
  חננית קולטאי - המחלקה לפרחים, מנהל המחקר החקלאי
  אברהם גמליאל - המחלקה לפיטופתולוגיה ויישום חומרי הדברה, מנהל המחקר החקלאי
  יעקב אוקון - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האונ' העברית
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  גיא לוי - המכון לקרקע ומים, מינהל המחקר החקלאי
  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, יובל ברזילי, יורם צביאלי – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: hkoltai@volcani.agri.gov.il

  השפעת ההתחממות הגלובלית באזורינו תגרום, על פי המודלים השונים, לעלייה משמעותית של טמפרטורת היום והלילה, עליה בהתאדות ואי סדירות בעיתוי וכמות הגשמים; תהליכים צפויים אלו מחייבים מציאת פתרון למחסור במים. בנוסף, ירידה בכמות ואיכות המים העומדת לרשות החקלאים בערבה מקשה על גידול הפלפל. טיוב בית השורשים ופעילותו (מיקוריזה, פולימר ג'ל סופח מים) עשוי להפחית את כמות המים הנדרשת לגידול. המחקר המוצג בא לפתח טכניקה חקלאית שתקטין את תשומות המים, הדשן וחומרי ההדברה על ידי הגדלת יעילות היישום תוך התחשבות בצרכי הצמח והקטנת תשומות מים ודשן. המחקר בוחן את התרומה של פולימר סופח מים בשילוב פטריית המיקוריזה לעמידות של צמחי הפלפל להשקיה מופחתת. בניסוי שנערך בתחנת הניסיונות יאיר בעונת 2012/13 נבדקה השפעת רכיבי ה"חיץ הביו-הידראולי", מנת ההשקיה וסוג הפולימר על התפתחות וניבת צמחי פלפל. נבחנו 6 טיפולים: במנת המים הרגילה נבחנה תשתית חול בלבד ותשתית בתוספת פולימר ומיקוריזה, במנה המופחתת (70% מהמנה הרגילה) נבחנה תשתית חול עם פולימר ומיקוריזה, ללא מיקוריזה, רק פולימר ותשתית של פולימר חלופי עם מיקוריזה. מניתוח הממצאים עולה כי לטיפולי המים השפעה מכרעת על התפתחות וניבה של צמחי פלפל. למרות שטיפולי ההשקיה הגירעונית הפחיתו רק במעט את פוטנציאל הניבה ואיכות הפירות, לנוכחות הפולימר השפעה מסוימת בטיפולים בהם הייתה השקיה גירעונית באופן שמשווה את פוטנציאל היבול לזה המתקבל בצמחים שלא נחשפו להשקיה גירעונית. עוד ניתן להסיק, כי בתנאי הניסוי פטריית המיקוריזה לא שיפרה את התפתחות הצמח ולא הוסיפה ליבולו.

  פתח
• 1

  ינו
  נפח וזמן מיטביים לאומדן מאזני מים ומומסים לגידולי שדה על ידי ליזימטרים

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  נפח וזמן מיטביים לאומדן מאזני מים ומומסים לגידולי שדה על ידי ליזימטרים
  יעל רייך ונפתלי לזרוביץ - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  אלון בן-גל - מרכז מחקר גילת, מינהל המחקר החקלאי
  תום גרונוולד ועמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחברת: iael@post.bgu.ac.il

  השקיית יתר מהווה פרקטיקה נפוצה באזורים צחיחים וצחיחים למחצה בהם מים מליחים זמינים להשקיה. הצורך בהשקיה בעודף נובע מהדרישה למניעת הצטברות של מלחים בקרקע ופגיעה בתוצרת החקלאית. בעיה נפוצה הקשורה לשיטה זו הינה חוסר במידע מדויק לגבי כמויות מים הנקלטות על ידי צמחים. מגדלים רבים משקים ומיישמים חומרי הזנה בכמויות הגבוהות מהנדרש בשל אי הוודאות במדידה של צריכת מים ודשנים. לפיכך, יתכן בזבוז מים ודשנים, אשר מגביר את הסכנה להמלחה של גופי קרקע ומים וזיהומם באגרו-כימיקלים הנישאים עם מי ההשקיה. לפיכך ישנו צורך בפיתוח שיטות מדויקות יותר ונגישות יותר לחישוב מאזני מים ומלחים והערכה של אוופוטרנספירציה בתנאי שדה על מנת לשפר ולייעל את ממשק ההשקיה. ליזימטרים מהווים כלי מדויק המשמש לסגירת מאזני מים ומלחים וחישוב אוופוטרנספירציה, אך הם משמשים בעיקר לצרכי מחקר. פיתוח ליזימטרים, המתאימים לתנאי שדה, ויישומם ככלי תומך החלטה זול העומד לרשות החקלאי, יתרום לניהול ממשק השקיה נכון ולייעול השימוש במים ודשנים. יישום מדויק של מנת ההשקיה והדישון הנדרשים לגידול יביא לחיסכון במים, ולא פחות חשוב מכך, להקטנת זיהום קרקעות ומקורות מים. במקרה של משטר השקיה ביתר עם מים מליחים, יש הזדמנות לשימוש בליזימטרים ללא משקל עקב הבדלים מינימליים באוגר הקרקע לאורך העונה ובכך, להוזיל את עלויות ההתקנה ולפשט את השימוש בהם. האתגרים המרכזיים בפיתוח ליזימטרים המתאימים לתנאי שדה, פשוטים ליישום ובעלות נמוכה, הינם קביעת גודל מיטבי של הליזימטר עצמו (שטח ועומק), רזולוציה זמנית לסגירת המאזנים והוודאות שתנאי הגידול בליזימטרים זהים לשאר השדה. על כן, מטרת המחקר הינה מציאת גודל וזמן מייצגים למאזני מים ומומסים על ידי ליזימטרים הטמונים בשדה. שאלת המחקר נבדקת בעזרת ניסויי שדה ומעבדה ובעזרת מודלים ספרתיים הפותרים את תנועת המים והסעת המומסים בקרקע.
  ניסויי השדה התרחשו בעונת 2012/13 בתחנת מחקר זוהר בערבה הצפונית במבנה חממה. ליזימטרים בשישה גדלים (שלושה שטחי פנים ושני עומקים) בשלוש חזרות נטמנו בחממה. באותה חממה ממוקמת מערכת ליזימטרים משקליים בגרסה הקלאסית, אשר קיבלו את אותם טיפולים כמו הליזימטרים בשדה ושאר החממה. מספטמבר ועד מאי 2013 גודל פלפל בליזימטרים באותה שיטה כמו בשאר החממה כאשר כל צמח הושקה במים מליחים בעזרת טפטפת נפרדת. כמויות ההשקיה חושבו לפי ערכים האוופוטרנספירציה היומיים מליזימטרים המשקליים במנת השקיה של 175% מהאוופוטרנספירציה עם מים מקומיים (EC = 3.5 dS m-1).
  מדדים שונים כגון: אוופוטרנספירציה, יבול פירות, קליטת חנקן, מליחות מי הנקז הושוו בין הליזימטרים השונים ונבדק מקדם השונות. כמו כן נבדקו מקדמי קורלציה לאוופוטרנספירציה המחושבת על ידי ליזימטרים עם ובלי משקל. ניתן להסיק כי גודל הליזימטר המיטבי לגידול פלפל בקרקע חולית בערבה עם מים מליחים הינו שטח של 1 מ"ר (4 צמחים) ועומק בין 0.3-0.6 מטר. ניסויים נוספים, בקרקעות שונות ובאתרים שונים בערבה יעזרו לאמת ולבסס את התוצאות מניסוי זה שנערך בפעם ראשונה בעונת גידול 2012/13. ניסוי זה פותח אפשרות של שימוש בליזימטרים פשוטים וזולים להתקנה והפעלה לחישוב אוופוטרנספירציה מקומית עם כלי המרגיש את מערכת קרקע-צמח-אטמוספירה. מידע זה יוכל לעזור במתן השקיה ודישון מדויק ויעיל יותר שיחסוך בכסף ונזק סביבתי.

  מחקר זה ממומן בחלקו בעזרת קרן ע"ש יאיר גוראון.

  פתח