דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    אחסון פרי הפלפל על הצמח (Vine Storage) והשפעתו על איכות הפרי
    ירקות

    רמי גולן, סווטלנה גוגיו, קטרינה קריז'ובה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, דודו אלקיים, אלי פאליק, יוני אלקינד

    במהלך הגידול המסחרי בוחרים המגדלים במהלך העונה ובעיקר מאמצעה להצל את חממות הפלפל באמצעות רשתות צל שחורות בכדי לדחות את קטיף הפלפל. הדחייה בקטיף הפלפל הינה בעיקר משום שתי סיבות. האחת מחירים נמוכים בזמן הקטיף והשנייה מחסור בעובדים לקטיף. עקב כך משתנות תדירויות הקטיף של הפלפלים מתדירות של פעם בשבוע ועד לקטיף של פרי המוכן לקטיף 3-2 שבועות לאחר מוכנותו. וכך קורה לא אחת בעיקר בסוף פברואר ותחילת חודש מרס שהפרי נשאר על הצמח זמן ממושך, מעבר למהלך ההבשלה התקין שלו. ידוע כי בתקופה הזו מתרבות תלונות האיכות של הקניינים בעיקר על חיי מדף קצרים, פרי זקן, ורקבונות עד כדי כך שיש שנים בהן היצוא בתקופה זו מופסק בגלל תלונות האיכות.
    בניסוי שנערך בבית רשת בתחנת יאיר בעונת 2007/8 נבדקה השפעת דחיית הקטיף והשהיית הפרי על הצמח (Vine Storage) לתקופות שונות בשילוב עם הצללה על איכות הפרי בקטיף ולאחר חיי מדף. בניסוי נשתלו (20/8/07) הזנים קופלה ו-7182. בתקופה מ-29/10/07 עד 22/11/07 סומנו בשטח הניסוי חנטים (כ- 80 חנטים לטיפול). בתאריך 15/12/07 כוסתה מחצית שטח הניסוי ברשת צל. הפירות המסומנים סומנו שוב כאשר שברו צבע, וכן במצב של 70% פרי אדום שהוגדר כמוכן לקטיף. הקטיף בניסוי החל ב21/2/08 .הקטיפים נערכו לפי מספר הימים שהפרי אוחסן על השיח (0=קטיף בזמן, 8, 13, 21 ו- 28 ימי דחייה). הפרי הנקטף מויין והושהה בתנאי סימולציה ליצוא למשך 17 יום ב- 7 מ"צ ו- 96% לחות, ועוד שלשה ימים ב- 20 מ"צ. לאחר מזה נבדק שוב לקביעת איכותו. הקטיף הסתיים בניסוי בתאריך 13/4/08.
    מתוצאות הניסוי עולה כי ההצללה השפיעה על ההקדמה בשבירת הצבע, להקטנת הפרי ולהורדת הסידוקים בפרי ביום הקטיף. אחסון על השיח (Vine Storage) ודחיית הקטיף של פרי הפלפל גרם להעלאת אחוז הפרי הזקן ביום הקטיף בכל הזנים. הפרי שאוחסן 7-10 ימים על השיח, ללא הצללה, נמצא לא ראוי לשיווק לאחר בדיקת השהייה. התגובה להצללה שונה בין הזנים. בזנים קופלה ו-7182 ניתן היה לאחסן על השיח את הפירות כשבועיים ועדיין להגיע לשוק עם פרי מכיר, לעומת זאת איחסון לתקופה דומה של הזן 7158 הביא לתוצאה של 100% פרי זקן בעת הקטיף.

  • 1
    ינו
    תמצית תוצאות ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה תחנת זוהר כיכר סדום 2007/8
    ירקות

    ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2007/8
    שתילת 10/09/07, קטיף מ- 23/12/07 עד 2/6/08, סה"כ 15 קטיפים
    תמצית התוצאות
    צורת הפרי מאופיינת ביום הקטיף: ציון מעל 2.1=פרי מאורך, פחות מ- 1.9=פרי פחוס
    ציון האיכות נקבע לאחר השהייה של 14 יום ב-7מ"צ ו- 96% לחות, ו- 3 ימים ב20 מ"צ
    מרכיבי ציון האיכות: פרי זקן 60%, פרי כתום 30%, חריגי צבע 10%.

  • 23
    ינו
    רשתות צל להגנה מפני קרה
    ירקות, מטעים, פרחים

    רשתות צל להגנה מפני קרה
    מאיר טייטל, אורי פייפר, יורם צביאלי

    בניסוי שדה שנערך בעונת 1992/3 בבית רשת של משק רני חן, מושב פארן נבדקה מספר סוגי רשת ליכולתם להגן על צמחי הפלפל מנזקי קרה.
    בקרה ששררה בלילות 16-18 ינואר 1993, סיפקה רשת האלומיניום הגנה טובה לצמחי הפלפל, לעומת שאר הרשתות.
    הרצאה ביום עיון לאחר הקרה, פארן 21/02/2008

  • 1
    ינו
    בחינת זני חצילים פארתנוקארפים במנהרה עבירה. תחנת יאיר 2006/7
    ירקות

    רבקה אופנבך, שי אהרון, יורם צביאלי, דודו אלקיים, ישראל צברי ורמי גולן

    היקף גדול החצילים בערבה בשנת 2006/7 עומד על כ- 750 דונם. החציל מהווה גידול חשוב אך בעיית כוח האדם ומספר ימי העבודה בחציל כתוצאה מריסוס הורמונים לתפרחות בחודשי החורף מקשה מאד על חקלאי הערבה. חקלאות אורגנית הולכת ומתרחבת בערבה. גדול חצילים אינו תופס מקום בחקלאות זו בין היתר בגלל איסור השימוש בהורמונים להגברת החנטה בחציל החורפי. זנים פארתנוקארפים העשויים לשפר את יבול החציל האורגני נוספו לאחרונה לסל המוצע על ידי מספר חברות זרעים. מטרת הניסוי הייתה איתור זנים פארתנוקארפיים שניתן לגדלם ללא צורך בריסוס הורמונלי במטרה לחסוך בכוח אדם ואפשרות לגדל חציל אורגני במהלך החורף. שתילי חציל נשתלו (9/9/06) במנהרה עבירה רוחב 6 מטר, 4 ערוגות שתילה, רוחב ערוגה 1.5 מטר, צמח לטפטפת כל 50 ס"מ, 3 ענפים לצמח, 1.3 צמחים למ"ר (1,330 צמחים לדונם), 3.9 ענפים למ"ר. במהלך הגדול רוססו הפרחים בחלק מהחלקות בחנטון. בניסוי נבחנו 3 זנים פארתנוקארפים בהשוואה לזן המסחרי קלסיק שרוסס בהורמונים. שלושת הזנים הצטיינו ביבול הכללי בהשוואה לביקורת. הזן סנטוס ומרגריטה הגיעו ליבול של 10.3 ו – 10.1 ק"ג/מ"ר בהתאמה בהשוואה לזן הביקורת קלסיק שהגיע ליבול של 7.8 ק"ג/מ"ר. גם ביבול האיכותי הצטיינו הזנים הללו ועלו על זן הביקורת קלסיק, אחוז הפרי האיכותי גבוה במרגריטה (63%) בהשוואה לקלסיק (54%). לזנים הפארתנוקארפים משקל פרי בודד איכותי נמוך בהשוואה לקלסיק. משקל הפרי הבודד של קלסיק האיכותי היה גדול (394 גרם) מהמרגריטה (360 גרם) ונמוך מהסנטוס (340 גרם) בהופעתם הם נראים קטנים בהשוואה לקלסיק שרוסס בהורמונים ולו מופע שונה, מאורך ומקובל מאד בשוק בחורף. באיכות הפרי לאחר השהייה אחוז הפירות הרכים גבוה מעט בקלסיק בהשוואה לזנים האחרים .בספירת הזרעים לזנים הפארתנוקארפים יש כמצופה, זרעים בפרי, אך מכיוון שהפרי צעיר הם מאד זעירים ולא משמעותיים בבישול. תכונה חשובה לזנים הפארתנוקארפים היא היעדרות קוצים על גבעולי הצמח בהשוואה לזן קלסיק, יתרון במהלך הגדול לנוחיות בהדלייה ובקטיף. לזנים הפארתנוקארפים מופע שונה מעט, וכניסתם ומקומם בשוק תיבחן בעתיד בהתאם לצרכי השוק והחקלאים בעלי עניין.
    מומלץ לבחון בהמשך את הזנים מרגריטה וסנטוס.