דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מיהול מים מותפלים עם מליחים לייעול השימוש במים בחקלאות ומזעור נזקים סביבתיים

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  מיהול מים מותפלים עם מליחים לייעול השימוש במים בחקלאות ומזעור נזקים סביבתיים

  אלון בן-גל, אורי ירמיהו, מרים סילבה רואיז - המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  נפתלי לזרוביץ - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  אביתר איתיאל, שלמה קרמר שלי גנץ - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, תום גרונוולד, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: bengal@volcani.agri.gov.il

  תקציר
  את המינרלים החסרים ממים מותפלים המיועדים לחקלאות ניתן להוסיף כדשן או לחילופין לספק אותם על ידי ערבוב עם מים מליחים שריכוז היסודות הללו בהם גבוה. שאלת המחקר היתה האם ערבוב מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת לקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית? מטרת המחקר היתה לבחון את הגישות השונות באספקת המינרלים החסרים לצמח (ערבוב או הוספת דשנים) המושקה במים מותפלים. מטרות ייחודיות של המחקר היו: א. כימות היתרונות והחסרונות של ערבוב מים מותפלים עם מים מליחים מבחינת גידול צמחי פלפל, בזיל ועגבנייה וזיהום הסביבה. ב. התאמה ובחינה של תהליכים במודלים המשלבים זרימת מים והסעת מלחים ברצף קרקע, צמח ואטמוספרה להערכת היבול ונזקי סביבה כתלות באיכות והרכב מי ההשקיה. ג. בדיקת היחסים בין מינרלים חיוביים ושליליים בקליטה על ידי הצמח ובהצטברות בצמח. ד. לבחון את רגישות תגובות הגידולים למליחות מי השקיה כתלות תנאי אקלים. המחקר התבסס על ניסויים בצמחים בתנאים מבוקרים ובחלקות חצי מסחריות. במחקר היה שימוש במודלים למערכת קרקע- צמח - אטמוספרה. בעונת 2009/10 בוצעו ניסויים בפלפל. בעונת 2010/11 בוצעו שני ניסויים בבזיל. בעונת 2011/12 בוצעו ניסויים בעגבנייה. הניסויים בוצעו במערכת של 24 ליזימטרים בחממה בגילת וב-12 ליזימטרים ובחלקות שדה בחממה חצי מסחרית בתחנת זוהר, כיכר סדום. הבזיל נמצא עמיד מאוד למליחות ופלפל ועגבנייה די רגישים. בהשקיה עם מים מליחים ועם מים מעורבבים ניתן לקבל יבולים השווים לאלה שגדלו עם מים מותפלים מדושנים אך זאת רק כאשר מעלים את מנת ההשקיה ב 20 עד 50%. תגובת פלפל ועגבנייה למליחות היתה בשיעור גבוה יותר כאשר צריכת המים (דרישה האקלימית) היתה גבוהה יותר. בעזרת קביעת היחסים בין VPD בחממה לרגישות היחסית של הגידולים למליחות, ניתן לייעל את השימוש במים. זאת על ידי השקיה במים מליחים יותר בעונות מתונות ושינוי למים בעלי מליחות נמוכה יותר בעונות חמות.

  הבעת תודה
  תודתנו נתונה למדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תוכנית מספר 304-0393-10
  תודה רבה לאינה, לודמילה ויבגני במרכז מחקר גילת.

  Blending of desalinated and saline water for efficient agricultural and responsible environmental use
  Alon Ben-Gal, Uri Yermiyahu - Gilat Research Center, Agricultural Research Organization.
  Writer address: bengal@agri.gov.il
  Naftali Lazarovitch - Ben Gurion University
  Eviatar Ityel, Shlomo Kramer, Sheli Gantz - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Shabtai Choen, Rivka Offenbach, Tom Gronvold, Ami Maduel – Central and Northern Arava-Tamar Research and Development
  Keywords: Capsicum, pepper, tomato, sweet basil, Salinity, desalination, irrigation, tomatoes, climate conditions

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  אורי צעירי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il

  מחסורי חמצן אפשריים על פי רוב בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד, כאשר קצב נשימת השורש עולה ושטף החמצן המגיע לשורשים נמוך מהנדרש. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. מחסורי חמצן בבית השורשים גורמים לעיכוב בהתפתחות הצמח וצפויים בטמפרטורת מצע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו (4/8/2011) צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה. התשתיות היו שונות רק בסוג יריעת הצד. בתשתית 1 יריעת פלריג ובתשתית 2 יריעת פוליאתילן. בנוסף הושקו הצמחים בארבע מנות מים יחסיות לערכי אוופוטרנספירציה (ET). ניסוי זה מהווה חזרה על ניסוי שהתבצע בעונות קודמות.
  חסימת מסלולי דיפוזיית החמצן הצידית באמצעות יריעת פוליאתילן הפחיתה את ריכוזו במצע בעומק של 20 ס"מ בשיעור יחסי של 7%, אך בשונה מניסויים קודמים בהם נמצאה פגיעה ביבול הפירות והביומסה בניסוי זה לא נמצאה פגיעה. מנגד טיפולי ההשקיה גרמו לתגובה של 25% בביצועי הצמח. הסיבה לחוסר התגובה לתשתית נמצאה באמצעות חשיפות השורשים. חדירת השורשים לתוך מצע החול התעכבה למשך 80 הימים הראשונים שלאחר השתילה. מחשיפות שהתבצעו בעונות הקודמות נמצא שקצב התארכות השורשים הממוצע מגיע לכדי 1 ס"מ ליום בתקופה שמיד לאחר השתילה. כלומר, ניתן היה לצפות שעשרים ימים לאחר השתילה יגיעו השורשים לעומק של 20 ס"מ. דבר זה לא קרה בניסוי הנוכחי בשל אחיזת המים הגבוה של הקומפוסט בהשוואה לזו שבחול. אנו מניחים כי הבדלי ריכוזי החמצן שנמדדו בין שני טיפולי התשתית נבעו במלואם מנשימת המיקרו אורגניזמים ולא מנשימת שורשים.

  תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.

  Effect of water application and root-zone format on pepper plants. 2011/12
  Ityel E., Tzeiri U., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I., Ben Gal A. and Lazarovich N.
  Eviatar@arava.co.il
  Keywords: Capsicum annuum, irrigation, root distribution

  פתח
• 1

  ינו
  משק מודל לתשתיות גידול, משק אורי גנות פארן – שנה ראשונה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  משק מודל לתשתיות גידול, משק אורי גנות פארן - שנה ראשונה

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  אורי גנות - מושב פארן
  ישראל צברי, רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il

  שטחים רבים בערבה מאופיינים כקרקעות "חמדה", קרקע אבנית לא אחידה, עם מרכיב אבק הגורם למוליכות הידראולית נמוכה. במהלך עשרות שנות הרחבת ההתיישבות בערבה הגיעו למסקנה שעדיף לצפות בחול מיובא את הקרקע המקומית על פני התמודדות עם כל הבעיות שמציבה קרקע החמדה. לנוכח הידלדלות מקורות החול בשנים האחרונות עולה הצורך של בחינת חלופות לתשתית ציפוי החול. בחלקת קרקע חמדה במושב פארן, הוקם בעונת 2011/12 משק מודל בשיטת הנש"מ. משק המודל הוקם במטרה לעקוב אחר העלויות הכרוכות ביישום השיטה ולהשוות את ביצועי הצמחים לאלו שבתשתית ציפוי חול. משק המודל כלל את המצעים הבאים: קומפוסט בלבד, חול וקומפוסט, חול ואפר פחם. העלות הכוללת לתשתית נש"מ עם מצע קומפוסט הגיע לכדי 22,000 שקל לדונם מזה כ-38% עלות החומרים, 12% עלות טרקטורים וכלים (כולל פעילות קק"ל), ו 50% עבודת אדם. עלות זו הייתה גבוהה מהצפי שלנו בכ-70% כשכול הסטייה נמצאת בסעיף שעות עבודה. פעולת הסיקול, עיצוב התעלות, פיזור החצץ והמצע גזלו את עיקר שעות העבודה.
  לסיכום עונת הגידול הראשונה, התפתחות צמחי הפלפל הייתה תקינה בשתי התשתיות שהכילו קומפוסט. בתשתית אפר הפחם סבלו הצמחים מפיגור בצימוח החל מ-30 ימים אחר השתילה. חנטה של פירות רבים בתחילת ספטמבר בלמה את הצימוח. כתוצאה מתנאי הטמפרטורה הנמוכה במיוחד ששררו באזור החל מסוף חודש אוקטובר לא הצליחו צמחי הפלפל לייצר גל חנטה שני. תוצאת היבול של חלקה זו הייתה נמוכה משאר חלקות המגדל אך לא ניתן לקשור את התוצאה לאופן הגידול מאחר וחלקת ההיקש נשתלה 8 ימים מוקדם יותר. לא ברור אם מליחות הקומפוסט השפיעה על גובה היבול. את הנחיתות של חלקת אפר הפחם ניתן לקשור לרטיבות נמוכה יותר בשל אחזקת מים נמוכה של החול והאפר. המעקב על משק המודל מתוכנן להימשך בשלושת העונות הבאות.

  תודה ליוסי קיסוס ממושב פארן, לאילון גדיאל מנהל מו"פ ערבה, על תרומתם בהכנת משק המודל. לקרן הקיימת לישראל על עזרתה במימון הקמת משק המודל.

  Model farm NASHAM Paran, 1st year
  Eviatar Ityel - Sha'ham, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Ori Ganot - Moshav Paran
  Israel Tzabari, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli - Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, 2011/12

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, 2011/12

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  חשמונאי ד', אופנבך ר', אושרוביץ א', צברי י' וצביאלי י' - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il

  שיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילארי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים נמוכות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקיה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה, ולהקטין בכך את זיהום מי התהום בחנקות. הבעייתיות ביישום השיטה טמון בכך שבממשק האורגני חל איסור בהטמנת יריעה חוסמת שורשים (כגון יריעת הפלריג המשמשת כיריעת צד). בשל התכונות ההידראוליות של היריעה ישנה פחיתה משמעותית של תנועת המים הצדית ובכך משתפרת דחיקת המלחים. בדגם המותר לשימוש בחקלאות האורגנית קיים מחסום בלבד ללא יריעת צד המביא לכך שתנועת המים עוקפת את מחסום החצץ.
  בניסוי רב שנתי המתנהל זו העונה השלישית בתחנת יאיר, נשתלו (1/8/2011) צמחי פלפל מהזן סובק (זרעים גדרה) בבית רשת. שתי מנות השקיה נבחנו כך שהמנה הנמוכה נפלה ב- 40% ממנת ההשקיה הגבוהה. בסוף עונת הגידול הסתכמו המנות ב-1,240 ו-760 קוב לדונם, בהתאמה. נבחנו שתי תשתיות בית שורשים, בהן תשתית נש"מ הכוללת מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ואילו כתשתית הביקורת שימשה קרקע בלתי מופרת. בכל תשתית ומנת השקיה נבחנו שני אופני יישום קומפוסט: (1) הצנעת הקומפוסט בתיחוח, (2) פיזור ע"פ הקרקע ללא הצנעה.
  מתוצאות הניסוי בעונה זו עולה כי נמצאה השפעה רק לטיפולי התשתית. טיפול המחסום העלה את כלל יבול הפירות ואת מספר הפירות ליצוא ב 17% יחסית לביקורת.

  תודה לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה ולמועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי.

  Effects of root zone format, irrigation quantity and compost mode of application on organically grown pepper.
  Ityel Eviatar – Extension Service (Sha'ham) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Hashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Zvieli Y., Tsabari I. – Central and Northern Arava R&D
  Writer address: Eviatar@arava.co.il

  פתח