דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תמצית תוצאות ניסוי זני פלפל בבית רשת תחנת יאיר 2007/8

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  תמצית התוצאות

  יורם צביאלי, רמי גולן

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת חימום יום על גידול פלפל בכיכר סדום 2007/8

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  נושא השפעת העלאת הטמפרטורה במבנה בשעות היום ע"י סגירת וילונות בשעות היום במבנה המחומם ולכידת החום במבנה עד לתחום של 28 מעלות מ"צ, בהשוואה למבנה מחופה פלסטיק אשר הוילונות בו פתוחים, נבדק בתחנת הניסויים זוהר בכיכר סדום. בעונות קודמות של ביצוע הניסוי התקבלה תרומה חיובית של העלאה ביבול במבנים בהם הופעל טיפול חמום יום. ניסוי המשך שנערך בעונת 2007/8 בוצע בשני מבנים כאשר מבנה הביקורת היה מאוורר כל העת ללא סגירת וילונות במהלך הגידול ואילו המבנה המטופל (חימום יום) קושר למערכת בקרת אקלים (אלדר) אשר פיקדה על רמת הטמפרטורה הנדרשת, באמצעות שליטה על וילונות המבנה בהתאם לטמפרטורה. ספי הטמפרטורה המוגדרים: סגירה 27 מ"צ 30 מ"צ לפתיחת וילונות. במסגרת הניסוי נשתלו (4/9/07) בקרקע ובשרוולי פרלייט (בעומד מחושב של 3,300 צמחים לדונם) שני זני פלפל, סליקה ו-7158, והודלו הדליה ספרדית. במהלך הגידול טופלו הצמחים כמקובל בגידול פלפל במבנים בערבה. בסיכום הניסוי לא נמצאה תרומה חיובית לטיפול החימום ואף לירידה ביבול היצוא. מתוצאות הניסוי עולה כי היבול בזן 7158 גבוה מהיבול בזן סליקה בכל הטיפולים. נראה כי הטמפרטורות בטיפול חימום היום לא היו מספיק גבוהות על מנת להביא לתרומה המצופה של העלאת יבול. התוצאות שהתקבלו בניסוי בעונה זו הפוכות מתוצאות בשנים קודמות, כנראה עקב טמפרטורה נמוכה חריגה הן באקלים החיצוני והן של טיפול חימום היום.

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, עמי מדואל, ישראל צברי, יורם צביאלי, רמי גולן, אביתר איתיאל

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת חימום יום בתחנת יאיר 2007/8

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זה נערך ברקע ארבע עונות ניסוי בתחנת "יאיר" לבחינת אפקט חימום יום וחימום לילה על יבול פלפל ואיכותו. בכל הניסויים שנערכו בתחנת יאיר לא נמצאה עד כה תרומה לחימום לילה ואילו חימום יום "מוגזם" (לכ- 35 מ"צ) גרם לירידה משמעותית ביבול. בתחנת זוהר, לעומת זאת, נמצאה תרומה חיובית לחימום (הדליה "ספרדית"). הנחותינו בניסוי השנה היו, כי הגורם המגביל את היבול בחורף הוא כושר חנטה העומד ביחס הפוך לכמות העלווה העומדת לרשות הצמח עקב שימוש בשיטת ההדליה "ההולנדית" המגבילה את כמות העלווה, הניסוי הנוכחי נערך בשיטת ההדליה הספרדית בה אין כמעט התערבות מלאכותית במבנה הצמח.
  הניסוי נערך בתחנת יאיר בארבעה מבני חממה בגודל של 340 מ"ר למבנה. בכל מבנה נשתלו (4.9.07) שתילי פלפל מהזנים סליקה ו-7158 ב-4 חזרות לכל זן. 2 מבנים מתוך הארבעה חוממו לטמפרטורת מינימום לילית של 12 מ"צ ובשעות היום נשמרה טמפרטורה ממוצעת של כ-28 מ"צ. מבנה נוסף לא חומם בלילה אך טמפרטורת היום נשמרה על כ-28 מ"צ המבנה הרביעי מבנה הביקורת הופעל ללא סגירת וילונות או חימום והטמפרטורה בו נקבעה בהתאם לתנאי הסביבה הטבעיים אשר שררו באותה עת.
  טיפולי חימום יום ולילה 12 מ"צ מינימום לא תרמו לעלית יבול באף אחד מהזנים בהשוואה לחימום יום בלבד, הזן 7158 לא הגיב לטיפולים בפרמטר של יבול האיכותי ולא היה הבדל בין טיפול הביקורת וטיפולי החימום. ביבול הכללי הייתה תגובה וחימום של יום ולילה תרם לעליה ביבול. בזן סליקה, לא היו הבדלים ביבול בין טיפולי החימום, אך טיפול הביקורת היה נמוך משמעותית הן ביבול היצוא והן ביבול הכללי לעומת טיפולי החימום. חודש ינואר הקר ביותר גרם ליצירת ההפרש המשמעותי. מתוצאות הניסוי עולה כי לזנים ישנה משמעות גדולה ביותר לטיפולי החימום ויש לבחון זנים נוספים בהקשר הנ"ל.
  שבתאי כהן, אבי אושרוביץ, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, אביתר איתיאל

  פתח
• 1

  ינו
  ניהול ההשקיה על פי חיווי מטנסיומטר – בחינת משמעות ערך הפעלת ההשקיה על כמות המים העונתית והיבול בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  טנסיומטרים וחיישני תכולת רטיבות רציפים יכולים לספק מידע אמין על אופן השתנות תכולת הרטיבות בבית השורשים בזמן אמת. השינויים בכמות המים בקרקע הם תוצאה של כלל ההשפעות הסביבתיות והצמחיות על קצב קליטת המים על ידי הצמחים וניקוז המים לעומק חתך הקרקע. שילוב ציוד מסוג זה במערכת בקרת ההשקיה יאפשר להגיב בזמן אמת לפחיתה בכמות המים בקרקע וכך לנהל באופן יעיל ומושכל את מימשק ההשקיה. בעונת הגידול 2006/7 נערך במשק ישראל זר במושב פארן, ניסוי השקיה בו נבחנו מנות מים שונות באותו ערך הפעלה שהתקבל באמצעות חיווי מטנסיומטר רציף. התוצאות מלמדות כי השיטה אכן יכולה לתזמן את ההשקיה בשדה באופן אוטומטי, כך שהצמחים יקבלו את מנת המים הנחוצה בהתאם לשינויים במזג האוויר. כמות המים היומית הממוצעת, שסופקה לשטח, הלכה וקטנה בכל הטיפולים עם התקצרות היום והירידה בטמפרטורות. כמו כן תדירות ההשקיה השתנתה בהתאם לגודל מנת ההשקיה שניתנה בעת קבלת החיווי מהטנסיומטר בשדה. במנת ההשקיה הקטנה התקבל המרווח הקצר ביותר בין ההשקיות. יעילות ההשקיה השתפרה בכל הטיפולים ללא פגיעה ברמת היבול.
  מטרת הניסוי המדווח שנערך בעונת 2007/8 הייתה: לבחון את המשמעות שיש למתן אותה מנת השקיה ברמות מתח מים שונות, על מימשק ההשקיה והיבול. על מנת להגדיר את התחום בו יבחר ערך הסף להפעלת ההשקיה על פי טנסיומטר, ניתנה סוף חודש אוגוסט 2007 מנת ההשקיה פעם ביום אחר הצהרים בכדי ללמוד כיצד משתנה קריאת מתח המים בטנסיומטרים. לאורך הקו המייצג את השינוי בכמות המים בקרקע כתוצאה מצריכת הצמחים נבחרו שלשה ערכים. הנמוך כ-10 מיליבאר מעל גמר הניקוז בלילה ושני הנוספים בהפרשים של 10 מיליבאר האחד מהשני. מנת המים בעת קבלת חיווי מהטנסיומטר הייתה 3.65 מ"מ. הפעלת הטיפולים הייתה בתאריך 01/09/2008. במשך חודשים ספטמבר ואוקטובר תדירות ההשקיה הייתה בדרך כלל פעם ביום בכל הטיפולים. מדי פעם ניתנו שתי השקיות ביום בעיקר בחודש ספטמבר, כאשר בטיפול בו מתח ההפעלה היה נמוך, היו יותר אירועים של מתן השקיה פעמיים ביום. מנות המים העונתיות היו 989 מ"מ בטיפול מתח הפעלה נמוך, 962 מ"מ במתח הפעלה בינוני ו- 864 במתח הפעלה גבוה. היבול המצטבר היה: 10 טון\דונם, 9.3 טון\דונם ו-9.2 טון\דונם בהתאמה. לא היה הבדל מובהק בין הטיפולים.
  טיפול מתח ההפעלה הגבוה היה יעיל יותר בשימוש במים על פני כל עונת הגידול. עיקר החיסכון במים בא לידי ביטוי החל מסוף נובמבר, תקופה בה צריכת המים הולכת וקטנה יחד עם ירידת הטמפרטורות והתקצרות היום, והמרווח בין ההשקיות גדל. היתרון בניהול ההשקיה על פי חיווי מטנסיומטר הוא ההתאמה הטובה של ממשק ההשקיה לצריכת הצמח בהתאם לגודלו, להתפתחותו ולתנאי מזג האוויר. ייתכן מאד כי הודות לתיזמון הטוב של מועד ההשקיה לא הייתה פחיתה ביבול במקביל להקטנת כמות המים. מנות המים העונתיות לעונת 2007/8 היו נמוכות ביחס לשנים אחרות, עקב אירוע הקרה החריג שגרם לירידת הצריכה מיד בסיומו ולהתקצרות עונת הגידול בכחודש ימים.

  שלמה קרמר, ישראל זר, אלישע קניג

  פתח