דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    אבקת גופרית כנגד קימחונית בפלפל
    הגנת הצומח, ירקות

    אבקת גופרית כנגד קימחונית בפלפל

    שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, אלי ברדוגו - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר

    תקציר
    פלפל הוא הגידול העיקרי בערבה ומרבית התוצרת מיועדת ליצוא. מחלת הקימחונית בפלפל הפכה בשנים האחרונות לאחת מהמחלות החמורות ביותר בגידול הפלפל ברחבי העולם. צמח הפלפל נחשב לאחד מהגידולים הרגישים ביותר למחלת הקימחונית ועיקר הנזק הנגרם לצמח נובע מנשירה של עלים גם ברמות מחלה לא גבוהות. תופעת נשירת העלים מחלישה את הצמח לעיתים עד כדי תמותה וחושפת את פירות הפלפל למכות שמש, הפוסלות את הפרי לשווק, זאת בנוסף לאובדן יבול כתוצאה מאובדן שטח הטמעה הנובע מהכתמים הנקרוטיים הנוצרים על גבי העלים וכתוצאה מנשירת העלים. הדברה כימית היא הדרך המקובלת ביותר היום בקרב המגדלים לבקרת המחלה. קיימים מגוון רחב של תכשירי הדברה מקבוצות כימיות שונות להם יעילות רבה כנגד מחולל המחלה.
    בערבה נפוץ בשנים האחרונות הנוהג של פיזור אבקת גופרית לאורך הערוגה ככלי להדברת קימחונית בפלפל. מתצפיות בשטח נראה שהגפרית בצורת יישום זו תורמת להדברת המחלה בעלים התחתונים. בתצפית שנערכה בתחנת יאיר בעונת 2006/07 נבחנה השפעת יישום גופרית באבקה על התפתחות הקימחונית. במנהרה עם כיסוי רשת 50 מש פוזרה גופרית בשני שלבים, על הקרקע לפני הופעת המחלה ובגובה הצמחים, בתוך שוקת מוגבהת, עם הופעת סימני המחלה. נמצא שפיזור אבקת הגופרית היה שקול מבחינת ההדברה לריסוס אחד עם גופרית נוזלית שניתן עם הופעת סימני המחלה. על אף ההשפעה שנצפתה, נראה שישום אבקת גופרית לקרקע לא צפוי להפחית את מספר הריסוסים המיושמים כנגד קמחונית.

  • 1
    ינו
    השפעת מיקוריזה על תגובת פלפל לעקות שונות: מים, המלחה, דשן ומחלה
    ירקות, הגנת הצומח

    השפעת מיקוריזה על תגובת פלפל לעקות שונות: מים, המלחה, דשן ומחלה
    שמעון פיבוניה, רחל לויטה, יעל בר לבן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    יורם קפולניק - מכון למדעי הצמח, מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי

    תקציר
    פטריות המיקוריזה משפרות התפתחות הצמח ע"י תגבור קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח, משק המים, מאזן ההורמונאלי, מבנה הקרקע ועמידות הצמח נגד פתוגנים בשורש. בניסויים שנערכו בעונת 2006/7 בתחנת יאיר בערבה נבחנה השפעת מיקוריזה על תגובת צמחי פלפל למגוון עקות. העקות שנבחנו כללו עקת מחלה - קרקע מאולחת בפיתיום, עקת דשן - מחסור בזרחן ושילוב של עקת מים ומלח. נמצא שצמחים עם מיקוריזה תרמו מאד להתמודדות הצמח עם העקות. צמחי פלפל מיקוריטיים שגדלו בקרקע מאולחת בפיתיום יצאו מהר מהעיכוב וצמחו באופן נמרץ. צמחי פלפל שנחשפו לדישון דל זרחן צמחו באופן תקין הדומה לזה של צמחים שדושנו כהלכה. צמחי פלפל שנחשפו לעקת מים ומלח ו/או שילוב העקה הנ"ל עם עקת זרחן הניבו יבול הדומה לזה של צמחים שהושקו ודושנו כמקובל. כאשר צמחי פלפל לא היו חשופים לעקה לא נמצא לצמחים המיקוריטיים יתרון מבחינת הצימוח והיבול. שימוש מסחרי במיקוריזה עשוי להביא בעתיד לפחיתה בצריכת המים לדונם גידול פלפל ולהתמודדות מוצלחת של הצמחים עם עקות. המיקוריזה עשויה לשמש מעין ביטוח לחקלאי כנגד עקות צפויות ולא צפויות העלולות להתפתח בשדה.

  • 1
    ינו
    השפעת תשתית בית השורשים, האקלים, ועונת הגידול על יבול פירות וחומר יבש בעגבניות צ’רי
    ירקות

    אביתר איתיאל,שושי אליהו, שי אהרון, רבקה אופנבך, שבתאי כהן, ישראל צברי, דודו אלקיים, רמי גולן

    מטרת הניסוי הינה לבחון השפעת תשתית בית שורשים על יבול פירות בעגבנייה במבחן רב שנתי. כאשר מגדלים בתעלת הזנה או בנש"מ לא מבצעים כל עיבוד קרקע בין עונות הגידול ולא מצניעים קומפוסט. מרבית המגדלים בערבה עדיין נוהגים להוסיף קומפוסט לקראת השתילה ולהצניעו באמצעות תיחוח. טיפול זה יינתן רק לטיפול הביקורת מדי שנה.
    צמחי עגבנייה מהזן שירן (הזרע) נשתלו בשתי עונות גידול בבית פלסטיק בתחנת יאיר ב- 24/8/06 ו ב-18/1/07. נבחנו שלוש תשתיות בית השורשים: תעלת הזנה , נש"מ דו שכבתי, וביקורת. למעט שיפור בחיי המדף של הפרי, טיפולי התשתית לא הניבו תוצאה שונה מהביקורת בשום משתנה יבול ואיכות וזאת בשתי עונות הגידול. גם הקרבה למזרון, למרות תנאי טמפרטורה משופרים בשעות מסוימת, לא השפיעו. יתכן והזן אינו רגיש מספיק לתנאי בית השורשים והאקלים, או שהתשתיות לא גרמו לשינוי משמעותי בתנאים בבית השורשים. נקודה זו תעמוד לבדיקה בעונה הקרובה בה ישולב טיפול נש"מ משופר בו ריכוזי החמצן יהיו גבוהים מאשר בדגם הנש"מ כפי שנבדק בתנאי ניסוי זה.

  • 1
    ינו
    השפעת חומרים משפרי הזנה על יבול הפירות בפלפל
    ירקות

    השפעת חומרים משפרי הזנה על יבול הפירות בפלפל
    אביתר איתיאל, אריאל קיטרון, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, משה איטח, עמנואל לויטין

    שימוש בתוספי הזנה בגידולים חקלאיים קיים במספר מדינות. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תכשירים המבוססים על אצות ים (אקדיאן, אסקופילום נודוסום (Ascophyllum nodosum)) ועל חומצות אמינו (טרה סורב שורשים). בניסוי שנערך בעונת 2007/8 בבית צמיחה מסחרי (משק קיטרון) במושב עידן בערבה יושמו חומרי ההזנה לצמחי פלפל. הניסוי כלל ארבע טיפולים: 1. טרה-סורב, 2. אקדיאן, 3. טרה-סורב+אקדיאן, 4. ביקורת, במבנה פקטוריאלי מלא והוצב בתבנית של שישה בלוקים בחלקות מפוצלות.

    מתוצאות הניסוי עולה כי לא נמצאה לטיפולי יישום חומרי ההזנה כל השפעה על יבול הפירות.