דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2012/13

  יורם צביאלי, עמי מדואל, תום גרונוולד, רבקה אופנבך, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: yzvieli@arava.co.il

  תקציר
  שטח הפלפל במנהרות עבירות (חממיות) בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2012/13 להיקף של כ-2,100 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ- 19,500 דונם, כאשר רוב המנהרות נמצאות בכיכר סדום. אזור הכיכר הינו נישה ייחודית בעל יתרונות אקלימיים לגידול. בחורף נוח במיוחד באזור זה ומתאפשר המשך הצימוח והחנטה. כמדי שנה, הועמד בעונה זו בתחנת זוהר כיכר סדום ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל, סה"כ 9 חברות זרעים. זני פלפל נשתלו (10/9/12) במנהרות עבירות (מפתח 6.40 מטר) מכוסות פוליאתילן. המנהרות כוסו ברשת צל נוספת למשך כחודש ימים מיום השתילה. הניסוי נערך בשתי מנהרות וכלל מבחן ותצפית ונשתלו בו 17 זנים אדומים, 8 זנים צהובים ו- 7 זנים כתומים, סה"כ 32 זנים. הקטיף החל ב- 23/12/12 (104 ימים משתילה) ונמשך עד 1/6/12, 150 ימים, סה"כ נערכו 15 קטיפים. היבול הכולל של הזנים במבחן בחודשים ינואר - אפריל נע בין 11.5 ל 13.3 ק"ג למ"ר והיבול ליצוא בין 8.2 ל 11.3 ק"ג למ"ר, ובנוסף יבול כללי שנקטף בחודש מאי, בין 1.4 ל 2.3 ק"ג למ"ר (טבלה 2). זני התצפית הניבו (ינואר - אפריל) יבול כללי בין 9.5 ל 14.3 ק"ג למ"ר ויבול יצוא של 7.0 עד 12.5 ק"ג למ"ר, ויבול כולל בחודש מאי בין 1.1 ל 3.0 ק"ג למ"ר.
  מבין זני המבחן בלטו בתוצאות יבול גבוה ואיכות טובה הזן האדום סברינג (ים תיכון זרעים, (SEBRING 5058 והזן הצהוב סרמבה (סולי, 35-225 SARAMBA). מאחר ותוצאות היבול והאיכות חוזרות במספר עונות ניסוי אנו ממליצים להוסיף את הזנים סברינג וסרמבה לסל הזנים לגידול מסחרי.
  מזני התצפית בלטו בתוצאות היבול והאיכות הזנים האדומים 70, 7441, 80511 הזן הצהוב 7920 והזן הכתום 10565. מוצע לבחון את הזנים המצטיינים במסגרת מבחן נוסף וכן לנסותם בהיקף מצומצם בחלקות חקלאיות. מוצע להמשיך ולבדוק זנים חדשים בעלי פוטנציאל יבול ואיכות גבוהים ובעלי עמידויות למחלות ווירוסים.

  הבעת תודה
  תודה לחברות הזרעים אפעל, ארז, גדות אגרו, הזרע, זרעים גדרה, ים תיכון זרעים, סולי, עדן זרעים ותרסיס.
  תודה לאגף הירקות, מועצת הצמחים על תמיכתם במימון הניסוי. תודתנו נתונה לסווטלנה גוגיו ממעבדת האיכות בתחנת יאיר על עבודתה המסורה.

  Pepper varieties trial walk-in tunnel Zohar Station Sodom Valley
  Yoram Zvieli, Ami Maduel, Tom Gronvold, Rivka Offenbach, Israel Tsabari, Rami Golan – Central and Northern Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Email for correspondence: yzvieli@arava.co.il
  Keywords: Capsicum, fruit quality
• 1

  ינו
  התאמת מערכות לשינוע תוצרת בבתי צמיחה לירקות לחיסכון בידיים עובדות

  ירקות

  ע"י יוסי קשתי

  התאמת מערכות לשינוע תוצרת בבתי צמיחה לירקות לחיסכון בידיים עובדות

  יוסף קשתי, פרהד גאולה, רומן בריקמן, אשר לוי, אוהליאב קיסר, אביטל בכר, יצחק שגיא - המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  אילון גדיאל ורבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: ykashti@agri.gov.il
  בשיתוף רונן ויעקב שלכט ממושב עין יהב ולביא רוזנפלד ויוסף גרינשפון מהמעבדה לאלקטרוניקה של המכון להנדסה חקלאית.

  תקציר
  גידול ירקות, עגבנייה, פלפל ומלפפונים, בבתי צמיחה בישראל, התרחב בעשור האחרון והגיע לכדי 70,000 דונם. הגידולים הם עתירי עבודת ידיים ומושקעים בהם 50-120 ימי עבודה לדונם, מרביתם בפעולות הקטיף, המיון והאריזה. בקטיף פלפל למשל נעשות פעולות ידניות רבות במאמץ פיזי גבוה בגלל חוסר בכלי עזר יעילים שגורמים להספקי עבודה נמוכים. כוח האדם המועסק בגידול ירקות מורכב בעיקר מעובדים זרים שזמינותם הולכת ויורדת. מנתונים אלו עולה שפוטנציאל החיסכון בכוח אדם בענף הירקות הוא מהגבוהים ביותר בחקלאות. המטרה העיקרית של העבודה היא התאמת טכנולוגיות שינוע מבוססות על מסילות קרקעיות ועגלות לשימוש בבתי צמיחה לירקות, לחיסכון בכוח אדם. תצפיות שנערכו על עובדי הקטיף הראו שתפוקת העובדים בקטיף נמוכה יחסית כתוצאה ממאמץ פיזי שמושקע בגרירת עגלת קטיף ידנית ומהליכות סרק מרובות בגלל יכולת נשיאת משקל נמוכה של העגלה. ההערכה היא שקשיים אלו הם בגלל תנאי שטח קשים שמאופיינים בשבילים צרים ומשובשים, בעלי צורה קעורה ולא מיושרת כדוגמת חתך צמיגי הטרקטור שנע עליהם בזמן העיבודים וכתוצאה משימוש בעגלת קטיף ידנית קטנה בעלת יכולת נשיאת משקל נמוכה.
  הרעיון שעליו מתבססת עבודת המחקר הוא להכשיר את שבילי החממה על מנת להקטין כוחות גרר, לשפר את יציבות העגלה ולפתח עגלה חשמלית שתפחית את המאמץ הפיזי המושקע ע"י עובדי הקטיף. לפיכך, פותחה מכונה ליישור והידוק שבילי חממה שמייצרת שבילים רחבים, ישרים ומהודקים. בנוסף פותחה עגלה חשמלית בעלת כושר נשיאת משקל גבוה יותר ממשקל פרי שנקטף משורה בשיא העונה. כמו כן גובשה שיטת קטיף בה העובד ישקיע את רוב זמנו בקטיף במאמץ מופחת. בשיטה זו שבילי החממה יטופלו. עובדי הקטיף יצוידו בעגלות קטיף חשמליות. עובדי הקטיף יעמיסו את הארגזים המלאים על משטחים שיוצבו על הקרקע סמוך לאזור הקטיף. שינוע המשטחים המלאים יעשה במרוכז בעזרת עגלת משטחים ייעודית. המשטחים יועמסו על עגלת הובלה שעליה יותקנו מסועי גלילים לשינוע המשטחים למקומם בעגלה.

  הבעת תודה
  המחברים מודים למדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תכנית המחקר מספר 458-0564-12.

  Gan-Mor, S., Ronen, B., Shlomo, Y., Bilanki. Y., 1997. Guidance of Automatic vehicle for in greenhouses transportation. Acta Hort. 443, ISHS.
  Hendrix, A.T.M. 1986. The pipe-rail system in glasshouse vegetable-cropping. Acta Hort. (ISHS) 187:137-144
  Hendrix, T., 1992. A labor budgeting program. Internal publication of the Horticulture Experiment station at Naaldwijk, proefstation voor Tuinbouw onder Glas, PTG, Nederland.
• 1

  ינו
  גידול פלפל בתעלות הזנה רב שנתיות, עונת גידול שלישית 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בגידול פלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות לאחר הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  ב-1/6/2010 הוכנו שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של:, 0, 20, 40 ו-60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של: 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף שני טיפול ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה מידי שנה ו- (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. בסיום הגידול בעונה הראשונה, בארבעת טיפולי תעלות ההזנה בלבד, נגזמו ההצמחים בגובה הקרקע והנוף פונה ללא מערכת השורשים שהושארה בקרקע. בשני טיפולי הביקורת כל הצמח פונה כולל מערכת השורשים ובוצע עיבוד קרקע כמקובל. מתוצאות יבול הפירות בשנה השניה של הניסוי שוב לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.
  מסקנות מהשנה השלישית של הניסוי, עונת 2012/13: זו שנה שניה ללא עיבוד הקרקע, ובשלב זה ניתן להסיק שאין חיסרון כאשר לא מעבדים לפני הגידול וזאת ללא קשר באם מגדלים בתעלות הזנה או ישירות בקרקע (חולית). כמו כן, לא נמצא יתרון למתן קומפוסט מידי שנה.

  תודה
  לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה, לקרן שה"מ ולאגף הירקות במועצת הצמחים התומכים במימון הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת טיפולי העשרה באוויר ובמי חמצן על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול הפירות בפלפל בתחנות יאיר בערבה וגלגל בבקעה

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת טיפולי העשרה באוויר ובמי חמצן על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול הפירות בפלפל בתחנות יאיר בערבה וגלגל בבקעה
  אביתר איתיאל, דיויד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
  שמואל פרידמן - המכון לקרקע ומים בית דגן, מנהל המחקר החקלאי
  אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, יובל ברזילי, דורית חשמונאי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  זיוה גלעד, מאיר אחיעם (צומי), אפרים ציפילביץ, אורי אדלר - מו"פ בקעת הירדן

  תקציר
  מצבי מחסור חמצן בבית השורשים קורים בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד (מעל 30 מ"צ), כאשר קצב נשימת השורש גבוהה משטף החמצן המגיע. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. בניסויים שהתבצעו בתחנת יאיר בערבה בשנים 2010-2012, נמצאה תגובה שלילית של 1% ביבול הביומסה של פלפל שנחשף לריכוזי חמצן נמוכים ב 700 ח"מ מהביקורת. בעונת 2012/13 נבחנו בתחנת יאיר בפעם הראשונה טיפולי העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות טפטוף טמון בתחתית בית השורשים עם טפטפת כל 20 ס"מ על השלוחה. באותו הניסוי לא נמצאה השפעה על ריכוזי החמצן בקרקע ולא על יבול הפירות והביומסה. באותה עונה נערכו בדיקת היתכנות לצינור מזיע (טרפלקס, רשפים, ישראל) ונמצא שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) באמצעות צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק רדיאלי של עד 10 ס"מ, בשיעור פוחת, ובממוצע של כ 15%. בעונת 2013/14 נבחנו בשני אתרים, תחנת יאיר - מו"פ ערבה תיכונה ותחנת צבי - מו"פ בקעת הירדן, שלושה טיפולי העשרה וטיפול ביקורת בשתי תשתיות בית שורשים: א. נש"מ במעטפת פלריג, ב. נש"מ במעטפת פוליאתילן בערבה, ואילו בבקעת הירדן א. נש"מ אפר פחם, ב. קרקע מקומית. טיפולי העשרה כללו: 1. ביקורת ללא העשרה, 2. העשרה באמצעות מי חמצן שהוזרקו למי ההשקיה בריכוז של 350 ח"מ, 3. העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שלוחת טרפלקס מוטמנת בעומק 20 ס"מ במרכז בית השורשים, 4. שתי שלוחות טרפלקס מוטמנות בעומק 20 ס"מ, 10 ס"מ הצידה מהמרכז. בהנחה שתכולת אוויר ממוצעת בקרקע היא 20% התקבלו בניסוי בתחנת יאיר 88 חילופי אוויר לשעה בשלוחה בודדת, וכפול מזה (176) בשתי שלוחות. הטיפולים הופעלו באופן רציף, מ- 25/7 ועד 1/12, סה"כ 126 ימים. בתחנת צבי לא נמצאה תגובה לאף לא אחד מגורמי הניסוי, ואילו בתחנת יאיר, בהשקיה במים מליחים, יבול הפירות ומספרם הושפעו מטיפולי העשרה בחמצן. טיפול העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שתי שלוחות טרפלקס הניב בניסוי בתחנת יאיר תוספת מובהקת יחסית לביקורת של 20 ו- 17% במספר וביבול הפירות, בהתאמה. השפעה זו באה לידי ביטוי מלא כבר בקטיף של ה- 2/12, מפירות שנוצרו בתחילת חודש אוקטובר. ריכוזי החמצן השעתיים בטיפול זה נמצאו גבוהים מאלו שבביקורת בכ- 2% (ריכוז מוחלט) בעומק 20 ס"מ, סמוך לשלוחת הטרפלקס וכ- 0.5% בעומק 10 ס"מ. ריכוז החמצן היממתי בטיפול זה נמצא יציב ולא הושפע מטמפרטורת הקרקע.

  Effect of air application and root-zone format on pepper plants. 2014.
  Ityel E., Silverman D. – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
  Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Golan R. – Central and Northern Arava R&D
  Fridman S. – Soil and Water Institute, ARO
  Gilad Z., Ahiam M., Tsipilevich E., Adler U. – Jorden Valley R&D

  פתח