דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת התווך הביו-הידראולי על צימוח פלפל בתנאי בית רשת, תחנת יאיר 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  השפעת התווך הביו-הידראולי על צימוח פלפל בתנאי בית רשת, תחנת יאיר 2012/13
  יורם קפולניק - המחלקה לגד"ש ומשאבי שדה, מנהל המחקר החקלאי
  חננית קולטאי - המחלקה לפרחים, מנהל המחקר החקלאי
  אברהם גמליאל - המחלקה לפיטופתולוגיה ויישום חומרי הדברה, מנהל המחקר החקלאי
  יעקב אוקון - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האונ' העברית
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  גיא לוי - המכון לקרקע ומים, מינהל המחקר החקלאי
  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, יובל ברזילי, יורם צביאלי – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: hkoltai@volcani.agri.gov.il

  השפעת ההתחממות הגלובלית באזורינו תגרום, על פי המודלים השונים, לעלייה משמעותית של טמפרטורת היום והלילה, עליה בהתאדות ואי סדירות בעיתוי וכמות הגשמים; תהליכים צפויים אלו מחייבים מציאת פתרון למחסור במים. בנוסף, ירידה בכמות ואיכות המים העומדת לרשות החקלאים בערבה מקשה על גידול הפלפל. טיוב בית השורשים ופעילותו (מיקוריזה, פולימר ג'ל סופח מים) עשוי להפחית את כמות המים הנדרשת לגידול. המחקר המוצג בא לפתח טכניקה חקלאית שתקטין את תשומות המים, הדשן וחומרי ההדברה על ידי הגדלת יעילות היישום תוך התחשבות בצרכי הצמח והקטנת תשומות מים ודשן. המחקר בוחן את התרומה של פולימר סופח מים בשילוב פטריית המיקוריזה לעמידות של צמחי הפלפל להשקיה מופחתת. בניסוי שנערך בתחנת הניסיונות יאיר בעונת 2012/13 נבדקה השפעת רכיבי ה"חיץ הביו-הידראולי", מנת ההשקיה וסוג הפולימר על התפתחות וניבת צמחי פלפל. נבחנו 6 טיפולים: במנת המים הרגילה נבחנה תשתית חול בלבד ותשתית בתוספת פולימר ומיקוריזה, במנה המופחתת (70% מהמנה הרגילה) נבחנה תשתית חול עם פולימר ומיקוריזה, ללא מיקוריזה, רק פולימר ותשתית של פולימר חלופי עם מיקוריזה. מניתוח הממצאים עולה כי לטיפולי המים השפעה מכרעת על התפתחות וניבה של צמחי פלפל. למרות שטיפולי ההשקיה הגירעונית הפחיתו רק במעט את פוטנציאל הניבה ואיכות הפירות, לנוכחות הפולימר השפעה מסוימת בטיפולים בהם הייתה השקיה גירעונית באופן שמשווה את פוטנציאל היבול לזה המתקבל בצמחים שלא נחשפו להשקיה גירעונית. עוד ניתן להסיק, כי בתנאי הניסוי פטריית המיקוריזה לא שיפרה את התפתחות הצמח ולא הוסיפה ליבולו.

  פתח
• 1

  ינו
  נפח וזמן מיטביים לאומדן מאזני מים ומומסים לגידולי שדה על ידי ליזימטרים

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  נפח וזמן מיטביים לאומדן מאזני מים ומומסים לגידולי שדה על ידי ליזימטרים
  יעל רייך ונפתלי לזרוביץ - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  אלון בן-גל - מרכז מחקר גילת, מינהל המחקר החקלאי
  תום גרונוולד ועמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחברת: iael@post.bgu.ac.il

  השקיית יתר מהווה פרקטיקה נפוצה באזורים צחיחים וצחיחים למחצה בהם מים מליחים זמינים להשקיה. הצורך בהשקיה בעודף נובע מהדרישה למניעת הצטברות של מלחים בקרקע ופגיעה בתוצרת החקלאית. בעיה נפוצה הקשורה לשיטה זו הינה חוסר במידע מדויק לגבי כמויות מים הנקלטות על ידי צמחים. מגדלים רבים משקים ומיישמים חומרי הזנה בכמויות הגבוהות מהנדרש בשל אי הוודאות במדידה של צריכת מים ודשנים. לפיכך, יתכן בזבוז מים ודשנים, אשר מגביר את הסכנה להמלחה של גופי קרקע ומים וזיהומם באגרו-כימיקלים הנישאים עם מי ההשקיה. לפיכך ישנו צורך בפיתוח שיטות מדויקות יותר ונגישות יותר לחישוב מאזני מים ומלחים והערכה של אוופוטרנספירציה בתנאי שדה על מנת לשפר ולייעל את ממשק ההשקיה. ליזימטרים מהווים כלי מדויק המשמש לסגירת מאזני מים ומלחים וחישוב אוופוטרנספירציה, אך הם משמשים בעיקר לצרכי מחקר. פיתוח ליזימטרים, המתאימים לתנאי שדה, ויישומם ככלי תומך החלטה זול העומד לרשות החקלאי, יתרום לניהול ממשק השקיה נכון ולייעול השימוש במים ודשנים. יישום מדויק של מנת ההשקיה והדישון הנדרשים לגידול יביא לחיסכון במים, ולא פחות חשוב מכך, להקטנת זיהום קרקעות ומקורות מים. במקרה של משטר השקיה ביתר עם מים מליחים, יש הזדמנות לשימוש בליזימטרים ללא משקל עקב הבדלים מינימליים באוגר הקרקע לאורך העונה ובכך, להוזיל את עלויות ההתקנה ולפשט את השימוש בהם. האתגרים המרכזיים בפיתוח ליזימטרים המתאימים לתנאי שדה, פשוטים ליישום ובעלות נמוכה, הינם קביעת גודל מיטבי של הליזימטר עצמו (שטח ועומק), רזולוציה זמנית לסגירת המאזנים והוודאות שתנאי הגידול בליזימטרים זהים לשאר השדה. על כן, מטרת המחקר הינה מציאת גודל וזמן מייצגים למאזני מים ומומסים על ידי ליזימטרים הטמונים בשדה. שאלת המחקר נבדקת בעזרת ניסויי שדה ומעבדה ובעזרת מודלים ספרתיים הפותרים את תנועת המים והסעת המומסים בקרקע.
  ניסויי השדה התרחשו בעונת 2012/13 בתחנת מחקר זוהר בערבה הצפונית במבנה חממה. ליזימטרים בשישה גדלים (שלושה שטחי פנים ושני עומקים) בשלוש חזרות נטמנו בחממה. באותה חממה ממוקמת מערכת ליזימטרים משקליים בגרסה הקלאסית, אשר קיבלו את אותם טיפולים כמו הליזימטרים בשדה ושאר החממה. מספטמבר ועד מאי 2013 גודל פלפל בליזימטרים באותה שיטה כמו בשאר החממה כאשר כל צמח הושקה במים מליחים בעזרת טפטפת נפרדת. כמויות ההשקיה חושבו לפי ערכים האוופוטרנספירציה היומיים מליזימטרים המשקליים במנת השקיה של 175% מהאוופוטרנספירציה עם מים מקומיים (EC = 3.5 dS m-1).
  מדדים שונים כגון: אוופוטרנספירציה, יבול פירות, קליטת חנקן, מליחות מי הנקז הושוו בין הליזימטרים השונים ונבדק מקדם השונות. כמו כן נבדקו מקדמי קורלציה לאוופוטרנספירציה המחושבת על ידי ליזימטרים עם ובלי משקל. ניתן להסיק כי גודל הליזימטר המיטבי לגידול פלפל בקרקע חולית בערבה עם מים מליחים הינו שטח של 1 מ"ר (4 צמחים) ועומק בין 0.3-0.6 מטר. ניסויים נוספים, בקרקעות שונות ובאתרים שונים בערבה יעזרו לאמת ולבסס את התוצאות מניסוי זה שנערך בפעם ראשונה בעונת גידול 2012/13. ניסוי זה פותח אפשרות של שימוש בליזימטרים פשוטים וזולים להתקנה והפעלה לחישוב אוופוטרנספירציה מקומית עם כלי המרגיש את מערכת קרקע-צמח-אטמוספירה. מידע זה יוכל לעזור במתן השקיה ודישון מדויק ויעיל יותר שיחסוך בכסף ונזק סביבתי.

  מחקר זה ממומן בחלקו בעזרת קרן ע"ש יאיר גוראון.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת ספיקת הטפטפת, איכות ומנת ההשקיה על ייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י נפתלי לזרוביץ

  השפעת ספיקת הטפטפת, איכות ומנת ההשקיה על ייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה
  נפתלי לזרוביץ, יעל רייך - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  אלון בן-גל, אורי ירמיהו - מרכז מחקר גילת, מינהל למחקר חקלאי
  שלמה קרמר - שירות שדה, שה"מ, מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  תום גרונוולד, עמי מדואל, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: lazarovi@bgu.ac.il
  פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית היא מהי השפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על פירוס המים, המלחים, והדשן בקרקע, על היבול ואיכותו וכן על פירוס השורשים של פלפל. שאלת המחקר נבדקת בסדרה של ניסוי שדה ובעזרת הדמיות ספרתיות.
  הניסוי התבצע בעונת 2012/13 בתחנת זוהר במבנה חממה.. צמחי פלפל מהזן אמפריו (אפעל) נשתלו בקרקע ובליזימטרים גדולים המאפשרים מדידה של מאזני מים ומלחים. הטיפולים ניתנו ב-4 חזרות ובשתי ספיקת טפטפת, 0.6 ו– 1.6 ליטר/לשעה, 2 מליחות מי ההשקיה ו- 3 רמות מים. כמות ההשקיה נקבעה לפי יחסים שונים מהטרנספירציה המחושבת מתוך מאזן המים הנמדד בעזרת הליזימטרים. נבדקו גודל הצמחים, יבול הפרי, איכות הפרי וריכוזי המינרלים בעלים דיאגנוסטיים, מי ההשקיה, מיצוי מי קרקע והנקז של הליזימטרים. הנתונים שנאספו בכל אחת מעונות הגידול יאפשרו את כיולו של תוכנת ההדמיה הספרתית ((HYDRUS 2D/3D לתנאים של השקיה בספיקה נמוכה עם מים מליחים.
  לא היו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין שתי ספיקות הטפטפות בכל רמות המים עם המליחות הנמוכה. במליחות הגבוהה לא היו הבדלים ברמות המים הגבוהות (הנהוגות אצל חקלאים בערבה). ברמת ההשקיה הנמוכה התקבלו הבדלים מובהקים והיבול של הספיקה הנמוכה היה גבוה יותר בכ-10% מאשר בספיקה הגבוהה. במוליכות החשמלית העונתית הממוצעת של הקרקע אשר נדגמה על ידי משאבים לא היו הבדלים במים עם המוליכות הנמוכה אבל היו הבדלים משמעותיים במוליכות הגבוהה.
  הורדת הספיקה ללא פגיעה ביבול ברמות ההשקיה המקובלות באזור הערבה תחייב מצד אחד הגדלה של שעות ההשקיה למשק אך מצד שני תאפשר הורדה משמעותית בעלויות מערכת ההשקיה. אובדני לחץ בשל חיכוך במערכת ההשקיה יהפכו להיות זניחים בשל הקטנת הספיקה ולכן החקלאים יוכלו להקטין קטרים של צינורות מחלקים וגם קטרים של ראשי ההשקיה בשל הקטנה בהפסד העומד המקומי (סינון, ברזים וכו'). כמו כן, הורדת הספיקה השעתית תאפשר לחקלאים בערבה לחסוך בהוצאות אגירת מים ואנרגיה להפעלת המשאבות.
  חקלאים אשר יעדיפו להשקות בכמויות מים קטנות יקבלו פחות יבול כללי בשל הצטברות מלחים בקרקע אך יקבלו יותר יבול ליחידת מים כאשר ישקו עם ספיקה נמוכה. המודל הספרתי המכויל לפי המדידות יאפשר אופטימיזציה של משתני מערכת כגון מנת ההשקיה, עיתוי ההשקיה, מליחות מי ההשקיה וספיקת הטפטפת. המחקר צפוי לתרום לענף הפלפל בערבה על ידי התייעלות השימוש במים ובדשנים.
  מסקנות ובעיות שיש לתת להן פתרון בהמשך: 1. הספיקה הנמוכה מחייבת סינון וטיפול במערכת ההשקיה כיוון שבמהירויות זרימה נמוכות הטפטפות נוטות להיסתם. בהשקיה עם המים המליחים גוברת האפשרות לשקיעת מלחים קשי תמס דבר המחייב טיפול על ידי הזרקת חומצה למערכת ההשקיה. 2. כדאי לבחון את יעילות ניצול המים בכמויות מים קטנות יותר. יתכן כי בכמויות אלו ההבדלים בין הספיקות יבואו לידי ביטוי בצורה גבוהה יותר. 3. יש לפעול להקטנת שיעור ההשקיה בספיקה הנמוכה על ידי מעבר לצינור טפטוף אחד לכל שתי שורות גידול. באופן זה יגדל זמן ההשקיה פי 2 מהזמן הנוכחי וההבדלים בין שיעור ההשקיה בספיקה הנמוכה (0.8 מ"מ לשעה) לעומת הספיקה הגבוהה (4.2 מ"מ לשעה) יהיו משמעותיים יותר.

  הבעת תודה
  תודתנו נתונה לקרן גולדינגר (Goldinger fund) אשר מממנת באופן חלקי את מחקר זה.

  פתח
• 1

  ינו
  מבחן זני פלפל בבית רשת – תחנת יאיר 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מבחן זני פלפל בבית רשת - תחנת יאיר 2012/13

  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, יובל ברזילי, ישראל צברי, אבי אושרוביץ, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: yzvieli@arava.co.il

  תקציר
  שטח גידול הפלפל בערבה ובכיכר סדום נמצא בשנים האחרונות במגמת הרחבה והגיע בעונת 2012/13 להיקף של למעלה מ- 19,000 דונם מתוך כ- 30,000 דונם פלפל בישראל. הפלפל מהווה כ- 66% משטח הירקות בערבה התיכונה וכיכר סדום, בבתי רשת ובתי פלסטיק שונים. פירות הפלפל משווקים לייצוא ולשוק המקומי בהיקף ייצור גדל משנה לשנה. סל גידול הפלפל כולל מספר עשרות זנים, אדומים, צהובים וכתומים, מחברות זרעים מהארץ ומחו"ל. בניסוי זני פלפל שנערך בבית רשת בתחנת יאיר נבדקו 57 זנים רובם בעלי עמידויות משופרות בכלל זה ל- TSWV, מתוכם 35 זנים אדומים, 14 זנים צהובים ו- 8 זנים כתומים, של 14 חברות זרעים. הניסוי כלל שני מועדי שתילה 6/8/12 ו- 20/8/12. שיטת הגידול, טיפולי ההשקיה, דישון והגנת הצומח היו בהתאם להמלצות שה"מ לאזור הערבה. הקטיף החל ב- 4/11/12 (לשתילה מוקדמת) וב- 19/11/12 (למאוחרת) והסתיים ב- 8/4/12. סה"כ נערכו 15 קטיפים למועד השתילה הראשון ו- 12 קטיפים למועד המאוחר. הפרי מוין במרכז האיכות בתחנת יאיר לפי המדדים לאיכות יצוא. פרי באיכות יצוא הושהה בסימולציה לתנאי יצוא ובסיום הבדיקה נקבע ציון האיכות. מבין זני המבחן בלטו בתוצאות יבול גבוה ואיכות טובה הזנים האדומים גרנדי ( סמקו, Grande 1089) וסנבריה (עדן זרעים, Senabria 70298) והזן הצהוב סרמבה (סולי, Saramba 35225). מאחר ותוצאות אלו חוזרות כבר מספר עונות לגבי הזנים גרנדי, סנבריה וסרמבה, מומלץ לחקלאים לכלול אותם בסל הזנים שלהם. זן אדום נוסף שבלט במבחן בשנת ניסוי ראשונה היה P199 ומומלץ לבחון אותו בעונה נוספת.
  מבין זני התצפית בלטו בתוצאות טובות הזנים האדומים 70, 4347 (דפנה), 7351 (נועם), 7442, 80511 ו- SA-1157. מבין הזנים הצהובים בתצפית בלטו הזנים 7920 ו- Z7208 ומהכתומים 71018 ו- Gilon (302). מומלץ לבחון זנים אלו במסגרת מבחן בעונה הבאה.

  הבעת תודה
  לחברות הזרעים א.ב. זרעים, אוריג'ן זרעים, אפעל, ארז, גדות אגרו, הזרע, זרעים גדרה, ים תיכון זרעים, ירוק 2000, מכתשים, סולי, סמקו, עדן זרעים ותרסיס, לאגף הירקות מועצת הצמחים על העזרה במימון הניסוי.

  Net house pepper varieties trial - Yair Experimental Station
  Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Dorit Hashmonai, Avi Oshrovitz, Yuval Barzilai, Israel Tsabari, Rami Golan - Northern and Central Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: yzvieli@arava.co.il
  Keywords: Arava, Capsicum annuum, fruit quality

  פתח