דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    שטיפת מלחים מקומפוסט באמצעות טיפטוף
    ירקות

    עד לא מזמן, הפתרון לגידול ירקות בקרקעות החמדה בערבה היה ציפוי הקרקע בחול מיובא לגובה שכבה של 30-40 ס"מ. עקב דלדול מקורות החול באזור נוצר הצורך למצוא חלופות בהם ניתן להסתפק בכמויות מצע קטנות יותר. מצע קומפוסט הינו אחד הפתרונות הזמינים כאשר מיושם בתעלה החפורה בקרקע המקומית. לקומפוסט יתרונות ברורים בשל הרקע התזונתי העשיר המצוי בו, אך המליחות הגבוהה דורשת הדחה לפני תחילת הגידול.
    בניסוי שהתבצע בתחנת יאיר בתקופה ינואר-אפריל 2013, ושמטרתו בחינת טיפולים להשגת יעילות שטיפה מרבית, שימשו מכלי פוליסטירן (קלקר) להדמיית תעלות קומפוסט במעטפת חול. שני גורמים נבחנו במערך פקטוריאלי: (1) עובי שכבת הקומפוסט: 10 , 20, ו- 30 ס"מ, (2) מספר שלוחות הטפטוף: 2, 4, ו-6 שלוחות. בנוסף, נבחן טיפול של מחסום קפילרי בתצורה של שכבת חול בעובי 3 ס"מ מעל למצע הקומפוסט. לאחר שטיפה של 400 מ"מ, טיפול המחסום הקפילרי השיג את יעילות השטיפה הגבוהה ביותר עם 20% פחות מלח בשכבת הקומפוסט, תוספת של 10 ו 50% מלח, בנקז ובשכבת החול בצדי התעלה, בהתאמה. העלאת מספר השלוחות השפיע רק בתעלה רדודה של 10 ס"מ, כאשר בכל יתר הטיפולים לא נמצאה תוספת יעילות בשטיפה. ממוצע המליחות השאריתית בקומפוסט בתום השטיפה עמד על 28%, כאשר 55% מכמות המלח התחילית התנקזו ו- 17% נדחקו לשוליים. נמצאה התאמה קווית גבוהה בתשטיף בין ערכי המוליכות וריכוזי הכלוריד. בכוונתנו להמשיך ולבחון גורמים נוספים העשויים להשפיע על יעילות הדחת המלחים.

    תודות
    לחברת קומפוסט אור על מימון הניסוי ותרומת הקומפוסט, למו"פ ערבה על תמיכתם בתלמיד המחקר מהולנד ועזרה בביצוע הניסוי.

  • 1
    ינו
    חיפוי קרקע בנסורת בגידול פלפל בערבה
    ירקות

    טמפרטורות הקרקע הגבוהות בערבה בתקופת השתילות גורמות לריכוזי חמצן נמוכים באווירת הקרקע. בראשית ימי גידול הפלפל בערבה היה מקובל חיפוי שורות הגידול בנסורת לאחר הזריעה לשיפור תנאי הנביטה ותחילת הגידול. ניסויי חיפוי שנעשו עד כה הראו שכל טיפולי החיפוי שנבדקו עד היום: חצץ גרניט, טוף, ויריעת אגריל העלו את טמפרטורת הקרקע ופגעו בהתפתחות הצמח. בניסוי שנערך בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר נבחנו שני טיפולי חיפוי: חיפוי נסורת וללא חיפוי. בתאריך 10/08/2012 נשתלו צמחי פלפל מהזן האדום סובק (גדרה) בצמד שורות לערוגה.
    בבחינת תוצאות הניסוי יבול הפירות, מספרם, ומשקל הפרי הבודד לא הושפעו מטיפול החיפוי. הטמפרטורה הממוצעת היממתית בחודש אוגוסט עלתה בהשפעת טיפול החיפוי ב- 0.5 מעלה, אך הייתה נמוכה בשעות 13-16 מאשר בביקורת. ריכוז החמצן הושפע מהחיפוי ופחת בהשוואה לביקורת ב 6.5% בממוצע ליממה אולם בשונה מהטמפרטורה הפער נשמר יציב במהלך כל שעות היממה. כבר בתחילת הגידול נראו הצהבות עלים ועיכוב בגדילה בצמחי הנסורת. מדידות טמפרטורה וחמצן הצביעו על טמפרטורת קרקע מעט גובהה יותר וריכוזי חמצן נמוכים יותר. אולם לאחר כ-60 ימי גידול הדביקו צמחי הנסורת את הפער ובהמשך נראו אף יפים יותר, אולם כאמור לא התבטא בתוספת פירות. כנראה שהשפעת החיפוי הייתה מנוגדת בתקופות הגידול המוקדמת והמאוחרת שקיזזו אחת את השנייה, בתחילה השפעה שלילית ולאחר מכן השפעה חיובית.

    הבעת תודה
    תודה לאגף הירקות במועצת הצמחים על העזרה במימון הניסוי.

  • 1
    ינו
    השפעת המליחות וריכוז החנקן במי ההשקיה על ריכוז ויבול החומר היבש בפירות פלפל
    ירקות

    בניסוי בו נבחנו השפעות משולבות (פקטוריאליות) של מוליכות מי ההשקיה וריכוזי חנקן על צמחי פלפל, נבחנה גם השפעת הטיפולים על ריכוז החומר היבש בפרי והתפתחות הצבע. נבחנו ריכוזי חנקן של: 50, 100 ו- 150 ח"מ, ומוליכות מי ההשקיה (EC): 0.7, 2.5 ו- 4 דציסימנס למטר. הניסוי נערך בעונת 2012/13 בבית רשת בתחנת יאיר. מוליכות מי ההשקיה השפיעה על כל משתני היבול, למעט על משקל הפרי, ביחס קווי לעלייה במוליכות. משקל הפרי הושפע פחות מכולם ובאופן לא קווי, כנראה בהשפעת גורם פיצוי. במהלך העונה נדגמו 378 פירות מתשעת הטיפולים הפקטוריאליים של חנקן ומוליכות בארבע מועדי קטיף. למרות השפעת המליחות על מדדי היבול, ריכוזי החומר היבש בפירות שנדגמו ועוצמת הצבע לא הושפעו כלל משני גורמי הניסוי. תוצאה זו תואמת תוצאות קודמות לגבי השפעת מנות השקיה ומוליכות מי ההשקיה על יבול חומר יבש בפירות פלפל. מעבודה זו ומאלו שקדמו לה ניתן להסיק שפרי הפלפל, בשונה מפרי העגבנייה, אינו משנה את ריכוז החומר היבש בהשפעת מליחות בבית השורשים.

    הבעת תודה
    תודה למועצת הצמחים על תמיכתה במימון, לכל העוסקים במלאכה ובמיוחד לסבטלנה גוגיו.

  • 1
    ינו
    השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר 2012/13
    ירקות

    שיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילארי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים נמוכות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקיה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה, ולהקטין בכך את זיהום מי התהום בחנקות. הבעייתיות ביישום השיטה טמון בכך שבממשק האורגני חל איסור בהטמנת יריעה חוסמת שורשים (כגון יריעת הפלריג המשמשת כיריעת צד). בשל התכונות ההידראוליות של היריעה ישנה פחיתה משמעותית של תנועת המים הצדית ובכך משתפרת דחיקת המלחים. בדגם המותר לשימוש בחקלאות האורגנית קיים מחסום בלבד ללא יריעת צד המביא לכך שתנועת המים עוקפת את מחסום החצץ.
    בניסוי רב שנתי הנערך בתחנת יאיר זו העונה החמישית, נשתלו (1/8/2012) בבית רשת צמחי פלפל מהזן סובק (זרעים גדרה). נבחנו שתי מנות השקיה כך שהמנה הנמוכה נפלה ב- 40% ממנת ההשקיה הגבוהה. נבחנו ארבע תשתיות בית שורשים, והן : א. תשתית עם מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ב. תשתית ביקורת בה שימשה קרקע בלתי מופרת, ג. נש"מ נמטודות - מצע קומפוסט, ד. תעלת הזנה - מצע קומפוסט. בתשתיות א' וב' נבחנו שני אופני יישום קומפוסט: (1) הצנעת הקומפוסט בתיחוח, (2) פיזור ע"פ הקרקע ללא הצנעה. בעונה זו, לא נמצאה השפעה לאף לא אחד מגורמי הניסוי: (1) תשתית, (2) השקיה (3) אופן יישום הקומפוסט, על מרכיבי יבול הפירות. בחמשת שנות הניסוי רק תשתית הקרקע הניבה השפעות על יבול הפירות.

    תודה לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה ולמועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי.