דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בזיל חורפי בממשק גידול אורגני

  ירקות

  ע"י דפנה הררי

  בזיל חורפי בממשק גידול אורגני
  דפנה הררי, שמעון פיבוניה, דורית חשמונאי, רמי גולן, סבטלנה גוגיו, יגאל אלעד, דויד סילברמן, סבטלנה דוברינין

  הבעיות המרכזיות בממשק גידול אורגני בתבלינים הן התמודדות עם הגנת הצומח, מחלות ומזיקים. צמחי התבלין נתקפים על ידי סדרה של מחלות ומזיקים. עוצמת הפגיעה וחומרתה משתנים מגידול לגידול. גידול צמחי תבלין מאופיין במספר קצירים רב במהלך העונה ולאחריהם התחדשות הצימוח. חלק מהקצירים הם קצירים טכניים. מחלת נוף עיקרית ברוב מיני התבלינים היא העובש האפור (בוטריטיס, Botrytis cinerea) ובעיקר בחורף ומתבטאת בקיצור חיי המדף. אפשרויות הטיפול בתכשירים נגד בוטריטיס בממשק האורגני מוגבלות ולכן המטרות הספציפיות היו להגדיר את התנאים הסביבתיים האופטימאליים להפחתת התפתחות מחלות ומזיקים והגדרת יחסי הגומלין ביניהם. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בערבה בעונת 2009/10 נבחנה השפעתם של משטרי גידול שונים על גידול הבזיל: א. ביקורת– עומד רגיל, מבנה מאוורר, חיפוי ערוגות. ב. מרווח – עומד מרווח, מבנה מאוורר, חיפוי ערוגות. ג. מבנה סגור (חם) – עומד רגיל, מבנה סגור, חיפוי ערוגות. ד. חיפוי מלא – עומד רגיל, מבנה מאוורר, חיפוי רציף של ערוגות ושבילים. הקצירים נערכו בהתאם לגודל הצמחים ועלפי עונת הגידול. בטיפול בעל החיפוי המלא, שהיה מאוורר, התקבל היבול הממוצע הגבוה ביותר, במהלך כל תקופת הגידול וכן בסך היבול הממוצע, 2.7 ק"'ג/ מ"ר, מכל שאר הטיפולים ובמובהק מהיבול שהתקבל במבנים הסגורים, שאינם מאווררים (חם) 2.1 ק"'ג/ מ"ר. בטיפולים שבהם הקרקע הייתה מחופה באופן מלא או כאשר עומד הצמחים היה מרווח (מופחת לעומד נמוך פי שניים, 15 צמחים למ"ר) והמבנה מאוורר, נמצא יבול באיכות טובה, מדד 2.5, לעומתם היבול בביקורת ובטיפול החום במבנה הסגור קיבלו ציון ממוצע של 2.3 ו-2.1 בהתאמה, בזיל לא מכיר. בחורף חם יחסית, נראה יתרון ברור ביבול ואיכותו לגידול במבנים מאווררים, בהם שררה לחות יחסית נמוכה, לעומת הגידול במבנים סגורים וכן לגידול בעומד נמוך ומאוורר. גידול בזיל בעומד מופחת לא הביא לפחיתה ביבול בצורה מובהקת בהשוואה לעומד רגיל. איכות הבזיל בעומד המופחת הייתה גבוהה מהעומד הרגיל. יש להמשיך במחקר למציאת טיפולי הדברה לגורמי מחלות על בסיס ביולוגי וכן מציאת התנאים האגרוטכניים המיטביים לגידול תבלינים בחורף.

  Development of an organic IPM regime for growing basil in the winter
  Dafna Harari, Shimon Pivonia, Dorit Hasmonai, Rami Golan, Svetlana Gogio – Northern and Central Arava R & D
  Yigal Elad – Institute of Plant Protection, Agricultural Research Organization, Volcani Center
  David Silverman, Svetlana Dobrinin – Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development

  Keywords: walk-in tunnels, Botrytis, Bemisia, white fly, fresh cut herb

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח גישה אינטגרטיבית לייצור פלפל תוך שימוש מזערי בתכשירי הדברה: מיזם חוס”ן – פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  מחבר: שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, יגאל אלעד, דני שטיינברג, סווטלנה דוברינין

  מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת הביטוח ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. במהלך המחקר בחנו את יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כימתנו את הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופיתחנו מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בתשעה ניסויים שבוצעו באזורי הגידול החשובים של הפלפל בארץ בבמגוון סוגים של מבני גידול; נתונים שנאספו מ – 26 ניסויים שבוצעו במהלך חמש שנות מחקר שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. תוצאות עיקריות: 1. ניתן להפעיל את ההדברה כתגובה (במקום כטיפול הגנתי) ולהדביר את המחלה ביעילות; 2. ניתן בחלק מהזנים ליישם את הריסוסים העוקבים מידי 14 ימים אולם בזנים אחרים במידה ויתגלו כרגישים במיוחד למחלה יהיה צורך בתדירות ריסוסים גבוהה יותר; 3. מועד הופעת המחלה וקצב התפתחות המחלה מושפע (כנראה) משילוב בין תנאי הסביבה השוררים במהלך עונת הגידול החורפית של הפלפל בארץ ותגובת הפונדקאי; 4. תגובת הפונדקאי למחלה משתנה במהלך התפתחותו הפנולוגית; 5. מערכת פלפלת נבחנה בתשעה ניסויים שבוצעו בארבעה אזורי גידול בארץ, בשתי עונות. שימוש במערכת איפשר להדביר את מחלת הקימחונית ביעילות, בדומה ליעילות של טיפול הביטוח, תוך יישום מספר קטן יותר של ריסוסים (0.5±4.7 ריסוסים בטיפול פלפלת בהשוואה ל – 1.5±15.8 בטיפול הביטוח); 6. מחלת הקימחונית גורמת לנזק ליבול, אך הוא פחות ממה שמקובל להניח; 7. פותח מודל חיזוי להערכת נזקים באמצעותו ניתן, עוד במהלך העונה, לחזות את הנזק שיגרם ליבול בסוף העונה. יש לבחון את תגובת הזנים השונים למחלה כדי שניתן יהיה ליישם את המערכת בחלקות מודל (במעקב של אנשי הדרכה). במחקר זה התמקדנו בעונת הגידול החורפית (שתילות אוגוסט-ספטמבר 2008; סיום גידול אפריל-מאי 2009) ולכן הממצאים תקפים רק לגבי עונת גידול זו.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת התשתית ומנת ההשקיה בפלפל אורגני

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת התשתית ומנת ההשקיה בפלפל אורגני
  אביתר איתיאל, חשמונאי דורית, אופנבך רבקה, אושרוביץ אבי, צברי ישראל, צביאלי יורם
  שיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילרי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים מופחתות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקייה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה.
  היקף גידול הפלפל בגידול אורגני עלה באופן משמעותי בערבה בשנים האחרונות. לאור התוצאות החיוביות שהתקבלו בניסויים בתשתית הנש"מ (נפח שורשים מתוחם) הוחלט לבחון את יישום השיטה גם בגידול אורגני. צמחי פלפל מהזן 7158 (זרעים גדרה) נשתלו בבית רשת בתחנת יאיר במחצית חודש אוגוסט 2009. נבחנו שתי מנות השקיה כך שמנת ההשקיה הנמוכה הייתה נמוכה ב כ-40% ממנת ההשקיה הגבוה. בסוף עונת הגידול הסתכמו המנות ב- 1,246 ו- 763 קוב לדונם, בהתאמה. מנות ההשקיה נבחנו בשתי תשתיות בית שורשים, בהן תשתית עם מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ואילו בתשתית הביקורת שימשה קרקע בלתי מופרת. מתוצאות הניסוי עולה כי יבול הפירות לא הושפע מסוג התשתית וממנת ההשקיה ואילו יבול החומר היבש פחת ב-13% כתוצאה ממנת ההשקיה הנמוכה. אפשרי שהנחיתות היחסית של תשתית המחסום כפי שבאה לידי ביטוי ביבול נוף מופחת בכ- 10%, קשורה להזזת הקרקע והיפוך השכבות בעת ההכנה כפי שניתן היה להבחין בפיגור הצימוח היחסי בחודשי הגידול הראשונים.

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש בפונגיצידים בהגמעה כנגד קמחונית בפלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  מחבר: שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל, מורן קפון פתאל

  בניסויים שנערכו בעונות קודמות נמצא החומר עמיסטאר (Azoxystrobin) יעיל במיוחד למניעת קמחונית בפלפל לאורך זמן כאשר הוא ניתן בהגמעה לצמחים בסמוך להופעה ראשונה של המחלה בשדה והגמעה נוספת שלושה שבועות לאחר מכן. בשנה האחרונה החומר הנ"ל קיבל רישוי לשימוש בהגמעה בפלפל ועגבנייה כנגד קמחונית. קבוצת הסטרובילורינים, אליה משתייך העמיסטאר, ידועה כקלה לשבירה. עקב השימוש הנרחב בחומר, קיים סיכון גדול להתפתחות עמידות של הפטריה אליו. בניסוי שנערך בעונת הגידול 2008/9 בתחנת זוהר כיכר סדום נבחנו כמה מינונים, מספר יישומים ומועדי יישום של החומר עמיסטאר בהגמעה ובריסוס ומינון אחד של החומר פריורי אקסטרה (שילוב של עמיסטאר ((Azoxystrobin עם אטמי (Cyproconazole)), בהגמעה. בישום בהגמעה, שני הפונגיצידים היו יעילים להפחתת המחלה לאורך זמן. אפקט דחיית התפתחות המחלה היה ארוך יותר עם החומר פריורי אקסטרה. אצל מספר לא מועט של חקלאים אשר הגמיעו עמיסטאר בפלפל בשנתיים אחרונות ובמיוחד אצל אלה שישמו פריורי אקסטרה בהגמעה לפלפל בעונה נוכחית הופיעו סמני רעילות בצמחים. בד"כ הצמחים חוזרים לצמוח כשורה לאחר זמן קצר אולם יתכנו גם נזקים ארוכי טווח. כפי הנראה, הסיכון לקבלת תופעות רעילות לצמחים יגדל ככל שהקרקע תהיה חולית יותר וככל שרמת החומר האורגני בקרקע נמוכה יותר.

  בניסויים שנערכו בעונות קודמות נמצא החומר עמיסטאר (Azoxystrobin) יעיל במיוחד למניעת קמחונית בפלפל לאורך זמן כאשר הוא ניתן בהגמעה לצמחים בסמוך להופעה ראשונה של המחלה בשדה והגמעה נוספת שלושה שבועות לאחר מכן. בשנה האחרונה החומר הנ"ל קיבל רישוי לשימוש בהגמעה בפלפל ועגבנייה כנגד קמחונית. קבוצת הסטרובילורינים, אליה משתייך העמיסטאר, ידועה כקלה לשבירה. עקב השימוש הנרחב בחומר, קיים סיכון גדול להתפתחות עמידות של הפטריה אליו. בניסוי שנערך בעונת הגידול 2008/9 בתחנת זוהר כיכר סדום נבחנו כמה מינונים, מספר יישומים ומועדי יישום של החומר עמיסטאר בהגמעה ובריסוס ומינון אחד של החומר פריורי אקסטרה (שילוב של עמיסטאר ((Azoxystrobin עם אטמי (Cyproconazole)), בהגמעה. בישום בהגמעה, שני הפונגיצידים היו יעילים להפחתת המחלה לאורך זמן. אפקט דחיית התפתחות המחלה היה ארוך יותר עם החומר פריורי אקסטרה. אצל מספר לא מועט של חקלאים אשר הגמיעו עמיסטאר בפלפל בשנתיים אחרונות ובמיוחד אצל אלה שישמו פריורי אקסטרה בהגמעה לפלפל בעונה נוכחית הופיעו סמני רעילות בצמחים. בד"כ הצמחים חוזרים לצמוח כשורה לאחר זמן קצר אולם יתכנו גם נזקים ארוכי טווח. כפי הנראה, הסיכון לקבלת תופעות רעילות לצמחים יגדל ככל שהקרקע תהיה חולית יותר וככל שרמת החומר האורגני בקרקע נמוכה יותר.

  פתח