דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת השפעת הדישון החנקני על יבול הפלפל והתפלגותו החודשית בערבה

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן,אביתר איתיאל

  בגידול פלפל בערבה בשנים האחרונות נראה כי חלק ניכר מהזנים הם זנים ווגטטיביים מאוד, המגיבים לעודפי הזנה בחוסר איזון בין נוף לפרי. המלצות הדישון כיום מותאמות לזנים הותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. הנחת העבודה היא כי ניתן להשפיע על כמות החנטה באמצעות הפחתה או הפסקת הדישון בשלבי הגידול הראשונים. על מנת לסייע בבחינת נושא ההזנה יושמה שיטה לבדיקת החנקה בפטוטרות ובעלים כדי לאפיין את אפקט טיפולי הדישון במטרה ללמוד את השפעת הפסקת הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים, היבול ואיכותו. לצורך הבטחת שליטה מרבית בגורמי הגידול, בוצע הניסוי במצע מנותק. הניסוי בוצע בתחנת הניסויים יאיר במבנה חממה אשר בתחילת העונה חופה ברשת 50 מש ובהמשך בחודש נובמבר חופה ביריעת פוליאתילן. שתילי פלפל מהזנים 7158 ו- 7182 (זרעים גדרה) נשתלו (5.8.08) במערכת תבניות אשר הכילו מצע גידול מסוג "פרלייט 2". הטיפולים שנבחנו היו ביקורת אשר בה הדישון נמשך ללא הפסקה כמקובל, ושלושה טיפולי הפסקת הדישון החנקני למשך 5, 10, ו-15 יום אשר הוצבו בבלוקים באקראי ב-5 חזרות לטיפול. הטיפולים החלו כ-30 יום משתילה. לאחר תקופת הטיפול הוחזרה ההזנה לרמת ההזנה כבטיפול הביקורת. במהלך הניסוי נלקחו באופן שוטף דגימות עלים בהם נבדקה במעבדה תכולת החנקה (NO3) במצוי פטוטרות.
  מתוצאות הניסוי עולה כי ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות.
  הזן 7158 לא הגיב לטיפולי הפסקת הדישון לעומת זאת הזן 7182 הגיב לטיפולים, טיפול הביקורת היה נמוך משאר טיפולי הפסקת החנקן באופן מובהק, ביבול האיכותי המתאים ליצוא, וכמו כן הפרי הבכיר היה קטן יותר בטיפול הביקורת לעומת טיפולי הפסקת הדישון החנקני; לעליה במשקל הפרי בחודשי הקטיף הראשונים משמעות מסחרית רבה. לא ברור מדוע הפרי בטיפולים היה כבד יותר לעומת הביקורת, כי בביקורת גם מספר הפירות היה נמוך וגם משקלם, כך שלא נוצרה התחלופה הקלאסית של משקל ומספר פירות אלא ההיפך. אפקט נוסף היה הבכרה משמעותית של טיפולי הפסקת הדישון לעומת הביקורת. ניסוי זה מהווה תחילת הדרך לבניית פרוטוקול הזנה אשר יהיה מבוסס בעתיד על ערכות משקיות פשוטות להפעלה, ליצירת אמות מידה לדישון חנקני מושכל. ניתן יהיה לכוון תהליכי חנטה בצמח לשם הכוונת היבול למועדים רצויים באמצעות שליטה טובה בדישון החנקני. פערי הידע עדיין גדולים ואנו בראשית הדרך בנושא. ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות ובעתיד תסייע שיטה לחקלאים בהגדרת ההזנה המתאימה לגידולים שונים.

  פתח
• 1

  ינו
  מבחן זני עגבניות בתנאי הערבה בממשק אורגני – תחנת יאיר, 2009/10

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  מבחן זני עגבניות בתנאי הערבה בממשק אורגני - תחנת יאיר, 2009/10
  רבקה אופנבך, שבתאי כהן, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  בניסוי זני עגבניות לקטיף באשכולות שנערך בבית פלסטיק בחלקה האורגנית בתחנת הניסויים יאיר, נבחנו 8 זני עגבניות בגודל פרי בינוני עד גדול, זן אחד של בייבי פלאם, 6 זני צ'רי ו – 3 זני צ'רי זברה וזן צ'רי פלאם אחד. הניסוי נשתל 15/9/09 בבית צמיחה, רוחב ערוגה 1.6 מטר, טפטוף כל 20 ס"מ, שתילה במרכז הערוגה שתי שורות על שלוחת טפטוף אחת, 2.1 צמחים למ"ר. כל הזנים הורכבו על הכנה רזיסטאר. הזנים בעלי פרי גדול ובינוני הודלו עם ענף בודד לצמח וזני הצ'רי עם שני ענפים לצמח. הקטיף החל ב- 6/12/09 ונמשך עד 17/5/10; נערכו 24 קטיפים. מבין הזנים שנבחנו נמצא כי ביבול אשכולות ליצוא בגודל פרי גדול הצטיין ביבול הזן 7481 (9.0 ק"ג/מ"ר) בהשוואה לזן הביקורת איקרם (7.2 ק"ג/מ"ר). הזן סופי, זן חדש, הצטיין ביבול גבוה (8.5 ק"ג/מ"ר), אחוז היצוא גבוה לזן 7481 (46%) בהשוואה לאיקרם (40%), לזן סופי אחוז יצוא (48%) הגבוה מ -7148 ואיקרם. צורת האשכול לזן סופי (2.6) דומה לזה של הזן 7148, ושונה מאיקרם (2.5), אשכול הזן איקרם קומפקטי בהשוואה לזנים האחרים. ציון האיכות הכללי נמצא דומה לזנים 7481 (4.0) איקרם (3.6) וסופי (3.7). מספר פירות לאשכול נמצא דומה בזנים 7481 (4.9) ולסופי (5.0) ומעט נמוך מאיקרם (4.7). רעננות שדרה לסופי (3.7) גבוהה משל האיקרם (2.3) ואף גבוה מזה של הזן 7148 (2.8). מספר נפלים לאשכול היה נמוך בזן 7148 (1.5) בהשוואה לזה של הזנים סופי (1.7) ואיקרם (1.6). חריגי צבע נמוכים לזנים סופי (1.0) בהשוואה לזנים איקרם (3.0) ו- 7418 (2.0).
  מבין הזנים בגודל בינוני נבחן רק הזן 1481HA, בעל משקל פרי (ממוצע עונתי) של 63 גרם, בשנים הקודמות נבחן הזן מיטל. בזן זה התקבל יבול יצוא לאשכולות גבוה (8.2 ק"ג/מ"ר), אחוז יצוא גבוה (53%) ומבנה האשכול דומה לזן 7481. מספר פירות לאשכול- 5.4, רעננות שדרה באיכות נמוכה הדומה לזן איקרם (2.3) ומספר הנפלים (2.0) היה גבוה בהשוואה לזן 7148 (1.5) חריגי צבע הופיעו בחודשי הקיץ אפריל מאי.
  הזן TOP 1192, צורת הפרי בייבי פלאם, אף הוא יחיד בקבוצת זנים אלה, יבול אשכולות ליצוא (7.2 ק"ג/מ"ר). אחוז יצוא גבוה (52%) וצורת אשכול קומפקטי דומה לאיקרם (2.5) עם כ-8 פירות לאשכול. ציון איכות לאחר השהיה בזן זה היה נמוך (1.7) בהשוואה ל- 7481 (4.9). במדד רעננות שדרה התקבל ציון (2.4) העולה על זה של הזן איקרם (2.3). מספר הנפלים לאשכול היה גבוה (3.2) בהשוואה לזן 7481 (1.0).
  נבחנו 5 זני צ'רי חדשים בהשוואה לזן המסחרי 1335 (שירן). הזנים 537 (10.0 ק"ג/מ"ר) ו- 2204 (9.2 ק"ג/מ"ר) הצטיינו ביבול כללי ליצוא גבוה בהשוואה לשירן (7.6 ק"ג/מ"ר). אחוז יצוא גבוה לזן 537 (61%)
  ולזן 2204 (58%) בהשוואה לשירן (53%). לזן מוסקיטל, (גדל עם ענף אחד) יבול דומה לשירן ובהתאמה גם אחוז היצוא. אשכול קומפקטי לזנים 537 ו- מוסקיטל (2.0) בדומה לזן שירן ו- 2204 (2.1).
  ציון איכות כללי נמוך במיוחד התקבל השנה לזן שירן (1.6) בהשוואה לזנים החדשים: 537 (4.6), 2204 (5.5). לזן מוסקטל ציון הגבוה מעט (2.6) מזן השירן. בחדשים אפריל מאי לזן שירן הייתה איכות במיוחד נמוכה בהשוואה לזני הצ'רי האחרים. רעננות שדרה טובה (3.3) לשירן ולמוסקטל (3.0) בהשוואה ל – 537 (2.9) ו – 2204 (2.7). מספר נפלים של פרי לאחר השהייה נמצאו גבוהים לזנים שירן (3.5) ומוסקטל (3.0) בהשוואה ל- 537 (0.9) ו – 2204 (0.3).
  לראשונה נבחן זן צ'רי פלאם, הזן 48015, יבול אשכולות ליצוא בינוני (5.1 ק"ג/מ"ר), אחוז יצוא נמוך (44%) מהשירן (53%). איכות הפרי לאחר השהיה גרועה מאד (0.3-).
  מבין 3 זני הזברה, שנבחנו אף הם לראשונה לקטיף באשכולות, הטוב מביניהם היה הזן 2205 אשר הניב יבול אשכולות ליצוא (5.1 ק"ג/מ"ר) ואחוז יצוא (52%) דומה לשירן. מבנה האשכול קומפקטי (2.0). איכות לאחר השהיה נמוכה (0.8).
  לסיכום, הזנים הגדלים בערבה בהיקפים מסחריים הם איקרם ו- 7481. מומלץ לבחון בהיקף חצי מסחרי את הזן סופי בעל פרי גדול והזן 1481HA עם פרי בגודל בינוני . מבין זני הצ'רי מומלץ לבחון בהיקף חצי מסחרי את הזנים 537, 2204 ומוסקטל.

  Bio organic greenhouse tomato varieties trail. Yair experiment station, Arava 2009/10
  Offenbach R., Cohen S., Hashmonai D., Oshoroviz A.., Zvieli Y., Tsabari I., Golan R. – Northern and Central Arava R&D
  Keywords: fruit quality, cluster tomato, on the vine tomatoes

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח גישות הדברה אינטגרטיביות בגידול תבלינים בממשק אורגני

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י דפנה הררי

  דפנה הררי, שמעון פיבוניה, רחל לוויטה, רמי גולן, דורית חשמונאי, עמר גלאור, אריאל יפה, סבטלנה גוגיו, יגאל אלעד, דויד סילברמן, סבטלנה דוברינין

  גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות הגנת הצומח, מחלות ומזיקים באופן מרכזי ביותר. כאשר שאריות של חומרי הדברה בגידול תבלינים בכלל מהווה בעיה שיווקית קשה, בעוד חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים פחות רעילים ויעילים פחות. מטרות המחקר: א. הגדרת התנאים הסביבתיים האופטימאליים להפחתת התפתחות מחלות ומזיקים והגדרת יחסי הגומלין ביניהם. ב. שילוב חומרי הדברה ואויבים טבעיים להדברת מחלות ומזיקים. הניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונות 2007/8 ו- 2008/9 כלל גידול בזיל בכמה מחזורים, בזיל קיצי וסתווי במנהרות עבירות וחורפי במנהרות עבירות מכוסות ביריעות פוליאתילן שונות. שימוש בכיסוי בד צף (אגריל) לשם העלאת טמפ' הלילה, שימוש בתכשירי הדברה המותרים בממשק אורגני בלבד וכן באויבים טבעיים ובצמחי מלכודת. התוצאות עיקריות: א. במבנים סגורים ברשת 50 מש לא התפתחה אוכלוסיית מזיקים לעומת מבנים פתוחים המכוסים בפוליאתילן מסוגים שונים; ב. נגיעות מועטה במזיקים בסתיו 2008 לא אפשרה בחינה מוצלחת של חומרי ריסוס ושימוש באויבים טבעיים; ג. לא נמצאה התבססות אויבים טבעיים בחלקות בזיל בקיץ; ד. לשימוש בתכשירי ההדברה לא הייתה השפעה משמעותית על התפתחות מחלת הבוטריטיס בבזיל בתנאי מגפה קשה.

  פתח
• 1

  ינו
  קימחון במלון – לימוד המחלה ופיתוח אסטרטגיית הדברה

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין, ישראל צברי, יגאל אלעד, דני שטיינברג, רוני כהן

  המלון הוא מגידולי הירקות החשובים בערבה והתוצרת מיועדת ליצוא ולשוק המקומי. השימוש בהדברה משולבת והפחתת השימוש בריסוסים כימיים עדיין לא מקובלת בגידול המלון בערבה ויש חשיבות לפיתוח כיוון זה. הקימחון הוא מחלת הנוף העיקרית במלון בעונת האביב וכדי למנוע נזקים לצמח וליבול החקלאים מרססים במהלך העונה מספר פעמים רב בעיקר עם תכשירי גפרית. קיים חשש סביר שבעתיד הקרוב יוגבלו מספר הריסוסים ואו כמות החומר המותרת בעונה ליחידת שטח והדבר יקשה מאד על הדברת המחלה. מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח גישה שתאפשר התמודדות עם מחלת הקימחון תוך שימוש מזערי ומושכל בתכשירי הדברה. בעונת אביב 2008 נערכו ניסויים ללימוד משטר הריסוסים הדרוש להדברת המחלה. נבחנו אינטרוול הריסוסים הדרוש, מועד התחלת הריסוסים ומועד הסיום על רקע של זן המלון המקובל לגידול באביב בערבה שהוא זן עם סבילות לקימחון. כמו כן נבחנה היעילות של מספר תכשירים מורשים כנגד קימחון במלון. על פי התוצאות עד עתה פותחה אסטרטגיית הדברה שתתאים לזן המלון המקובל באביב בערבה. נראה שיש אפשרות לחסוך באופן ניכר במספר הריסוסים המקובל כיום בערבה למניעת נזקי קימחון במלון. כדאי להתחיל לרסס לא מייד לאחר הופעת המחלה אלא מערך סף שיקבע. סיום הריסוסים בשטחים עם הדברה טובה יהיה בתחילת מאי. באופן זה יתרכזו מאמצי ההדברה על פרק זמן של כ- 45 – 60 יום מתוך שמונה חודשי גידול המלון. יעילות ההדברה של חומרים שונים עם רישוי לקימחון במלון מצביעה על האפשרות שחלק ניכר מהחומרים המורשים לקימחון במלון הם בעלי יעילות הדברה נמוכה. תמשך העבודה לבחינת ספי הפעולה המוצעים להתחלה וסיום הריסוסים. כמו כן תימשך בחינת היעילות של חומרים להדברת קימחון במלון.

  פתח