דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    בחינת השפעת מסך תרמי בגידול פלפל ללא חימום מושב עידן בערבה 2010/11
    ירקות

    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
    אריאל קטרון - מושב עידן

    תקציר
    תצפית לבחינת השפעת מסך תרמי בגידול פלפל נערכה במשק אריאל קטרון במושב עידן. השפעות חימום האוויר ונוף הפלפל במהלך החורף אמורות ליצר גל חנטה בחודש פברואר אשר יקטף במהלך החודשים אפריל- מאי. גל זה הינו בסדר גודל של 4-5 טון המשווקים לשוק המקומי. במרבית אזורי הערבה למעט באזור כיכר סדום טמפרטורות החורף נמוכות מידי ועל כן נדרשת תוספת גבוהה משתי מעלות יממתיות על מנת להשיג גל זה. אזור עידן קרוב לכיכר ובעל הדמיון האקלימי הרב ביותר יחסית לשאר אזורי הערבה המרכזית.
    מנתוני הטמפרטורה שנאספו במהלך העונה עולה כי חממת הביקורת הייתה חמה יותר מחממת המסך ב-1.1 מעלה בשעות היום ואילו בלילה נמוכה ממנה ב-2 מעלות. בממוצע לכלל היממה, חממת המסך הייתה גבוהה ממנה ב 0.9 מעלה. בהשוואה לטמפרטורת החוץ, חממת הביקורת הייתה נמוכה ב-0.8 מעלה במשך הלילה ובמשך היום גבוהה ב-2.4. לא נערכו שקילות יבול, אך מהתרשמות בלבד לא נראתה תוספת יבול פירות בחממת המסך בהשוואה לחממת הביקורת.

    The effect of thermal screen on air temperature and pepper fruit yield in a plastic house in the Arava
    Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
    Kitron Ariel - Moshav Idan

  • 1
    ינו
    השפעת אנדו-מיקוריזה Glomus intraradices על משק המים וסבילות למלחים בצמחי פלפל בערבה
    ירקות

    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    sab@inter.net.il
    אורי ירמיהו, אלון בן-גל, אינה פיינגולד, אחמד הושאלה - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
    יורם קפולניק - המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן
    שושנה סוריאנו - המכון לקרקע ומים, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן

    תקציר
    פלפל הינו הגידול העיקרי בערבה. ההשקיה נעשית במים מליחים, מצאי המים בערבה קטן. העלייה בריכוז המלחים גורמת לנזקים המתבטאים בהקטנת הנוף, בצריבות בעלים, עליה בתופעת שחור הפיטם בפרי וירידה בפוטנציאל ההנבה של צמחי הפלפל. מטרת המחקר הייתה בחינת השפעת המיקוריזה על משק המים וסבילות למלחים של צמחי פלפל, ככלי למניעת נזק לצמחים הנחשפים לעקת מים ואו מלח ולחסכון עתידי בצריכת המים ליחידת שטח. המחקר התבסס על שני ניסויי שדה שנערכו בתחנת יאיר בעונות 2009/10 ו- 2010/11, ושלושה ניסוים בעציצים שנערכו במרכז מחקר גילת במשך כל המחקר. בניסוי שדה 1 נבחן הדישון הזרחני בשתי רמות, דישון מלא ודישון דל זרחן, במנת ההשקיה יחסית למנה המומלצת בשלוש רמות: 100, 75 ו- 50% ומיקוריזה בשתי רמות: עם מיקוריזה וללא מיקוריזה.
    בניסוי שדה 2 נבחנה הדבקה במיקוריזה וחציצה בתנאים של יישום קומפוסט. הניסוי כלל בחינה של 3 רמות מים (100, 75 ו- 50%) כתלות בהדבקה בחלקות עם חציצה של חול בהשוואה לשתילה ישירה בקרקע עשירה בקומפוסט. בניסוי עציצים נבחנו 3 גורמים: מליחות (5 טיפולים של נתרן כלורי מוסף: 0, 7.5, 15, 25 ו- 35 מילימולר נתרן כלורי) זרחן (שני טיפולים: 5 ו-20 ח"מ), ומיקוריזה (שני טיפולים: מודבק ולא מודבק). ניסוי השדה שנה א' (2009/10) נערך על קרקע שלא טופלה בעבר או במהלך הניסוי ביישום קומפוסט. מתוצאות הניסוי עולה כי טיפולי הדישון השפיעו באופן מובהק על היבול – היבול בדישון המלא גבוה מאשר בדישון דל זרחן, בטיפולי הזרחן הנמוך נמצאה השפעה מובהקת של מיקוריזה – בעליית היבול. בשנה ב' (2010/11) נמצא כי ישום הקומפוסט מנע את קבלת אפקט העלייה ביבול שיתקבל בשנה א' עקב השפעת הסופרסיביות של הקומפוסט. בניסוי עציצים נמצא שנוכחות מיקוריזה אינה משפרת את הגידול בתנאי מליחות כאשר הזרחן והמים מסופקים כראוי. בשלב זה כל נושא היישום בשטחים המסחריים לא יצא לפועל כי רוב שטחי החקלאים מטופלים בכמויות גדולות יחסית של קומפוסט מדי שנה, באופן אשר לא יאפשר לקבל את הפעילות המיטיבה של המיקוריזה כממתן של עקות אביוטיות כגון מלח ויובש.

    Impact of Endo Mycorrhiza (Glomus intraradices) on water balance and salt stress tolerance in pepper cultivation
    Shabtai Cohen, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Israel Tsabari, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
    Uri Yermiyahu, Alon Ben-Gal, , Ina Finegold, Ahmed Oshala - Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization (ARO)
    Yoram Kapulnik - Institute of Plant Science, The Volcani Center, Agricultural Research Organization
    Shoshana Soriano - Institute of Soil Sciences, The Volcani Center, Agricultural Research Organization
    Writer address: sab@inter.net.il
    Keywords: Capsicum, salinity

  • 1
    ינו
    תגובת פלפל לגידול בתעלות הזנה רב שנתיות
    ירקות

    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
    דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

    תקציר
    חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בפלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות בשל הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
    תשתית גידול ניסויית רב שנתית שהוכנה בבית רשת בתחנת יאיר כללה שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט אחיד בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של 0, 20, 40 ו- 60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף הוכנו חלקות עם שני טיפולי ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה ו (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. טיפולי הניסוי הועמדו במבנה של בלוקים באקראי בארבע חזרות. שטח הניסוי נשתל (15/8/10) עם צמחי פלפל מהזן סובק (זרעים גדרה).
    בסיכום הניסוי נמצא כי יבול הפירות הכללי וליצוא לא הושפעו מאף לא אחד מטיפולי הניסוי. יבול החומר היבש נמצא נחות ביישום הקומפוסט בתעלה ב- 17% מפיזורו ותיחוחו ע"פ הערוגה. כמו כן לא נמצאה כל השפעה למתן הקומפוסט וכמובן שגם מינון הקומפוסט לא השפיע.
    המסקנות העולות משנת הניסוי הראשונה: (1) יבול הפירות לא נפגע משתילת צמחי פלפל על פני תעלות קומפוסט. (2) יבול החומר היבש נפגע מיישום הקומפוסט בתעלה בהשוואה לפיזורו ותיחוחו. (3) לא נמצאה השפעה למתן קומפוסט על יבול הפירות וכלל הביו מסה. המבחן לאי-עיבוד יבוא לידי ביטוי החל מעונת הניסוי השנייה ואילך.

    Five years evaluation of pepper grown in nutrition canal (First year)
    Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
    Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D

  • 1
    ינו
    השפעת סוג שכבת הגבול התחתונה על רטיבות המצע המנותק
    ירקות

    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
    תמיר אורן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

    תקציר
    מצעי גידול מתאפיינים בעקום תאחיזה בעל שיפוע חד, כלומר פחיתה משמעותית בתכולת הרטיבות במתחים מעל ל 10-20 מיליבר. תכונה זו חיונית בשל הכוחות ההידראולים הפועלים על המים, שכן אם לא כך ישאר המצע בתכולת רטיבות גבוהה מידי (ספוג במים) גם במצב הידרוסטטי. מנגד, ירידה בתכולת הרטיבות מקשה על קליטת מים, ובפועל מצעי טוף, אפר פחם, ופרלייט מושקים 3-4 פעמים ביום בתקופת חמות בישראל. כוחות ספיחה (אדהזיה) מתפתחים בין הקוטב החיובי של מולקולת המים לבין משטחים בעלי קוטביות חשמלית בהם הקוטב השלילי פונה אל פני המשטח. משטח כזה אשר המים מתנקזים ממנו ימשיך להפעיל כוחות ספיחה לאורך זמן. היתרון האמפירי שנמצא בתשתית נש"מ בעלת מצע זהה לזה המצוי בתבנית מצע מנותק, אך פני המצע בגבול התחתון מצויים במגע עם רשת המונחת על שכבת חצץ ולא עם משטח בעל תכונות קוטביות, בכך שרטיבות המצע נשארת גבוהה למשך 24 שעות גם בעוצמות דיות גבוהות (למעלה 5 מ"מ ליום). תופעה זו לא נחקרה עד כה באשר לסיבתה וכימותה.
    בניסוי שנערך בתחנת יאיר שמטרתו לברר את השפעות סוג שכבת הגבול התחתונה במצע מנותק על רטיבות המצע לאורך זמן הוכנס מצע פרלייט לארבע מיכלי מצע מנותק בכל מיכל מוקם טיפול שונה: (1) ביקורת-מצע הפרלייט במגע עם ריצפת המיכל, (2) על פני ריצפת המיכל שכבת חצץ בעובי 1 ס"מ ועליה יריעת פלריג במגע עם מצע הפרלייט, (3) כמו טיפול 2 אלא שבמקום יריעת הפלריג רשת 50 מש, (4) כמו 1 אלא שבתחתית המצע הונחה יריעה הידרופובית SMS-60. במרכז כל מיכל הוצב טנסיומטר אלקטרוני. המצע הרווה במים, כוסה ביריעת פוליאתילן למניעת התאדות ונדגם לרטיבות 24 שעות לאחר מכן.
    היריעה ההידרופובית הפועלת על עיקרון של דחיית מים השיגה ערכי רטיבות של 230% מהביקורת. הרשת והפלריג פעלו במידה זהה והגדילו את הרטיבות במצע 24 שעות לאחר ההרוויה ב-20%. סביר שההפרש היה גדל ככל שעיתוי הדיגום היה מרוחק יותר מזמן ההרוויה. תוצאה זו מצביעה על האפשרות לשמירת ערכי רטיבות גבוהים באמצעות רשת המהווה את שכבת הגבול התחתונה במצע מנותק.

    The effect of lower boundary conditions on water retention in container soilless media
    Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
    Yoram Zvieli, Tamir Oren – Central and Northern Arava R&D