דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת תשתית בית השורשים ועיתוי ההשקיה על יבול הפירות וייצור החומר היבש בפלפל – תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, שבתאי כהן, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור שנים החלו לגדל פלפל בתעלות מצע שונות, כאשר מבחן הקבלה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל בשנים האחרונות משנה תוקף ככל שעוברות השנים ממועד הוצאתו של התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  במהלך שלוש העונות 2006/7, 2007/8 ו- 2008/9 נבחנו בבית צמיחה מכוסה בפוליאתילן בתחנת יאיר שתי תשתיות ללא עיבוד: תעלת הזנה, ונש"מ (נפח שורשים מתוחם) בהשוואה לתשתית העוברת עיבוד כמקובל מדי שנה, ולא נמצאו הבדלים בתוצאות יבול הפירות וכלל יבול הביו מסה. בשתי העונות האחרונות (2009/10 ו- 2010/11) הוסף לניסוי גורם עיתוי ההשקיה, השקית יום לעומת השקית לילה, במתכונת של ניסוי דו גורמי. מסיכום הניסוי עולה כי גם לגורם זה לא נמצאה השפעה. אנו מסכמים: (1) בתנאים השוררים בתחנת יאיר בגידול בבית פלסטיק לא צפויה השפעה לעיתוי ההשקיה על יבול הפירות בפלפל במגוון רחב של סוגי קרקע; (2) תשתיות גידול קבועות הכוללות מצע עליון כגון טוף, יציבות ומשחררות מהצורך להוסיף חומר אורגני ולעבד מידי שנה. תשתיות אלו אינן נופלות מגידול בקרקע חולית (ציפוי) שעוברת עיבוד ותוספת קומפוסט מדי שנה.

  Effect of root-zone substrate and day/night irrigation on pepper plants fruit and biomass yields 2010/11
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
  Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השקיה במנות מים שונות כהכנה לשימוש במערכות משולבות לשימוש חוזר במי נקז – תחנת זוהר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  שבתאי כהן, עמי מדואל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית sab@inter.net.il
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות
  אלון בן-גל - המחלקה לפיזיקה סביבתית והשקיה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  נפתלי לזרוביץ - המכון לחקלאות באזורים צחיחים, שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון

  תקציר
  כדי לחסוך במים וליעל את השימוש בדשנים הועמדו שני משקי מודל במושב פארן (משק בארי-פורת ומשק שטיגליץ) אשר מטרתם לחסוך בהשקיה ודישון ע"י איסוף ושימוש חוזר במי נקז המשקים בנויים על יחידת מצע מנותק אשר ממנה נאספים מי הנקז ומופנים לשימוש חוזר. כשליש מכלל השטח הוא מצע מנותק ושני שליש הוא גידול פלפל בקרקע. יחסי הגודל נקבעו על מנת לאפשר השקיה בכמות גבוהה במצע כדי להדיח את המלחים מאזור בית השורשים ולאפשר משטר השקיה בעל מתחי מים רפים הנדרשים במערכות מצע מנותק ומתבססים על נפח מצע בית שורשים קטן יחסית לגידול בקרקע. מאידך דרוש שטח קולט לכמויות המים על מנת להשתמש בהם ברמה הנדרשת ולא בעודף. כל זאת, כדי לאפשר למערכת המצע לתפקד באופן מיטבי.
  באיכות מים של כ- 3 dS/m משתמשים בכמויות מים המגיעות עד לפי שלוש מהאוופוטרנספירציה ((ET3. כמות זו מאפשרת הדחה טובה של המלחים מתוך המצע, אך גם יוצרת דרישה לשטח גדול יחסית אשר יקלוט את הנקז אשר מקורו במצע המנותק. ככל שהיחס יקטן בין שטח המצע לשטח הגידול בקרקע, היעילות של המערכת תגדל. כיום איכויות המים המגיעים לפתח שטחי הגידול לפני דישון עומדים על מוליכות חשמלית של בין 2.5 ל-3.5dS/m באיכות מים טובה יותר כמות הנקז הנדרשת להדחת מלחים קטנה יותר. בניסוי שהתקיים בעונת 2010/11 נבחן ממשק ההשקיה הנדרש בהשקיה באיכות מים מותפלים, ,איכות וכמות מי הנקז המתקבלים שונות להשקיה ובחינת ביצועי הצמח. הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום במבנה חממה בכיסוי פלסטיק. זן סליקה, תאריך שתילה. 13/9/10. איכות מי ההשקיה 0.3 dS/m. המשתנה הנבחן היה רמות השקיה הנקבעות בהתאם ל-ET MAX (האוופו-טרנספירציה המקסימאלית) המתקבל מתוך הטיפול בו ET הוא הגבוה ביותר. כמות המשמשת להקצאת המים וכבסיס להשקיה בכל הטיפולים. בניסוי נבחנו 4 רמות השקיה 0.7, 0.9, 1.1 ו- 1.3ET. נתונים אלה חושבו מתוך ההפרש בין שעוני מי ההשקיה למי הנקז. במהלך הניסוי נדגמו מי ההשקיה ומי הנקז, נקטפו הפירות, נשקלו ומוינו. מתוצאות הניסוי עולה כי במים באיכות גבוהה ניתן להשתמש בנקז ברמה של כ- 16% ללא פגיעה ביבול (טיפול 1.1ET). עליה בכמות הנקז לקרוב ל- 30% לא שיפרה את רמת היבולים, לא שינתה את רמת הדיות ויצרה עודף של מי נקז שלא לצורך. מנתונים אלו עולה כי במערכות משולבות של מצעים מנותקים ושטח קרקעי אשר יקלוט את מי הנקז, היעילות בשימוש במים מותפלים היא גבוהה מאשר בשימוש במים מליחים. באיכות המים הקיימת בערבה אנו זקוקים לשני שליש שטח "קולט" אשר יושקה במי נקז שיגיעו משליש אחד "תורם". בשימוש במים מותפלים נזדקק לשטח קולט של לא יותר מ- 10%, כלומר היעילות המתקבלת היא ברמה של 90% ללא הבעיות התפעוליות הקיימות במערכות מים ממוחזרות סגורות.

  Evaluation of different irrigation regimes in preparation for the implementation of combined irrigation systems while reusing leached water
  Shabtai Cohen, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Israel Tsabari, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Alon Ben-Gal - Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization (ARO)
  Naftali Lazarovitch - Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Pepper, Capsicum, Evapotranspiration, Sodom Valley, recycled water

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ומחסורי חמצן בבית השורשים בפלפל, תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, תמיר אורן, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  עבודה זו מהווה המשך לעבודות שבוצעו בעונות הקודמת העוסקת בפיתוח תשתית בית שורשים לגידולי ירקות בתנאי הערבה. תגובת צמחי פלפל לתנאים השוררים בבית השורשים נלמדה בטווח של מנות השקיה במים מליחים (2.3 dSm-1) ועל רקע של שני בסיסי קרקע בעלי מאפיינים הידראוליים שונים באופן קיצוני. קרקע חמדה - בעלת מוליכות מים נמוכה, וציפוי חול עם מוליכות גבוהה. צמחי פלפל מהזן אדום (אפעל) נשתלו בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר שבערבה ב - 20/9/10 והושקו בארבע מנות מים החל מ 21 ימים לאחר השתילה ועד לסיום הניסוי. מנות ההשקיה היו קבועות לכל משך תקופת הניסוי: 3.1, 4.4, 5.5 ו- 7.5 מ"מ ליום. בסיום העונה, לאחר 194 ימים הסתכמו מנות ההשקיה ב- 634, 771, 1071 ו- 1399 מ"מ. בשתי הקרקעות יושמו שתי תשתיות בית שורשים השונות רק בסוג יריעת הצד (ממוקמת בין בית השורשים לקרקע המעטפת): האחת מסוג פלריג, העבירה למים ולחמצן, והשנייה מפוליאתילן - אטומה. יבול הפירות פחת בהשפעת יריעת הפוליאתילן ב כ- 10% יחסית ליריעת הפלריג. היבול בקרקע החמדה נמצא גבוה מזה שבציפוי החול בכל מנות ההשקיה בשיעור של כ-15%. למנת ההשקיה נמצאה השפעה משמעותית בשתי הקרקעות: בציפוי חול בטווח מנות השקיה של 5.5-4.4 מ"מ/יום, עלה יבול הפירות בכ-20% ואילו בחמדה בטווח מנות ההשקיה 5.5-7.3 מ"מ יום-1, עלה היבול ב כ-15%.

  Effect of water application, soil type and root-zone format on pepper plants, 2010/11
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Eviatar@arava.co.il
  Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern
  Arava R&D
  Alon Ben-Gal - Gilat Research Center, Agricultural Research Organization, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Naftali Lazarovitch - Ben Gurion University

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מווסת צמיחה אגריטון על חנטה והתפתחות פירות פלפל בערבה, תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, רמי גולן, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית rivka@arava.co.il
  חגי יסעור – המחלקה לחקר ירקות, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי

  תקציר
  איזור הערבה הינו אזור ייצור הפלפל העיקרי בישראל, גידול זה הינו הגידול העיקרי בערבה ונמצא בסכנת רווחיות עקב תחרות שוק בשווקי העולם והגדלת התשומות החקלאיות. על מנת לצמצם פגיעה ברווחיות החקלאי יש למצוא דרכים להגברת היבול. מחקרים בספרד הראו ששימוש במווסתי גדול מעודדים חנטה ומשפרים את האיכות הפלפל הגדל המבנים. מדיווח בספרד נמצא כי אגריטון המורכב משני חומרים: NAD ג'\ל' (NAAamide) 18 ג'\ל' ו - 6.75 ג'\ל' NAA Naphtalene Acetic Acid)), הן בהגמעה והן בריסוס העלה את רמת היבול ומספר הפירות. בעונת 2010/11 נערך ניסוי בגידול פלפל בתחנת יאיר שמטרתו לבחון טיפול בחומר דמויי אוקסין - אגריטון, על שיפור החנטה והתפתחות הפרי. הניסוי נערך בבית רשת 25 מש בו נשתל (15/8/10) הזן סובק. נבחנו 2 טיפולי הגמעה במינונים של 100 ו- 170 סמ"ק לדונם. הטיפולים נתנו בתדירות של כאחת לשבועיים, החל ב- 2/9 עד 9/12, סה"כ 8 הגמעות. הקטיף החל ב-1/12/10 והסתיים ב- 22/4/11 סה"כ נערכו 11 קטיפים. בסיכום הניסוי לא נמצאה כל השפעה של הגמעת האגריטון על היבול ואיכותו. כיוון שחקלאי ספרד מדווחים על השפעה של החומר על היבול, צוות המחקר החליט בעונה הבאה לבדוק את האגריטון בריכוזי הגמעה גבוהים יותר בהנחה שיתכן ותנאי האקלים ואיכות המים בערבה דורשים התאמת ריכוזים שונה מאשר בספרד.

  Auxin application in pepper: fruit set and fruit quality improvement, Arava Valley 2010-11
  Rivka Offenbach, Dorit Chashmonay, Ram Golan, Israel Tzabbry, Svetlana Gogio
  Central and Northern Arava R&D
  Hagai Yasuor, Department of Vegetable Research, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization
  Email for correspondence: rivka@arava.co.il
  Keywords: hormone, capsicum

  פתח