דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    קבלת החלטות נכונות בגידול פלפל בערבה
    ירקות

    קבלת החלטות נכונות בגידול פלפל בערבה
    הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

    שבתאי כהן sab@inter.net.il
    מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

    תקציר
    ממוצע יבול היצוא בערבה הוא כ 6.6 עד 7 טון לדונם לשנת 2010. במשקים שונים ישנם חקלאים המשיאים במשקיהם יבולים גבוהים בעשרות אחוזים מהנתון הרשום לעיל, מטרתנו כמערכת המספקת ידע לחקלאי האזור היא לעמוד על הסיבות לכך ולהביא לעלית ממוצע היבול באזור. שיעור ההנבה בפלפל בערבה תלוי במגוון רב של משתנים אשר שליטתנו בהם נמוכה, במסגרת המגבלות הטכנולוגיות הנהוגות כיום בגידול, כגון בקרת אקלים, איכות המים (מוליכות חשמלית) וכמויות המים העומדות ליחידת משק בחודשי השיא וכדומה.
    ב-15 השנים האחרונות איכות המים להשקיה בערבה פחתה. ממוצע המוליכות החשמלית במי השקיה עלה בכ-1 יחידת dS/m בתקופה זו. לכן רמת הניטור והבקרה הנדרשת כיום היא גבוהה מאשר בעבר כאשר איכות המים הייתה טובה יותר.
    ניהול משק המבוסס פלפל בערבה הוא ניהול משק בתנאי משבר עקב התנאים האובייקטיביים הקיימים כיום כגון כלכלה, כוח אדם תנאי אקלים קיצוניים, איכות מים בעיתית וכמות מים יומית אשר אינה גדלה בהתאם לירידה באיכות המים (יחס הפוך).
    במסגרת המגבלות האלה האפשרות היחידה לנהל את משקי הפלפל בצורה הנכונה ביותר כדי להפחית סיכונים היא ניטור מדויק של הגורמים הנמצאים בשליטתנו, בכלל זה ניטור המוליכות החשמלית, חנקה בתמיסת הקרקע, ניטור מי ההשקיה לשימוש יעיל ומדויק בדשנים המוזרקים למי ההשקיה, אפיון רמת החנקה והכלורידים בפטוטרות העלים. כל אלה מאפשרים לנו לקבל מידע באופן מידי באמצעות שימוש בערכות שדה ולשפר את מצב החלקה בזמן אמיתי.
    שם המשחק כיום הוא ניטור-ניטור-ניטור ותגובה מושכלת לשינויים במהלך הגידול, לקצבי התפתחות הצמח, לשינויים בערכי החומרים המזינים את הצמח בכל תקופת גידול, בערכי המוליכות החשמלית בקרקע ובעתיד כלורידים בפטוטרות העלים כדי לאפשר לנו להגיב במועד הנכון ובעצימות הנכונה לכל אירוע במהלך הגידול.

  • 1
    ינו
    ממשק עבודה וקבלת החלטות תוך שימוש בתוצאות בדיקות של מים צמחים וקרקע במהלך עונת הגידול
    ירקות

    ממשק עבודה וקבלת החלטות תוך שימוש בתוצאות בדיקות של מים צמחים וקרקע במהלך עונת הגידול
    הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

    רעיה וולקן vulkan2@gmail.com
    מנהלת מעבדת שרות השדה גילת

    תקציר
    מעקב שוטף במהלך עונת גידול הפלפל אחרי ריכוזי מלח ודשן מאפשר חיסכון משמעותי בתשומות החקלאיות כגון מים ודשן, המסופקות לצמח. המעקב מתבצע במספר חומרים:
    1. מדידת ריכוזים במי טפטפת לצורך בדיקה של כמות הדשן בפועל שניתנת לגידול וכן איתור תקלות השקיה בזמן אמיתי לפני נזק אפשרי. בנוסף לאיתור תקלות, הבדיקות מאפשרות כיוון וכיול מדויק יותר של משאבת הדישון.
    2. מדידת ריכוזי מלח ודשן בפטוטרות הצמח, לצורך קביעת מצב הצמח מבחינת מליחות ודשן בזמן אמיתי.
    3. בדיקות מי משאב מאפשרות לאבחן את ריכוז הדשן בתמיסת הקרקע הנמצא במגע עם שורשי הצמח.
    4. בדיקות קרקע לפני ובסוף הגידול לצורך אפיון של כמות מלח ודשן תוך והשוואה למדדים ידועים מהספרות וממחקרים, לצורך השלמה של דשן במהל העונה ושטיפת מלחים מבית השורשים.

    הפיילוט בעונת הגידול האחרונה בוצע בהשתתפות מספר גורמים: מדריכי הגידול - ליווי שוטף וייעוץ לגבי ניהול השקיה ודישון, דוגמת – דיגום והובלת המדגמים למעבדה בגילת, מעבדה - בדיקת המדדים והעברת התוצאות לחקלאי ולמדריך תוך זמן קצר.
    הפיילוט בוצע בהצלחה ונתונים מעונת הגידול יוצגו על ידי המדריכים בסיכום עונת הפלפל.
    המעבדה, המו"פ והמדריכים מציעים לבצע באופן שוטף את המהלך בעונות הגידול הבאות במודל הבא:
    1. ביצוע של בדיקות מי משאב. יכול להתבצע ע"י החקלאי באמצעות קיטים או במעבדה בצורה מבוקרת ומדויקת.
    2. ביצוע של דיגום פטוטרות אחת לשבוע (בימי רביעי-חמישי) – יבוצע בצורה מקצועית ע"י דוגם/מת תושב/ת הערבה מטעם המעבדה.
    3. דיגום מי טפטפת – יבוצע ע"י החקלאי ויובל למעבדה אחת לשבוע.
    4. בדיקת פטוטרות ומי טפטפת – יבוצע ע"י המעבדה.
    5. תוצאות הבדיקות יועברו למדריך הגידול ולחקלאי בדוא"ל ובפקס ביום שני אחה"צ עד שלישי.

  • 1
    ינו
    תכשירים חדשים לחיטוי פלפל במערכי השטיפה
    ירקות

    תכשירים חדשים לחיטוי פלפל במערכי השטיפה
    רמי גולן
    תכשירים חדשים לחיטוי פלפל במערכי השטיפה
    הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

    רמי גולן - רכז איכות, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    סבטלנה גוגיו - תחנת יאיר, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    gram@netvision.net.il

    כחלק ממערך הפלפל בבית האריזה קיים מערך לשטיפת הפלפל שמטרתו הראשונית הייתה שטיפת הלכלוך וניקוי הפלפל. עם הזמן הוסב חלק מתהליך השטיפה לחיטוי ושטיפה כשבתחילה דובר על שטיפה חמה אבל בהדרגה החלה שטיפה עם כימיקלים שונים לצורך חיטוי הפרי.
    לאחרונה התבשרנו כי הספורקיל שהוא מלח אמוניום רבעוני
    (12% didecyl dimethyl ammonium chloride)
    אינו מאושר לשימוש ולכן התחלנו לבחון חומרים קיימים ואף בלתי שגרתיים לחיטוי במהלך שטיפת הפלפל. מטרת הבדיקה הייתה בחינת חומרים שונים לחיטוי פלפל בהשוואה לספורקיל. בבדיקה נבחנו בין השאר סבון LQ וחומצת לימון. נמצא שלסבון ולחומצה יכולות חיטוי אשר אינן נופלות מאלו של הספורקיל והכלור.

  • 1
    ינו
    איסור שימוש בתכשיר גריטק B
    פרחים, הגנת הצומח, ירקות, מטעים

    איסור שימוש בתכשיר גריטק B
    מרים פרויד
    לפי הוראת השירותים להגנת הצומח
    חל איסור שימוש בתכשיר גרינטק B