בקרת איכות לאחר קטיף,
ירקות זנבר מילי1, סויסה עדי2, צביאלי יורם1, גוגיו סווטלנה1, פיבוניה שמעון1, אושרוביץ מוטי1, אורן תמיר1, אלקלעי טוביה שרון3, אזולאי תמר3, צ'לופוביץ' דני3 ופליק אלי3.
1 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, 2 שירות ההדרכה והמקצוע, 3 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף, מרכז וולקני
כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com
תקציר
יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות ולעיתים אף שליליות למגדלים. ישנה חשיבות למציאת חלופות למגדלי הערבה התיכונה והצפונית המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה. חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף - פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב - השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. כתוצאה מכך משלוחים רבים נפסלים על רקע של איכות ירודה וההפסד לחקלאים גדול. טמפרטורת האחסנה המיטבית של החציל הינה 12 מ"צ, ובטמפרטורה הנמוכה מ-12 מ"צ מופיעים נזקי צינה כשקעים על גבי קליפת הפרי וכן כהשחרה פנימית של הזרעים וציפת הפרי. פירות חציל אשר יחנטו במהלך החורף בערבה יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו עם סיכוי גבוה להופעת נזקי צינה וירידה באיכות הפרי. המחקר המדווח נערך במטרה לפתח אמצעים לשיפור איכות ולצמצום נזקי צינה בפירות חציל המיוצאים מהערבה.
במהלך עונת הגידול 2021/22 נבחנה יעילותו של ריסוס שטח במעכב אתילן 'הרוויסטה' (1.3% 1-MCP, רימי) בהפחתת הופעת נזקי צינה ושיפור מרכיבי איכות הפרי. עיתוי הטיפול נקבע בהתאם לתחזית מזג האוויר – יישום בשטח כאשר התחזית היא לירידת הטמפרטורה מתחת ל-7 מ"צ. הטיפולים נערכו בהיקף חצי מסחרי בחלקה במושב עין יהב (משק יותם גינת). לאחר הקטיף נערכה הדמיית משלוח ימי לרוסיה ובסופה נבדקו מרכיבי איכות הפרי.
לצורך הבנת משך הזמן מחנטה עד קטיף ערכנו מעקב אחר התפתחות חנטי חציל במהלך הגידול. אחת לחודש סומנו חנטים באורך 4 ס"מ אשר נמדדו פעם בשבוע עד הגעת הפרי לגודל קטיף (20-25 ס"מ). תוצאות מעקב החנטה מלמדים אותנו על תקופת המתנת הפרי על השיח מרגע החנטה ועד לקטיף בכל אחד מחודשי הגידול. את התוצאות הצלבנו עם תוצאות בדיקות איכות החצילים הנדגמים אחת לחודש ועם נתוני האקלים הנאספים וחושב מתאם בין הקטגוריות השונות.
נושא נוסף שנחקר בעונה הנוכחית היה בחינת השפעתו של מוצר פטנטי של חברת SaveFood על מדדי האיכות של חציל. מוצר זה ניתן ליישום אחר קטיף, בטוח לשימוש ואינו מכיל חומרים שאריתיים המזיקים לבריאות האדם, בשונה מ'ספורטק' (Prochloraz, מרחב אגרו) - החלופה המשמשת כיום את מגדלי החציל. המוצר של חברת SaveFood מכיל 80ppm Peracetic Acid בשילוב 1000ppm תערובת חומצות אורגניות. התכשיר יושם לאחר הקטיף ע"י ריסוס עוקצי החציל והשוואה לטיפול ביקורת ולטיפול משולב כמפורט בשיטות. הטיפולים יושמו בשלושה מועדי קטיף: 1.12.21, 12.1.22 ו- 9.3.22. לאחר היישום הוכנסו הפירות לאיחסון בתנאים המדמים משלוח ימי לרוסיה ובסופה נבדקו מרכיבי איכות הפרי.
תוצאות העונה הנוכחית מעלות כי החשיפה למעכב אתילן (1-MCP) בשלב הגידול לא השפיעה על מרכיבי האיכות של פירות חציל ולא על הפחתת נזקי הקור לאחר האחסון. מתוצאות מעקב החנטה עולה כי משך זמן החנטה של פירות שחנטו במהלך דצמבר (קטיפי דצמבר, ינואר) היה גבוה בכ-20% בהשוואה לפירות שחנטו בסוף אוקטובר (קטיפי נובמבר) או מסוף ינואר ואילך (קטיפי פברואר, מרץ). מתאם שלילי (R= -0.75) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. לעומת זאת, לא נמצא מתאם משמעותי (R˂0.5) בין נתוני טמפ' המינימום היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. מתאם שלילי (R= -0.79) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי, ומתאם חיובי (R=0.59) בין מספר הימים בין חנטה לקטיף לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי. נתונים אלו רומזים על כך שהשפעת הקרינה על רגישות הפרי לצינה גדולה יותר מאשר ירידת טמפ' המבנה בתנאי הגידול בערבה. תופעה נוספת שנצפתה במעקב החנטה, הייתה ירידה במשקל הפרי עם התקדמות העונה, וכך, פירות אשר חנטו בסוף אוקטובר נקטפו במשקל 450 ג' לעומת פירות אשר חנטו בפברואר ונקטפו במשקל 280 ג'. הירידה במשקל הפרי לא נבעה מאורך הפרי שכן לאורך כל העונה נקטפו הפירות באורך של כ-22 ס"מ. ולכן להערכתנו המשקל הסגולי של הפירות ירד עם התקדמות העונה או לחילופין היחס בין אורך הפרי לנפחו השתנה. טיפולי SaveFood שנבדקו לא השפיעו על מידת מוצקות הפרי. שיעור רקבון העוקץ והרקבון הכללי היו גבוהים בטיפול המשולב ובטיפול SaveFood בהשוואה לביקורת, אך הבדל מובהק התקבל רק מהשוואת טיפול הביקורת לטיפול המשולב. שיעור נזקי הקור שהתקבלו על גבי קליפת הפרי היה גבוה בטיפול הביקורת בהשוואה לשני הטיפולים האחרים. אנו ממליצים לבסס תוצאות אלה. המשך המחקר צריך להתמקד באיתור חומרים נוספים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל. בנוסף, להשלמת הבנת ההשפעה של רמת הקרינה במבנה על סבילות פירות חציל לצינה, יש לערוך מעקב חודשי אחר מרכיבי איכות הפרי ונזקי הצינה לצד בחינת מהלך הטמפ' היומי של פירות חציל לאורך העונה ולהשוות לטמפ' המבנה. בנוסף, יש לבחון את הבדלי הטמפ' בין פירות הממוקמים בפנים השיח ומוצלים, לפירות החשופים לקרינה.
Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of eggplant for export
Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Svetlana Gogiu, Rivka Offenbach, Moti Oshrovitz, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
Adi Suisan - Extension Service (Sha’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
Sharon Alkalai-Tuvia, Tamar Azulay, Dani Chalupowicz, Eli Fallik – ARO, the Volcani Institute, Dept of Postharvest Science, Rishon LeZiyyon.
Writer address: mop-innovation@arava.co.il
Keywords: Arava, Solanum melongena
