דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השקית פלפל ותגובה לתשתיות גידול על גבי קרקע חמדה–תחנת יאיר בערבה 2004/5

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  השקית פלפל ותגובה לתשתיות גידול על גבי קרקע חמדה–תחנת יאיר בערבה 2004/5
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי-שהמ, משרד החקלאות
  שי אהרון,שבתאי כהן, רבקה אופנבך,רמי גולן, ישראל צברי-מו"פ ערבה
  אלון בן גל- ולקני, קרקע ומים,תחנת גילת.
  אורי שני-פקולטה לחקלאות, רחובות.

  תקציר ומטרת העבודה
  מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת פלפל למנות השקיה בתשתיות גידול שונות. לשם כך נשתל פלפל בבית רשת 50 מש ע"פ קרקע מסוג חמדה. תעלות ברוחב 40 ובעומק של 20 ס"מ נחפרו במפסק ערוגות של 1.6 מטר.
  בתוך התעלות הונח מצע פרלייט 206 (חברת דשנים וחומרים) בנפח אחיד של 50 ליטר\מ"ר. הגידול בתעלות הושווה לציפוי חול בעובי של 40 ס"מ בנפח של 400 ליטר\מ"ר. טיפולי התעלות כללו שני טיפולי נשמ
  (נשמ-נפח שורשים מתוחם ביריעת פלריג) שהיו שונים בצפיפות יריעת הפלריג שהונחה ע"פ שכבת טוף גס.
  מנות המים לטיפולים עודכנו אחת לשבוע יחסית לערכי הדיות שנמדדו מליזימטר מרבי בהתאם למקדמי ההחזר של: 1, 1.5, 2 , 2.5 .(Tp)
  בהשוואת ממוצעי יבול הפירות בחמשת התשתיות, השיג ציפוי החול את היבול הנמוך ביותר. מבין ארבעת טיפולי התעלות לא נמצא הבדל ברמת היבול הכולל, אך ביבול האיכותי נמצא יתרון מובהק לשני טיפולי הנשמ. יתרון איכותי זה נבע ממספר נמוך יותר בפירות שפיציים. כמו כן נמצאה פחיתה במשקל הפרי.
  משקל ומספר הפירות הכללי עלה בתגובה למנת ההשקיה עד לערך דיות פוטנציאלי מדוד ( Tp ) של 2, שהיו כ-1200 מ"מ. במנה גבוהה מזו לא התקבלה עליה נוספת ביבול. ככל שעלתה מנת ההשקיה כך חלה דחייה רבה יותר בעיתוי ההנבה. הדחייה בהנבה גרמה בעקיפין לירידה באיכות הפרי וזאת באמצעות עלייה במספר הפירות השפיציים.
  יבול מרבי בפירות באיכות יצוא התקבל במנת השקיה של 1.5 Tp שהם כ-900 מ"מ. ככל שעלתה מנת ההשקיה כך עלה משקל הפרי הבודד. איכות הפרי ביום הקטיף הושפעה מההשקיה בפרמטר יחיד של שחור פיטם,
  (שהיה ברמה זניחה). ככל שעלתה מנת ההשקיה כך פחת מספר הפירות שסבלו מהתופעה.

  פתח
• 1

  ינו
  תגובת פלפל לטמפרטורות על מיטביות.

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  תגובת פלפל לטמפרטורות על מיטביות.
  אביתר איתיאל: שה"מ, משרד החקלאות.
  צחי ומשה רימון: מושב עין יהב.
  רבקה אופנבך: מו"פ ערבה
  Sitoue. מרכז משתלמים בערבה.

  תקציר ומטרת העבודה
  גידול פלפל בתנאי חימום וצינון מהווה אחוז קטן מכלל שטחי גידול הפלפל בערבה (1). בשנים האחרונות, הוסיפו מגדלים, אמצעי צינון באמצעות מזרון לח לחממות בהן מותקנים מתקני חימום, וזאת על מנת לשפר את ההנבה בתקופות השוליים. מטרת העבודה הייתה לבחון הנבת יבול פירות הפלפל בתגובה לטמפרטורות המתפתחות בשעות היום ע"פ ציר תנועת האוויר בעת צינון באמצעות מזרון לח בתנאים הקיימים בערבה.
  פלפל מהזן סליקה שנשתל ב- 4/0,1/8 נעקר כעבור 308 ימים, ב 9/6/05.
  הפעלת מערכת הצינון נפרסה ע"פ העונה הסתווית: מהשתילה ועד למחצית נובמבר, והעונה האביבית: מחודש מרץ ועד לסיום הגידול. לאורך ציר תנועת האוויר, ממערב למזרח, מוקמו חישני טמפרטורה ולחות ונדגמו 11 חלקות בהן נישקל היבול.
  תוצאת יבול הפירות מלמדת על רגישות רבה של הפלפל לטמפרטורות על מיטביות, ונמצאת בהתאמה לתוצאות שהתקבלו בהולנד(6).
  בטמפרטורה יממתית גבוהה מ 21 מעלות נמצאה פחיתה ביבול הפירות בשיעור של כ-12 %\ מעלה.
  פחיתת היבול הייתה בשיעור של 36% בין האזור בו הושגה טמפרטורה (ממוצעת לכל עונת הגידול ) של 21 מעלות יממתיות, לבין האזור החם ביותר.
  ייחודיות העבודה בזה שמצביעה על מקדם תגובת היבול לערכי טמפרטורה על מיטביים, כך שניתן לשלבו בשיקולים כלכליים הקשורים להפחתת הטמפרטורה בבית הצמיחה בתנאי צינון.

  http://old.arava.co.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=457087_arava2012&act=view&dbid=files&dataid=489&fid=f6&name=%D7%A4%D7%9C%D7%A4%D7%9C%20%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%9C%20%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%2021.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת חימום יום על יבול הפירות בפלפל

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת חימום יום על יבול הפירות בפלפל

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי-שה"מ, משרד החקלאות, ב"ש.
  שי אהרון, דורית, ריבקה אופנבך, שבתאי כהן, דודו אלקיים,עמי מדואל, ישראל צברי, רמי גולן- מו"פ ערבה.
  ד"ר איתן פרסמן- מינהל המחקר, מכון לגידולי שדה, מכון וולקני,משרד החקלאות.

  תקציר
  השפעת חימום היום במהלך החורף על יבול הפרות בפלפל, נבדקה בשתי תחנות מחקר בערבה בשני ניסויים נפרדים.
  בתחנת יאיר נשתלו שני זני פלפל (סליקה- חברת אפעל, ורפסודה -חברת מכתשים), בתשע חממות. בחודשי החורף, למשך
  כ-100 ימים, הופעלו משטרי טמפרטורת יום שונים באמצעות סגירת הוילונות בחממות. בחלק מהחממות הותקנו וונטות שפעלו על מנת להחליף אוויר עם החוץ, ובחממה נוספת בוצעה העשרת פד"ח באמצעות הזרקת גז קר.

  בשני הזנים לא התקבלה תוספת יבול פירות כתוצאה מחימום יום. בזן סליקה התקבלה תוספת של כ- 30% במספר הפרות הראויים ליצוא, וזאת רק בחממות שנסגרו חלקית ושבהן טמפרטורת היום לא עברה את סף 28-30 מעלות. בחממות שנסגרו לחלוטין, בהן הטמפרטורה הגיעה עד כדי 35 מעלות, פחת היבול הכולל וליצוא, ובכך אוששו התוצאות מעונת הניסוי הקודמת. ריכוזי הפד"ח הנמוכים יותר שנמדדו בחממות בהן לא בוצעו חילופי אויר, לא היוו מגבלה ליבול הפירות. עליית ריכוזי הפד"ח עד כדי 800 ח"מ אומנם גרמה לצימוח נמרץ יותר אך הניבה תגובה מאוד מתונה ביבול הפירות.

  בתחנת זהר שבכיכר סדום נשתלו שישה זני פלפל בשתי חממות. בחממת הביקורת, הוילונות היו מופשלים 24 שעות במשך כל תקופת הטיפולים (1/12-1/3), ואילו בחממה בה בוצע חימום יום נסגרו הוילונות: מזרח, מערב, וצפון באופן קבוע, ואילו וילון דרום היה סגור במהלך היום, והורם בלילה.
  בכל ששת הזנים התקבלה עלייה ביבול הכולל בעקבות החימום יום בשיעור של 10% עד - 40%. תוספת זו נגרמה מעלייה במספר הפרות ובמשקלם. במרבית הזנים חלה ירידה ביבול ליצוא עקב עליית שיעור הפרות המעוותים שנמצאו חסרי זרעים.

  מתוצאות שני הניסויים ניתן להסיק שההשפעות על היבול הכולל וליצוא כתוצאה מסגירת החממה במשך היום מותנות בזן ולא ניתן לאמץ את השיטה באופן גורף. כמו כן אפשרי שהעלייה ביבול הכולל שהתקבלה בתחנת זהר, התאפשרה עקב טמפרטורת לילה גבוהה יותר מאשר בתחנת יאיר, ואם כך, הרי רק במקומות בהם טמפרטורת לילה גבוהות יחסית (שאינן יורדת מתחת ל-10 מעלות) צפויה להתקבל תוספת יבול.
  הפגיעה בחיי המדף אומנם כללית, אך מידתה מותנה בזן וניתן להקטינה ככל שנבין את הגורמים המשפיעים.

  פתח
• 1

  ינו
  דוח ניסוי השקיה ותשתיות בתירס בתחנת זהר 2004/5

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  דוח ניסוי השקיה ותשתיות בתירס בתחנת זהר 2004/5

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי-שהמ, משרד החקלאות
  עמי מדואל,דורית, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, -מו"פ ערבה
  אלון בן גל- ולקני, קרקע ומים,תחנת גילת.
  אורי שני-פקולטה לחקלאות, רחובות

  תקציר ומטרת העבודה

  מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת צמחי תירס לזמינות מים בבית השורשים.
  הצמחים נשתלו ע"פ חמש תשתיות גידול מהן ארבע תשתיות במצע פרלייט בתעלה בהשוואה לתשתית קרקע מקומית בלתי מופרת. טיפולי התעלות כללו: פרלייט שפוך ישירות בתוך התעלה, שני טיפולי יריעות פלריג בצפיפות שונה בהם מונחת היריעה בתעלה ובתוכה שפוך הפרלייט, וטיפול נוסף הנקרא : נשמ 100, בו נמצאת שכבת חצץ בבסיס התעלה ועליה מונחת היריעה, ובתוכה פרלייט.
  עד למועד פיצול הטיפולים גדלו הצמחים במשטר השקיה אחיד, ומאז למשך 30 ימים, הופעלו ארבע טיפולי השקיה ביחסים קבועים: 0.5, 1 , 2 , ו-3 מקדמי החזר ל- ET(max) מדוד.
  בהשפעת טיפולי ההשקיה התקבל עקום אופטימום בו עלה יבול החומר הטרי עד לערך של ET=2 ולא מעבר לכך.
  הטיפול " נשמ 100 " השיג במנת ההשקיה הנמוכה ביותר יבול גבוה משאר הטיפולים בשיעור של כ-50%. בשלושת טיפולי ההשקיה הגבוהים לא התבלט טיפול זה.
  מבין ארבעת התשתיות שהשתתפו במבחן הסטטיסטי, הייתה הקרקע המקומית נחותה ונבדלה מטיפול
  הפרלייט בפלריג 200 . לא נמצא יתרון לטיפולי היריעות ע"פ פרלייט שפוך ישירות בתעלה. כמו כן גם לסוג היריעה לא נמצאה כל השפעה.

  פתח