ירקות השקיית תמרים מזן מג'והל במטע מושב חצבה – תמר מהמדבר
דו"ח ביניים לתקופה 10/04-01
מוגש על ידי: קרמר שלמה , משה קירט , יצחק ינאי2
מבוא
היקף כלל מטעי התמרים באזור הערבה כיום הינו כ-9,000 דונם. הזן אשר היקף נטיעותיו גדל מאד בשנים האחרונות הוא המג'הול. עם התבגרות העצים צריכת המים למטעי התמרים צפויה לגדול בכ-40% ביחס לצריכה כיום.
נוהגי ההשקיה בתמרים בערבה מבוססים בעיקרם על תוצאות ניסוי השקיה, שנערך בשנים 1988-1984במטע קבוץ קטורה בזן דקל נור. הזן מג'הול, שהפך להיות הזן העיקרי כיום באזור, מושקה באותה מדיניות אשר גובשה עבור הזן דקל נור, אך מטבע הדברים מתעוררת השאלה האם וכיצד ניתן לשפר את הנוהג הקיים. בניסיונות, אשר נערכו במערכת ליזימטרים בחוות נסיונות גלגל (מאירי, ראובני וחובריהם 1993) נימצא כי צריכת המים של עצים מזן מג'הול נמוכה מזו של הזן דקל נור. יחודו של הזן מג'והל הוא בדרך הטיפול באשכול. בכדי לקבל פרי גדול ואיכותי נוהגים המגדלים לדלל כ- 50% מהפירות. על פי דיווחים מתצפיות בשטח היבול הכללי הטרי יכול להגיע לכ-150 ק"ג גם בעץ ללא דילול פירות וגם בעץ מדולל. שימוש בטכנולוגית ניטור חדשה מאפשר לבצע מעקבים רציפים לאורך זמן אחר מדדים צמחיים כמו: תהליכי תנועת מים בכף ובידה, קצב גידול הפרי, שינויים בתכולת המים בקרקע ונתונים אקלימיים. יכולת זו, המשולבת עם בחינת משטרי השקיה שונים, עשויה לתרום רבות ללימוד מעמיק של תגובת העצים למנות ההשקיה במהלך השנה, כתלות בתנאי הסביבה ואופן הטיפול באשכול.
מטרת הניסוי הנערך הינה להגדיר את ממשק ההשקיה המיטבי בזן מג'והל. תרומה נוספת תהיה לימוד מעמיק של אופן היישום והשימוש היעיל באמצעי בקרה המיוצרים על ידי חברת פיטק, לצורך בקרה וניהול ההשקיה במטע מסחרי.
