דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  כמה שתילי פלפל לדונם ?

  ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  "כמה שתילי פלפל לדונם?"
  השפעתם של מרווחי שתילה ועומד על פרמטרים גידוליים ואחרים בדרך לאופטימיזציה
  (סקירה של מחקרים בעשור אחרון)
  דוד סילברמן1, אביתר איתיאל1, יורם צביאלי2, חנה יחזקאל (אלון)3, איציק פוסלסקי4
  1שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, 3מו"פ דרום, 4חברת אפעל (לשעבר בשה"מ)

  המאמר פורסם במקור בעיתון שדה וירק מספר 289, פברואר 2016

  תקציר
  בישראל מגדלים סוגים שונים של פלפל בעונות שונות, באזורים שונים ובשיטות גידול מגוונות ובמשך עשרות שנים1 הותאמו לכל אזור ולכל עונה המלצות שונות של מרווחי שתילה ועומדים המלצות הללו התבססו על ניסויי שדה ועדכנו בהתאם לשינויים בזנים, אגרוטכניקה, טכנולוגיה או אילוצים טכניים או כלכליים. כנראה, התגובות הדרמטיות של צמח הפלפל לשינויים אקלימיים הביאו לכל כך הרבה שיטות גידול בהשוואה ליתר המינים במשפחת הסולניים ובירקות האחרים.
  בעשרים שנים אחרונות התרכז גידול הפלפל הסתווי בערבה ובקעת הירדן בתוך בתי רשת ובתי צמיחה ללא חימום ורוב המגדלים שותלים צמד ערוגות בהדליה ספרדית בצפיפות שנע בין 2,700 (בבקעה) ל- 3,700 ויותר (בערבה). הגידול הקיצי התרכז באזור הבשור וברמת הנגב, ושם שותלים כ 3,200 שתילים לדונם. ההמלצות הללו הן פרי מחקר מקיף שהתבצע באזורי הערבה ובשור בעשור האחרון כאשר הסיבה למאמץ היה השינויים הגדולים בזנים ובטכנולוגית הגידול שהתחילה בכניסתם של זנים הולנדים והגדלת היצוא. גם השימוש ברשתות צל ורשתות נגד חרקים בעונות השונות השפיעו על הגורמים האקלימיים (קרינה, טמפ' ולחות) וכתוצאה מכך תגובת הצמחים למרווחים ועומדים שונים. כל אלו חייבו בדיקה מחדש של נושא המרווחים והעומדים.
  שיקולים ואילוצים של המגדלים היו המגבלות לחיפוש אחרי האופטימום: יבול, גודל פרי, צורה, איכות ובעיות פיסיולוגיות (חטטים, סדקים, מכות שמש ושחור פיטם), חיי מדף, מניעת מחלות, מחיר שתילים ומרחב לכלים (עיבודים, ריסוסים ושינוע עגלות קטיף).
  מרווחי שתילה ניתן לשנות בין הצמחים בתוך השורה, או במספר השורות והמרווחים בין השורות בתוך הערוגה או בין הערוגות. ניתן לגדל שורות בודדות או צמד שורות בערוגה. בהדליה "הולנדית" ניתן לדלות מספר ענפים ולנצל את המרחב ב"אויר". כך או כך ניתן להגיע לכמעט אין סוף אפשרויות של מרווחים וכמויות של צמחים/ענפים למ"ר.
  במאמר זה, אנו ננסה לעשות "סדר" מה הם היחס גומלין בין מרווחי שתילה שונים בתנאים שונים ואת ההשפעות על תוצאות הגידול תוך המגבלות והאילוצים של המגדלים. ברוב המחקרים נבדקו זני פלפל אדומים וצהובים מטיפוסיי "בלוקי". לגבי טיפוסים אחרים כמו פלפל חריף, בהיר, סוויט-בייט ואחרים נעשו התאמות תוך כדי ניסויי שדה ובעיקר בהתרשמויות.

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש בדבורים לשיפור החנטה בפלפל בערבה 2016/17

  ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  המלצות לשימוש בדבורים לשיפור החנטה בפלפל בערבה

  יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  תודה לד"ר ארנון דג ולד"ר חגי יסעור על עצותיהם המקצועיות.
  מבוא
  טווח הטמפרטורה המיטבי לחנטת פלפל הוא 20-17 מ"צ בלילה ו 26-21 מ"צ ביום. חיוניות הפרח לחנטה הינה 3-1 ימים בלבד מרגע הפתיחה. בתנאים המיטביים חונטים פרחי הפלפל היטב וללא כל צורך בעזרת מאביקים. תנאי אקלים קיצוניים (טמפרטורות נמוכות וגבוהות, לחות אוויר נמוכה) מפחיתים את החיוניות של האיברים הרפרודוקטיביים של פרח הפלפל: חיוניות אבקה נמוכה, מספר גרגירי אבקה נמוך ומרחק גדול בין הצלקת לבין המאבקים (שחלה רחבה בטמפרטורות נמוכות, עמוד עלי בולט מעל המאבקים בטמפרטורה גבוהה ונמוכה).
  גידול הפלפל במבנים סגורים (בתי רשת או פלסטיק) בהם תנועת האוויר איטית מקשה על ההאבקה הטבעית: אבקת הפרי לחה יחסית ואינה משתחררת בקלות. החסימה ע"י הרשתות מונעת ניעור ע"י רוח. בתנאים אלו יכול השימוש בדבורים (דבש ובומבוס) לשפר את היבול ואת איכות הפרי.
  מתוצאות ניסויים, שנערכו בערבה ובאזורים אחרים בארץ, ניתן להצביע על מדדים בהם ניכרת השפעתן ותרומתן של הדבורים לעומת מדדים אחרים, בהם לא נמצא כל קשר לפעילות הדבורים:
  • יבול - תוספת בולטת של יבול התקבלה בחלק מהזנים; תוספת זו באה לידי ביטוי בעיקר בתוספת פירות, אך גם בהעלאת משקל הפרי הבודד. זנים שונים מגיבים במידה שונה לפעולת ההאבקה של הדבורים.
  • מספר זרעים ומשקל פרי ממוצע - ישנה השפעה ברורה ומובהקת של טיפול הדבורים על הגדלת מספר הזרעים בפרי בכל הזנים. מספר הזרעים בפרי גדל בשיעור של בין 200%-30%, כתלות בזן. נמצא מתאם גבוה בין מספר הזרעים בפרי לבין משקל הפרי הבודד.
  • גליות ההנבה - האבקת דבורים מגבירה את גליות ההנבה, מעצימה את הגל הראשון ובכך מתקבלת דחייה מסוימת של הגל השני. דחייה זו נגרמת כתוצאה ממסרים הורמונאליים הנשלחים על-ידי הפירות המתפתחים וגם מתחרות על המוטמעים של הצמח. העצמת הגל הראשון מאיטה את עוצמת הצימוח ועלולה להגיע אף ל"תקיעת" הצמח.
  • אחוז יצוא - אין מגמה אחידה של תגובת הפרי לטיפול הדבורים. ישנה תלות ברורה בזן, בשנה וגם באתר הגידול.
  • צורת הפרי - בזנים מסוימים (בעיקר אלו בעלי פירות קצרים "קופסתיים", הנוטים ליחס אורך:רוחב 1:1), תיתכן השתנות הפרופורציה בהשפעת פעילות דבורים, והפרי ייראה קצר עוד יותר.
  • איכות לאחר השהיה - לא ניתן להצביע על מגמה כלשהי של תרומת טיפול הדבורים לתוצאת איכות פרי הפלפל, לא לחיוב ולא לשלילה, באף אחד מהזנים, בכל הניסויים.
  • אבקת הפרחים - פרחי פלפל שבוקרו על-ידי הדבורים "נוקו" כליל מאבקה. לעובדה זו עשויה להיות השפעה על אוכלוסיות התריפס.
  • התרוממות עלי גביע - תופעה זו לא נמצאה כלל בניסויים.

  המלצות
  1. התאמת השיטה לזנים - יש לבחון ולהתאים את השימוש בדבורים לשיפור החנטה בזהירות, תוך שימת לב לתגובות השונות של הזנים; לדוגמא - למניעת פרי גדול יתר על המידה.
  2. הכנסת הדבורים למבנה תתבצע רק כאשר הצמחים מפותחים וחזקים ורק לאחר הסרת רשת הצל (למניעת הסתבכות הדבורים ברשתות).
  3. בתקופה בה קיימים תנאי טמפרטורה טובים לחנטה (אמצע אוקטובר-אמצע נובמבר), מוטב לוותר על השימוש בדבורים על מנת למנוע חנטה בעודף ו"תקיעת" הצמחים.
  4. הכנסת דבורים מחייבת בהמשך הקצאת כוח-אדם לדילול פירות עודפים. יש להביא זאת בחשבון בתכנון כוח-אדם.
  5. במקרה של ספק (כמתואר כאן בסעיפים 1-4) , מוטב להגביל את זמן שהות הדבורים במבנה לתקופה קצרה (שבועיים עד חודש) בתחילת החנטה ולהוציאם מהמבנה אחר כך.
  6. יש להתייעץ טרם החלטה עם אנשי חברות הזרעים והמדריכים ולהעדיף הכנסת דבורים לזנים בהם הוכחה תגובה חיובית ביבול ובאיכות הפרי.
  7. מספר כוורות דבורי דבש נדרשת: 3-2 כוורות למבנה בשטח של 10 דונמים. למבנים בגדלים אחרים, מוצע לשמור על היחס של כוורת אחת ל- 3 דונם, להוסיף או להפחית את כמות הכוורות לפי "ניסוי וטעייה", כשהמדד הוא האם נראות הדבורים בכל חלקי המבנה והאם הפרחים מנוקים מהאבקה.
  8. ניתן להשתמש בדבורי בומבוס באותה מידה של יעילות. מספר כוורות נדרש: בתחילת העונה כוורת אחת ל- 2-1 דונם. בשלב מאוחר יותר, עם הירידה ההדרגתית בפריחה, ניתן לדלל את רמת דבורי הבומבוס עד לכוורת אחת ל- 5-4 דונם. יש להביא בחשבון את העלות הגבוהה יותר של הבומבוס יחסית לדבורי דבש.
  9. זהירות בשימוש בחומרי הדברה: יש להימנע מריסוס חומרי הדברה העלולים לפגוע בדבורים. שימוש בתכשירים בהגמעה (בעיקר ניאוניקוטינים, דוגמת קונפידור) יגרום לדחיית הדבורים. יש להביא זאת בחשבון בקביעת מועד הכנסת הדבורים ולהתייעץ עם ספק הדבורים ומדריכת הגנת הצומח.
  10. ניתן לנער את צמחי הפלפל באמצעות מרסס מפוח. על מנת לקבל תוצאות דומות לאלו המתקבלות משימוש בדבורים, יש להקפיד על ניעור בתדירות של אחת לשלושה ימים. יתרון: ניעור מכני אפשרי כיישום סלקטיבי לחלק מהמבנה, על חלק מהזנים הגדלים בו. חיסרון: מחייב הקצאת כוח-אדם.
  בהצלחה!

  כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד!

  פתח
• 1

  ינו
  גידול בזיל חורפי בעמק המעיינות (בית-שאן) ע”י קליטה, אגירה ושימור של אנרגית השמש

  ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  גידול בזיל חורפי בעמק המעיינות (בית-שאן) ע"י קליטה, אגירה ושימור של אנרגית השמש
  Winter Sweet Basil cultivation in the "Mayanot" (Beit-Shan) Valley by absorbing and conserving of solar energy
  מוגש לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות ולהנהלת ענף ירקות
  ציון דקו ודוד שפירא, מו"פ עמק המעיינות
  דוד סילברמן, שרות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות
  יוסף טנאי, אורי אחימן, האו ליאנג, שבתאי כהן, המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי
  אורי אדלר, מועצת הצמחים
  Zion Deko and David Shapiro, Eden Research center, Mayanot Valley R&D; David Silverman, Israeli Extension service, Ministry of Agriculture, Israel; Josef Tanny, Shabtai Cohen, Ori Achiman and Hao Liang, Institute of Soil, Water & Environmental Sciences, ARO ,Bet Dagan, Israel; Uri Adler, Israeli Plant Board

  תקציר
  בהמשך לסדרה תצפיות שנערכו בחוות עדן בשנים 2008-2012, נבחנה במערכת ניסויים האפשרות לגדל בזיל מתוק במהלך החורף ע"י ניצול אנרגיית השמש ללא צורך בהשקעת אנרגיה בחימום. בניסויים נבחנו גידול בזיל בחורף במנהרה עבירה עם חיפוי קרקע כטיפול ביקורת בהשוואה למנהרה עם כיסוי פלסטיק כפול או כיסוי פנימי של רשת אגריל, עם וללא קיר של עמודי מים בנפח 8 מ"ק מים ומנהרה עם שרוולי מים מונחים על הקרקע. בשנת הניסוי הראשונה נתקבלה הכפלה ביבול הבזיל בטיפול הכיסוי הכפול ושילושו במנהרות שכוללות גם קיר מים בהשוואה לביקורת. נבדקה איכות היבול בבדיקות אחר קטיף והתקבלה השפעה חיובית לכל הטיפולים בהשוואה להיקש. בנוסף לנתוני היבול וחיי מדף נאספו נתונים אקלימיים שכללו מדידת טמפרטורת אויר, טמפרטורת קרקע, לחות יחסית מאזן קרינה כוללת, שטף חום לקרקע, שטף קרינה נטו וצילומי IR לבדיקת טמפרטורת נוף הצמחים במהלך הלילה. בעזרת מדדים אילו הוגדרו הגורמים שעשויים להשפיע על ההבדלים ביבול שהושגו. בשנת הניסוי השנייה התרחשה הינגעות קשה של המנהרות בכשותית הבזיל שפסלה חלק מהחלקות לשיווק ולכן הן לא נקטפו ונשקלו בזמן. מסיבה זו לא מוצגות תוצאות יבול לשנה ב'. בשתי עונות המדידה, טמפרטורת הלילה במנהרה עם קיר המים והכיסוי הכפול הייתה גבוהה ב- 4-5 מ"צ ביחס למנהרת ביקורת. ניכר כי התרומה של הכיסוי הכפול ושל קיר המים לאגירת החום במבנה היא יחסית זהה ותרומתם לאגירה הכללית היא שקולה. לא נמצא יתרון לשימוש ביריעת אגריל מבחינת צבירת אנרגיה. חישוב שטפי אנרגיה הראה כי קיר המים אוגר חום במהלך שעות היום ומגיע לשיא בסביבות השעה 13:00- 14:00. החל משעות הערב הקיר מתחיל לפלוט את החום החוצה ומגיע לשלב שבו קצב איבוד החום הוא אחיד יחסית למשך שעות הלילה.

  ציון דקו, דוד שפירא, דוד סילברמן, יוסף טנאי, אורי אחימן, האו ליאנג, שבתאי כהן, אורי אדלר

  פתח
• 1

  ינו
  אופטימיזציה של גידול בזיל קייצי ליצוא

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  הרצאה שניתנה במסגרת מפגש מגדלי בזיל בתחנת זוהר כיכר סדום 29 ביוני 2009.
  תיאור הגידול הקייצי, בעיותיו והמלצות גידול
  הניסוי המתואר בהרצאה מוצב בקיץ זה (2009) בתחנת זוהר.

  פתח