דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 29

  ספט
  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2018/19

  ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

  ע"י מילי זנבר

  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2018/19
  מילי זנבר, יורם צביאלי, רבקה אופנבך, סבטלנה גוגיו, יניב בן פלאי, מוטי אושרוביץ, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  עדי סויסה - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com

  תקציר
  בשנים האחרונות חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף – פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב – השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. מטרתו של מחקר זה לבחון טיפולים שונים לאורך עונת הגידול ולנסות לפתח פרוטוקול קטיף ואחסון ליצוא חציל איכותי.
  החל מחודש נובמבר 2018 ועד מרץ 2019 נדגמו פירות חציל מזן 206 (עדן זרעים, גדות אגרו) מארבע חלקות במנהרה עבירה בתחנת יאיר (שתילת ספטמבר). פירות אלה שימשו לצורך אפיון מידת ההשחרה הפנימית ביום הקטיף, וכן לבחינת השפעת טיפול אקלימציה (קירור הדרגתי), אריזה בשטח והשפעת סוגי אריזה שונים על איכות החציל בתום תקופת האחסון. נמצא כי החל מחודש פברואר הופיעו השחרות פנימיות בחציל כבר ביום הקטיף. מהשוואת סוגי האריזות נמצא כי לאריזת ה-Extend (סטפאק) יתרון בהפחתת נזקי ההשחרה הפנימית. אריזת שטח בחודשי החורף ובתחילת האביב האטה את התרככות הפרי בהשוואה לאריזה בבית האריזה. הסיבה לכך נובעת, כנראה, מאיבוד מים מהפירות אשר אינם נארזים בסמיכות לקטיף. ביתר מדדי האיכות לא נמצא הבדל בין אריזת שטח לאריזה בבית האריזה. בחצבה, טמפ' המינימום היומית הממוצעת הנמוכה ביותר מתקבלת בחודש ינואר ועומדת על 9 מ"צ. פירות אשר יחנטו במהלך ינואר יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם שיעור גבוה של השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. ישנה חשיבות למציאת פתרונות להעלאת טמפ' המבנה ו/או הקניית סבילות לפירות אשר חונטים במהלך חודשי החורף. בעונת המחקר הבאה אנו מתכננים לערוך השוואה בין סוגי מבנים שונים (מנהרה, בית רשת וחממה) תוך מעקב אחר טמפ' האוויר, הקרקע והפרי במהלך הגידול וכן אפיון איכות הפרי. כמו כן, בכוונתנו לבחון יישום ריסוסי שטח בשמנים וחומרים משטחים בעלי פוטנציאל להפחתת נזקי צינה.

  Developing Postharvest Protocol for Exported Eggplants 2018/19
  Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Svetlana Gogui, Yaniv Ben Pilee, Moti Osherovitz and Avi Osherovitz - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Adi Suisa - Extension Service, Ministry Agriculture and Rural Development.

  פתח
• 28

  ספט
  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2020/21

  ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

  ע"י מילי זנבר

  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא
  זנבר מילי1, סויסה עדי2, צביאלי יורם1, גוגיו סווטלנה1, אופנבך רבקה1, אושרוביץ מוטי1, אורן תמיר1, אלקלעי טוביה שרון3, אזולאי תמר3, צ'לופוביץ' דני3 ופליק אלי3.
  1 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, 2 שירות ההדרכה והמקצוע, 3 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com
  תקציר
  יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות ולעיתים אף שליליות למגדלים. ישנה חשיבות למציאת חלופות למגדלי הערבה התיכונה והצפונית המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה. חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף - פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב - השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. כתוצאה מכך משלוחים רבים נפסלים על רקע של איכות ירודה וההפסד לחקלאים גדול. טמפרטורת האחסנה המיטבית של החציל הנה 12 מ"צ, ובטמפרטורה הנמוכה מ-12 מ"צ מופיעים נזקי צינה כשקעים על גבי קליפת הפרי וכן כהשחרה פנימית של הזרעים וציפת הפרי. פירות חציל אשר יחנטו במהלך החורף, בערבה, יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם סיכוי גבוה להופעת השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. המחקר המדווח נערך במטרה לפתח אמצעים לצמצום נזקי צינה בפירות חציל המיוצאים מהערבה. נערכה סדרת ניסויים בתחנת יאיר ובחלקה מסחרית במושב עין יהב (משק יותם גינת), במהלך עונת הגידול 2020/21. נבחנה מידת נזקי צינה בחציל ביום הקטיף ולאחר אחסון ב-12 מ"צ. בנוסף, נבדקה השפעת אחסון חציל בטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, על מידת נזקי הקור. חשיפת הפרי לתנאים אלו נערכה למשכי זמן שונים; 4, 6 ו-8 ימים מקטיף, לצורך אפיון קצב התפתחות השחרות פנימיות ונזקי קור על גבי קליפת הפרי. במהלך העונה נבחנה גם יעילותם של טיפולי טבילה לאחר קטיף, בהשריית סבילות לצינה. הטיפולים שנבדקו כללו טבילה בביופילם (0.03%), ביופילם (0.03%)+אתנול (0.3%), ברסינוליד 5ppm וטיפול ביקורת. הפירות המטופלים אוחסנו ב-4 מ"צ למשך 6 ימים ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון התבצעה הערכה של מידת נזקי הקור בקליפה ובציפת הפרי. כמו כן, נבחנה השפעת ריסוס שטח במעכב אתילן 1-MCP על הופעת נזקי צינה לאחר שישה ימי חשיפה ל-4 מ"צ ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. קטיף הפרי בוצע יום ושבוע לאחר יישום הטיפול בשטח.
  בעונה זו לא נצפו נזקי קור בחציל ביום הקטיף וגם לא לאחר אחסון ממושך ב-12 מ"צ. להערכתנו הסיבה לכך קשורה לחורף המתון עם טמפ' מינימום של 10 מ"צ ויותר בחצבה בחודשי הגידול, למעט אירוע קור בודד במהלך ינואר. בפירות חציל שאוחסנו למשך שישה ימים ב-4 מ"צ הופיעה השחרה פנימית בשיעור של כ-20%. לטיפולי הטבילה לאחר הקטיף לא הייתה השפעה על מידת נזקי הקור בחציל. פירות חציל שנחשפו למעכב אתילן 1-MCP לפני הקטיף, גילו סבילות משופרת לצינה, הבאה לידי ביטוי באחוז השחרות פנימיות נמוך יותר בהשוואה לפירות ביקורת לא מטופלים.
  לאור השוני האקלימי בין עונה לעונה ישנה חשיבות לפתח מודל החוזה התפתחות נזקי קור תוך זמן קצר בתנאי מעבדה. כלי מחקרי זה יסייע בהבנת השפעותיהם של חומרים שונים על סבילות הפרי לצינה. מתוצאות עונה זו עולה כי חשיפת הפרי הקטוף למשך שישה ימים ל-4 מ"צ גורמת לנזק צינה המופיע כהשחרה פנימית בשיעור של כ-20%. המשך המחקר צריך להתמקד באיתור חומרים נוספים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל תוך חשיפת הפרי לטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ למשך שישה ימים. חומר שימצא יעיל, יבחן גם בשטח לפי הצורך ותנאי האקלים בגידול.

  Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of eggplant for export
  Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Svetlana Gogiu, Rivka Offenbach, Moti Oshrovitz, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
  Adi Suisan - Extension Service (Sha’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Sharon Alkalai-Tuvia, Tamar Azulay, Dani Chalupowicz, Eli Fallik – ARO, the Volcani Institute, Dept of Postharvest Science, Rishon LeZiyyon.

  Writer address: milimoprn@gmail.com
  Keywords: Arava, Solanum melongena

  פתח
• 28

  ספט
  פיתוח שיטות להארכת חיי מדף ושמירה על איכות הפלפל 2020-21

  ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

  ע"י מילי זנבר

  פיתוח שיטות להארכת חיי מדף ושמירה על איכות הפלפל
  מילי זנבר1, שמעון פיבוניה1, סבטלנה גוגיו1, יורם צביאלי1, מוטי אושרוביץ1 ותמיר אורן1.
  עדי סויסה2 ודוד סילברמן2.
  1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, 2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com

  תקציר
  בשנים האחרונות יורדים בעקביות היקף יצוא פלפל מהערבה והתמורה לחקלאים. הגורמים העיקריים לתמורות הנמוכות: 1. היעדר יעדי שיווק - כיום, רוסיה מהווה יעד היצוא העיקרי והתמורות עבור התוצרת המגיעה ליעד זה נמוכות מאד. יצוא ימי ליעדים רחוקים יותר דוגמת המזרח הרחוק וארה"ב לא מתאפשר כיום עקב זמני תובלה ארוכים וחיי מדף קצרים של הפלפל. 2. איכות ירודה של התוצרת - פירות המגיעים לשווקי היעד סובלים לעיתים קרובות משיעורי ריקבון גבוהים ואיבוד מים גבוה הפוגע במידת המוצקות של הפרי. האחסון בקור הוא אחד הכלים היעילים לשמירת איכות תוצרת חקלאית טרייה עקב דחיית תהליכי הבשלה והזדקנות ועיכוב התפתחות פתוגנים. אולם, נזקי צינה המתפתחים בעקבות חשיפת רקמות הצמח לטמפרטורה נמוכה מהווים מגבלה משמעותית ביכולת האחסון. פלפל הינו גידול בעל רגישות לקור ולרב נזקי הצינה יתפתחו בטמפרטורה נמוכה מ-7 מ"צ. מטרתו של מחקר זה לבחון היתכנות לאחסון פלפל בטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, תוך שילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי הצינה ובכך לאפשר את הארכת משך התובלה. בניסוי שנערך בעונת 2020/21 נבחנו שני זני פלפל; 'קנון' (אדום, 'זרעים גדרה') ו'ניל' (צהוב, 'הזרע') שנקטפו מבית רשת בתחנת יאיר. נערכה השוואת טמפ' אחסון; 4 מ"צ לעומת 7 מ"צ בשילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי צינה. כל הפירות נטבלו למשך חצי דקה ב-150ppm כלור לפני יישום הטיפולים. הטיפולים כללו 30 שניות טבילה ב: 150ppm כלור (ביקורת), 5ppm ברסינוליד (חומר ניסיוני, תפזול) ו-0.65% diphenylamine (DPA, תרסיס). בנוסף, נבחנה יעילותו של 1.25% ג’יברלין (ג'ברלון, גדות) בזן 'קנון'. ובזנים דלוקס (צהוב 'גדות אגרו') ו'קנון' נבחן מוצר פטנטי של חברת SAVE FOOD המבוסס על 80ppm Peracetic Acid בשילוב 700ppm תערובת חומצות אורגניות. היישום נערך בטבילה (30 שניות) על פירות פלפל שעברו שטיפה חמה (55 מ"צ למשך 15 שניות בתוספת 150 ח"מ כלור טהרספט Troclosene sodium, קונצפט). לאחר יישום הטיפולים אוחסנו הפירות ב-4/7 מ"צ בהתאם לטיפול למשך 21 יום ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון התבצעה הערכה של מדדי איכות הפרי; מוצקות, שיעור ריקבון, נזקי עוקץ, חטטי קור וחריגי צבע. להורדת טמפ' האחסון לא הייתה השפעה על שיעור הפרי הרקוב בזן קנון. שיעור הריקבון בפירות פלפל מזן ניל נמצא נמוך לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה לאחסון ב-7 מ"צ. שיעור התרככות הפרי בפירות פלפל מזן קנון נמצא נמוך לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה לאחסון ב-7 מ"צ. להורדת טמפ' האחסון לא הייתה השפעה על שיעור התרככות הפרי בזן ניל. שיעור חטטי הקור בזן ניל עמד על כ-8% לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה ל-4% לאחר אחסון ב- 7 מ"צ. כאשר זן זה אוחסן ב-4 מ"צ בשילוב עם טיפולים להקניית סבילות לצינה; ברסינוליד או DPA, שיעור חטטי הקור לא היה גבוה מזה של פירות הביקורת שאוחסנו ב-7 מ"צ. שיעור הריקבון של פירות פלפל אשר טופלו במוצר SAVE FOOD היה נמוך בהשוואה לפירות הביקורת; 10% לעומת 30% בהתאמה. גם שיעור הפרי המוצק היה גבוה בפירות שטופלו במוצר SAVE FOOD בהשוואה לפירות הביקורת. שיעור התרככות הפרי של פירות פלפל מזן קנון אשר טופלו ב-1.25% ג'יברלין היה נמוך בהשוואה לפירות הביקורת; 10% לעומת 45% בהתאמה.
  לסיכום, תוצאות המחקר תומכות בהשערה לפיה הורדת טמפ' האחסון עשויה לעכב התפתחות ריקבון פטרייתי והתרככות פירות פלפל באחסון ממושך. ניתן להשרות סבילות לצינה בפלפל ע"י שימוש בהורמונים צמחיים (אנטי-אוקסידנטים) וכן לשפר את איכות הפרי המאוחסן ע"י טיפול בחומרי חיטוי אלטרנטיביים. יש להמשיך ולאתר חומרים אשר יקנו סבילות לצינה ו/או יהיו יעילים בהפחתת שיעור הריקבון והאטת קצב הזדקנות פירות פלפל. ככל שימצאו טיפולים כאלה ישנה חשיבות לפעול לרישויים על מנת להקנות כלים נוספים לחקלאים בהתמודדות עם בעיות האיכות ופסילת התוצרת המיוצאת מהערבה.

  פתח
• 28

  ספט
  לימוד מדדי הבשלה של פרי מנגו איכותי בערבה 2020

  מטעים

  ע"י מילי זנבר

  פיתוח ענף המנגו בערבה
  לימוד מדדי הבשלה לקטיף מוקדם של פרי איכותי
  זנבר מילי, דפנה הררי, טוביה סטרייקר, דודו קדוש, שלומי וקרט וסבטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר.
  כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com
  תקציר
  היקף שטחי גידול המנגו במושבי הערבה עולה בשנים האחרונות ועומד כיום על כ-500 דונם מניבים וכ- 150 דונם נטיעות חדשות. הביקוש לפרי בשווקים המקומיים גבוה ופרי המשווק בתחילת העונה יפדה מחירים גבוהים. גם היקפי היצוא רחבים. אזור הערבה מתאפיין באקלים חורפי מתון המאפשר הבכרה מוקדמת של המנגו בהשוואה לאזורי הגידול הצפוניים בישראל. הביקוש הגבוה לפרי בתחילת העונה, גורם לקטיפים מוקדמים באזור הצפון, ופירות המצויים בשווקים בין מאי ליולי יהיו לרוב בעלי טעם ירוד. לאור זאת, מיתוגם של פירות מנגו מבכירים מאזור הערבה עשוי להוות יתרון בשיווק מוצר איכותי וטעים לצרכן ולפדות מחיר גבוה. מטרתו של מחקר זה לקבוע מדדי קטיף לפירות מנגו הגדלים בערבה לצורך הבטחת שיווק פרי בכיר איכותי וטעים. לשם כך נערכה בחינה של מדדי קטיף שונים ובחינת מתאם של כל אחד ממדדי הקטיף למרכיבי הטעם בתום הבחלת הפרי וחיי המדף. בסדרת בדיקות שנערכו במו"פ ערבה בחודשים מאי-יוני 2020 נבחנו שלושה זני מנגו; שלי, אורלי ואגם בשני אזורי גידול בערבה; עין תמר וחצבה. מדדי הקטיף שנבחנו כללו: הערכה ויזואלית של בשלות הפרי , משקל הפרי, הערכת מוצקות הפרי, הערכת צבע ציפת הפרי (בהתאם ללוחות הצבעים), אחוז חומר יבש ואחוז TSS. לאחר הבשלת הפירות נבחנו שוב אחוז החומר היבש ואחוז ה TSS ונערך מבחן טעימה לדרוג טעם הפרי בקטגוריות; מתיקות, עסיסיות, חמיצות, טעמי לוואי, מרקם וכן העדפה כללית. בתום איסוף כלל הנתונים נערכו חישובי מתאם בין מדדי הקטיף למרכיבי הטעם. ה-TSS והחומר היבש בפירות מובחלים עלה ככל שמועד הקטיף התאחר. הזן אגם הצטיין ב TSS גבוה בשני הקטיפים הראשונים בהשוואה לזנים אורלי ושלי. כל מדדי ההבשלה שנבחנו, למעט ה-TSS, עלו ככל שמועד הקטיף התאחר. בשלושת מועדי הקטיף מצאנו כי אחוז החומר היבש בזן אגם היה גבוה בהשוואה לזנים אורלי ושלי בשני אזורי הגידול. מתוצאות מבחני הטעימה עולה כי ציון המתיקות ומידת עסיסיות הפרי במועד הקטיף הראשון היה נמוך ואילו ציון החמיצות וטעם הלוואי היו גבוהים בהשוואה לשני הקטיפים המאוחרים. למועד הקטיף לא הייתה השפעה על מרקם הפרי. מבין הזנים קיבל הזן שלי את ציון המתיקות הנמוך ביותר ואת ציון החמיצות הגבוה ביותר. לעומתו בזן אורלי ציון החמיצות היה הנמוך מבין שלושת הזנים שנבדקו. נמצא מתאם חיובי גבוה בין אחוז החומר היבש ביום הקטיף לציון המתיקות שהתקבל במבחני הטעימה ולאחוז ה-TSS שהתקבל לאחר הבחלת הפירות וכן מתאם חיובי בין מידת בשלות הפרי ביום הקטיף לציון המתיקות ולאחוז ה-TSSשהתקבל לאחר הבחלת הפירות. לא נמצא מתאם בין ה-TSS ביום הקטיף ל-TSS לאחר הבחלה. בשלושת הזנים שנבדקו נמצא מתאם חיובי בין משקל הפרי ביום הקטיף ל-TSS לאחר הבחלה. כיום, המדדים העיקריים לקביעת מועד הקטיף הינם צבע הציפה והערכה של מידת בשלות הפרי. אמינותם של מדדים אלה אינה מספקת, בין היתר היות והיא משתנה עם התקדמות ההבשלה וכן כיוון שמדובר בהערכה סובייקטיבית. מדד משקל הפרי ביום הקטיף הינו מדד אובייקטיבי ואינו דורש בדיקה הרסנית ולכן לאור תוצאות המחקר הנוכחי, עשוי לשמש כמדד לקביעת חלון הקטיף המיטבי ולהצלחת ההבחלה של פירות מנגו. מרכיבי הטעם של פירות מנגו אשר נקטפו באמצע חודש יוני אינם נבדלים מקטיף סוף יוני בעונה הנוכחית, תוצאות אלה מרמזות על חלון הקטיף המיטבי, הנושא יבחן גם בעונה הבאה. לאור התוצאות שקיבלנו בעונה זו בקטיפים המוקדמים של הזן אגם, ניתן להצביע עליו כבעל פוטנציאל לקטיף מוקדם ולמתגו כפרי בכיר ואיכותי המגיע מהערבה.

  Development of the Arava mango production: Studying ripening indicators for early picking of quality fruit
  Zanbar Mili, Dafna Harari, Tovia Stryker, Dodo Kadosh, Shlomi Vakarat and Svetlana Gogiu - Central and Northern Arava-Tamar R&D
  Author's address: millimoprn@gmail.com

  פתח