דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת תשתית בית השורשים, האקלים, ועונת הגידול על יבול פירות וחומר יבש בעגבניות צ’רי

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  אביתר איתיאל,שושי אליהו, שי אהרון, רבקה אופנבך, שבתאי כהן, ישראל צברי, דודו אלקיים, רמי גולן

  מטרת הניסוי הינה לבחון השפעת תשתית בית שורשים על יבול פירות בעגבנייה במבחן רב שנתי. כאשר מגדלים בתעלת הזנה או בנש"מ לא מבצעים כל עיבוד קרקע בין עונות הגידול ולא מצניעים קומפוסט. מרבית המגדלים בערבה עדיין נוהגים להוסיף קומפוסט לקראת השתילה ולהצניעו באמצעות תיחוח. טיפול זה יינתן רק לטיפול הביקורת מדי שנה.
  צמחי עגבנייה מהזן שירן (הזרע) נשתלו בשתי עונות גידול בבית פלסטיק בתחנת יאיר ב- 24/8/06 ו ב-18/1/07. נבחנו שלוש תשתיות בית השורשים: תעלת הזנה , נש"מ דו שכבתי, וביקורת. למעט שיפור בחיי המדף של הפרי, טיפולי התשתית לא הניבו תוצאה שונה מהביקורת בשום משתנה יבול ואיכות וזאת בשתי עונות הגידול. גם הקרבה למזרון, למרות תנאי טמפרטורה משופרים בשעות מסוימת, לא השפיעו. יתכן והזן אינו רגיש מספיק לתנאי בית השורשים והאקלים, או שהתשתיות לא גרמו לשינוי משמעותי בתנאים בבית השורשים. נקודה זו תעמוד לבדיקה בעונה הקרובה בה ישולב טיפול נש"מ משופר בו ריכוזי החמצן יהיו גבוהים מאשר בדגם הנש"מ כפי שנבדק בתנאי ניסוי זה.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת חומרים משפרי הזנה על יבול הפירות בפלפל

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת חומרים משפרי הזנה על יבול הפירות בפלפל
  אביתר איתיאל, אריאל קיטרון, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, משה איטח, עמנואל לויטין

  שימוש בתוספי הזנה בגידולים חקלאיים קיים במספר מדינות. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תכשירים המבוססים על אצות ים (אקדיאן, אסקופילום נודוסום (Ascophyllum nodosum)) ועל חומצות אמינו (טרה סורב שורשים). בניסוי שנערך בעונת 2007/8 בבית צמיחה מסחרי (משק קיטרון) במושב עידן בערבה יושמו חומרי ההזנה לצמחי פלפל. הניסוי כלל ארבע טיפולים: 1. טרה-סורב, 2. אקדיאן, 3. טרה-סורב+אקדיאן, 4. ביקורת, במבנה פקטוריאלי מלא והוצב בתבנית של שישה בלוקים בחלקות מפוצלות.

  מתוצאות הניסוי עולה כי לא נמצאה לטיפולי יישום חומרי ההזנה כל השפעה על יבול הפירות.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת ישום דשן טבעון וגואנו בפלפל אורגני 2007/8

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  בחינת ישום דשן טבעון וגואנו בפלפל אורגני 2007/8
  שבתאי כהן, אריאל יפה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן

  רוב חומרי ההזנה למעט החנקן מוספים לתמיסת הקרקע באמצעות הקומפוסט הניתן לקרקע בכמויות נדיבות של בין 10 ל- 15 מ"ק לדונם, כחלק מהאגרו טכניקה המקובלת בחקלאות האורגנית בארץ. החנקן המוסף לקרקע באמצעות הקומפוסט נמצא בכמות של כ-1.5% מכלל החומר היבש בקומפוסט אך על רקע של קרקעות חוליות בערבה ושטיפות הקרקע הנערכות לפני השתילה, רוב החנקן מודח מאזור בית השורשים עוד בשלבי הגידול הראשוניים ואינו משמש לצורכי ההזנה של הצמח, אלא באופן שולי אשר אינו יכול לספק את הצרכים האינטנסיביים של הצמחים במהלך הגידול. מסיבה זו מוסיפים את החנקן באמצעות "הדשיה" באופן רציף (יחסי) במהלך ההשקיה או באופן כמותי, כלומר מנת חנקן בגרם לדונם ליום ללא קשר לרמות ההשקיה היומיות. בניסוי שנערך בגידול פלפל בחלקה האורגנית בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנו הדשנים "טבעון" 6.5% חנקן. הדשן 4:0:4 אשר הרכב החנקן בו הוא זהה לטבעון 6.5% אך ריכוזו נמוך יותר (4%) והוא מכיל גם 4% אשלגן. טיפול הביקורת בניסוי זה היה דישון בתמיסת גואנו ברמה של 40 ח"מ חנקן. כמו כן נבחן טיפול מס' 1 בדישון על בסיס כמותי יומי ובו יושמו 165 גרם חנקן ליום. טיפולי הטבעון האחרים הם טיפולים בו הדשן ניתן באופן יחסי למנות המים בכמות של 40 ח"מ חנקן ו 80 ח"מ חנקן בטיפולים אלו יושם גם דשן טבעון 4:0:4 המכיל אשלגן. לא היו הבדלים מובהקים ביבול ובמשקל הפרי בין הטיפולים גם בטיפול הכמותי אשר בו יושמה הכמות הקטנה ביותר של חנקן לדונם ליום, בו יושמו 165 גרם חנקן ליום בלבד לעומת הטיפול המכסימלי בו יושמו כ- 400 גרם חנקן ביום, בשיא הצריכה, בחודש אוקטובר ניתן לומר כי ניתן לחסוך באופן משמעותי בהזנה החנקתית ולא לפגוע ביבול. במבחן חיי מדף, בטיפול של דישון כמותי, אשר בו יושמה רמת החנקן הנמוכה ביותר, כמות הפרי המוצק הייתה גבוהה באופן משמעותי לעומת כל הטיפולים האחרים, כמו כן לא היו בטיפול זה פירות זקנים וציון איכות הפרי לאחר קטיף, היה בעקבות כך הגבוה בין הטיפולים.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת כנות פלפל והתאמתם לזנים מסחריים בגידול אורגני

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  בחינת כנות פלפל והתאמתם לזנים מסחריים בגידול אורגני
  רבקה אופנבך, אריאל יפה, ישראל צברי, יורם צביאלי, דודו אלקיים, סבטלנה גוגיו, רמי גולן
  הקטנת השימוש בחומרים כימיים לחיטויי קרקע, הקטנת מגוון החומרים, התעצמות הנגיעות בנמטודות ומחסור בזנים עמידים לנמטודות מחזקים את הצורך בהתאמת כנות פלפל לגדול מסחרי הקונבנציונלי והאורגני. בניסוי שנערך בעונת הגידול 2007/8 בבית רשת בחלקה האורגנית בתחנת יאיר נבחנו כנות חדשות בהשוואה לכנה הותיקה 23, במטרה לאתר כנות פלפל בעלות עצמת צימוח חזקה למתן מענה לתנאי גידול שונים: עמידות למלח, טמפרטורות נמוכות בחורף, מחלות ומזיקי הקרקע (נמטודות). הכנות החדשות שנבחנו הן קאפיטל, 72001, 72002. במהלך הגידול הייתה התפרצות של ענפים צדדיים בצמחי הזנים 7158 ו-ורגסה שהורכבו על הכנה 23. ענפים אלה הורדו בשלב מאוחר ולכן נגרם נזק ליבול צירופי רוכב וכנה אלה. תוצאות היבול הכללי שהתקבלו בהשוואת רוכב 7158 ללא הרכבה 8.9 ק"ג/מ"ר בהשוואה לרוכב 7158 המורכב על כנה 23 7.7 ק"ג/מ"ר מקורן בהתפרצות ענפים צדדיים אלה. תוצאה דומה הייתה גם בפגיעה ביבול הזן ורגסה שהורכב על כנה 23 - 7.4 ק"ג/מ"ר בהשוואה ליבול ורגסה לא מורכב 8.0 ק"ג/מ"ר. היבול ליצוא ואחוזי היצוא אף הם נמצאו בהתאמה. הכנות 72001 ו– 72002 שהורכב עליהן הזן 7158 נתנו יבול כללי של 8.6 ו – 8.4 ק"ג/מ"ר הדומה לזן 7158 8.9 ק"ג/מ"ר ללא הרכבה. בהרכבת הרוכב 7158 על הכנה קאפיטל התקבל יבול כללי נמוך של 7.4 ק"ג/מ"ר. בהתאמה גם היו תוצאות היבול ליצוא.
  לאור בעיות שהתעוררו כתוצאה מהתפרצות ענפים מואצת בכנה 23 קשה להסיק מסקנות על ביצועי הרכבת הזנים 7158 ורגסה על כנת הביקורת הותיקה 23. מבין שלושת הכנות החדשות שנבחנו (קאפיטל, 72001, 72002 ) הצטיינו שתי הכנות 72001 ו – 72002. מומלץ להמשיך ולבחון 2 כנות אלה לעומת כנת הביקורת המצטיינת מהשנים הקודמות 23. יש להקפיד לאחר השתילה על הורדת ענפים צדדיים במידה ויתפרצו מהכנה. מומלץ לבחון בעתיד כנות חדשות עם מירב העמידויות לוירוסים כולל עמידות לוירוס TSWV. יש לזכור כי חשוב שיהיו עמידויות זהות לוירוסים בכנה וברוכב למניעת התמוטטות צמחים מורכבים כתוצאה מאי התאם בעמידויות, תופעה שנמצאה בהרכבות עגבניות.

  פתח