רשתות צל להגנה מפני קרה
מאיר טייטל, אורי פייפר, יורם צביאלי
בניסוי שדה שנערך בעונת 1992/3 בבית רשת של משק רני חן, מושב פארן נבדקה מספר סוגי רשת ליכולתם להגן על צמחי הפלפל מנזקי קרה.
בקרה ששררה בלילות 16-18 ינואר 1993, סיפקה רשת האלומיניום הגנה טובה לצמחי הפלפל, לעומת שאר הרשתות.
הרצאה ביום עיון לאחר הקרה, פארן 21/02/2008
רבקה אופנבך, שי אהרון, יורם צביאלי, דודו אלקיים, ישראל צברי ורמי גולן
היקף גדול החצילים בערבה בשנת 2006/7 עומד על כ- 750 דונם. החציל מהווה גידול חשוב אך בעיית כוח האדם ומספר ימי העבודה בחציל כתוצאה מריסוס הורמונים לתפרחות בחודשי החורף מקשה מאד על חקלאי הערבה. חקלאות אורגנית הולכת ומתרחבת בערבה. גדול חצילים אינו תופס מקום בחקלאות זו בין היתר בגלל איסור השימוש בהורמונים להגברת החנטה בחציל החורפי. זנים פארתנוקארפים העשויים לשפר את יבול החציל האורגני נוספו לאחרונה לסל המוצע על ידי מספר חברות זרעים. מטרת הניסוי הייתה איתור זנים פארתנוקארפיים שניתן לגדלם ללא צורך בריסוס הורמונלי במטרה לחסוך בכוח אדם ואפשרות לגדל חציל אורגני במהלך החורף. שתילי חציל נשתלו (9/9/06) במנהרה עבירה רוחב 6 מטר, 4 ערוגות שתילה, רוחב ערוגה 1.5 מטר, צמח לטפטפת כל 50 ס"מ, 3 ענפים לצמח, 1.3 צמחים למ"ר (1,330 צמחים לדונם), 3.9 ענפים למ"ר. במהלך הגדול רוססו הפרחים בחלק מהחלקות בחנטון. בניסוי נבחנו 3 זנים פארתנוקארפים בהשוואה לזן המסחרי קלסיק שרוסס בהורמונים. שלושת הזנים הצטיינו ביבול הכללי בהשוואה לביקורת. הזן סנטוס ומרגריטה הגיעו ליבול של 10.3 ו – 10.1 ק"ג/מ"ר בהתאמה בהשוואה לזן הביקורת קלסיק שהגיע ליבול של 7.8 ק"ג/מ"ר. גם ביבול האיכותי הצטיינו הזנים הללו ועלו על זן הביקורת קלסיק, אחוז הפרי האיכותי גבוה במרגריטה (63%) בהשוואה לקלסיק (54%). לזנים הפארתנוקארפים משקל פרי בודד איכותי נמוך בהשוואה לקלסיק. משקל הפרי הבודד של קלסיק האיכותי היה גדול (394 גרם) מהמרגריטה (360 גרם) ונמוך מהסנטוס (340 גרם) בהופעתם הם נראים קטנים בהשוואה לקלסיק שרוסס בהורמונים ולו מופע שונה, מאורך ומקובל מאד בשוק בחורף. באיכות הפרי לאחר השהייה אחוז הפירות הרכים גבוה מעט בקלסיק בהשוואה לזנים האחרים .בספירת הזרעים לזנים הפארתנוקארפים יש כמצופה, זרעים בפרי, אך מכיוון שהפרי צעיר הם מאד זעירים ולא משמעותיים בבישול. תכונה חשובה לזנים הפארתנוקארפים היא היעדרות קוצים על גבעולי הצמח בהשוואה לזן קלסיק, יתרון במהלך הגדול לנוחיות בהדלייה ובקטיף. לזנים הפארתנוקארפים מופע שונה מעט, וכניסתם ומקומם בשוק תיבחן בעתיד בהתאם לצרכי השוק והחקלאים בעלי עניין.
מומלץ לבחון בהמשך את הזנים מרגריטה וסנטוס.
אבקת גופרית כנגד קימחונית בפלפל
שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, אלי ברדוגו - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
תקציר
פלפל הוא הגידול העיקרי בערבה ומרבית התוצרת מיועדת ליצוא. מחלת הקימחונית בפלפל הפכה בשנים האחרונות לאחת מהמחלות החמורות ביותר בגידול הפלפל ברחבי העולם. צמח הפלפל נחשב לאחד מהגידולים הרגישים ביותר למחלת הקימחונית ועיקר הנזק הנגרם לצמח נובע מנשירה של עלים גם ברמות מחלה לא גבוהות. תופעת נשירת העלים מחלישה את הצמח לעיתים עד כדי תמותה וחושפת את פירות הפלפל למכות שמש, הפוסלות את הפרי לשווק, זאת בנוסף לאובדן יבול כתוצאה מאובדן שטח הטמעה הנובע מהכתמים הנקרוטיים הנוצרים על גבי העלים וכתוצאה מנשירת העלים. הדברה כימית היא הדרך המקובלת ביותר היום בקרב המגדלים לבקרת המחלה. קיימים מגוון רחב של תכשירי הדברה מקבוצות כימיות שונות להם יעילות רבה כנגד מחולל המחלה.
בערבה נפוץ בשנים האחרונות הנוהג של פיזור אבקת גופרית לאורך הערוגה ככלי להדברת קימחונית בפלפל. מתצפיות בשטח נראה שהגפרית בצורת יישום זו תורמת להדברת המחלה בעלים התחתונים. בתצפית שנערכה בתחנת יאיר בעונת 2006/07 נבחנה השפעת יישום גופרית באבקה על התפתחות הקימחונית. במנהרה עם כיסוי רשת 50 מש פוזרה גופרית בשני שלבים, על הקרקע לפני הופעת המחלה ובגובה הצמחים, בתוך שוקת מוגבהת, עם הופעת סימני המחלה. נמצא שפיזור אבקת הגופרית היה שקול מבחינת ההדברה לריסוס אחד עם גופרית נוזלית שניתן עם הופעת סימני המחלה. על אף ההשפעה שנצפתה, נראה שישום אבקת גופרית לקרקע לא צפוי להפחית את מספר הריסוסים המיושמים כנגד קמחונית.
השפעת מיקוריזה על תגובת פלפל לעקות שונות: מים, המלחה, דשן ומחלה
שמעון פיבוניה, רחל לויטה, יעל בר לבן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
יורם קפולניק - מכון למדעי הצמח, מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי
תקציר
פטריות המיקוריזה משפרות התפתחות הצמח ע"י תגבור קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח, משק המים, מאזן ההורמונאלי, מבנה הקרקע ועמידות הצמח נגד פתוגנים בשורש. בניסויים שנערכו בעונת 2006/7 בתחנת יאיר בערבה נבחנה השפעת מיקוריזה על תגובת צמחי פלפל למגוון עקות. העקות שנבחנו כללו עקת מחלה - קרקע מאולחת בפיתיום, עקת דשן - מחסור בזרחן ושילוב של עקת מים ומלח. נמצא שצמחים עם מיקוריזה תרמו מאד להתמודדות הצמח עם העקות. צמחי פלפל מיקוריטיים שגדלו בקרקע מאולחת בפיתיום יצאו מהר מהעיכוב וצמחו באופן נמרץ. צמחי פלפל שנחשפו לדישון דל זרחן צמחו באופן תקין הדומה לזה של צמחים שדושנו כהלכה. צמחי פלפל שנחשפו לעקת מים ומלח ו/או שילוב העקה הנ"ל עם עקת זרחן הניבו יבול הדומה לזה של צמחים שהושקו ודושנו כמקובל. כאשר צמחי פלפל לא היו חשופים לעקה לא נמצא לצמחים המיקוריטיים יתרון מבחינת הצימוח והיבול. שימוש מסחרי במיקוריזה עשוי להביא בעתיד לפחיתה בצריכת המים לדונם גידול פלפל ולהתמודדות מוצלחת של הצמחים עם עקות. המיקוריזה עשויה לשמש מעין ביטוח לחקלאי כנגד עקות צפויות ולא צפויות העלולות להתפתח בשדה.
