דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    הדברה ביולוגית ומשולבת בפלפל-מבנים בערבה, עונת 2005/2004. סיכום, לקחים ומגמות
    הגנת הצומח, ירקות

    הדברה ביולוגית ומשולבת בפלפל-מבנים בערבה, עונת 2005/2004. סיכום, לקחים ומגמות

    שמעון שטיינברג, משה כהן – ביו-בי שדה-אליהו בע"מ
    ארנה אוקו – שה"מ, משרד החקלאות, לשכת נגב

    מבוא
    עונת 2004/2005 הקיפה 2,972 דונם, רובם המכריע בערבה, לעומת 1,915 דונם בעונה הקודמת. עליה של כ 55% (תמונה מס' 1). שטח זה עמד על כ 25% מכלל שטח הפלפל בערבה (חממות ומנהרות) שהקיף העונה 11,743 דונם.
    מאה וחמישה מגדלים בערבה יישמו הדברה ביולוגית ומשולבת בחלקותיהם. כבעונות הקודמות הוביל מושב פארן עם 31 מגדלים (כ 35% מכלל השטח המטופל) ולאחריו עין יהב עם 24 מגדלים (כ 23% מכלל השטח המטופל, טבלה מס' 1). העונה הצטרף לראשונה קיבוץ אילות מהערבה הדרומית. עשרים ואחד מגדלים ביצעו הדברה ביולוגית ומשולבת בפלפל אורגני-ביולוגי (כ 15% מכלל השטח המטופל, טבלה מס' 1).
    כבעונות הקודמות לוו כל השטחים בפיקוח פגעים שבועי צמוד לאורך כל העונה על-ידי פקח/ית מקצועי שהוכשר לכך. הפקחים נתמכו על-ידי הצוות המקצועי של 'ביו-בי' ועל-ידי מדריכת הגנת הצומח האזורית מטעם שה"מ. העונה העיקרית השתרעה מראשית אוגוסט 2004 ועד סוף אפריל 2005.

  • 1
    ינו
    מבחן זני פלפל בבית רשת, צופר 2004/05
    ירקות

    מבחן זני פלפל בבית רשת, צופר 2004/05

    יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, ישראל צברי - מו"פ ערבה
    אביתר איתיאל, איציק פוסלסקי - שה"מ, משרד החקלאות
    רובי ואלי שקותאי - מושב צופר

    תקציר
    שטח הפלפל בבתי הרשת בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2004/5 להיקף של כ-7,000 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ-12,000 דונם.
    כמדי שנה, הועמד בעונה זו במשק שקותאי בצופר ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל.
    בבית רשת מכוסה ברשת 25 מש, נשתלו ב –9/8 32 זנים אדומים, 10 זנים צהובים, ו-4 זנים כתומים.
    הצמחים נשתלו בצמד שורות על פני ערוגות במרווח של 1.42 מ' בין מרכזי הערוגות, בעומד צמחים של כ-4,000 צמחים לדונם.
    הקטיף החל ב-16/11/2004 ונמשך עד ה-26/4/2005, סה"כ 161 ימי קטיף.
    נערכו 12 קטיפים. הפירות הועברו ביום הקטיף לתחנת יאיר ומוינו לפי מדדי איכות יצוא.
    פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו95% לחות יחסית ו3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.

    תוצאות היבול והאיכות מפורטות בטבלאות: מרכיבי היבול העונתי, התפלגות היבול לפי חודשי קטיף,
    אחוז היצוא חודשי, משקל פרי ממוצע ליצוא לפי חודש קטיף, ציון איכות חודשי, מרכיבי האיכות לעונה והסיבות לפסילת הפרי ליצוא.

    היבול הכולל של הזנים בניסוי נע בין 10.8 – 6.7 ק"ג למ"ר, היבול ליצוא בין 7.7 – 4.2 ק"ג למ"ר.

    לאחר שכלול כל התוצאות, האיכות והיבול, הזנים האדומים 7184, 7180 ו-4882 הומלצו לגידול בהיקף מצומצם, הזן ורגסה לגידול חצי מסחרי. הזן הכתום 35301 הומלץ לגידול בהיקף מצומצם.

  • 1
    ינו
    פיתוח גידול הלופיט חדש, Salicornia, ליצוא טרי לאירופה כירק לאניני טעם
    ירקות

    פיתוח גידול הלופיט חדש, Salicornia, ליצוא טרי לאירופה כירק לאניני טעם
    מוגש ע"י משה שגיא- אוניברסיטת בן-גוריון, עמי מדואל-כיכר סדום, שבתאי כהן, רמי גולן ורבקה אופנבך- מופ ערבה תיכונה
    תוצאות מחקריות מדגישות את הפוטנציאל הטמון בהלופיט סליקורניה Salicornia)) כגידול חקלאי היכול לנצל מים שמליחותם גבוהה מאוד. באזור ים המלח קיימים קידוחים ברמת מליחות של 1,700 עד 10,000 מ"ג כלור לליטר לליטר, ואקוויפרים לא מנוצלים של מים מלוחים עד רמה של 30,000 מ"ג כלור לליטר. באזור גם קרקעות לא מנוצלות ובינהם חמדות. גידול סליקורניה עשוי לאפשר שימוש בקידוחי מים ושטחי קרקע שוליים שנימנע עד כה השימוש בהם משום מליחותם הגבוהה לרווחת ופרנסת תושבי האזור.

  • 1
    ינו
    תגובת פלפל למנות השקיה ותשתיות גידול בבית רשת בצופר 2004/5
    ירקות

    תגובת פלפל למנות השקיה ותשתיות גידול בבית רשת בצופר 2004/5

    אביתר איתיאל, יורם צביאלי-ירקות, שה"מ, משרד החקלאות
    אהרון ברדה-מושב צופר
    רמי גולן,ישראל צברי, רבקה אופנבך-מו"פ ערבה

    תקציר
    בניסוי השקיה בבית רשת במושב צופר שבערבה, הופעלו שני טיפולי השקיה ע"ג שתי תשתיות קרקע. טיפול ההשקיה המסחרי הגיע למנה עונתית של כ-1000 מ"מ בעוד שטיפול ההשקיה המפוחת הגיע לכדי 500 מ"מ. מנת המים הגבוהה הגבירה.
    לא התקבלו הבדלים ביבולים בין שתי מנות המים בשתי תשתיות הגידול. תשתית הנשמ השיגה יבול כללי נמוך מהתשתית הסטנדרטית ב כ-20%. לא ניתן ליחס את ירידת היבול בנשמ לגורם זמינות המים, מוליכות הקרקע, או פוריות הקרקע. בעונה הבאה נחזור שוב על מתקונת הניסוי כאשר טיפולי הנשמ יקבלו ציפוי במצע אפר פחם של 10 ס"מ.