השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ותשתית בית השורשים בפלפל 2009/10
ירקותאביתר איתיאל, דורית חשמונאי, אבי אושורוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ
עבודה זו מהווה המשך לעבודות שבוצעו בעונות הקודמת העוסקת בפיתוח תשתית בית שורשים לגידולי ירקות בתנאי הערבה. תגובת צמחי פלפל לתנאים השוררים בבית השורשים נלמדה בטווח של מנות השקיה במים מליחים (2.3 dSm-1) ועל רקע של שני בסיסי קרקע בעלי מאפיינים הידראוליים שונים באופן קיצוני. קרקע חמדה - בעלת מוליכות מים נמוכה, וציפוי חול עם מוליכות גבוהה. צמחי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה) נשתלו בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר שבערבה ב - 10/8/09 והושקו בארבע מנות מים החל מ 27 ימים לאחר השתילה ועד לסיום הניסוי. המנות היו קבועות לכל משך תקופת הניסוי: 3.1, 4.4, 5.5 ו- 7.5 מ"מ ליום. בסיום העונה, לאחר 225 ימים הסתכמו מנות ההשקיה ב: 713, 977, 1,200 ו- 1,566 מ"מ. בשתי הקרקעות יושמו שתי תשתיות בית שורשים השונות רק בסוג יריעת הצד (ממוקמת בין בית השורשים לקרקע המעטפת): האחת מסוג פלריג,העבירה למים, והשנייה פוליאתילן - אטומה.
עם הסתייגות לגבי אופן ביצוע ההשוואות בין שני סוגי הקרקעות בשל אופן ההצבה בשטח, ניתן להתרשם שלסוג קרקע המעטפת הייתה השפעה. יבול הפירות ויבול כלל החומר היבש, בממוצע לכול מנות ההשקיה, נמצאו גבוהים בחמדה מאשר בציפוי החול ב-8% ו-20% בהתאמה, תוצאה שחוזרת בקירוב רב זה שנה שלישית. ליריעת הצד מהסוג פוליאתילן נמצאה השפעה שלילית על יבול הפירות שנמצא נמוך מזה שביריעת הפלריג בשתי הקרקעות, ובכל מנות ההשקיה, בשיעור ממוצע של 25%. את הסיבה לכך לא הצלחנו למדוד ישירות בשל איחור בהצבת רגשי החמצן במצע, אולם את תגובת הכמישה שנצפתה וכן את עליית ריכוזי הכלוריד בעלים בטיפול זה בסמוך לעיתוי העקה ניתן לקשור למחסורי חמצן שכנראה שררו באותה העת.
