דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    מבחן זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2004/05
    ירקות

    מבחן זני פלפל במנהרה עבירה,
    תחנת זוהר כיכר סדום 2004/05

    יורם צביאלי, עמי מדואל, רבקה אופנבך, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה
    אביתר איתיאל, איציק פוסלסקי - שה"מ, משרד החקלאות

    תקציר
    שטח הפלפל במנהרות עבירות (חממיות) בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2004/5 להיקף של כ-2,000 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ-12,000 דונם, כאשר רוב המנהרות נמצאות בכיכר סדום.
    כמדי שנה, הועמד בעונה זו בתחנת זוהר כיכר סדום ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל.

    זני פלפל נשתלו במנהרה עבירה (מפתח 6.40 מטר) מכוסה פוליאתילן ב-13/9/04. הניסוי כלל 14 זנים אדומים, 2 זנים כתומים ו-8 זנים צהובים, כולם ב-6 חזרות.
    הצמחים נשתלו בשורות בודדות במרחקי ערוגות של 1.06 מטר, 40 ס"מ בין הצמחים בשורה, בעומד צמחים של כ-2,350 צמחים לדונם.
    הקטיף החל ב-14/12/04 ונמשך עד 25/5/05, סה"כ 161 ימי קטיף.
    נערכו 11 קטיפים. הפירות הועברו ביום הקטיף לתחנת יאיר ומוינו לפי מדדי איכות יצוא.
    פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בתחנת יאיר בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו95% לחות יחסית ו3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.

    תוצאות היבול והאיכות מפורטות בטבלאות: מרכיבי היבול העונתי, התפלגות היבול לפי חודשי קטיף,
    אחוז היצוא חודשי, משקל פרי ממוצע ליצוא לפי חודש קטיף, ציון איכות חודשי, מרכיבי האיכות לעונה והסיבות לפסילת הפרי ליצוא.

    היבול הכולל של הזנים בניסוי נע בין 13.3 - 9.2 ק"ג למ"ר, היבול ליצוא בין 7.9 – 4.1 ק"ג למ"ר.

    לאחר שכלול כל התוצאות, היבול והאיכות וגודל הפרי באיכות יצוא, מומלץ לנסות בהיקף מצומצם את הזן האדום קופלה והזן הכתום 35-301 (אורנג'רי).
    הזן 35-111 מומלץ לגידול בהיקף מסחרי, בצד הזן הותיק סליקה.

  • 1
    ינו
    מבחן זני פלפל בחממה, צופר 2004/05
    ירקות

    מבחן זני פלפל בחממה, צופר 2004/05
    ________________________________________

    יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, ישראל צברי - מו"פ ערבה
    אביתר איתיאל, איציק פוסלסקי - שה"מ, משרד החקלאות
    רובי ואלי שקותאי - מושב צופר

    תקציר
    שטח הפלפל בבתי פלסטיק בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2004/5 להיקף של כ-2,000 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ-12,000 דונם.
    כמדי שנה, הועמד בעונה זו במשק שקותאי בצופר ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל.

    זני פלפל נשתלו במבנה מכוסה פוליאתילן בתאריך 9/8/04. הניסוי כלל 33 זנים אדומים, 10 זנים צהובים, ו-4 זנים כתומים.
    הצמחים נשתלו בצמד שורות על פני ערוגות במרווח של 1.42 מ' בין מרכזי הערוגות, בעומד צמחים של כ-4,000 צמחים לדונם.
    הקטיף החל ב-23/11/2004 ונמשך עד ה-19/4/2005, סה"כ 146 ימי קטיף.
    נערכו 11 קטיפים. הפירות הועברו ביום הקטיף לתחנת יאיר ומוינו לפי מדדי איכות יצוא.
    פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בתחנת יאיר בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו95% לחות יחסית ו3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.

    תוצאות היבול והאיכות מפורטות בטבלאות: מרכיבי היבול העונתי, התפלגות היבול לפי חודשי קטיף,
    אחוז היצוא חודשי, משקל פרי ממוצע ליצוא לפי חודש קטיף, ציון איכות חודשי, מרכיבי האיכות לעונה והסיבות לפסילת הפרי ליצוא.

    היבול הכולל של הזנים בניסוי נע בין 12.8 – 5.1 ק"ג למ"ר, היבול ליצוא בין 7.2 – 1.0 ק"ג למ"ר.

    לאחר שכלול כל התוצאות, היבול והאיכות, הזנים האדומים 7184, 7180 ו-4882 הומלצו לגידול בהיקף מצומצם, הזן ורגסה לגידול חצי מסחרי. הזן הכתום 35301 (אורנג'רי) הומלץ לגידול בהיקף מצומצם.

  • 1
    ינו
    סקירה אגרואקלימית לערבה לתקופה אוקטובר 2004 עד מאי 2005
    ירקות
  • 1
    ינו
    לימוד הדרך להתאמת ממשק הדישון החנקני לשלבי הגידול של פלפל ליצוא במבנים בערבה
    ירקות

    לימוד הדרך להתאמת ממשק הדישון החנקני לשלבי הגידול של פלפל ליצוא
    במבנים בערבה דו"ח לסיכום עונת 2004-2005
    מוגש על ידי: שלמה קרמר – שירות שדה נגב, שה"מ משרד החקלאות
    ישראל זר – מושב פארן.

    מבוא
    מטרת הניסוי המוצע היא לבחון דרך להקטנת מנות החנקן המוספות על ידי לימוד תגובת הגידול למשטרי הזנה חנקנית שונים תוך ניטור רמת החנקן בקרקע באמצעות משאבים.
    בקרת הדישון החנקני באמצעות משאבי תמיסת קרקע עשויה להיות אמצעי יעיל ואמין, בתנאי שאופן הפעלת המשאבים יהיה מסודר ואחיד לאורך כל תקופת הגידול. שימוש במערכת להפעלת שאיבה אוטומטית של המשאבים, יפתור בעיות תיזמון נכון ויאפשר הגדלת מספר הפעמים בהם נידגמת תמיסת הקרקע.