דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    מיהול מים מותפלים עם מליחים לייעול השימוש במים בחקלאות ומזעור נזקים סביבתיים – ניסויים בבזיל
    ירקות

    נפתלי לזרוביץ, תום גרונוולד - המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב lazarovi@bgu.ac.il
    אלון בן-גל, אורי ירמיהו, אינה פיינגולד, לודמילה יוסופוב - המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר גילת
    שושנה סוריאנו, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני
    דפנה הררי, אורי צעירי, עמי מדואל, אבירן אסרף, רמי גולן, סבטלנה גוגיו, שבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    דיוויד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

    תקציר
    את המינרלים החסרים ממים מותפלים המיועדים לחקלאות ניתן להוסיף כדשן או לחילופין לספק אותם על ידי ערבוב עם מים מליחים שריכוז היסודות הללו בהם גבוה. שאלת המחקר היא האם ערבוב מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת לקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית. מטרת המחקר היא לבחון את הגישות השונות באספקת המינרלים החסרים לצמח, ערבוב או הוספת דשנים, המושקה במים מותפלים. המחקר מבוסס על ניסויים בצמחים בתנאים מבוקרים ובחלקות חצי מסחריות. בעונת 2010/11 בוצעו שני ניסויים בבזיל (Ocimum basilicum). ניסוי אחד במערכת של 24 ליזימטרים בחממה במרכז מחקר גילת והשני ב-12 ליזימטרים ובחלקות שדה בחממה חצי מסחרית בתחנת הניסויים זוהר שבכיכר סדום. הבזיל נמצא עמיד מאוד למליחות. בהשקיה עם מים מליחים ועם מים מעורבבים ניתן לקבל יבולים השווים לאלה שגדלו עם מים מותפלים מדושנים אך זאת רק כאשר מעלים את מנת ההשקיה ביותר מ-20%.

    Blending of desalinated and saline water for efficient agricultural and responsible environmental use

    Naftali Lazarovitch - Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev
    Alon Ben-Gal, Uri Yermiyahu, Ina Finegold, Lodmilla Yosofov - Gilat Research Center, ARO
    Dafna Harari, Ami Maduel, Uri Zeiri, Aviram Asraf, Rami Golan, Svetlana Gogio, Shabtai Cohen – Central and Northern Arava R&D
    David Silverman - Extension Service (SAHAM), Israel Ministry of Agriculture and Rural Development
    Shoshana Soriano - Institute of Plant Protection, Agricultural Research Organization, Volcani Center

    Writer address: lazarovi@bgu.ac.il, Wyler Department of Dryland Agriculture, French Associates Institute for Agriculture and Biotechnology of Drylands, Jacob Blaustein Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev. Sede-Boqer Campus, Midreshet Ben-Gurion, 84990, Israel

    Keywords: Sweet basil, saline water, desalinated water, lysimeter

  • 1
    ינו
    שימוש מיטבי באמצעים אגרוטכניים בעלות נמוכה כחלופה לתוספת חימום בגידול בזיל איכותי בחורף בכיכר סדום
    ירקות

    דפנה הררי, עמי מדואל, מורן קפון, רמי גולן, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    איציק אסקירה - מועצת הצמחים
    יגאל אלעד, דני שטיינברג - המכון להגנת הצומח, מנהל המחקר החקלאי
    דוד קניגסבוך - טכנולוגיה ואחסון לאחר קטיף, מנהל המחקר החקלאי
    מאיר טייטל - הנדסת מערכות גידול, ייצור וסביבה, מנהל המחקר החקלאי
    דויד סילברמן, סבטלנה דוברינין - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת הכותב: dafnahr@arava.co.il

    בזיל הוא גידול קיצי מובהק, וזקוק לטמפרטורה גבוהה להתפתחות תקינה. בעבר, מרבית גידול הבזיל התקיים באזורי בית שאן, בקעת הירדן והבשור כאשר המבנים חוממו בעונת החורף ל- 16-18 מ"צ. עם עלית מחירי הדלקים והירידה בתמורה, הועברו שטחי בזיל רבים לגידול בכיכר סדום המאופיין בתנאי טמפרטורה גבוהים יחסית לאזורים אחרים בתקופת החורף. אספקה רציפה בעונת החורף של בזיל איכותי מאזור הכיכר אפשרית בתנאי שילמדו התנאים לגידול בזיל ללא נזקי צינה והתאמה למשלוח ימי ליצוא. מטרת המחקר היא לימוד שימוש אופטימאלי ויעיל באמצעים אגרוטכניים, בעלות נמוכה, כחלופה לתוספת חימום בגידול בזיל איכותי בחורף. הניסויים בגידול הבזיל בוצעו בשתים עשרה מנהרות עבירות מכוסות פוליאתילן עם פתחי אוורור מכוסים ברשתות 50 מש, במהלך ארבע עונות הגידול 2007/8 עד 2010/11. נבדקו האמצעים האגרוטכניים הבאים: יריעות בעובי 100-200 מיקרון, יריעות אל-בד (אגריל) בשני עוביים ובשני משכי פריסה, נבחן הגידול עם חיפוי קרקע וללא חיפוי, בשילוב שני כיסויים למבנים - 100 ו- 150 מיקרון, מסך תרמי בחורף קר ובחורף חם. נבדק הגידול במנהרות מאווררות וסגורות וכן מנהרות סגורות עם שרוולי מים ובשילוב אל-בד. לבד מניטור הטמפרטורה והלחות במבנים, נבדקה בשטח שכיחות המחלות, משקל היבול ואיכותו באחסון מדמה משלוח ימי.
    בסיכום ארבע עונות הניסויים עולה כי שימוש ביריעות לכיסויים ולחיפויים לא תרם להבדלים מובהקים בטמפרטורה ובלחות היחסית שבמבנים. יבול איכותי התקבל בכל הכיסויים בכל שנות המחקר. החל מהקציר הרביעי נמצא יתרון לגידול תחת אל-בד (אגריל) הפרוס כל היממה וכן לגידול במנהרות מאווררות. מסך תרמי 50% איטום, בחורף חם יחסית, פגע באיכות היבול. שרוולי מים מיתנו את הטמפרטורה במבנה במהלך שעות היום והפחיתו את הלחות במהלך שעות הלילה. יריעות לכיסוי המנהרה ו/או לחיפוי הקרקע בחורף קר או חם יכולות לתרום לחיסכון בתשומות.
    השיקול באיזה כיסוי פוליאתילן לבחור לגידול בזיל בכיכר צריך להיות לפי צרכי המגדל, על פי חוזקו של הכיסוי בלבד. תוספת של חיפוי הקרקע לא מעלה את איכות הבזיל החורפי בדרך כלל.
    השימוש במסך תרמי העלה את הטמפרטורה במבנים ובצורה משמעותית בלילות קרה, כלומר התקבלה תוספת אנרגיה במבנה. יחד עם זאת התקבלה עלייה בלחות בשעות הלילה, לחות הפוגעת בחיי המדף של הבזיל. עדיין לא נמצאה השיטה ליישום המסך התרמי לשיפור איכות הבזיל בחודשי החורף בכיכר.
    השימוש באל-בד (אגריל) בפריסה במהלך כל היממה נוח מאוד ליישום ובעונות מסוימות אף התקבל שיפור ביבול. הלחות שהתפתחה במבנים בלילה, נמוכה יחסית למבנים בהם נפרס מסך תרמי, אך גבוהה מאשר במנהרה מאווררת ולכן איכות הבזיל עלולה להינזק. יישום אל-בד יכול להביא לשיפור ביבול ובאיכותו אך עדיין לא הצליח יישומו בכל שנות המחקר. מנהרה מאווררת, בחורף חם יחסית, מקטינה את התפתחות מחלות הנוף כגון בוטריטיס ובכך משפרת מאוד את חיי המדף של הבזיל. השימוש בשרוולי מים נתקל בבעיה של דליפת מים בגלל חורים שנוצרו ספונטנית בשרוול ולכן יישום השיטה הינו בעייתי.
    עומד השתילה המקובל כיום ע"י החקלאים הוא כ- 30 צמחים למטר ערוגה. בכל שנות המחקר הירידה לעומד 20, 15 או 10 צמחים לערוגה, הביאה לפחיתה ביבול בקציר הראשון בלבד ואח"כ לא היה הבדל ביבול הכללי. יחד עם זאת הירידה בעומד, במנהרות הסגורות שיפרה את חיי המדף. נתון זה מאפשר לחקלאי לשתול בזיל חורפי במרווחי שתילה גדולים יותר ולחסוך בתשומות.

    Optimizing the growing of basil in the winter without heating in the Sodom Valley
    Dafna Harari, Uri Zairi, Ami Maduel, Aviran Asraf, Rami Golan, Shimon Pivonia - Central and Northern Arava R&D
    Izik Esquira - Israeli Plants Board
    David Silverman, Svetlana Dobrinin – Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
    David Kenigsbuch, Meir Teitel, Yigal Elad - Institute of Plant Protection, Volcani Center, Agricultural Research Organization,

    Writer address: dafnahr@arava.co.il

    Keywords (not in title): Botrytis, resistance, plant protection, insecticides, management, fresh herbs, polyethylene, Arava Israel, thermal screens, walk-in tunnels, Bemisia tabaci

  • 1
    ינו
    בחינת השפעת מסך תרמי בגידול פלפל ללא חימום מושב עידן בערבה 2010/11
    ירקות

    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
    אריאל קטרון - מושב עידן

    תקציר
    תצפית לבחינת השפעת מסך תרמי בגידול פלפל נערכה במשק אריאל קטרון במושב עידן. השפעות חימום האוויר ונוף הפלפל במהלך החורף אמורות ליצר גל חנטה בחודש פברואר אשר יקטף במהלך החודשים אפריל- מאי. גל זה הינו בסדר גודל של 4-5 טון המשווקים לשוק המקומי. במרבית אזורי הערבה למעט באזור כיכר סדום טמפרטורות החורף נמוכות מידי ועל כן נדרשת תוספת גבוהה משתי מעלות יממתיות על מנת להשיג גל זה. אזור עידן קרוב לכיכר ובעל הדמיון האקלימי הרב ביותר יחסית לשאר אזורי הערבה המרכזית.
    מנתוני הטמפרטורה שנאספו במהלך העונה עולה כי חממת הביקורת הייתה חמה יותר מחממת המסך ב-1.1 מעלה בשעות היום ואילו בלילה נמוכה ממנה ב-2 מעלות. בממוצע לכלל היממה, חממת המסך הייתה גבוהה ממנה ב 0.9 מעלה. בהשוואה לטמפרטורת החוץ, חממת הביקורת הייתה נמוכה ב-0.8 מעלה במשך הלילה ובמשך היום גבוהה ב-2.4. לא נערכו שקילות יבול, אך מהתרשמות בלבד לא נראתה תוספת יבול פירות בחממת המסך בהשוואה לחממת הביקורת.

    The effect of thermal screen on air temperature and pepper fruit yield in a plastic house in the Arava
    Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
    Kitron Ariel - Moshav Idan

  • 1
    ינו
    השפעת אנדו-מיקוריזה Glomus intraradices על משק המים וסבילות למלחים בצמחי פלפל בערבה
    ירקות

    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    sab@inter.net.il
    אורי ירמיהו, אלון בן-גל, אינה פיינגולד, אחמד הושאלה - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
    יורם קפולניק - המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן
    שושנה סוריאנו - המכון לקרקע ומים, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן

    תקציר
    פלפל הינו הגידול העיקרי בערבה. ההשקיה נעשית במים מליחים, מצאי המים בערבה קטן. העלייה בריכוז המלחים גורמת לנזקים המתבטאים בהקטנת הנוף, בצריבות בעלים, עליה בתופעת שחור הפיטם בפרי וירידה בפוטנציאל ההנבה של צמחי הפלפל. מטרת המחקר הייתה בחינת השפעת המיקוריזה על משק המים וסבילות למלחים של צמחי פלפל, ככלי למניעת נזק לצמחים הנחשפים לעקת מים ואו מלח ולחסכון עתידי בצריכת המים ליחידת שטח. המחקר התבסס על שני ניסויי שדה שנערכו בתחנת יאיר בעונות 2009/10 ו- 2010/11, ושלושה ניסוים בעציצים שנערכו במרכז מחקר גילת במשך כל המחקר. בניסוי שדה 1 נבחן הדישון הזרחני בשתי רמות, דישון מלא ודישון דל זרחן, במנת ההשקיה יחסית למנה המומלצת בשלוש רמות: 100, 75 ו- 50% ומיקוריזה בשתי רמות: עם מיקוריזה וללא מיקוריזה.
    בניסוי שדה 2 נבחנה הדבקה במיקוריזה וחציצה בתנאים של יישום קומפוסט. הניסוי כלל בחינה של 3 רמות מים (100, 75 ו- 50%) כתלות בהדבקה בחלקות עם חציצה של חול בהשוואה לשתילה ישירה בקרקע עשירה בקומפוסט. בניסוי עציצים נבחנו 3 גורמים: מליחות (5 טיפולים של נתרן כלורי מוסף: 0, 7.5, 15, 25 ו- 35 מילימולר נתרן כלורי) זרחן (שני טיפולים: 5 ו-20 ח"מ), ומיקוריזה (שני טיפולים: מודבק ולא מודבק). ניסוי השדה שנה א' (2009/10) נערך על קרקע שלא טופלה בעבר או במהלך הניסוי ביישום קומפוסט. מתוצאות הניסוי עולה כי טיפולי הדישון השפיעו באופן מובהק על היבול – היבול בדישון המלא גבוה מאשר בדישון דל זרחן, בטיפולי הזרחן הנמוך נמצאה השפעה מובהקת של מיקוריזה – בעליית היבול. בשנה ב' (2010/11) נמצא כי ישום הקומפוסט מנע את קבלת אפקט העלייה ביבול שיתקבל בשנה א' עקב השפעת הסופרסיביות של הקומפוסט. בניסוי עציצים נמצא שנוכחות מיקוריזה אינה משפרת את הגידול בתנאי מליחות כאשר הזרחן והמים מסופקים כראוי. בשלב זה כל נושא היישום בשטחים המסחריים לא יצא לפועל כי רוב שטחי החקלאים מטופלים בכמויות גדולות יחסית של קומפוסט מדי שנה, באופן אשר לא יאפשר לקבל את הפעילות המיטיבה של המיקוריזה כממתן של עקות אביוטיות כגון מלח ויובש.

    Impact of Endo Mycorrhiza (Glomus intraradices) on water balance and salt stress tolerance in pepper cultivation
    Shabtai Cohen, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Israel Tsabari, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
    Uri Yermiyahu, Alon Ben-Gal, , Ina Finegold, Ahmed Oshala - Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization (ARO)
    Yoram Kapulnik - Institute of Plant Science, The Volcani Center, Agricultural Research Organization
    Shoshana Soriano - Institute of Soil Sciences, The Volcani Center, Agricultural Research Organization
    Writer address: sab@inter.net.il
    Keywords: Capsicum, salinity