דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תגובת פלפל לגידול בתעלות הזנה רב שנתיות

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בפלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות בשל הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  תשתית גידול ניסויית רב שנתית שהוכנה בבית רשת בתחנת יאיר כללה שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט אחיד בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של 0, 20, 40 ו- 60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף הוכנו חלקות עם שני טיפולי ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה ו (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. טיפולי הניסוי הועמדו במבנה של בלוקים באקראי בארבע חזרות. שטח הניסוי נשתל (15/8/10) עם צמחי פלפל מהזן סובק (זרעים גדרה).
  בסיכום הניסוי נמצא כי יבול הפירות הכללי וליצוא לא הושפעו מאף לא אחד מטיפולי הניסוי. יבול החומר היבש נמצא נחות ביישום הקומפוסט בתעלה ב- 17% מפיזורו ותיחוחו ע"פ הערוגה. כמו כן לא נמצאה כל השפעה למתן הקומפוסט וכמובן שגם מינון הקומפוסט לא השפיע.
  המסקנות העולות משנת הניסוי הראשונה: (1) יבול הפירות לא נפגע משתילת צמחי פלפל על פני תעלות קומפוסט. (2) יבול החומר היבש נפגע מיישום הקומפוסט בתעלה בהשוואה לפיזורו ותיחוחו. (3) לא נמצאה השפעה למתן קומפוסט על יבול הפירות וכלל הביו מסה. המבחן לאי-עיבוד יבוא לידי ביטוי החל מעונת הניסוי השנייה ואילך.

  Five years evaluation of pepper grown in nutrition canal (First year)
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
  Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת סוג שכבת הגבול התחתונה על רטיבות המצע המנותק

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  תמיר אורן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  מצעי גידול מתאפיינים בעקום תאחיזה בעל שיפוע חד, כלומר פחיתה משמעותית בתכולת הרטיבות במתחים מעל ל 10-20 מיליבר. תכונה זו חיונית בשל הכוחות ההידראולים הפועלים על המים, שכן אם לא כך ישאר המצע בתכולת רטיבות גבוהה מידי (ספוג במים) גם במצב הידרוסטטי. מנגד, ירידה בתכולת הרטיבות מקשה על קליטת מים, ובפועל מצעי טוף, אפר פחם, ופרלייט מושקים 3-4 פעמים ביום בתקופת חמות בישראל. כוחות ספיחה (אדהזיה) מתפתחים בין הקוטב החיובי של מולקולת המים לבין משטחים בעלי קוטביות חשמלית בהם הקוטב השלילי פונה אל פני המשטח. משטח כזה אשר המים מתנקזים ממנו ימשיך להפעיל כוחות ספיחה לאורך זמן. היתרון האמפירי שנמצא בתשתית נש"מ בעלת מצע זהה לזה המצוי בתבנית מצע מנותק, אך פני המצע בגבול התחתון מצויים במגע עם רשת המונחת על שכבת חצץ ולא עם משטח בעל תכונות קוטביות, בכך שרטיבות המצע נשארת גבוהה למשך 24 שעות גם בעוצמות דיות גבוהות (למעלה 5 מ"מ ליום). תופעה זו לא נחקרה עד כה באשר לסיבתה וכימותה.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר שמטרתו לברר את השפעות סוג שכבת הגבול התחתונה במצע מנותק על רטיבות המצע לאורך זמן הוכנס מצע פרלייט לארבע מיכלי מצע מנותק בכל מיכל מוקם טיפול שונה: (1) ביקורת-מצע הפרלייט במגע עם ריצפת המיכל, (2) על פני ריצפת המיכל שכבת חצץ בעובי 1 ס"מ ועליה יריעת פלריג במגע עם מצע הפרלייט, (3) כמו טיפול 2 אלא שבמקום יריעת הפלריג רשת 50 מש, (4) כמו 1 אלא שבתחתית המצע הונחה יריעה הידרופובית SMS-60. במרכז כל מיכל הוצב טנסיומטר אלקטרוני. המצע הרווה במים, כוסה ביריעת פוליאתילן למניעת התאדות ונדגם לרטיבות 24 שעות לאחר מכן.
  היריעה ההידרופובית הפועלת על עיקרון של דחיית מים השיגה ערכי רטיבות של 230% מהביקורת. הרשת והפלריג פעלו במידה זהה והגדילו את הרטיבות במצע 24 שעות לאחר ההרוויה ב-20%. סביר שההפרש היה גדל ככל שעיתוי הדיגום היה מרוחק יותר מזמן ההרוויה. תוצאה זו מצביעה על האפשרות לשמירת ערכי רטיבות גבוהים באמצעות רשת המהווה את שכבת הגבול התחתונה במצע מנותק.

  The effect of lower boundary conditions on water retention in container soilless media
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
  Yoram Zvieli, Tamir Oren – Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת תשתית בית השורשים ועיתוי ההשקיה על יבול הפירות וייצור החומר היבש בפלפל – תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, שבתאי כהן, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור שנים החלו לגדל פלפל בתעלות מצע שונות, כאשר מבחן הקבלה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל בשנים האחרונות משנה תוקף ככל שעוברות השנים ממועד הוצאתו של התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  במהלך שלוש העונות 2006/7, 2007/8 ו- 2008/9 נבחנו בבית צמיחה מכוסה בפוליאתילן בתחנת יאיר שתי תשתיות ללא עיבוד: תעלת הזנה, ונש"מ (נפח שורשים מתוחם) בהשוואה לתשתית העוברת עיבוד כמקובל מדי שנה, ולא נמצאו הבדלים בתוצאות יבול הפירות וכלל יבול הביו מסה. בשתי העונות האחרונות (2009/10 ו- 2010/11) הוסף לניסוי גורם עיתוי ההשקיה, השקית יום לעומת השקית לילה, במתכונת של ניסוי דו גורמי. מסיכום הניסוי עולה כי גם לגורם זה לא נמצאה השפעה. אנו מסכמים: (1) בתנאים השוררים בתחנת יאיר בגידול בבית פלסטיק לא צפויה השפעה לעיתוי ההשקיה על יבול הפירות בפלפל במגוון רחב של סוגי קרקע; (2) תשתיות גידול קבועות הכוללות מצע עליון כגון טוף, יציבות ומשחררות מהצורך להוסיף חומר אורגני ולעבד מידי שנה. תשתיות אלו אינן נופלות מגידול בקרקע חולית (ציפוי) שעוברת עיבוד ותוספת קומפוסט מדי שנה.

  Effect of root-zone substrate and day/night irrigation on pepper plants fruit and biomass yields 2010/11
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
  Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השקיה במנות מים שונות כהכנה לשימוש במערכות משולבות לשימוש חוזר במי נקז – תחנת זוהר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  שבתאי כהן, עמי מדואל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית sab@inter.net.il
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות
  אלון בן-גל - המחלקה לפיזיקה סביבתית והשקיה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  נפתלי לזרוביץ - המכון לחקלאות באזורים צחיחים, שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון

  תקציר
  כדי לחסוך במים וליעל את השימוש בדשנים הועמדו שני משקי מודל במושב פארן (משק בארי-פורת ומשק שטיגליץ) אשר מטרתם לחסוך בהשקיה ודישון ע"י איסוף ושימוש חוזר במי נקז המשקים בנויים על יחידת מצע מנותק אשר ממנה נאספים מי הנקז ומופנים לשימוש חוזר. כשליש מכלל השטח הוא מצע מנותק ושני שליש הוא גידול פלפל בקרקע. יחסי הגודל נקבעו על מנת לאפשר השקיה בכמות גבוהה במצע כדי להדיח את המלחים מאזור בית השורשים ולאפשר משטר השקיה בעל מתחי מים רפים הנדרשים במערכות מצע מנותק ומתבססים על נפח מצע בית שורשים קטן יחסית לגידול בקרקע. מאידך דרוש שטח קולט לכמויות המים על מנת להשתמש בהם ברמה הנדרשת ולא בעודף. כל זאת, כדי לאפשר למערכת המצע לתפקד באופן מיטבי.
  באיכות מים של כ- 3 dS/m משתמשים בכמויות מים המגיעות עד לפי שלוש מהאוופוטרנספירציה ((ET3. כמות זו מאפשרת הדחה טובה של המלחים מתוך המצע, אך גם יוצרת דרישה לשטח גדול יחסית אשר יקלוט את הנקז אשר מקורו במצע המנותק. ככל שהיחס יקטן בין שטח המצע לשטח הגידול בקרקע, היעילות של המערכת תגדל. כיום איכויות המים המגיעים לפתח שטחי הגידול לפני דישון עומדים על מוליכות חשמלית של בין 2.5 ל-3.5dS/m באיכות מים טובה יותר כמות הנקז הנדרשת להדחת מלחים קטנה יותר. בניסוי שהתקיים בעונת 2010/11 נבחן ממשק ההשקיה הנדרש בהשקיה באיכות מים מותפלים, ,איכות וכמות מי הנקז המתקבלים שונות להשקיה ובחינת ביצועי הצמח. הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום במבנה חממה בכיסוי פלסטיק. זן סליקה, תאריך שתילה. 13/9/10. איכות מי ההשקיה 0.3 dS/m. המשתנה הנבחן היה רמות השקיה הנקבעות בהתאם ל-ET MAX (האוופו-טרנספירציה המקסימאלית) המתקבל מתוך הטיפול בו ET הוא הגבוה ביותר. כמות המשמשת להקצאת המים וכבסיס להשקיה בכל הטיפולים. בניסוי נבחנו 4 רמות השקיה 0.7, 0.9, 1.1 ו- 1.3ET. נתונים אלה חושבו מתוך ההפרש בין שעוני מי ההשקיה למי הנקז. במהלך הניסוי נדגמו מי ההשקיה ומי הנקז, נקטפו הפירות, נשקלו ומוינו. מתוצאות הניסוי עולה כי במים באיכות גבוהה ניתן להשתמש בנקז ברמה של כ- 16% ללא פגיעה ביבול (טיפול 1.1ET). עליה בכמות הנקז לקרוב ל- 30% לא שיפרה את רמת היבולים, לא שינתה את רמת הדיות ויצרה עודף של מי נקז שלא לצורך. מנתונים אלו עולה כי במערכות משולבות של מצעים מנותקים ושטח קרקעי אשר יקלוט את מי הנקז, היעילות בשימוש במים מותפלים היא גבוהה מאשר בשימוש במים מליחים. באיכות המים הקיימת בערבה אנו זקוקים לשני שליש שטח "קולט" אשר יושקה במי נקז שיגיעו משליש אחד "תורם". בשימוש במים מותפלים נזדקק לשטח קולט של לא יותר מ- 10%, כלומר היעילות המתקבלת היא ברמה של 90% ללא הבעיות התפעוליות הקיימות במערכות מים ממוחזרות סגורות.

  Evaluation of different irrigation regimes in preparation for the implementation of combined irrigation systems while reusing leached water
  Shabtai Cohen, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Israel Tsabari, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Alon Ben-Gal - Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization (ARO)
  Naftali Lazarovitch - Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Pepper, Capsicum, Evapotranspiration, Sodom Valley, recycled water

  פתח