דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    ניסוי חימום לילה ודילול חנטים בפלפל, תחנת יאיר 2006/7
    ירקות

    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דודו אלקיים, יורם צביאלי ,שי אהרון, שוש אליהו, רמי גולן, אביתר איתיאל, איתן פרסמן, אמנון בוסתן

    השוואת היבול השנתי ליחידת שטח של פלפל בערבה עם נתונים מהולנד, למשל, מצביעה על פוטנציאל גדול לשיפור. מלבד זאת, מטרידה מאוד בעיית גליות הקטיף ואיכות הפרי במרכז העונה. בהמשך לסדרת ניסויים קודמים שנערכו בתחנת יאיר בערבה ובתחנת זוהר בכיכר סדום, נבחנה בעונת הגידול 2006/7 השפעת חימום לילה ברמות שונות על היבול ואיכותו. בנוסף, נבחנה בעונה זו לראשונה השפעת דילול חנטים מבוססים בחלק הראשון של העונה על היבול ואיכותו. בבחינת משטר הטמפרטורות בחממות נמצא, כי החימום למינימום 17 מ"צ הוסיף כ- 5,000 שעות-מעלה כאשר הופעל עד תחילת מרץ, וכ- 1,300 שעות-מעלה כאשר בוצע במשך חודש אחד (15.11-15.12) בעוד שאר טיפולי החימום לא היו משמעותיים. החימום לא השפיע באופן מובהק על היבול הכללי, אך תרם להעלאת יבול היצוא מ- 8.7 לכ- 9.5 ק"ג למ"ר בממוצע. תרומה זו חיבת להיבחן כלכלית מול עלות החימום. החימום גרם להקדמה ניכרת והעצמה של גל הקטיף המוקדם על חשבון מרכז העונה. דילול החנטים גרם דווקא למיתון גליות הקטיף ולהעברת חלק מהיבול למרכז העונה, אך לא הייתה לו השפעה ברורה על היבול הכללי או על היבול ליצוא. התברר, שפעולת הדילול החליפה נשירה טבעית ומאוחרת יותר של פירות במהלך התפתחות הפרי. בסופו של דבר, הדילול גרם להפחתה במספר הפירות המיוצאים ולעליה משמעותית, לא תמיד רצויה, בגודל הפרי.
    החימום בלילה ודילול החנטים מקזזים זה את זה ואינם פתרונות להעלאת היבול בפלפל בערבה, לפחות בשלב זה. הבעיה של "תקרת היבול" נובעת מכך שהיתרון היחסי של הערבה – קרינת שמש בחורף – אינו מספיק או שאינו מנוצל נכון. חימום לילה דווקא מחזק את עוצמת המבלעים בצמח ומחריף את חוסר האיזון עם המקורות. כדי להעלות את היבולים יש לטפל בהגדלת המקורות: יש לבחון את רמת הקרינה בתוך החממה עצמה במהלך העונה, לתקן מפגעים מפחיתי קרינה כהצטברות אבק בגג ובקירות, לבדוק סוגי כיסוי המאפשרים חדירה טובה יותר של קרינה פוטוסינתטית ולטפל בשאלת עיצוב הצמח וחדירת האור לתוכו. עם זאת, נותן מחקר זה בידי המגדל שני כלים להשפעה על מהלך עונת הקטיף. בחינת העניין צריכה להיעשות בהיבט הכלכלי. מניסיון העבר, עונת השיווק והמחירים באירופה אינה יציבה ואינה ניתנת לחיזוי. מגדלים המעוניינים לפזר את הסיכון והסיכוי על פני העונה יכולים להשתמש בצורה מושכלת בחימום כדי להקדים בחלק מהחממות, ובדילול – כדי לדחות ולקבל יבולים אפילים יותר בחממות אחרות.

  • 1
    ינו
    השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ותשתית בית השורשים בפלפל
    ירקות

    אביתר איתיאל, שי אהרון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דוד אלקיים, רמי גולן, ישראל צברי, יורם צביאלי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

    מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת פלפל למנות השקיה בתנאי תשתית בית שורשים על רקע של שני בסיסי קרקע בעלי תכונות הידראוליות שונות באופן קיצוני. החמאדה - בעלת מוליכות נמוכה למים, וציפוי חול בעל מוליכות מים גבוהה.
    צמחי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה) נשתלו (25/8/06) בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר בערבה והושקו בארבע מנות מים. מנות המים לטיפולים פוצלו 31 ימים לאחר השתילה. המנות עודכנו אחת לשבוע יחסית לערכי האוופוטרנספירציה (ETc) שנמדדו מליזימטר מרבי, בהתאם למקדמי החזר של: 0.8, 1.2, 1.6, ו- 2.4 מערכי הליזימטר. בסיום העונה הסתכמו מנות ההשקיה ב: 611, 862, 1064 ו- 1518 מ"מ בהתאמה. בשני בסיסי הקרקע יושמו שתי תשתיות בית שורשים: תעלת הזנה - שכבת טוף בעובי של 10 ס"מ וברוחב של 40 ס"מ, ונש"מ (נפח שורשים מתוחם) דו שכבתי - תעלה בעומק של 35 וברוחב של 40 ס"מ שבבסיסה שכבת חצץ בעובי של 5 ס"מ, עליה מונחת יריעת פלריג שבתוכה שכבת חול בעובי של 20 ס"מ, ומעלייה שכבת טוף 0-8 בעובי של 10 ס"מ. על גבי החמאדה בלבד נבדקו שתי תשתיות בית שורשים נוספות: תעלת הזנה עמוקה בה שכבת הטוף הייתה בעובי של 20 ס"מ, ונש"מ חד שכבתי בעובי מצע טוף של 20 ס"מ.
    לטיפול הנש"מ נמצאה השפעה מרשימה ביותר בציפוי, וחלקית בלבד בחמאדה. תוספת יבול הפירות יחסית לתעלת ההזנה שנמדדה בציפוי הייתה בתחום 20-40% בטווח מנות ההשקיה. יתרה מכך, בתשתית הנש"מ בציפוי, במנות המים הגבוהות, עלה יבול הפירות על אותם הטיפולים בחמאדה, בעוד שבתשתית תעלת הזנה התקבלה תוצאה הפוכה, היבול בחמאדה עלה על זה שבציפוי בכל מנות המים. מההשוואה שנעשתה בין שתי תעלות ההזנה בחמאדה התקבל יתרון לתעלת ההזנה העמוקה בשתי מנות המים הגבוהות, וזאת למרות שמליחות הטוף בשכבה: 0 - 10 ס"מ, הייתה גבוהה יותר בתעלת ההזנה העמוקה.
    תוצאות יבול הפירות אינן בהתאמה עם יבול החומר היבש. יבול החומר היבש הרב ביותר התקבל בחמאדה וזאת בשתי תשתיות בית השורשים ועלה בתגובה לתוספת במנת ההשקיה, ואילו יבול הפירות המרבי התקבל בנש"מ בציפוי החול. מקובל שמחסור חמור בחמצן פוגע בייצור החומר היבש הכולל, אך אפשרי שעקת חמצן מתונה עשויה להשפיע על היחס נוף\פרי. השפעות אלו תלמדנה בעונה הקרובה.

  • 1
    ינו
    השפעת מנת ההשקיה, ותשתית בית שורשים על יבול הפירות בפלפל
    ירקות

    אביתר איתיאל, עמי מדואל, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, יורם צביאלי, ישראל צברי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

    צמחי פלפל מהזן סליקה, נשתלו בבית פלסטיק בתחנת זהר ב-16/9/06, על גבי ארבע טיפולי תשתית בית שורשים. טיפולי התשתית כללו: קרקע מקומית (חול סיין), תעלת הזנה במצע טוף בעומק של 10 ס"מ, נש"מ דו שכבתי טוף וחול, ונש"מ חד שכבתי טוף בלבד. לאחר כחודש פוצלו טיפולי ההשקיה שיוחסו לנתוני הצריכה שנמדדה בליזימטר מרבי שהוצב בתוך המבנה לפי מקדם: 0.8, 1.2, 2 , ו- 2.5 מצריכת הליזימטר. תוצאות יבול הפירות מצביעות על תגובה חיובית למנת ההשקיה ללא כל השפעה לסוג תשתית בית השורשים. בתשתית הנש"מ שררו תנאי רטיבות גבוהים יותר אך בו זמנית גם תנאי מליחות גבוהים יותר. אפשרי ששתי השפעות אלו קיזזו אחת את השנייה. לא ניתן לפסול אפשרות של גורם נוסף, כגון ריכוז החמצן, שהשפיע אף הוא בכך שמנע מטיפולי הנש"מ לבטא את יתרון הרטיבות.
    ריכוז הכלוריד בעלים פחת בהשפעת העלייה במנת ההשקיה. שכבת הטוף העליונה תרמה לעלייה בריכוזי הכלוריד בעלים, וזאת למרות היותה של שכבה זו כמעיין חיפוי קרקע. תוצאה זו מצביעה על הצורך בשיפור הדחת המלחים משכבת הטוף.

  • 1
    ינו
    השפעת סוג יריעת הכיסוי והאבק על יבול הפירות בפלפל בכיכר סדום
    ירקות

    אביתר איתיאל, דורית חשמונאי, רבקה אופנבך, עמי מדואל, ישראל צברי,רמי גולן, יורם צביאלי