דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת חימום יום על גידול פלפל בכיכר סדום 2006/7

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, עמי מדואל, דורית חשמונאי, ישראל צברי, יורם צביאלי, רמי גולן, אביתר איתיאל

  בניסוי שנערך בתחנת זוהר בעונת 2006/7 נבחנו השפעת העלאת טמפרטורת היום על רקע זנים ושיטות עיצוב שונות בהדליה "הולנדית" ו"ספרדית". ניסוי זה נערך על רקע ניסויים בשתי עונות קודמות בהן נבחנה השפעת העלאת הטמפרטורה במבנה בשעות היום ע"י סגירת וילונות בשעות היום במבנה המחומם ולכידת החום במבנה עד לתחום של 28 מ"צ, בהשוואה למבנה מחופה פלסטיק אשר הוילונות בו פתוחים. הניסוי המדווח כלל שני חלקים: ניסוי א' - הדליה ספרדית, שלושה זנים אדומים נשתלו בשתי חממות בתחנת זהר שבכיכר סדום ב- 7/9/06. טיפול חימום יום תופעל בחממה אחת בתקופה: 12/11-2/3, והשנייה שימשה לביקורת. חממת הביקורת עמדה עם וילונות כנוסים 24 שעות ביממה במשך כל התקופה: נובמבר-פברואר. ואילו בחממת "חימום יום" נסגרו הוילונות מזרח מערב וצפון באופן קבוע ורק וילון דרומי נפתח בהגיע הטמפרטורה ל- 28 מ"צ. במשך הלילה נפתח הוילון באופן מלא.
  ניסוי ב' - כלל טיפולי הסרת פירות שונים במטרה לבחון האם עומס הפרי הראשוני בקומות הראשונות גורם להשפעה על המשך ההנבה ועל ביצועי הצמח בהמשך בהדליה הולנדית. בשיטה המקובלת כיום בהדליה הולנדית, משאירים על הגבעול את כל הפירות אשר הצמח יכול לשאת עליו, למעט שלושת הקומות הפריחה הראשונות, אשר מוסרות כדי למנוע כליאת פירות בין הענפים ועל מנת לאפשר התפתחות תקינה של הצמח,תוך מניעת עומס בשלב הראשון, אשר עלול לגרום "לתקיעת הצמח" עקב יחס לא מתאים בין מקור למבלע. טיפול הביקורת הוא הטיפול המפורט לעיל כלומר אין התערבות במספר הפירות הקיים על השיח,טיפול שני הוא הסרה של כל פרי שני, טיפול שלוש הוא הסרה של שני פירות והשארה של פרי אחד, טיפול 4 הסרה של שלושה פירות תוך השארת פרי אחד.
  בניסוי ההדליה "הספרדית" תוצאות העונה הקודמת חוזרות על עצמן, היבולים בזנים סליקה ופרארי עלו ב-18 עד 23 אחוז בעקבות טיפולי החימום. יבולי היצוא עלו ב- 8 אחוז בזן פרארי עד 22 אחוז בזן סליקה. הזן דיבלה בדומה לעונה קודמת לא הגיב לטיפולים, מבחינת היבול הנקטף, אך גודל הפרי השתנה והגיב בירידה של כ- 10 אחוז בטיפולי החימום, כנראה עקב האצת קצב גדילת הפירות וצבירת משקל נמוך יותר עקב כך. ישנה תגובה אינדיבידואלית לכל זן והתאמה לשיטה האגרו טכנית הננקטת בגידול. בשיטת הגידול "ההולנדית" לא התקבל יתרון לטיפול המחומם. עיצוב הצמח למספר פירות שונה לצמח הביא לירידה ביבול עם העלייה במספר הפירות המוסרים. לא התקבל פיצוי ביבול בטיפולים בהם הוסרו פירות. במהלך הגידול בחודשים סוף פברואר ומרץ נוצר הבדל משמעותי באופן הצימוח בטיפולי ההדליה "ההולנדית" וההדליה "הספרדית". הטיפולים המבוצעים בהדליה ההולנדית ככלל, מלווים בהסרת ענפי משנה אשר מדללים את אמיר הצמיחה ומחלישים אותו. התאוששות הצמח לקראת האביב עם שיפור התנאים החיצוניים של קרינה וטמפרטורה היא חלשה מאוד יחסית לצימוח השופע המתקבל בטיפולי ההדליה הספרדית. הצימוח בחממה המחוממת יום, מקדים בעוצמתו את החממה אשר אינה מחוממת, עיקר ההפרש ביבול מתקבל החל מחודש מרץ ואפריל. שיטת ההדליה ההולנדית אינה מתאימה לתנאים בהם בוצע הניסוי, מעבר להשקעה הגדולה הנדרשת בימי עבודה עודפים בהשוואה להדליה הספרדית.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השפעת עומד הצמחים בשורה על יבול הפירות בפלפל מהזן 7158

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי, רבקה אופנבך, יואל טל

  השפעת אוכלוסיית הצמחים על היבול וגודל הפרי בפלפל זן 7158 נבדקה בניסוי שנערך במושב פארן בבית רשת בשטח מסחרי (שתילת 10/8/06, משק יואל טל). ציפוף השתילים והגדלת אוכלוסיית הצמחים בשורה העלתה באופן מובהק את מספר הפירות והיבול הכללי ליחידת שטח במעבר ממרווח 40 ס"מ ל- 30 ס"מ בין השתילים בשורה אולם גודל הפרי הבודד פחת באופן מובהק סטטיסטית (מ- 177 ל- 166 גרם) רק בין שני הטיפולים הקיצוניים, 50 ס"מ ו- 20 ס"מ בין שתילים, כלומר, כאשר הועלתה אוכלוסיית הצמחים מכ- 2,800 ל- 6,900 צמחים לדונם. יש לשקול כדאיות תוספת היבול והפחתת גודל פרי מול תוספת ההוצאה הנכבדת הכרוכה במחיר השתילים והעבודה בטיפול בצמחים.

  פתח
• 1

  ינו
  גידול פלפל בשיטת הנש”מ במשקים מסחריים בערבה 2006/7

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  אביתר איתיאל

  בעונת 2006/7 גודלו בשיטת הנש"מ כ-50 דונם בחמישה משקים במושבים: עין יהב ופארן. שתי חלקות בפארן סיימו עונת גידול שלישית. מנות המים שניתנו בחלקות הנש"מ היו נמוכות בהשוואה לחלקות הגידול בקרקע וזאת ללא ירידה ביבול הפירות.
  מהתוצאות שהתקבלו נראה ששיטה זו בטוחה לגידול והתשתית יציבה ואינה משנה תכונותיה במהלך השנים. מידע לגבי יתרונות וחסרונות השיטה ממשיך להצטבר ונראה שקיים עדיין פוטנציאל לשיפור. בעונת 2007/8 מספר המגדלים שמתכננים לבחון את השיטה יוכפל והיקף השטח צפוי להיות כ-200 דונם.

  פתח
• 1

  ינו
  מיזם מיחזור מים, משק מודל פארן 2005-2007

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, מודי שטיגליץ, עודד בארי, ערן פורת, אביתר איתיאל, שלמה קרמר, אבי שדה, חיים חבלין, עמי שדה

  בשנת 2004 התקבלה החלטה במסגרת הוועדה החקלאית משרד החקלאות והמו"פ בערבה לנסות ולטפל במחסורים במים ובעתודות קרקע ההולכים וגדלים באזור הערבה על ידי הקמת מיזם בהיקף של קרוב ל-20 דונם אשר יבדוק את האפשרות למצוא פתרונות לאותם נושאים (במיטב הידע אשר היה קיים באותה תקופה). בהקמה של מערכת חקלאית מסחרית באחד המושבים אשר תבוסס על כשליש שטח הבנוי מתשתית של מצע מנותק כאשר מי הנקז ממערכת זו יאגרו ויועברו לשימוש חוזר להשקיה בשטח אשר יקלוט מים אלו. כיום מכסת המים העומדת לרשות החקלאי בעונת שיא הצריכה מגיעה ל- 4.5 מ"ק/דונם, קרוב לצריכת המים המקסימלית ( (ET של צמחי פלפל בחודשים ספטמבר אוקטובר. בעקבות כך הוקם משק מודל בשנת 2005 בפארן במשק מודי שטיגליץ המבוסס על חלקה בהיקף של 20 דונם (ברוטו כולל שבילים) של אדמת חמאדה אשר נחפרו בה תעלות "הזנה" ומולאו בטוף 0-8 המעורבב ב 25% חומר אורגני ובחלקו הוצבה מערכת מצע מנותק, הסקירה הנוכחית תיערך על שנת הגידול 2006/7. בשנת 2006 משק נוסף הצטרף לבדיקה בפארן שותפות בארי פורת, חקלאים אשר הקימו מערכת דומה לאיסוף מי הנקז ושימוש חוזר במים להשקיית חלקת פלפל הגדלה בקרקע מקומית הראויה לעיבוד ולא חמאדה. ההיקף 5 דונם מצע מנותק ו 20 דונם קרקע. מטרות משקי המודל הן: 1. בחינת האפשרות לחיסכון במים בעונות שיא הצריכה ע"י הצמחים; 2. בחינת ביצועי הצמח במערכות המצע המנותק והתעלות כתחליף לגידול בקרקע; 3. בחינת מצעים שונים וממשק ההשקיה הנדרש וביצועי הצמח בכל אחד מסוגי המצע. מטרות משקי המודל - 1. בחינת האפשרות לחיסכון במים בעונות שיא הצריכה ע"י הצמחים; 2. בחינת ביצועי הצמח במערכות המצע המנותק והתעלות כתחליף לגידול בקרקע; 3. בחינת מצעים שונים וממשק ההשקיה הנדרש וביצועי הצמח בכל אחד מסוגי המצע.
  משק שטיגליץ - נבחן הזן 7158 במצע מנותק בשלושה סוגי מצע, טוף, קוקוס במארז שרוול וגרניט. כמו כן נבחן הזן בתעלות הזנה. היבול שהתקבל היה 13.3, 11.3 ו- 10.7 ק"ג/למ"ר, בהתאמה. בתעלות ההזנה היבול עמד על 8.3 ק"ג/למ"ר. הזן עינבר נבחן במערכת המצע המנותק במצע טוף ויבולו היה 8.6 ק"ג למ"ר ואילו בגידול בתעלות ההזנה עמד היבול על 6.4 ק"ג למ"ר. מנת המים הכללית לחלקה, כולל מצע ותעלות הזנה גם יחד, סה"כ 18 דונם בין 3/8/06 עד 1/3/07, עמדה על 870 מ"ק לדונם. אפשרות החיסכון לחלקה בת 10 דונם מצע היא הפוכה לצריכת השיא כך בחודשי שיא הצריכה ניתן לחסוך ליום כ- 15 מ"ק ל10 דונם של מצע מנותק ליום, מתוך מגבלת מים, מכסה יומית העומדת היום על כ- 4.5 מ"ק לדונם ליום, ועד לכ-30 מ"ק בחודש הגידול הראשון. בהתאם לכך בוצע גם החישוב הנ"ל. החשיבות העיקרית של כמות המים הנחסכת היא בעיקר לאו דווקא במתן אפשרות להגדלת השטח המעובד ומושקה אלא בגמישות העומדת לרשות בעל המשק, לניוד מנות מים מחלקה לחלקה בתקופה של "צווארי בקבוק" על מנת לפתור בעיות המלחה אשר נוצרות עקב המכסות הנמוכות הקיימות כיום.
  משק בארי פורת – השטח כולל 5 דונם של מצע מנותק במארזים תוצרת מבוא חמה ברוחב 40 ס"מ ובעומק של 20 ס"מ (80 ליטר למטר רץ ערוגה). מארזים אלו הכילו בתוכם מצע טוף 0-8 בתוספת חומר אורגני קומפוסט בשיעור של 25% נפחי. המים נאספו למיכל ביניים הטמון בקרקע והועברו באמצעות משאבה טבולה למיכל בגודל 120 מ"ק ושימשו להשקיית חלקת פלפל השתולה בקרקע בהיקף של 20 דונם. בשטח הגידול הותקנה מערכת למעקב אחר נתוני אקלים ונתונים צמחיים (פיטק). השטח נשתל (14/8/06) בזן 7182. במשק בארי פורת ניתן להבחין בצורה ברורה בשינויים במשק המים של הצמח בחודש הראשון לגידול. צריכת המים הממוצעת הגיעה ל-1.3 מ"ק ליום. הורדת רשתות הצל גרמה לאחר 3-4 ימים לקפיצה משמעותית בצריכת המים ע"י הצמח ולמעשה להכפלה בצריכת המים. לנתון זה חשיבות רבה בניהול משק המים החקלאי. צריכת המים הגבוהה ע"י הצמח היא בתקופה של 36 יום משתילה ועד קרוב ל-70 יום משתילה.
  לסיכום - מערכות השימוש במי הנקז אפקטיביות מאוד בחודש הראשון לגידול, בו מתקבל חיסכון של כ-70% במים ודשן. במהלך החודש השני והשלישי לגידול (תקופת בניית היבול) החיסכון במים ודשן יורד באופן משמעותי עקב צריכת מקסימום של מים ע"י הצמח. זה צורך למעלה מ-3 מ"ק/דונם ליום, כאשר מישור הייחוס הוא למגבלה של 4.5 מ"ק לדונם ליום. החל מחודש נובמבר החיסכון משמעותי שוב. נושא בחירת הזנים המתאימים למיצוי הפוטנציאל בשיטות הגידול השונות הוא חשוב וישנם פערי ידע בנושא. לסוג שיטת הגידול הקולטת את מי הנקז ישנה השפעה על האפשרות לחיסכון במים. לשיטת התעלות חסרונות, כי אינה חסכונית ודורשת לעיתים יותר מים מאשר חלק מסוגי הקרקע המקומית לביצועי צמח דומים, ונפח השורשים מצומצם. כמו כן ישנה השפעה לתשתית החמאדה על רמת המוליכות החשמלית בתעלות ההזנה. לסוג המצע המונח בתעלות יכולה להיות השפעה על כל הפרמטרים אשר הוזכרו לעיל (יש לזכור כי במשק שטיגליץ הקרקע העוטפת את תעלת הגידול היא החמאדה ולא קרקע הראויה לגידול). ניתן לשפר את היחס בין המצע המנותק לבין השטח הקולט ע"י שיפור איכות המים (התפלה).

  פתח