דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 29
    ספט
    ביסוס גידול האמפ כגידול שדה חקלאי תעשייתי חדש בישראל
    ביוטכנולוגיה

    ביסוס גידול האמפ (Cannabis sativa L.) כגידול שדה חקלאי תעשייתי חדש בישראל
    סיכום תצפיות באבני איתן, לכיש ותחנת יאיר (ערבה תיכונה)
    עופר גורן 1 שמעון פרגמניק 2, שבתאי כהן 3, שאול גרף 4, משה פליישמן 5

    1שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חוקר ראשי, ריכוז הפרויקט, בחינת גידול האמפ בחוות לכיש,
    דוא"ל ofergor@shaham.moag.gov.il
    2שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר בחינת גידול האמפ בחוות לכיש. דוא"ל shimonp-sha@shaham.moag.gov.il 3מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, בחינת האמפ בתחנת יאיר, אימייל sab@inter.net.il
    4מו"פ צפון, בחינת גידול האמפ בחוות אבני איתן, אימייל shaoulgraph@gmail.com
    5המח' למדעי עצי הפרי, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, יבוא זרעים ויצירת סמנים לבידול האמפ מקנאביס, אימייל vhmoshea@agri.gov.il

    המפ HAMP קנאביס

    תקציר
    שני זני האמפ נבחנו בשלושה אזורי גידול (ערבה תיכונה ,מישור החוף ורמת הגולן) ובמספר מועדי זריעה לשם ייצור זרעים והפקת שמן. לאור קשיי נביטה של הזן SUO-31 (המכונה 109), נעשתה בחינת הגידול בזן 'פינולה' (המכונה להלן 108). נתקבלה שונות רבה ביבול הזרעים שנעה מ-18 ק"ג/ד'/מזרע בערבה ל-140 ק"ג/ד'/מזרע בגולן. בבדיקת תכולת קנבינואידים נמצא כי רמת ה-CBD משתנה בין אזורי הגידול ולאורך תקופת הגידול. נמצא כי בערבה עקב תנאי העקה היבול היה נמוך מאוד וכן כמעט שלא נוצרו קנבינואידים ובכלל זה CBD. בלכיש התקבלו רמות CBDA גבוהות יחסית, של כ-3%, בהשוואה ל כ-0.01% בערבה ולתכולה בטווח 0.2%-1.6% בגולן. בבחינת עיתוי איסוף תפרחות, ברמת הגולן, לאחר 7 שבועות מזריעה, נראתה תכולת ה- CBDA הגבוהה ביותר, 1.6%. כמו כן ברמת הגולן התקבלה כמות גבוהה יחסית של קרוב ל-0.5% THC בצמחים בתחילת הגידול. איכות השמן לא הושפעה מאזור הגידול. עם זאת, קיימים הבדלים לא גדולים אך מובהקים בתכולת חומצות שומן ספציפיות אשר מהוות מדדי מפתח באיכות השמן. הרכב השמן הושפע ממועד הזריעה. נבחנו שיטות לאיפיון סמנים לקנבינואידים בצמחי האמפ באמצעות PCR ואנליזת הרכב קנבינואידים באמצעות HPLC.

  • 29
    ספט
    השפעת ממשק השקיה על איכות הפרי ועיתוי הגדיד בתמר מג’הול בערבה ‏ 2017-19
    מטעים

    השפעת ממשק השקיה על איכות הפרי ועיתוי הגדיד בתמר מג'הול בערבה ‏
    אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית- תמר
    אמנון ליכטר - המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מינהל המחקר החקלאי
    כתובת המחבר: effi@arava.co.il
    תקציר
    ב-2016 הועמד במו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר ניסוי שמטרתו הייתה לבחון את השפעת משטר ההשקיה ואופן הגיזום על דרגות הבשלת הפרי הניגדד ומוצקות הפרי ועל השילפוח לאחר אחסון בהקפאה. מנת ההשקיה הופחתה ל-50% או 25% מהמנה המשקית החל משלב בו 89% מהפירות הפכו לבוסר. במקביל נבחנה ההשפעה של גיזום כפות התמרים שמסביב לאשכולות על מנת להגביר את האוורור סביב האשכולות. בעונות 2017-18 בוצע גדיד בשני מועדים שנבחן לאחר אחסון בהקפאה. התוצאות הראו שמנת ההשקה לא הייתה משמעותית מבחינת הן מבחינת רמת ההבשלה, מוצקות הפרי ודרגת השילפוח. אולם, למשטר הגיזום הייתה השפעה מובהקת על איכות הפרי. מטרת המחקר בעונת 2019 הייתה לחזור על הדגימות כפי שנערכו ולבחון האם התוצאות חוזרות על עצמם. התוצאות בעונת המחקר האחרונה הראו על מגמה עקבית של השפעת הגיזום שתרם לקבלת פרי פחות לח, מוצק יותר, ופחות משולפח בהשוואה לפרי שניגדד מעצים שלא עברו גיזום. דגם השפעת הגיזום ורמות ההשקיה היה דומה בהקשר לרמת הבשלת הפרי בגדיד וכן במבחן חיי המדף.

  • 29
    ספט
    בחינת ההשפעה של השקיה חלקית בלילה על ייעול השימוש במים של עצי מטע בערבה 2020-22
    מטעים

    תקציר
    הנחת המחקר הגורסת שניתן השיג יבולים טובים יותר באמצעות פיצול מנת ההשקיה למנה עיקרית הניתנת בשעות היום ומנה חלקית בשעות הלילה, נבחנת בשני ניסויים שהוצבו בשנה זו, 1. ניסוי בעצי תמר בתחנת יאיר ו 2. ניסוי בעצי מנגו בחלקה מסחרית בחצבה. השפעות על היבול יבחנו רק בקטיפים ובגדידים בשנים 2021, ו 2022. בניסוי בתמרים מהזן מג'הול נבחנים שני טיפולי השקיה: א. 100% מההשקיה ביום, ו ב. 80% ביום ו 20% בלילה. בעונה זו החלו מדידות בקצב התארכות הלולב, משקל הכפות, ומליחות תמיסת הקרקע. בשלב זה נמצא שמספר ומשקל הכפות פחת בשיעור משמעותי בטיפול ההשקיה המפוצלת יחסית להשקיה בודדת ביום. בנוסף נבחנה השונות המרחבית ליבול הפירות טרום הפעלת הטיפולים, בגדיד של 2020 ונמצא שהשונות הינה אקראית. עובדה שתקל בהמשך על ניתוח התוצאות. בניסוי בעצי המנגו נבחרו שני טיפולי השקיה: א. 100% יום, ו ב. 100% לילה אשר הופעלו החל מסיום קטיף פירות 2020, מתחילת חודש יולי 2020. בעת הזו מתבצעות המדידות הבאות: א. רטיבות באמצעות טנסיומטרים, ב. מדידות רטיבות ומליחות באמצעות חיישני TDR, ג. מליחות באמצעות משאבי תמיסת קרקע. לא ניתן בשלב זה לדווח על השפעות כלשהן לטיפולי ההשקיה.

  • 29
    ספט
    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2018/19
    ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2018/19
    מילי זנבר, יורם צביאלי, רבקה אופנבך, סבטלנה גוגיו, יניב בן פלאי, מוטי אושרוביץ, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    עדי סויסה - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com

    תקציר
    בשנים האחרונות חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף – פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב – השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. מטרתו של מחקר זה לבחון טיפולים שונים לאורך עונת הגידול ולנסות לפתח פרוטוקול קטיף ואחסון ליצוא חציל איכותי.
    החל מחודש נובמבר 2018 ועד מרץ 2019 נדגמו פירות חציל מזן 206 (עדן זרעים, גדות אגרו) מארבע חלקות במנהרה עבירה בתחנת יאיר (שתילת ספטמבר). פירות אלה שימשו לצורך אפיון מידת ההשחרה הפנימית ביום הקטיף, וכן לבחינת השפעת טיפול אקלימציה (קירור הדרגתי), אריזה בשטח והשפעת סוגי אריזה שונים על איכות החציל בתום תקופת האחסון. נמצא כי החל מחודש פברואר הופיעו השחרות פנימיות בחציל כבר ביום הקטיף. מהשוואת סוגי האריזות נמצא כי לאריזת ה-Extend (סטפאק) יתרון בהפחתת נזקי ההשחרה הפנימית. אריזת שטח בחודשי החורף ובתחילת האביב האטה את התרככות הפרי בהשוואה לאריזה בבית האריזה. הסיבה לכך נובעת, כנראה, מאיבוד מים מהפירות אשר אינם נארזים בסמיכות לקטיף. ביתר מדדי האיכות לא נמצא הבדל בין אריזת שטח לאריזה בבית האריזה. בחצבה, טמפ' המינימום היומית הממוצעת הנמוכה ביותר מתקבלת בחודש ינואר ועומדת על 9 מ"צ. פירות אשר יחנטו במהלך ינואר יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם שיעור גבוה של השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. ישנה חשיבות למציאת פתרונות להעלאת טמפ' המבנה ו/או הקניית סבילות לפירות אשר חונטים במהלך חודשי החורף. בעונת המחקר הבאה אנו מתכננים לערוך השוואה בין סוגי מבנים שונים (מנהרה, בית רשת וחממה) תוך מעקב אחר טמפ' האוויר, הקרקע והפרי במהלך הגידול וכן אפיון איכות הפרי. כמו כן, בכוונתנו לבחון יישום ריסוסי שטח בשמנים וחומרים משטחים בעלי פוטנציאל להפחתת נזקי צינה.

    Developing Postharvest Protocol for Exported Eggplants 2018/19
    Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Svetlana Gogui, Yaniv Ben Pilee, Moti Osherovitz and Avi Osherovitz - Central and Northern Arava Tamar R&D
    Adi Suisa - Extension Service, Ministry Agriculture and Rural Development.