דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  פיתוח גישות הדברה משולבת בגידול תבלינים בממשק אורגני

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י דפנה הררי

  דפנה הררי, שמעון פיבוניה, אריאל יפה, רחל לוויטה, רמי גולן, נורית שפירא, סבטלנה גוגיו, יגאל אלעד, דויד סילברמן, סבטלנה דוברינין, רפי רודמן

  גידול תבלינים בממשק אורגני מתמודד עם בעיות הגנת הצומח, מחלות ומזיקים באופן מרכזי ביותר. כאשר שאריות של חומרי הדברה בגידול תבלינים בכלל מהווה בעיה שיווקית קשה, בעוד חומרי הדברה מקובלים מוצאים משימוש ובמקומם מוכנסים חומרים חדשים פחות רעילים ויעילים פחות. בעבודה שהתבצעה בתחנת ניסויים יאיר בערבה בעונות 2006/7 ו- 2007/8 נבחן גידול חורפי של בזיל ומרווה בבתי צמיחה בממשק אורגני ושימוש בתכשירי הדברה המותרים בממשק אורגני בלבד. מטרות העבודה היו: 1. הגדרת התנאים הסביבתיים האופטימאליים להפחתת התפתחות מחלות ומזיקים והגדרת יחסי הגומלין ביניהם, 2. שילוב חומרי הדברה ואויבים טבעיים להדברת מחלות ומזיקים. מתוצאות המחקר עולה כי לשימוש בתכשירי ההדברה לא הייתה השפעה משמעותית על התפתחות מחלת הבוטריטיס בבזיל. נראה הבדל בנגיעות הצמחים בבוטריטיס במבנים שהיו מכוסים בפוליאתילן תלת שכבתי (סולריתן) לעומת בזיל שגדל תחת כיסוי פוליאתילן רגיל. במרווה מחלת הקימחון התפתחה רק במנהרה אחת והודברה בתכשירים שנוסו. מומלץ לבחון אמצעים אגרוטכניים נוספים להעלאת הטמפ' במבנים וכן שימוש בחומרי הדברה ביולוגיים נוספים.

  פתח
• 1

  ינו
  אחסון פרי הפלפל על הצמח (Vine Storage) והשפעתו על איכות הפרי

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, קטרינה קריז'ובה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, דודו אלקיים, אלי פאליק, יוני אלקינד

  במהלך הגידול המסחרי בוחרים המגדלים במהלך העונה ובעיקר מאמצעה להצל את חממות הפלפל באמצעות רשתות צל שחורות בכדי לדחות את קטיף הפלפל. הדחייה בקטיף הפלפל הינה בעיקר משום שתי סיבות. האחת מחירים נמוכים בזמן הקטיף והשנייה מחסור בעובדים לקטיף. עקב כך משתנות תדירויות הקטיף של הפלפלים מתדירות של פעם בשבוע ועד לקטיף של פרי המוכן לקטיף 3-2 שבועות לאחר מוכנותו. וכך קורה לא אחת בעיקר בסוף פברואר ותחילת חודש מרס שהפרי נשאר על הצמח זמן ממושך, מעבר למהלך ההבשלה התקין שלו. ידוע כי בתקופה הזו מתרבות תלונות האיכות של הקניינים בעיקר על חיי מדף קצרים, פרי זקן, ורקבונות עד כדי כך שיש שנים בהן היצוא בתקופה זו מופסק בגלל תלונות האיכות.
  בניסוי שנערך בבית רשת בתחנת יאיר בעונת 2007/8 נבדקה השפעת דחיית הקטיף והשהיית הפרי על הצמח (Vine Storage) לתקופות שונות בשילוב עם הצללה על איכות הפרי בקטיף ולאחר חיי מדף. בניסוי נשתלו (20/8/07) הזנים קופלה ו-7182. בתקופה מ-29/10/07 עד 22/11/07 סומנו בשטח הניסוי חנטים (כ- 80 חנטים לטיפול). בתאריך 15/12/07 כוסתה מחצית שטח הניסוי ברשת צל. הפירות המסומנים סומנו שוב כאשר שברו צבע, וכן במצב של 70% פרי אדום שהוגדר כמוכן לקטיף. הקטיף בניסוי החל ב21/2/08 .הקטיפים נערכו לפי מספר הימים שהפרי אוחסן על השיח (0=קטיף בזמן, 8, 13, 21 ו- 28 ימי דחייה). הפרי הנקטף מויין והושהה בתנאי סימולציה ליצוא למשך 17 יום ב- 7 מ"צ ו- 96% לחות, ועוד שלשה ימים ב- 20 מ"צ. לאחר מזה נבדק שוב לקביעת איכותו. הקטיף הסתיים בניסוי בתאריך 13/4/08.
  מתוצאות הניסוי עולה כי ההצללה השפיעה על ההקדמה בשבירת הצבע, להקטנת הפרי ולהורדת הסידוקים בפרי ביום הקטיף. אחסון על השיח (Vine Storage) ודחיית הקטיף של פרי הפלפל גרם להעלאת אחוז הפרי הזקן ביום הקטיף בכל הזנים. הפרי שאוחסן 7-10 ימים על השיח, ללא הצללה, נמצא לא ראוי לשיווק לאחר בדיקת השהייה. התגובה להצללה שונה בין הזנים. בזנים קופלה ו-7182 ניתן היה לאחסן על השיח את הפירות כשבועיים ועדיין להגיע לשוק עם פרי מכיר, לעומת זאת איחסון לתקופה דומה של הזן 7158 הביא לתוצאה של 100% פרי זקן בעת הקטיף.

  פתח
• 1

  ינו
  התמוטטות חורפית של פלפל בערבה: זיהוי הגורם והקשר בין מופע המחלה ותנאי סביבה

  ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, אביתר איתיאל

  תופעת ההתמוטטות החורפית בפלפל, נבילת צמחים בוגרים במהלך החודשים דצמבר עד פברואר, ידועה בערבה מזה שנים רבות. השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע הפך במהלך השנים את ממדי התופעה לזניחים. בשנים האחרונות הופיעה התמוטטות פלפל חורפית במימדים רחבים יחסית בעונות גידול 2004/5 ו-2006/7. התופעה נצפית בעיקר באזורים הקרים יחסית בערבה, בפארן, צופר ופחות בעין יהב.
  בניסויים שנערכו בחדרי גידול מבוקרים בתחנת יאיר בעונת 2007/8 אולחו צמחי פלפל בפיתיום שבודד מצמחים נובלים. הצמחים גודלו בטמפרטורות ממוצעות של 25, 14, 10.5 ו-8.6 מ"צ. בטמפרטורות 25 ו-14 מ"צ לא נראה כל נזק לצמחים המאולחים בהשוואה לצמחי בקורת. לעומת זאת בטמפרטורה של 8.6 מ"צ נצפתה תמותת צמחים רבה שהחלה כשבועיים ממועד האילוח. בטמפרטורה של 10.5 מ"צ נצפתה תמותת צמחים חלקית שהחלה שבועות רבים ממועד האילוח. מין הפיתיום נשלח לזיהוי במעבדה בחו"ל ונמצא כמין Pythium spp. החדש למדע. התוצאות שהתקבלו מסבירות היטב את הקשר בין מופע המחלה, בית הגידול ותנאי הסביבה. בעשור האחרון נצפתה התמוטטות רבה יחסית בעונות גידול 99/00, 04/05 ו-06/07. ואכן, בשנים אלו הטמפרטורה בחודשים דצמבר וינואר הייתה נמוכה מהממוצע לאורך זמן. הסבת בתי רשת לחממות בשטחים שסבלו בעבר מהתמוטטות חורפית הביאה לפחיתה ניכרת ברמת ההתמוטטות. מדידות טמפרטורות קרקע שנערכו בעונה האחרונה בחממות ובתי רשת מסבירות את התופעה. באזורים אקלימיים זהים, טמפרטורת המינימום בקרקע בחממות גבוהה מזו שבבתי רשת.

  פתח
• 1

  ינו
  תמצית תוצאות ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה תחנת זוהר כיכר סדום 2007/8

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  צורת הפרי מאופיינת ביום הקטיף: ציון מעל 2.1=פרי מאורך, פחות מ- 1.9=פרי פחוס
  ציון האיכות נקבע לאחר השהייה של 14 יום ב-7מ"צ ו- 96% לחות, ו- 3 ימים ב20 מ"צ
  מרכיבי ציון האיכות: פרי זקן 60%, פרי כתום 30%, חריגי צבע 10%.

  פתח