דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    משק מודל לתשתיות גידול, משק אורי גנות פארן – שנה שנייה
    ירקות

    שטחים רבים בערבה מאופיינים כקרקעות "חמדה", קרקע אבנית לא אחידה, עם מרכיב אבק הגורם למוליכות הידראולית נמוכה. במהלך עשרות שנות הרחבת ההתיישבות בערבה הגיעו למסקנה שעדיף לצפות בחול מיובא את הקרקע המקומית על פני התמודדות עם כל הבעיות שמציבה קרקע החמדה. לנוכח הידלדלות מקורות החול בשנים האחרונות עולה הצורך של בחינת חלופות לתשתית ציפוי החול. בחלקת קרקע חמדה במושב פארן, הוקם בעונת 2011/12 משק מודל בשיטת הנש"מ. משק המודל הוקם במטרה לעקוב אחר העלויות הכרוכות ביישום השיטה ולהשוות את ביצועי הצמחים לאלו שבתשתית ציפוי חול. משק המודל כלל את המצעים הבאים: קומפוסט בלבד, חול וקומפוסט, חול ואפר פחם. התפתחות הצמחים בעונת הגידול השנייה (2012/13) הייתה תקינה בשתי התשתיות שהכילו קומפוסט. בתשתית אפר פחם סבלו הצמחים מפיגור בצימוח החל מ- 90 ימים אחר השתילה ועד לסוף עונת הגידול. עומס הפירות שחנטו בתחילת ספטמבר בלם את הצימוח. יבול הפירות בביקורת (ציפוי+טוף) ובמצעים חול+קומפוסט וקומפוסט בלבד הגיע לכדי 9.7, 10.5 ו- 11.6 טון לדונם, בהתאמה, ורק ל- 8 טון לדונם במצע אפר פחם-חול.

    תודה ליוסי קיסוס ממושב פארן, לאילון גדיאל מנהל מו"פ ערבה, על תרומתם בהכנת משק המודל. לקרן הקיימת לישראל על עזרתה במימון הקמת משק המודל.

  • 1
    ינו
    השפעת טיפולי העשרה באוויר על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול פירות בפלפל
    ירקות

    מחסורי חמצן בבית השורשים הגורמים לעיכוב בגידול, צפויים בטמפרטורת קרקע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה ב 13/8/12. מטרת המחקר הייתה לחשוף צמחי פלפל לעקת חמצן בבית השורשים באמצעות שני טיפולי תשתיות השונים רק בסוג יריעת הצד: פלריג או פוליאתילן, ושמונה טיפולי רמות שונות של חילופי אויר מאולצים באמצעות הזרקת אויר אטמוספרי לקרקע, ולאמוד השפעתם של שני הגורמים על ריכוזי החמצן בקרקע, יבול הפירות והביומסה. אוויר אטמוספירי הוזרק לקרקע בלחץ מפוח ובאמצעות שלוחות טפטוף טמונות בקרקע אשר יצרו שמונה מדרגים של הזרקת אוויר (בין 0 ל- 187 חילופי אוויר לשעה). ריכוזי חמצן אווירוני בקרקע נמדדו באמצעות חיישני חמצן (KE-25, תוצרת חברת Figaro, יפן). תקופת הקטיף נמשכה על פני 126 ימים, החל מהשבוע האחרון של חודש נובמבר ועד לשבוע הראשון של חודש אפריל. בסה"כ נערכו 10 קטיפים.
    בסיכום הניסוי לא נמצאה השפעה של שני גורמי הניסוי: סוג יריעת הצד, והזרקת אוויר אטמוספרי על ריכוזי החמצן בקרקע וממילא גם לא על יבול הפירות והביומסה. בבדיקת ייתכנות לצינור מזיע (טרפלקס) למדנו שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) דרך צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעות על ריכוז החמצן בקרקע בפרוס נתון. בבדיקת ייתכנות להשפעת הזרמת אויר בקרקע (ללא צמחים) למדנו שקיימת השפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק אנכי של 10 ס"מ מנקודת יציאת האוויר בשיעור של כ- 15%. כמו כן נמצא, שקצב דעיכת הריכוז לאחר סגירת המפוח הינו כ- 10% לשעה.

    תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    אורי צעירי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il
    מחסורי חמצן בבית השורשים הגורמים לעיכוב בגידול, צפויים בטמפרטורת קרקע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה ב 13/8/12. מטרת המחקר הייתה לחשוף צמחי פלפל לעקת חמצן בבית השורשים באמצעות שני טיפולי תשתיות השונים רק בסוג יריעת הצד: פלריג או פוליאתילן, ושמונה טיפולי רמות שונות של חילופי אויר מאולצים באמצעות הזרקת אויר אטמוספרי לקרקע, ולאמוד השפעתם של שני הגורמים על ריכוזי החמצן בקרקע, יבול הפירות והביומסה. אוויר אטמוספירי הוזרק לקרקע בלחץ מפוח ובאמצעות שלוחות טפטוף טמונות בקרקע אשר יצרו שמונה מדרגים של הזרקת אוויר (בין 0 ל- 187 חילופי אוויר לשעה). ריכוזי חמצן אווירוני בקרקע נמדדו באמצעות חיישני חמצן (KE-25, תוצרת חברת Figaro, יפן). תקופת הקטיף נמשכה על פני 126 ימים, החל מהשבוע האחרון של חודש נובמבר ועד לשבוע הראשון של חודש אפריל. בסה"כ נערכו 10 קטיפים.
    בסיכום הניסוי לא נמצאה השפעה של שני גורמי הניסוי: סוג יריעת הצד, והזרקת אוויר אטמוספרי על ריכוזי החמצן בקרקע וממילא גם לא על יבול הפירות והביומסה. בבדיקת ייתכנות לצינור מזיע (טרפלקס) למדנו שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) דרך צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעות על ריכוז החמצן בקרקע בפרוס נתון. בבדיקת ייתכנות להשפעת הזרמת אויר בקרקע (ללא צמחים) למדנו שקיימת השפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק אנכי של 10 ס"מ מנקודת יציאת האוויר בשיעור של כ- 15%. כמו כן נמצא, שקצב דעיכת הריכוז לאחר סגירת המפוח הינו כ- 10% לשעה.

    תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.

    Effect of air application and root-zone format on pepper plants. 2012.
    Ityel E., Tseirri ori., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I., Ben Gal A. and Lazarovich N.  

  • 1
    ינו
    השוואת ביצוע של משאבי תמיסה שונים
    ירקות

    השוואת ביצוע של משאבי תמיסה שונים
    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחבר: eviatar@arava.co.il

    יניקת תמיסת הקרקע מתבצעת על ידי יצירת תת לחץ בחלל הפנימי של חרס נקבובי. המים חודרים דרך החרס בקצב שנובע מפירוס הנקבובים בחרס, ממש כמו במטריקס הקרקע. ככל שנקבובי החרס קטנים יותר כך ירד שטף המים. מנגד, ערך פריצת האוויר הגבוה מאפשר יצירת תת לחץ גבוהה יותר. משך כניסת מים ארוך מחייב מרווח זמן בין הדריכה לאיסוף, כלומר להגיע אל המשאב פעמיים. אוגר המים הפנימי של המשאב חייב להיות קטן, משום שאוגר מים גבוהה גורם למיהול המים בתמיסה ששהתה בתוך המשאב מלפני הדריכה. משאב Rizon"" (Rhizosphere Research Products, Holland) עשוי מגליל של פולימר היפוקסי בעל מיבנה מיקרו-קפילרי בקוטר ממוצע של 0.15 מיקרון. בשל נפחו הקטן אוגר המשאב (הנפח ה"מת") פחות מ 1 סמ"ק. מנגד, המבנה הקפילרי מאפשר שטף ניכנס גבוהה בעומד נמוך יחסית (מתח נמוך). השאלה העקרונית היא מהו טווח מתח המים שמשאב זה מסוגל לינוק, כאשר הטווח הנדרש בקרקעות הערבה הינו עד 50 ס"מ.
    בבדיקה שנערכה בתחנת יאיר בעונה 2012/13 נבחן משאב Rizon בהשוואה למשאבים תוצרת ע.מ.י, ומוטס מתוצרת ישראל. הבדיקות התייחסו לאוגר הנפח שנשאר במשאב וספיקת המשאב במתחי מים משתנים. נמצא שמשאבRizon אינו מתאים ליניקה בקרקעות ובמצעים בהם המים במתחים >-20 ס"מ, ומכאן שאינו מתאים לשימוש בתנאי הערבה. היתרון באוגר המים הנמוך נובע כנראה משטח פנים נמוך, וייתכן שבזה נעוצה הנחיתות שלו בקושי שאיבת תמיסה בתכולות רטיבות גבוהות יחסית.

  • 1
    ינו
    ניסוי זני פלפל במנהרה, ת’זוהר 2012/13 טבלאות מסכמות
    ירקות

    יורם צביאלי, רמי גולן, אביתר איתיאל