דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת השפעת מליחות על גידול בזיל

  ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  לאחרונה החלו לגדל בזיל בתנאי השקיה במים מליחים. על מנת להמנע מהצורך בחימום, מגדלים בזיל בחורף בהיקף נרחב באזור כיכר סדום. הקרקע והמים המליחים באזור מכתיבים בדיקה ופיתוח משטר גידול והשקייה מתאימים. בנוסף, מים מליחים זמינים גם בעמק בית שאן ורמת הנגב, שגם שם יש גידול תבלינים ליצוא טרי בהיקף ניכר.
  בניסוי המדווח נבחנו ההשפעות של רמות המליחות על מדדים גידוליים, פיסיולוגיים ומדדי איכות בבזיל בתנאים מבוקרים.
  בנוסף לגידול לתבלין טרי, הבזיל מהווה גידול פוטנציאלי לייצור תבלין יבש ושמן אתרי. הביקוש למוצרים אלה בעולם הוא גדול והמגבלה היא בעיקר מחיר המים והשחרת העלים במהלך הייבוש. בפרוייקט זה נבחנה השפעת המליחות כל תכולת והרכב שמנים אתרים בבזיל והעלאת רמת האנטיאוקסידנטים.

  התוצאות מציגות רגישות בינונית של צימוח למליחות בבזיל, ותחילת עיכוב צימוח וירידה ביבול טרי ויבש כבר בריכוז של 25 מילימולר נתרן כלורי. צבירת כלור בעלים וצבירת נתרן בשורשים מקבילה למידת עיכוב הצימוח באברים אלו בהשראת מליחות ועשויים לכן להיות מעורבים במנגנון העיכוב. ייצור מטבוליטים משניים כקרוטנואידים, אשר הם בעלי יכולת אנטיאוקסידטיבית, גדל פרופורציונאלית עם העליה ברמת המליחות ועשוי להיות גורם במניעת נזק ושמירה על רמות כלורופיל בטווח מליחות רחב. העליה הפרופורציונאלית בריכוז שמן אתרי עם העליה במליחות בטווח 1-75 מילימולר נתרן כלורי, פיצתה על הירידה בייצור חומר טרי ויבש ואיפשרה שמירה על ייצור כמות שמן אחידה לצמח בטווח מליחות זה.
  הירידה ביבול כתוצאה מהמליחות מצביעה על הצורך לפתח שיטות גידול מתאימות בתנאי השקייה במים מליחים. בהמשך העבודה יש לבחון את התגובה למים מליחים בתנאי שדה. בנוסף, מאחר שבניסויים הקדמיים (לא מוצגים) מצאנו הבדלים בין טיפוסים גנטיים ברגישות לרמת המליחות, יש לפעול לסלקציה ופיתוח זנים עמידים יותר למליחות.

  נירית ברנשטיין, נתיב דודאי, מיכאל קרבצ'יק, דוד חיימוביץ, רוית פישר, דיא סעדי, מיכאל מטמון, דויד סילברמן

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מיקוריזה על משק המים בצמחי פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, רמי גולן, יורם צביאלי, יורם קפולניק, אורי ירמיהו, אלון בן-גל

  דו"ח זה מסכם ניסיונות של גידול פלפל מזן סליקה תוך בחינת ההשפעות של נוכחות פטריית שורש Glomus intraradices בשתי רמות של דישון ושלוש רמות של השקיה. המוטיבציה בבסיס המחקר הינה שיפור ממשק הגידול וההשקיה על בסיס ממצאים קיימים שמראים שיפור יכולת קליטת מים וחומרי הזנה של צמחים שמאולחים בפטריות שורש בכלל וב- G. intraradices בפרט. שלוש רמות ההשקיה בניסוי היו 50, 75 ו- 100% יחסית למנת ההשקיה המומלצת על ידי שה"מ שמתבססת על נתוני אידוי מגיגית ומקדם שמשתנה בהתאם לשלבי הגידול. טיפולי הדישון היו דישון מלא בהתאם לפרקטיקה המקובלת ודישון דל זרחן. הניסוי נערך בבית רשת 25 מש בתחנת יאיר איזור הערבה בעונת 2007/8. הניסוי נערך בשתי חלקות שלכל אחת מהן ניתן טיפול דישון שונה ובתוכן היו ארבע חזרות של צירופי מנת השקיה ונוכחות או אי נוכחות של המיקוריזה. הגורמים שנבדקו היו יבול כללי ואחוז היבול ליצוא. נתונים אלה נאספו במהלך העונה, בדו"ח זה אנו מתייחסים רק לתוצאות המצטברות בסוף עונת הגידול. הניתוח היה ניתוח של שונות תוך התאמת מודל ליניארי כללי (GLM). ההשפעה של רמת הדישון הזרחני היו מובהקים מאד – הדישון המלא טוב יותר מהדישון דל הזרחן. בטיפול דל הזרחן לא הייתה השפעה למנת ההשקיה בניגוד ליבול הטוב יותר באופן מובהק שנתקבל בנוכחות המיקוריזה. בטיפול הדישון המלא היו השפעות מובהקות למיקוריזה ולמנת ההשקיה - בשני המקרים מתקבל יבול גבוה יותר בנוכחות הפטרייה ובהשקיה של 100% ביחס להמלצות. לא הייתה השפעת גומלין בין מנת ההשקיה לנוכחות הפטרייה – לא ניתן לפצות על גורם אחד בעזרת גורם שני. תצפית מעניינת נוספת הייתה השונות הגדולה יותר בטיפולי הדישון דל הזרחן. שונות זו אינה אלא ביטוי כמותי לאי האחידות הרבה שנצפתה במהלך הגידול. בפן הכספי, נראה כי ניתן להגדיל הפדיון עקב הוספת המיקוריזה והגדלת היבול בסך של כ- 315,000 ₪ בתמורה להשקעה של 6,750 ₪ למשק פלפל ממוצע של 45 דונם.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת עובי שכבת המצע העליון בתשתית עם מחסום קפילרי על ההתאדות מפני המצע ויבול הפירות בפלפל. ניסוי שדה והדמיה בתכנת היידרוס-2D

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  אביתר איתיאל, יוסי קיסוס, רבקה אופנבך

  שכבת המצע העליון מהווה בערבה כ-50% מכלל עלות התשתית ועל כן כל הפחתה בעובי שכבה זו תהיה בעלת משמעות בהקטנת עלות ההשקעה הראשונית בתשתית הנש"מ (נפח בית שורשים מתוחם). בניסוי שביצענו בתחנת יאיר בעונת 2007/8 הסתבר שבקרקעות חוליות לא צפוי מחסור בחמצן ומכאן שתרומת שכבת המצע העליונה בקרקעות אלו מצטמצמת להקטנת ההתאדות וההמלחה ולמניעת יצירת גושים בחול. בהיבט של ההמלחה למדנו שכאשר מי ההשקיה הינם מליחים ולמרות הקטנת ההתאדות, ישנה הגברת מליחות בשכבה העליונה המתבטאת בין היתר בעליית ריכוזי הכלוריד בעלים. כנראה שיעילות הדחת מלחים נמוכה יחסית במצע העליון הנקבובי היא הגורם לכך. מתוצאות ניסוי ההדמיה למדנו שלא צפוי יתרון נוסף בהקטנת ההתאדות לשכבת חיפוי העולה על עובי של 2.5 ס"מ ואכן תוצאות ריכוזי הכלוריד בעלים ויבול הפירות בניסוי זה תומכים במסקנה זו. בעונה הקרובה ייבדק טיפול נוסף בו תוחלף שכבת הפחם בחול באופן מלא כך שכל מצע בית השורשים יהיה חול בלבד ועליו תונח שכבת חצץ עדין (מקטע 4-6 מ"מ), בו לא קיימת כלל תאחיזת מים. לאור התוצאות שהתקבלו עד כה צפוי שטיפול זה לא ייפול מטיפולי הפחם.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעה רב שנתית של תשתית בית השורשים על יבול הפירות בפלפל

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל,דורית חשמונאי, רם דמבובסקי, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן

  צמחי פלפל מהזן 7158 (זרעים גדרה) נשתלו בבית פלסטיק בתחנת יאיר ב- 1/9/07. נבחנו חמש תשתיות בית השורשים: תעלת הזנה, נש"מ פלריג, נש"מ רשת, נש"מ פרלייט בשיתוף עם הקרקע המקומית וביקורת שזובלה בקומפוסט בשיעור 5 ליטר למ"ר (5 קוב לדונם). היבול הכללי שנקטף היה בין 13.7-10.5 ק"ג למ"ר והיבול ליצוא בין 5.6-8.0 ק"ג למ"ר. בדומה לתוצאות שהתקבלו בשנה שעברה גם בשנה זו לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות היבול בין התשתיות.

  פתח