דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  טיפול תקופתי במערכת הטפטוף עונת 2010 – 2011

  ירקות, פרחים

  ע"י שלמה קרמר

  טיפול תקופתי במערכת הטפטוף עונת 2010 - 2011
  שלמה קרמר

  במהלך העונה מצטברים משקעים כימיים, של תרכובות סידן בעיקר, בצנרת ובטפטפות. הטיפול בחומצה יעיל לניקוי משקעים אלו. אם מזהים ירידה בספיקה בשיעור של 10% מהספיקה המקורית מומלץ לבצע שטיפה. לפני פעולת השטיפה יש לשטוף את השלוחות בלחץ המים הגבוה ביותר האפשרי על מנת להרחיק כמות רבה ככל האפשר של ממשקעים מהשלוחות.
  המינון המומלץ הוא 1 ליטר חומצה מלחית HCl טכנית בריכוז של 30%.
  אפשר לבצע את השטיפה גם מספר ימים לאחר שתילה.

  ראה בקובץ המלצות מפורטות לשימוש בחומצה לניקוי הטפטוף.

  פתח
• 1

  ינו
  עש הרקפת בגידול מלון

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  בימים אחרונים נתגלו נזקים בגידול המלון שנגרמו ע"י עש הרקפת.
  הנזק המתבטא באכילות וגירודים בקליפת הפרי שנמצא במגע עם הפלסטיק נגרם על ידי זחלי עש הרקפת (Duponchelia fovealis).
  במקרא ונתגלה אצלכם נגיעות במזיק הזה יש להדבירו באמצעות תכשיר אוונט במינון 30 סמ"ק/ד'.
  ימי המתנה לפני קטיף לתכשיר ליצוא ושוק מקומי - 7 ימים.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת אנדו-מיקוריזה (Glomus intraradices) על משק המים וסבילות למלחים בצמחי פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, רחל לויטה, רמי גולן, יורם צביאלי, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, אביתר איתיאל, אלון בן-גל, אורי ירמיהו, יורם קפולניק

  בעבודות קודמות נמצא כי למיקוריזה ישנה השפעה משמעותית ביותר בהפחת עקות א-ביוטיות כגון מלח ויובש בגידול הפלפל. התוצאות אלו אשר התקבלו מכל הניסויים עד עתה, בוצעו על רקע של קרקע ללא תוספת קומפוסט לקרקע, מאידך פיזור קומפוסט בקרקע היא פעולה אגרוטכנית רווחת בערבה. לכן, על מנת לבחון את השפעת הקומפוסט על פעילות המיקוריזה נערכו בתחנת יאיר שלושה ניסויים נפרדים: 1. גידול בקרקע אשר לא יושם בה מעולם קומפוסט 2. קרקע אשר טופלה בקומפוסט במינון של 7 מ"ק קומפוסט בעונה קודמת. 3. קרקע אשר בוצע בה יישום קומפוסט במשך שתי עונות רצופות כולל עונה נוכחית. הניסוי המדווח נשתל (19/8/08) בבית רשת המחופה ברשת 25 מש. תבנית הניסוי, לכל ניסוי מהשלושה המוזכרים הייתה ניסוי דו גורמי והניסויים הועמדו בארבעה בלוקים באקראי. המשתנים הנבחנים הם: שלוש רמות השקיה: 100%, 75% ו- 50% ומיקוריזה בשתי רמות: 1. עם מיקוריזה ו- 2. ללא מיקוריזה. מתוצאות הניסוי עולה כי לקומפוסט הייתה השפעה שלילית על פעילות המיקוריזה, הקומפוסט מיסך את פעילות המיקוריזה וכתוצאה מכך לא התקבלו הבדלים מובהקים בין טיפולי הצמחים המודבקים במיקוריזה לבין צמחי הביקורת אשר אינם מודבקים. תוצאות אלו התקבלו בניסויים אשר בוצעו על רקע של ישום קומפוסט בעונה הנוכחית או בעונה שחלפה. בניסוי אשר בוצע בקרקע ללא תוספת קומפוסט התקבלה עליה ביבול בטיפולים המיקוריטים לעומת הביקורת ללא הדבקה, בכל אחד מטיפולי ההשקיה. בשלושת הניסויים נתקבל ביטוי לירידה במנות המים בירידה ביבול.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השפעת הדישון החנקני על יבול הפלפל והתפלגותו החודשית בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן,אביתר איתיאל

  בגידול פלפל בערבה בשנים האחרונות נראה כי חלק ניכר מהזנים הם זנים ווגטטיביים מאוד, המגיבים לעודפי הזנה בחוסר איזון בין נוף לפרי. המלצות הדישון כיום מותאמות לזנים הותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. הנחת העבודה היא כי ניתן להשפיע על כמות החנטה באמצעות הפחתה או הפסקת הדישון בשלבי הגידול הראשונים. על מנת לסייע בבחינת נושא ההזנה יושמה שיטה לבדיקת החנקה בפטוטרות ובעלים כדי לאפיין את אפקט טיפולי הדישון במטרה ללמוד את השפעת הפסקת הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים, היבול ואיכותו. לצורך הבטחת שליטה מרבית בגורמי הגידול, בוצע הניסוי במצע מנותק. הניסוי בוצע בתחנת הניסויים יאיר במבנה חממה אשר בתחילת העונה חופה ברשת 50 מש ובהמשך בחודש נובמבר חופה ביריעת פוליאתילן. שתילי פלפל מהזנים 7158 ו- 7182 (זרעים גדרה) נשתלו (5.8.08) במערכת תבניות אשר הכילו מצע גידול מסוג "פרלייט 2". הטיפולים שנבחנו היו ביקורת אשר בה הדישון נמשך ללא הפסקה כמקובל, ושלושה טיפולי הפסקת הדישון החנקני למשך 5, 10, ו-15 יום אשר הוצבו בבלוקים באקראי ב-5 חזרות לטיפול. הטיפולים החלו כ-30 יום משתילה. לאחר תקופת הטיפול הוחזרה ההזנה לרמת ההזנה כבטיפול הביקורת. במהלך הניסוי נלקחו באופן שוטף דגימות עלים בהם נבדקה במעבדה תכולת החנקה (NO3) במצוי פטוטרות.
  מתוצאות הניסוי עולה כי ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות.
  הזן 7158 לא הגיב לטיפולי הפסקת הדישון לעומת זאת הזן 7182 הגיב לטיפולים, טיפול הביקורת היה נמוך משאר טיפולי הפסקת החנקן באופן מובהק, ביבול האיכותי המתאים ליצוא, וכמו כן הפרי הבכיר היה קטן יותר בטיפול הביקורת לעומת טיפולי הפסקת הדישון החנקני; לעליה במשקל הפרי בחודשי הקטיף הראשונים משמעות מסחרית רבה. לא ברור מדוע הפרי בטיפולים היה כבד יותר לעומת הביקורת, כי בביקורת גם מספר הפירות היה נמוך וגם משקלם, כך שלא נוצרה התחלופה הקלאסית של משקל ומספר פירות אלא ההיפך. אפקט נוסף היה הבכרה משמעותית של טיפולי הפסקת הדישון לעומת הביקורת. ניסוי זה מהווה תחילת הדרך לבניית פרוטוקול הזנה אשר יהיה מבוסס בעתיד על ערכות משקיות פשוטות להפעלה, ליצירת אמות מידה לדישון חנקני מושכל. ניתן יהיה לכוון תהליכי חנטה בצמח לשם הכוונת היבול למועדים רצויים באמצעות שליטה טובה בדישון החנקני. פערי הידע עדיין גדולים ואנו בראשית הדרך בנושא. ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות ובעתיד תסייע שיטה לחקלאים בהגדרת ההזנה המתאימה לגידולים שונים.

  פתח