טבלאות מסכמות - ניסוי זני עגבניות אורגניות לקטיף אשכולות, יאיר 2009/10
רבקה אופנבך, רמי גולן, דורית חשמונאי, יורם צביאלי
שתילת 13/9/09, הקטיף נמשך מ-6/12/09 עד 17/5/09, נערכו 24 קטיפים.
נתוני היבול ביום הקטיף
מחבר: שמעון פיבוניה, עמי מדואל, מורן קפון פתאל, רחל לויטה, אריאל יפה, יוג'י אוקה
בשנים האחרונות, בשל ההפסקה בשימוש בחיטוי קרקע במתיל ברומיד, חלה עלייה במספר שטחי גידול הפלפל הנגועים בנמטודות בערבה. עיקר העלייה בנגיעות בשטחים היא של מין הנמטודה החופשייה פרטילנכוס פנטרנס ((Pratylenchus penetrans. הנזק לפלפל מנמטודה זו מתבטא בהאטת צימוח, הצהבת קודקודים ולעיתים גם תופעות של איבוד טורגור ונבילה המתרחשות בחודשים נובמבר ופברואר. בניסויים שנערכו בעבר בגידול פלפל בממשק אורגני נמצא ששילוב של חיפוי פלסטיק רציף וחיטוי סולרי עם זבל עופות במינון של שני ליטר למ"ר מנע נזקי נמטודות עפצים למשך עונת גידול. כיום מאושר לשימוש בחקלאות אורגנית (לא למייצאים לארה"ב) החומר אורגניקום שהוא זבל פטמים שעבר תהליך תסיסה מבוקרת ב- 70 מעלות למשך 48 שעות. בניסוי שנערך בתחנת הניסויים זוהר בכיכר סדום בעונת הגידול 2008/9 נבחנה יעילות האורגניקום בשילוב עם אדיגן (מתאם סודיום) וחיטוי סולרי כנגד נמטודות עפצים בעגבנייה וגידול מלון עוקב. כמו כן נבחן השילוב של טלון (Dichloropropane) עם מתאם סודיום וחיטוי סולרי. בתחנת יאיר נערכה תצפית בה נבחן השימוש באורגניקום בשילוב עם חיטוי סולרי כנגד נמטודות חופשיות פרטילנכוס בגידול פלפל אורגני. טיפול משולב עם זבל עופות הפחית באופן ניכר את רמת הנמטודות בקרקע ומנע נזקי נמטודות עפצים בעגבנייה ונזקי נמטודות חופשיות בפלפל. בשורות השוליים ההדברה פחות יעילה, כנראה בעיקר בגלל חדירת נמטודות מהשוליים פנימה ואולי גם בגלל טמפרטורת קרקע מעט יותר נמוכה בשוליים של החיטוי הסולרי. הגדלת מינון הזבל בשוליים עשויה אולי לשפר את יעילות החיטוי שם. רוב החקלאים מעשירים את הקרקע מידי שנה בקומפוסט. ממשק העשרת קרקע שישלב זבל פטמים עם הקומפוסט ואו זבל פטמים ללא קומפוסט, יחד עם חיטוי סולרי רציף יפחית את רמת הנמטודות בשטחים נגועים לרמה שהיא כנראה מתחת לסף של נזק כלכלי. חיטוי כזה ישמור על קרקע נקייה מנזקי נמטודות בשטחים בהם עדיין לא החלה התעצמות הנמטודות. אנו נמשיך ונבדוק את יעילות זבל הפטמים בחלקה נגועה בנמטודות בתחנת זוהר על עגבנייה ובחלקה נגועה בנמטודות עפצים בתחנת יאיר על פלפל.
בחינת התבססות אקרית הפיטוס הלימוני Euseius scutalis בפלפל ויעילותה כנגד אקרית העיוותים בפלפל אורגני
דנית פרקר, שמעון פיבוניה, ארנון אלוש, אבנר הס, שמעון שטיינברג
אקרית העיוותים (Polyphagotasnemus latus) הנה מזיק קשה לגידולים חקלאים רבים, בניהם הפלפל. מהשתילה ועד לפריחה אין מדביר ביולוגי כנגד אקרית העיוותים המסוגל להתקיים על הצמח ומלבד הטיפול בגופרית, המותר לשימוש בגידול האורגני ומחייב טיפול מסיבי, לא קיים פתרון נוסף להדברתה. מזיק חקלאי נוסף הנה כנימת עש הטבק ((Bemisia tabaci gennadius, אף היא הנה מזיק קשה רב-פונדקאי בחקלאות בכלל ולגידול הפלפל בפרט. כנגד כנימת עש הטבק נוסו עד כה מספר מדבירים ביולוגיים, בניהם האקרית הטורפת Amblyseius swirskii אשר פותחה לשימוש כמדביר ביולוגי כנגד תריפס, כנימת עש הטבק ואף מעט כנגד אקרית אדומה בחקלאות. אקרית זו שייכת למשפחת Phytosediidae, הכוללת מינים רבים של אקריות טורפות, בניהם האקרית פיטוס לימוני (Euseius scutalis). בניגוד לאקרית הטורפת A. swirskii השוכנת באופן טבעי באזור מישור החוף, האקרית E. scutalis שוכנת טבעית בערבה, מה שעשוי להקנות לה יתרון מבחינת ההתאמה לאקלים.
בניסויים שנערכו בעונת 2009/10 בתחנת יאיר נבדקה יעילותה של האקרית הטורפת E. scutalis כמדביר ביולוגי של אקרית העיוותים בפלפל ובבדקה יכולת התבססותה משלב השתילה ועד לפריחה בסיוע פיזור שבועי של אבקת פרחים חיצונית, וכמו כן נערכה השוואת יעילות בין האקריות הטורפות E. scutalis ו- A. swirskii כמדביר של כנימת עש הטבק.
נמצא שלאקרית E. scutalis יכולת טובה להדברת אקרית העיוותים. כאשר מפזרים את האקרית עם השתילה יהיה צורך, במצבים בהם אין חדירת כנימת עש טבק למבנה כבר בשלבים מוקדמים (כפי שקורה בד"כ בחלקות המחופות ברשת 50 מש), לדאוג להזנת האקרית הטורפת עם תוספת אבקה כדי שתשרוד עד להופעת פרחים או הופעת חרקים המשמשים לה מזון. ריסוס שבועי של הצמחים עם אבקת פרחים שמר על רמת אוכלוסיה מינימאלית של האקרית הטורפת במבנה. וללא ריסוס באבקה, האקרית נעלמה עד להופעת הפרחים. תוצאות הניסוי השני מרמזות בלבד על פוטנציאל הדברה טוב של כנימת עש טבק באמצעות האקרית E. scutalis.
בשנים הקרובות נמשיך לבחון את יכולותיה של האקרית E. scutalis לשמש מדביר ביולוגי של אקרית העיוותים בפלפל משלב השתילה ועד לפריחה והלאה. כמו כן נבחן את הפוטנציאל שלה להדביר את כנימת עש הטבק. נבחן גם יחסי הגומלין של אקרית זו עם פשפשי אוריוס. פשפש זה עלול לגרום להיעלמותה במהלך החורף, כפי שקרה בניסוי הנוכחי.
Establishment of the predatory mite Euseius Scutalis in pepper and its potential to control broad mites.
Danit Parker, Shimon Pivonia - Arava Research and Development.
Shimon Shtainberg, Arnon Alush, Avner Hess - Bio Bee
בחינת שימוש בזבל עופות להדברת נמטודות עפצים וחופשיות בפלפל ועגבנייה, עונת 2009/10
שמעון פיבוניה, עמי מדואל, אבי אושרוביץ, רחל לויטה, יוג'י אוקה, מיכאל לזר
בשנים האחרונות בשל ההפסקה בשימוש בחיטוי קרקע במתיל ברומיד חלה עלייה במספר שטחי גידול הפלפל הנגועים בנמטודות בערבה. עיקר העלייה בנגיעות בשטחים היא של מין הנמטודה החופשייה פרטילנכוס פנטרנס (Pratylenchus penetrans) ושל נמטודות עפצים ממספר מינים. בעונת הגידול 2009/10 נבחן בתחנות הניסויים יאיר בערבה התיכונה וזוהר בכיכר סדום השימוש בזבל הודים משולב עם חיטוי סולרי למניעת נזקי נמטודות בפלפל ועגבנייה. השימוש בו הושווה לטלון שהוא חיטוי הכימי המקובל כיום כנגד נמטודות. כמו בעונות קודמות החיטוי עם הזבל היה דומה ביעילותו לחיטוי הכימי. גם החיטוי הכימי בטלון וגם החיטוי עם זבל נמצאו פחות יעילים בערוגות השוליים, כפי הנראה בשל חדירת נמטודות מהשוליים הלא מחופים לתוך הערוגה. העלאת רמת הזבל בערוגות השוליים לא שיפרה את יעילות ההדברה.
רוב החקלאים מעשירים את הקרקע מידי שנה בקומפוסט. ממשק העשרת קרקע שישלב זבל פטמים ואו הודים עם הקומפוסט ואו זבל פטמים ללא קומפוסט, יחד עם חיטוי סולרי רציף יפחית את רמת הנמטודות בשטחים נגועים לרמה שהיא כנראה מתחת לסף של נזק כלכלי. חיטוי כזה ישמור על קרקע נקייה מנזקי נמטודות בשטחים בהם עדיין לא החלה התעצמות הנמטודות. שימוש בזבל עופות ואו הודים בשילוב חיטוי סולרי יהיה יעיל יותר ככל שהקרקע תהיה קלה יותר ועם מעט חומר אורגני וככל שטמפרטורת החיטוי הסולרי תהיה גבוהה יותר. על כן השימוש בשיטה בערבה צפוי להיות יעיל ברוב הקרקעות המשמשות לגידול חקלאי.
Using chicken manure for the control of root knot nematodes in pepper and tomato, results from 2009-10 season.
Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel, Avi Osherovits – Northern & Central Arava Research and Development.
Yuji Oka - Ministry of agriculture, Gilat research station.
Michel Lazare - Luxembourg industries.
