דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    משק מודל לתשתיות גידול, משק אורי גנות פארן – שנה שלישית (2013/14)
    ירקות

    משק מודל לתשתיות גידול, משק אורי גנות פארן - שנה שלישית (2013/14)
    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
    אורי גנות - מושב פארן
    רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

    תקציר
    שטחים רבים בערבה מאופיינים כקרקעות "חמדה", קרקע אבנית לא אחידה, עם מרכיב אבק הגורם למוליכות הידראולית נמוכה. במהלך עשרות שנות הרחבת ההתיישבות בערבה הגיעו למסקנה שעדיף לצפות בחול מיובא את הקרקע המקומית על פני התמודדות עם כל הבעיות שמציבה קרקע החמדה. לנוכח הידלדלות מקורות החול בשנים האחרונות עולה הצורך של בחינת חלופות לתשתית ציפוי החול.
    בחלקת קרקע חמדה במושב פארן, הוקם בעונת 2011/12 משק מודל בשיטת הנש"מ בה מיושם מחסום קפילרי בצורת שכבת חצץ המנטרלת במידה רבה את השפעות הבסיס הקרקעי. משק המודל בשטח של 5 דונם הוקם במטרה לעקוב אחר העלויות הכרוכות ביישום השיטה ולהשוות את ביצועי הצמחים לאלו שבתשתית ציפוי חול. משק המודל כלל תעלות נש"מ עם המצעים הבאים: קומפוסט בלבד; חול וקומפוסט (2 : 1) (להלן - חולפוסט); חול ואפר פחם (2 :1).
    תשתית נש"מ אפר פחם הניבה בעונת הגידול השנייה (2012/13) תוצאות נחותות יחסית לשתי התשתיות האחרות בשל ערכי רטיבות נמוכים יותר במיוחד בתקופה אוקטובר נובמבר. על מנת לשפר את תנאי הגידול במצע זה הוספה לקראת העונה השלישית (2013/14) (המדווחת) שכבת קומפוסט בשיעור של 6 קוב לדונם מעל לשכבת הפחם. פעולה זו שינתה לחלוטין את מראה הצמחים בנש"מ האפר פחם אשר דמה לאלו שגדלו בתשתית החולפוסט. צמחי הקומפוסט נראו בד"כ רעננים וחזקים יותר. מתוצאות שלושת חלקות המדגם לא ניתן להצביע על הבדלים סטטיסטיים בגובה היבול שהגיע בין 10.5 ל- 12.5 ק"ג למ"ר.

    A model farm with an artificial capillary barrier to improve root zone conditions for pepper cultivation 3rd year.
    Ityel, E. – Extension Service, Ministry of Agriculture and rural development
    Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
    Ganot, O. - Moshav Paran
    Offenbach, R., Zvieli, Y. - Northern & Central Arava-Tamar Research and Development.

  • 1
    ינו
    הידוד בין דישון חנקני לרמות מוליכות חשמלית במי השקיה בגידול פלפל בערבה, תחנת יאיר 2013/14
    ירקות

    הידוד בין דישון חנקני לרמות מוליכות חשמלית במי השקיה בגידול פלפל בערבה, תחנת יאיר 2013/14

    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר.
    כתובת המחבר: sab@inter.net.il

    תקציר
    בשנים האחרונות פותח במו"פ ערבה פרוטוקול לבדיקת רמת החנקן בפטוטרות, ככלי עזר לבקרת ההזנה בתקופת החנטה הראשונה. המחסור במים וירידת איכות המים עקב עליית המליחות בבארות, מחייבים בקרה ודיוק במתן החנקן. הכלים תומכי ההחלטה של בדיקת פטוטרות לריכוזי חנקה, ספירת החנטים ככלי המכוון את רמת הדישון ועיתויו, במשולב עם בדיקת הפטוטרות ואיכות מי הטפטפת המשאב וריכוזי החנקה, מאפשרים כיום להשיא יבולים טובים אשר יאפשרו את ההישרדות בתחום זה. הניסוי בעונת 2013/14 נערך באותה מתכונת ועל עקבות של עונה קודמת, (ניסוי זהה בטיפולים). נבחנו 3 רמות חנקן 50, 100 ו- 150 ח"מ במי השקיה המשולבים ב- 3 איכויות מים במוליכות חשמלית של 1, 2.8 ו- 4.0 dS/m. רמות האשלגן והזרחן היו שוות בכל הטיפולים. פלפל מזן 7158 (זרעים גדרה) נשתל (8/8/13) בבית רשת 25 מש, אך בניגוד לעונה קודמת טיפולי הדישון הדיפרנציאלים החלו בהתאם למדד פיסיולוגי של חנטה, טיפולי הדישון החלו בעיתוי כאשר לכל צמח היו בממוצע כ-7 עד 8 חנטים. כאשר עיתוי הטיפולים החל בהתאם לעומס החנטים על הצמח, הגענו בניסוי להבדלים מובהקים ביבולים בין טיפולי הדישון, אשר הופעלו באיכויות המים השונות. נמצא כי באיכות מים המליחים 2.8 ו- 4.0 dS/m אין הבדל מובהק ביבול בין טיפולי ה- 100 וה- 150 ח"מ חנקן, לעומת זאת בטיפול המים השפירים של 1 dS/m התקבל שיפור ביבול עם העלייה בדשן החנקני מ-100 ל-150 ח"מ הבדל זה בא לידי ביטוי במיוחד בעליה במספר הפירות למ"ר, הבדל של 10% במספר הפירות בין טיפולים אלו. בכל טיפולי הדשן של 50 ח"מ רמות היבול היו הנמוכות ביותר. היבול הכללי הגבוה בכל טיפולי איכות המים 1, 2.8 ו- 4.0 dS/m היה 13.7, 11.7 ו- 8.6 ק"ג למ"ר בהתאמה ויבול היצוא הגבוה 11.3, 10.0 ו- 7.4 ק"ג למ"ר, בהתאמה.
    מניסוי זה עולה כי יש להעלות את רמות הדישון החנקני ל- 100 ח"מ בטיפולי איכות המים המליחים עם קבלת בין 6 ל-8 חנטים ספורים ואילו בטיפול באיכות המים השפירים של 1 dS/mיש להעלות את המינון ל- 150 ח"מ על מנת לממש את פוטנציאל היבול אשר הגיע בטיפול זה ליבול כללי של 13.7 ק"ג למ"ר וליבול פרי באיכות יצוא של 11.3 ק"ג למ"ר.

    Interrelations between nitrogen fertilization electrical conductivity in pepper grown in the Arava, Yair station 2013/14
    Cohen S., Oshoroviz A., Hashmonai D., Offenbach R., Zvieli Y., Golan R. - Central and Northern Arava Tamar R&D
    Writer address: sab@inter.net.il
    Keywords: Capsicum annuum, salinity

  • 1
    ינו
    פיתוח פרוטוקול דישון לאחר הפסקת חנקן לוויסות הגידול והחנטה, תחנת יאיר 2013/4
    ירקות

    פיתוח פרוטוקול דישון לאחר הפסקת חנקן לוויסות הגידול והחנטה, תחנת יאיר 2013/4

    רבקה אופנבך, שבתאי כהן, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    כתובת המחברת: rivka@arava.co.il

    תקציר
    המלצות הדישון הקיימות היום מותאמות לזני הפלפל הוותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. בשנים האחרונות טופחו זנים בעלי עוצמת צימוח ונראו תופעות של צמחים הנמצאים במצב של חוסר איזון בין חנטת פרחים וצימוח וגטטיבי. מניסויים רבים שנערכו בערבה בפלפל נמצא כי ניתן ליצור מסה צמחית גבוהה ביותר אך ללא יחס לכמות הפרי באמצעות שימוש במים מותפלים בכמויות מים גבוהות. בזני הפלפל הנמרצים מבחינה ווגטטיבית עקת צימוח יכולה לסייע ב"הלבשת חנטים" על השיח כאשר לעיתים קרובות דישון עודף או תנאי השקיה באיכות מים טובה ובכמות מופרזת במיוחד יוצרים צמח חזק מאוד. שילוב תנאי אקלים כמו טמפרטורות לילה ויום גבוהות במיוחד ובשילוב מאפיינים גנטיים של זנים נמרצים עלולים לגרום לנשירת קומות הפריחה הראשונות וליצירת חוסר איזון בין הייצור הווגטטיבי והרפרודוקטיבי, מצב בו הצמח מייצר עלים המתחרים עם הפרי עד למצב קיצוני של הפלת חלק ניכר מהחנטים תוך חלוקה תת-אופטימאלית של קצבי הקטיף בחודשים הראשונים ופגיעה בפוטנציאל היבול. בניסויים קודמים שנערכו בערבה הצביעו על הפוטנציאל הטמון ברמות הדישון ובהפסקה זמנית של הדישון להשפעה על החנטה, אך לא נלמדה רמת הדישון לאחר הפסקת החנקן. הניסוי המדווח נערך בתחנת יאיר בעונת 2013/14 למטרת בניית פרוטוקול דישון לוויסות החנטה והגידול של זני פלפל באמצעות התאמת משטר ההזנה החנקנית, לאחר הפסקת חנקן, לבניית צמח מאוזן ביחס פרי/נוף לחלוקה מיטבית של היבול לאורך חודשי ההנבה ולהגדלת היבול. מתוצאות הניסוי עולה כי הפסקת הדישון בזן 7158 ל- 20 יום הגדילה בצורה מובהקת את היבול הכללי והמשווק ליצוא ברמת הזנה נמוכה וגבוהה לעומת הביקורת, בהפסקה ל- 30 יום היבול הכללי וליצוא היה גבוה באופן מובהק בדישון הגבוה בהשוואה לביקורת. החזרת הדשן לאחר הפסקה ברמה גבוהה העצימה את ההשפעה בהשוואה להחזרת הדשן ברמה נמוכה. אחוזי היצוא בשני טיפולי ימי ההפסקה ובשתי רמות הדישון היו גבוהים סטטיסטית יחסית לביקורת של הדישון הרציף.
    Development of a fertilization protocol for the management of pepper growth and fruit set after interruption of nitrogen in the Arava 2013/4
    Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Dorit Hashmonai, Avi Usherovitz Yuval Barzilay Yoram Zvieli,, Svetlana Gorgio, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
    Writer address: rivka@arava.co.il
    Keywords: Capsicum, nitrogen

  • 1
    ינו
    פיתוח פרוטוקול דישון לוויסות הגידול והחנטה בזני פלפל גרנדי ו- דותן, תחנת יאיר 2013/4
    ירקות

    פיתוח פרוטוקול דישון לוויסות הגידול והחנטה בזני פלפל גרנדי ו- דותן, תחנת יאיר 2013/4
    רבקה אופנבך, שבתאי כהן, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    כתובת המחבר: rivka@arava.co.il
    הניסוי נערך בשיתוף חברות הזרעים אפעל וסמקו.

    תקציר
    פרוטוקול דישון לוויסות החנטה והגידול של פלפל באמצעות שינוי במשטר ההזנה החנקנית נחקר בתחנת יאיר בשנים האחרונות. פרוטוקול זה מאפשר בניית צמח מאוזן ביחס פרי/נוף לשם הגדלת היבול. בניסויים אלה מתבצעות בדיקות חנקן לפטוטרות כחלק מבניית פרוטוקול תומך החלטה על הפסקת הדישון החנקני בהתאמה לזן. בניסויים וביישומם בשדות החקלאים נמצא שהפסקת דישון חנקני משפרת את חנטת פרי הפלפל בתחילת העונה, כאשר הטמפרטורות גבוהות. כתוצאה מכך ברוב המקרים התקבלה הבכרה וגדל היבול המוקדם. לעיתים הפסקה למשך זמן ארוך מידי הביאה לעודף חנטה שגרם לצמח להפסיק את צמיחתו הווגטטיבית כתוצאה מעודף פרי. כמו כן נמצא שזנים שונים הגיבו בצורה שונה למשכי זמן שונים של הפסקת דישון. מטרת הניסוי הייתה לאפיין תגובת הזן דותן של חברת אפעל והזן גרנדי של חברת סמקו לשני משכי הפסקת דשן חנקני. הניסוי נערך בתחנת יאיר, שתילה ב- 8/8/13 למבנה מכוסה רשת 25 מש ורשת 40% צל. רשת הצל הוסרה 38 ימים לאחר השתילה.
    הפסקת הדישון בזן גרנדי הביאה לעליה מובהקת ביבול הכללי לעומת טיפול הביקורת (9.5 ק"ג/מ"ר ו- 7.6 ק"ג/מ"ר בטפול ההפסקה ובביקורת, בהתאמה). ביבול ליצוא לא חל שינוי. משקל הפרי ליצוא (ממוצע עונתי) בזן גרנדי היה קטן בטיפול הפסקת חנקן ל- 25 יום, 187 גרם בהשוואה ל- 196 גרם בביקורת ו-193 גרם בהפסקה ל- 15 יום. בזן דותן תרמה הפסקת חנקן למשך 15 יום לעליה מובהקת ביבול הכללי וביבול ליצוא לעומת הביקורת ללא הפסקת חנקן. יבול כללי של 11.0 ק"ג/מ"ר בהשוואה ל- 8.9 ק"ג/מ"ר בביקורת. יבול היצוא היה 9.1 ק"ג/מ"ר בטיפול ההפסקה בהשוואה לביקורת 7.3 ק"ג/מ"ר. הפסקת הדישון למשך 25 הקטינה את היבול הכללי וליצוא והקטינה את משקל הפרי ליצוא. טיפולי הפסקת החנקן בממוצע לאורך העונה לא השפיעו על איכות הפרי לאחר השהייה בשני הזנים. בבדיקת חנקה בפטוטרות נמצאה הדינאמיקה של עליה וירידה ברמות בהתאם לטיפולים דומה בשני הזנים. בשני הזנים התכנסו טיפולי הניטרט בפטוטרות לרמה נמוכה של 3,000-3,500 ח"מ ובסיום ההפסקה חזרה לרמות ממוצעות זהות של כ-6,000 ח"מ ניטרט בפטוטרות. טיפולי סגירת הדשן הקדימו את תחילת צבירת החנטים על הצמחים והשפיעו על קצב צבירת החנטים בשני הזנים. בזן גרנדי היה הקצב (בשיאו) 0.17, 0.2 ו- 0.25 חנטים ליום בממוצע בטיפולים ביקורת, סגירה ל-15, סגירה ל-25, בהתאמה. בזן דותן 0.22, 0.24. 0.31 חנטים ליום בממוצע בטיפולים ביקורת, 15 יום ו-25 יום, בהתאמה. טיפול הפסקת חנקן הביאו בשני הזנים להבכרה בקטיף.
    Development of a fertifor the management of pepper varieties (Emperio & Grandi) growth and fruit set in the Arava 2013/14
    Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Dorit Hashmonai, Avi Usherovitz Yuval Barzilay Yoram Zvieli,, Svetlana Gorgio, Rami Golan - Central and Northern Arava Tamar R&D
    Writer address: rivka@arava.co.il
    Keywords: Capsicum, nitrogen