דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 29
    ספט
    בחינת דישון מופחת בפלפל בבית רשת 2019-20
    ירקות, קרקע ומים

    בחינת דישון מופחת בפלפל בבית רשת
    עודד פרידמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, מוטי אושרוביץ, סבטלנה גוגיו, קטרינה צעירי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    כתובת המחבר: odedf@shaham.moag.gov.il
    תקציר
    חנקן הינו היסוד הרביעי בשכיחותו בצמח אחרי פחמן, חמצן ומימן רוב החנקן נקלט לצמח בצורת יון החנקה (NO3-) וחלקו הקטן כאמון (NH4+). ישנם מספר גורמים המשפיעים על זמינות החנקן בקרקע לצמח: שיעור הרטיבות, מליחות תמיסת הקרקע, אקטיביות החנקה והטמפרטורה. זמינות החנקן בקרקע נדרשת בהתאמה לשלב הפיסיולוגי של הצמח.
    מטרת הניסוי לבחון מחדש את רמת הדישון בגידול פלפל בערבה על מנת לדייק את פרוטוקול הגידול ולמנוע דישון יתר. פלפל מזן קנון (7158, זרעים גדרה) נשתל (10/8/19) בתחנת יאיר בבית רשת 25 מש תחת רשת 40% צל שהוסרה 40 ימים משתילה. הניסוי כלל שני טיפולי דישון מופחת לעומת דישון מלא בטיפול ביקורת והוצב בבלוקים באקראי בארבע חזרות.
    בניסוי המדווח לא נמצאו הבדלים ביבול הפירות בין טיפולי הדישון. אנו מניחים שרמות הדישון בטיפול הביקורת היו גבוהות יתר על המידה ולכן לא נצפה מחסור בטיפולים בהם מנת הדשן הייתה חצי מהביקורת.

    Evaluation of reduced fertilization in net-house peppers.
    Oded Fridman - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
    Rivka Offenbach, Avi Oshrovitz, Moti Oshrovitz, Svetlana Gogio, Katarina Tzairi - Central and Northern Arava Tamar R&D
    Writer address: odedf@shaham.moag.gov.il

  • 28
    ספט
    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2020/21
    ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא
    זנבר מילי1, סויסה עדי2, צביאלי יורם1, גוגיו סווטלנה1, אופנבך רבקה1, אושרוביץ מוטי1, אורן תמיר1, אלקלעי טוביה שרון3, אזולאי תמר3, צ'לופוביץ' דני3 ופליק אלי3.
    1 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, 2 שירות ההדרכה והמקצוע, 3 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי
    כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com
    תקציר
    יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות ולעיתים אף שליליות למגדלים. ישנה חשיבות למציאת חלופות למגדלי הערבה התיכונה והצפונית המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה. חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף - פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב - השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. כתוצאה מכך משלוחים רבים נפסלים על רקע של איכות ירודה וההפסד לחקלאים גדול. טמפרטורת האחסנה המיטבית של החציל הנה 12 מ"צ, ובטמפרטורה הנמוכה מ-12 מ"צ מופיעים נזקי צינה כשקעים על גבי קליפת הפרי וכן כהשחרה פנימית של הזרעים וציפת הפרי. פירות חציל אשר יחנטו במהלך החורף, בערבה, יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם סיכוי גבוה להופעת השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. המחקר המדווח נערך במטרה לפתח אמצעים לצמצום נזקי צינה בפירות חציל המיוצאים מהערבה. נערכה סדרת ניסויים בתחנת יאיר ובחלקה מסחרית במושב עין יהב (משק יותם גינת), במהלך עונת הגידול 2020/21. נבחנה מידת נזקי צינה בחציל ביום הקטיף ולאחר אחסון ב-12 מ"צ. בנוסף, נבדקה השפעת אחסון חציל בטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, על מידת נזקי הקור. חשיפת הפרי לתנאים אלו נערכה למשכי זמן שונים; 4, 6 ו-8 ימים מקטיף, לצורך אפיון קצב התפתחות השחרות פנימיות ונזקי קור על גבי קליפת הפרי. במהלך העונה נבחנה גם יעילותם של טיפולי טבילה לאחר קטיף, בהשריית סבילות לצינה. הטיפולים שנבדקו כללו טבילה בביופילם (0.03%), ביופילם (0.03%)+אתנול (0.3%), ברסינוליד 5ppm וטיפול ביקורת. הפירות המטופלים אוחסנו ב-4 מ"צ למשך 6 ימים ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון התבצעה הערכה של מידת נזקי הקור בקליפה ובציפת הפרי. כמו כן, נבחנה השפעת ריסוס שטח במעכב אתילן 1-MCP על הופעת נזקי צינה לאחר שישה ימי חשיפה ל-4 מ"צ ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. קטיף הפרי בוצע יום ושבוע לאחר יישום הטיפול בשטח.
    בעונה זו לא נצפו נזקי קור בחציל ביום הקטיף וגם לא לאחר אחסון ממושך ב-12 מ"צ. להערכתנו הסיבה לכך קשורה לחורף המתון עם טמפ' מינימום של 10 מ"צ ויותר בחצבה בחודשי הגידול, למעט אירוע קור בודד במהלך ינואר. בפירות חציל שאוחסנו למשך שישה ימים ב-4 מ"צ הופיעה השחרה פנימית בשיעור של כ-20%. לטיפולי הטבילה לאחר הקטיף לא הייתה השפעה על מידת נזקי הקור בחציל. פירות חציל שנחשפו למעכב אתילן 1-MCP לפני הקטיף, גילו סבילות משופרת לצינה, הבאה לידי ביטוי באחוז השחרות פנימיות נמוך יותר בהשוואה לפירות ביקורת לא מטופלים.
    לאור השוני האקלימי בין עונה לעונה ישנה חשיבות לפתח מודל החוזה התפתחות נזקי קור תוך זמן קצר בתנאי מעבדה. כלי מחקרי זה יסייע בהבנת השפעותיהם של חומרים שונים על סבילות הפרי לצינה. מתוצאות עונה זו עולה כי חשיפת הפרי הקטוף למשך שישה ימים ל-4 מ"צ גורמת לנזק צינה המופיע כהשחרה פנימית בשיעור של כ-20%. המשך המחקר צריך להתמקד באיתור חומרים נוספים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל תוך חשיפת הפרי לטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ למשך שישה ימים. חומר שימצא יעיל, יבחן גם בשטח לפי הצורך ותנאי האקלים בגידול.

    Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of eggplant for export
    Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Svetlana Gogiu, Rivka Offenbach, Moti Oshrovitz, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
    Adi Suisan - Extension Service (Sha’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
    Sharon Alkalai-Tuvia, Tamar Azulay, Dani Chalupowicz, Eli Fallik – ARO, the Volcani Institute, Dept of Postharvest Science, Rishon LeZiyyon.

    Writer address: milimoprn@gmail.com
    Keywords: Arava, Solanum melongena

  • 28
    ספט
    פיתוח שיטות להארכת חיי מדף ושמירה על איכות הפלפל 2020-21
    ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

    פיתוח שיטות להארכת חיי מדף ושמירה על איכות הפלפל
    מילי זנבר1, שמעון פיבוניה1, סבטלנה גוגיו1, יורם צביאלי1, מוטי אושרוביץ1 ותמיר אורן1.
    עדי סויסה2 ודוד סילברמן2.
    1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, 2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com

    תקציר
    בשנים האחרונות יורדים בעקביות היקף יצוא פלפל מהערבה והתמורה לחקלאים. הגורמים העיקריים לתמורות הנמוכות: 1. היעדר יעדי שיווק - כיום, רוסיה מהווה יעד היצוא העיקרי והתמורות עבור התוצרת המגיעה ליעד זה נמוכות מאד. יצוא ימי ליעדים רחוקים יותר דוגמת המזרח הרחוק וארה"ב לא מתאפשר כיום עקב זמני תובלה ארוכים וחיי מדף קצרים של הפלפל. 2. איכות ירודה של התוצרת - פירות המגיעים לשווקי היעד סובלים לעיתים קרובות משיעורי ריקבון גבוהים ואיבוד מים גבוה הפוגע במידת המוצקות של הפרי. האחסון בקור הוא אחד הכלים היעילים לשמירת איכות תוצרת חקלאית טרייה עקב דחיית תהליכי הבשלה והזדקנות ועיכוב התפתחות פתוגנים. אולם, נזקי צינה המתפתחים בעקבות חשיפת רקמות הצמח לטמפרטורה נמוכה מהווים מגבלה משמעותית ביכולת האחסון. פלפל הינו גידול בעל רגישות לקור ולרב נזקי הצינה יתפתחו בטמפרטורה נמוכה מ-7 מ"צ. מטרתו של מחקר זה לבחון היתכנות לאחסון פלפל בטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, תוך שילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי הצינה ובכך לאפשר את הארכת משך התובלה. בניסוי שנערך בעונת 2020/21 נבחנו שני זני פלפל; 'קנון' (אדום, 'זרעים גדרה') ו'ניל' (צהוב, 'הזרע') שנקטפו מבית רשת בתחנת יאיר. נערכה השוואת טמפ' אחסון; 4 מ"צ לעומת 7 מ"צ בשילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי צינה. כל הפירות נטבלו למשך חצי דקה ב-150ppm כלור לפני יישום הטיפולים. הטיפולים כללו 30 שניות טבילה ב: 150ppm כלור (ביקורת), 5ppm ברסינוליד (חומר ניסיוני, תפזול) ו-0.65% diphenylamine (DPA, תרסיס). בנוסף, נבחנה יעילותו של 1.25% ג’יברלין (ג'ברלון, גדות) בזן 'קנון'. ובזנים דלוקס (צהוב 'גדות אגרו') ו'קנון' נבחן מוצר פטנטי של חברת SAVE FOOD המבוסס על 80ppm Peracetic Acid בשילוב 700ppm תערובת חומצות אורגניות. היישום נערך בטבילה (30 שניות) על פירות פלפל שעברו שטיפה חמה (55 מ"צ למשך 15 שניות בתוספת 150 ח"מ כלור טהרספט Troclosene sodium, קונצפט). לאחר יישום הטיפולים אוחסנו הפירות ב-4/7 מ"צ בהתאם לטיפול למשך 21 יום ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון התבצעה הערכה של מדדי איכות הפרי; מוצקות, שיעור ריקבון, נזקי עוקץ, חטטי קור וחריגי צבע. להורדת טמפ' האחסון לא הייתה השפעה על שיעור הפרי הרקוב בזן קנון. שיעור הריקבון בפירות פלפל מזן ניל נמצא נמוך לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה לאחסון ב-7 מ"צ. שיעור התרככות הפרי בפירות פלפל מזן קנון נמצא נמוך לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה לאחסון ב-7 מ"צ. להורדת טמפ' האחסון לא הייתה השפעה על שיעור התרככות הפרי בזן ניל. שיעור חטטי הקור בזן ניל עמד על כ-8% לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה ל-4% לאחר אחסון ב- 7 מ"צ. כאשר זן זה אוחסן ב-4 מ"צ בשילוב עם טיפולים להקניית סבילות לצינה; ברסינוליד או DPA, שיעור חטטי הקור לא היה גבוה מזה של פירות הביקורת שאוחסנו ב-7 מ"צ. שיעור הריקבון של פירות פלפל אשר טופלו במוצר SAVE FOOD היה נמוך בהשוואה לפירות הביקורת; 10% לעומת 30% בהתאמה. גם שיעור הפרי המוצק היה גבוה בפירות שטופלו במוצר SAVE FOOD בהשוואה לפירות הביקורת. שיעור התרככות הפרי של פירות פלפל מזן קנון אשר טופלו ב-1.25% ג'יברלין היה נמוך בהשוואה לפירות הביקורת; 10% לעומת 45% בהתאמה.
    לסיכום, תוצאות המחקר תומכות בהשערה לפיה הורדת טמפ' האחסון עשויה לעכב התפתחות ריקבון פטרייתי והתרככות פירות פלפל באחסון ממושך. ניתן להשרות סבילות לצינה בפלפל ע"י שימוש בהורמונים צמחיים (אנטי-אוקסידנטים) וכן לשפר את איכות הפרי המאוחסן ע"י טיפול בחומרי חיטוי אלטרנטיביים. יש להמשיך ולאתר חומרים אשר יקנו סבילות לצינה ו/או יהיו יעילים בהפחתת שיעור הריקבון והאטת קצב הזדקנות פירות פלפל. ככל שימצאו טיפולים כאלה ישנה חשיבות לפעול לרישויים על מנת להקנות כלים נוספים לחקלאים בהתמודדות עם בעיות האיכות ופסילת התוצרת המיוצאת מהערבה.

  • 22
    ספט
    ירקות

    תצפית צינון התנדפותי בפלפל סתווי בערבה התיכונה 2022-2023
    יצחק אסקירה –מיקור חוץ משרד החקלאות
    דוד סילברמן ועדי סוויסה - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    יורם צביאלי - מופ ערבה תיכונה וצפוני-תמר
    אלון גיבורי, אורי דואק, סמדר - שותפות שאבי, מושב צופר
    כתובת המחבר: esquirai@gmail.com

    הקדמת ניבה בעונת הסתיו בתנאי הערבה בבתי צמיחה לא מבוקרים הינו אתגר מורכב בגלל תנאי האקלים הקשים באזור, טמפרטורות יום ולילה גבוהות ולחות נמוכה. מרכיב קושי נוסף הוא תקופת הסניטציה בחודשים יוני יולי הדורשים שימוש ברשתות 50 מש או כיסוי ביריעות פלסטיק בעת הגידול. בעונת 2021-2022 בוצעה תצפית בגידול פלפל בשתילה מוקדמת, במושב צופר בשותפות שאבי (גיבורי ודואק), בתחילת חודש יולי במבנה עם צינון התנדפותי בעזרת מערפלים ושימוש במים מותפלים תחת יריעות פלסטיק/ רשתות חרקים בהיקף כולל של 20 דונם. לאור הצלחת התצפית בהנבה הבכירה, הן ברמת היבול והן באיכותו התצפית הורחבה בעונת 2022-23 לשטח של 40 דונם בשלוש יחידות ייצור שונות וסמוכות על גדות נחל ערבה. מטרת התצפית בעונה זו 22-23 הייתה בחינת הצינון והשפעתו בשני מבני חממה שונים (דגם שיין, מפתח 6.4 מ' ודגם ערבה מפתח 8 מ') והשפעת הכיסוי (רשת או פלסטיק) על היבול ואיכותו בעונת הסתיו והחורף. שתילת המבנים נעשתה ב 1-1-3.07.2022 (תקופת הסניטציה) תחת רשתות 50 מש או פלסטיק בהתאם לדרישות הסניטציה באזור. הצינון ההתנדפותי המורכב ממערפלי קולנט בספיקה נמוכה (22 ליטר שעה) הוצבו מעל הגידול בגובה המרזב והוזנו ממתקן התפלה ייעודי. הצינון הופעל בהתאם לצרכי הגידול ותנאי האקלים המשתנים ולא על בסיס מערכות בקרת אקלים מורכבות ו/או פרמטרים אקלימיים. הערפול/צינון הופעל רק בשעות היום בגלל מגבלות מים במערכת ההתפלה. עקב מגבלות התצפית בחממה מסחרית הושוו רק הטיפולים המצוננים ללא ביקורת לא מצוננת (נעשה מעקב אחר מבנים דומים וסמוכים במועד שתילה זהה). היבול הסתווי המחושב (20.9-8.11) שהתקבל בטיפולים השונים נע בין 4-5.7 טון לדונם וגודל פרי ממוצע של 160-180 גרם. היבול שהתקבל תחת יריעת הפלסטיק היה אפיל יותר בהשוואה לכיסוי ברשת. הצינון ההתנדפותי הוריד את טמפרטורת האוויר ב 5-7 מ"צ תוך כדי העלאת הלחות היחסית במבנה.