דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת דרכים למניעת רעילות לצמח של חומרים הניתנים בהגמעה כנגד מחלת הקימחונית בפלפל

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית shimonp@arava.co.il

  תקציר
  קימחונית היא מחלת הנוף העיקרית בפלפל בערבה ונגרמת על ידי הפטרייה Leveillula taurica. הפטרייה מתפתחת בתוך רקמת העלים וגורמת להתמוטטותה. התפטיר והנבגים המבצבצים מהעלה מקנים לו את הגוון הלבן האופייני, בדומה לקמח. המחלה מופיעה בכל עונת גידול. הפלפל נשתל בערבה מסוף יולי והקימחונית מופיעה בשדות עם ירידת הטמפרטורות. למשך תקופה של שישה עד שמונה שבועות מהופעתה התנאים להתפתחות הקימחונית הם בדרך כלל מיטביים. בהמשך חלה ירידה בקצב התפתחות הקימחונית. בניסויים שבוצעו במו"פ נמצא שניתן למנוע ו/או להפחית מאד את חומרת המחלה במשך כל העונה ע"י מניעת ההתפתחות שלה במהלך התקופה המיטבית. כמו כן נמצא שניתן להגן על הצמח מפני התפתחות הקימחונית לתקופה של שלושה עד ארבעה שבועות באמצעות יישום בודד של פונגיצידים בהגמעה. ולכן באמצעות שתי הגמעות של פונגיצידים הניתנים בתזמון נכון ניתן להגן על הצמח מקימחונית במהלך התקופה המיטבית להתפתחותה. ע"י שימוש בשיטה זו ניתן לחסוך ריסוסים רבים ולשפר את יעילות ההדברה. עם התרחבות השימוש בשיטה למרב שטחי הפלפל בערבה נצפתה לעיתים תופעה של רעילות לצמחים כתוצאה מהשימוש באזוקסיסטרובין הנמצא בתכשירים עמיסטר ופריורי אקסטרה. בעבודה זו נבחנה המשמעות של הנזק מבחינת היבול בזן רגיש במיוחד לפיטוטוקסיות ונבחנו דרכים להפחתת הנזק.
  פלפל מטיפוס רמירו זן מדונה שנבחן נמצא רגיש לחומר שניתן בהגמעה. נצפתה הצהבה והתקפלות עלים וההאטה בצימוח שנמשכה כחודש לאחר ההגמעה האחרונה. מבחינת היבול נצפתה דחייה בקטיפים במהלך מרץ אך לא הייתה השפעה על היבול הכללי ולא על גודל הפרי והאיכות. פיצול היישום למספר יישומים גדול יותר עם מנה מופחתת בכל יישום לא הפחית את סמני הרעילות בצמחים. בניסוי סמוך עם הזן 4833 שגדל בהדליה ספרדית נצפו גם סמני רעילות בקודקודים כתוצאה מיישום של אזוקסיסטרובין. אולם לא הייתה לכך השפעה מבחינת קצב צבירת היבול והיבול הכללי. יתכן והרעילות הרבה יחסית שנצפתה בזן מדונה קשורה גם לצורת הגידול בהדליה הולנדית בה מירב החומר מגיע לקודקוד צימוח אחד בכל צמח לעומת מספר קודקודים בהדליה ספרדית.
  עד היום לא נצפתה בעיה של רעילות לצמחים עם החומר חוסן ודומיו מקבוצת הטריאזולים. החומרים האחרים שברישוי ליישום בהגמעה נגד קימחונית בפלפל הם עמיסטר ודומיו מקבוצת הסטרובילורינים ופריורי אקסטרה שהוא שילוב של טריאזול (אטמי) עם סטרובילורין (אזוקסיסטרובין). רצוי שהחקלאים המיישמים פונגיצידים בהגמעה ימשיכו להשתמש בשיטה זו של הגמעה פעמיים בעונה עם חומרים מקבוצות שונות, למעט אולי בזנים רגישים במיוחד. כך יקטן מאד הסיכון להתפתחות עמידות הפטרייה לחומרים ונוכל ליהנות מיתרונות השיטה לאורך שנים רבות.

  Phytotoxicity to pepper plants from Azoxystrobin applied via drenching for powdery mildew control.
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel – Central and Northern Arava R&D
  Email for correspondence: ShimonP@arava.co.il
  Keywords: Capsicum

  פתח
• 1

  ינו
  קימחון במלון אביב בערבה

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין, ישראל צברי, אלה יוסל, יגאל אלעד, דני שטיינברג, רוני כהן

  המלון הוא מגידולי הירקות החשובים בערבה והתוצרת מיועדת ליצוא ולשוק המקומי. השימוש בהדברה משולבת והפחתת השימוש בריסוסים כימיים עדיין לא מקובלת בגידול המלון בערבה ויש חשיבות לפיתוח כיוון זה. הקימחון הוא מחלת הנוף העיקרית במלון בעונת האביב וכדי למנוע נזקים לצמח וליבול החקלאים מרססים במהלך העונה מספר פעמים רב עם תכשירי גפרית ותכשירים אחרים. מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח גישה שתאפשר התמודדות עם מחלת הקימחון תוך שימוש מזערי ומושכל בתכשירי הדברה.
  בעונות אביב 2006 - 2010 נערכו ניסויים ללימוד הקשר בין תנאי סביבה והתפתחות הקימחון במלון בתנאי שדה ולימוד משטר הריסוסים הדרוש להדברת המחלה. נבחנו מרווח הריסוסים הדרוש, מועד התחלת הריסוסים ומועד הסיום על רקע של זני מלון רגישים מאד ועם סבילות מסוימת לקימחון. כמו כן נלמדה האפשרות להדביר את הקימחון במלון באמצעות שימוש בפונגיצידים סיסטמיים שניתנו בהגמעה לקרקע דרך מערכת הטפטוף. הוגדרו גזעי הקימחון הנפוצים במלון ובדלועיים נוספים בערבה.
  מתוצאות הניסויים עולה כי אפשר לחלק את עונת הגידול האביבית בערבה המרכזית (שתילה בתחילת דצמבר וגידול עד לסוף יוני במנהרות עבירות) למספר מקטעי זמן מבחינת התפתחות הקימחון, שהגורם העיקרי המכתיב אותה הם תנאי הטמפרטורה. השלב הראשון משתילה ועד להופעת המחלה, מתחילת דצמבר ועד לבין אמצע ינואר לאמצע פברואר. השלב השני עם תנאים טובים עד אופטימאליים להתפתחות מחלה, מהופעת המחלה לבין אמצע וסוף אפריל. השלב השלישי עם תנאי סביבה פחות טובים להתפתחות המחלה, מסוף אפריל ועד לסוף יוני, תחילת תקופת הסניטציה.
  על פי החלוקה לתקופות שונות מבחינת הופעה והתפתחות הקימחון ניתן לכוון את משטר הריסוסים. בשלב הראשון אין כמובן צורך לרסס. בשלב השני יש לרסס בתחילה לפי פיקוח ובהמשך בתדירות של אחת לשבוע עד שבועיים כתלות ברמת האילוח ובחומר המרוסס. בשלב האחרון ניתן להפסיק לרסס במידה ורמת האילוח בשדה נמוכה.

  Powdery mildew in Arava Spring Melons
  Shimon Pivonia, Rachel Lavite, Svetlana Dobrinin, Israel Tsabari, Ela Yosel - Central and Northern Arava Research and Development.
  Yigal Elad, Dan Shtainberg - Agricultural research Organization, Israel.
  Keywords: Cucmis melo, Powdery mildews, Podosphaera xanthii, walk in tunnel, off season agriculture.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינה ארוכת טווח של השפעת חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול קודם על יבול פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל

  פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה והיקפו בעונת 2009/10 היה כ 17,000 דונם. בעבר היו נוהגים לחטא את הקרקע עם מתיל ברומיד לפני כל עונת גידול. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד, לפני כחמש שנים, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פתיום והופעה של תופעה שלא הייתה מוכרת בעבר, של נזקים לצמחים מנמטודות חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans. בעבודה זו אנו בוחנים לאורך זמן על חלקות קבועות את השפעת החיטויים על התפתחות ויבול הפלפל. עד עתה חלפו שלוש שנים מתחילת הניסוי והוא צפוי להמשך עוד כשלוש שנים נוספות. בשנה האחרונה (2009/10) נוספה בשטח הניסוי בדיקה של הצנעה בקרקע של הצמחים מגידול קודם. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא המועדפת מבחינת החיסכון בכוח אדם ומבחינות נוספות, במידה ואינה מזיקה לגידול הבא.
  הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בשלושת השנים, זן הפלפל הנבדק היה סליקה. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול חלקת הביקורת ללא חיטוי, הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בתום שנה ראשונה לבדיקת נושא הצנעת שאריות צמחים לא נמצא הבדל בין טיפולים בהם הוצנעו שאריות הצמחים מעונה קודמת, ירוקים ו/או לאחר חיסול באדיגן, לטיפולים בהם פונו מהשטח שאריות הצמחים מעונה קודמת.

  The impact of soil disinfection and the insertion into the soil of crop residues on pepper yields – A long term analysis
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel - Northern and Central Arava R&D
  Keywords: Capsicum, Metham Sodium, soil fumigant, pesticide, soil disinfestations,
  solarization, Methyl Bromide substitute, Pythium

  פתח
• 1

  ינו
  הדברה כימית של מחלת ההתמוטטות הפתאומית במלונים ואבטיחים הנגרמת על ידי הפטרייה Monosporascus cannonballus

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל, רוני כהן, זאב גרסטל

  המלון הוא גידול מרכזי בערבה. מחלת הקרקע העיקרית של המלון בערבה ובאזורים אחרים בדרום הארץ היא ההתמוטטות הפתאומית הנגרמת ע"י הפטריה Monosporascus cannonballus. כיום, אין עדיין תחליף למתיל ברומיד להדברת המחלה במלון בעונת הגידול האביבית. מטרות המחקר שנערך במו"פ ערבה בעונות 2006/7 עד 2008/9 היו: א. לימוד יעילות פונגיצידים שונים להדברת מונוספורסקוס בערבה; ב. לימוד עיתוי היישום, תדירות היישום והמינון הדרוש של הפונגיצידים. נבחנה היכולת של פונגיצידים מקבוצות כימיות שונות לעכב את הגידול הוגטטיבי של מונוספורסקוס בצלחות פטרי. בניסויי שדה שנערכו בתחנת זוהר (כיכר סדום) בעונות הסתיו והאביב נבחנה יעילות ההדברה של המחלה וההשפעה על יבול המלון ואבטיח ננסי. נלמדו תזמון היישומים, מינונים הדרושים והתדירות. סריקת פונגיצידים בצלחות נמצאה שיטה יעילה לסינון ראשוני של חומרים כנגד מונוספורסקוס. נמצאו מספר חומרים שמנעו ביעילות את התפתחות המחלה בשורשים ואת תמותת הצמחים בשדה במלון ובאבטיח ננסי.
  חלק מהניסויים המופיעים בדו"ח זה עזרו לקבלת רישוי לשימוש בחומרים עמיסטאר ((Azoxystrobin וספורטק (Prochloraz) להדברת מונוספורסקוס במלון. החומרים סיגנום ((Pyraclostrobin + Boscalid וקומודור (Azoxystrobin + Chlorothalonil) נמצאים, ע"י החברות המשווקות אותם, בתהליכים לקראת קבלת רישוי. על פי הידע שנצבר עד היום נמסרו המלצות ליישום הפונגיצידים במלון ובאבטיח ננסי בעונות השונות. המלצות אלו אומצו ע"י מירב החקלאים בערבה ובאזורים אחרים בארץ ותורמות להפחתה ניכרת בתמותת הצמחים בשדות ולעליה ביבולים. שימוש מושכל ע"י תחלופה בין החומרים השונים בתוך ובין עונות הגידול מאפשר מניעה או הפחתה של מגוון מחלות קרקע ונוף במלון ויעזור בשמירה על יעילות השיטה לאורך זמן.

  Using fungicides for the control of the sudden wilt of melons and watermelons, caused by Monosporascus cannonballus.
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel – Northern and Central Arava Research and Development.
  Roni Cohen, Zeev Gerstel – Agricultural research Organization, Israel.
  Keywords: Cucumis melo, Citrullus lanatus

  פתח