דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 97 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    קימחון במלון – לימוד המחלה ופיתוח אסטרטגיית הדברה
    ירקות, הגנת הצומח

    שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין, ישראל צברי, יגאל אלעד, דני שטיינברג, רוני כהן

    המלון הוא מגידולי הירקות החשובים בערבה והתוצרת מיועדת ליצוא ולשוק המקומי. השימוש בהדברה משולבת והפחתת השימוש בריסוסים כימיים עדיין לא מקובלת בגידול המלון בערבה ויש חשיבות לפיתוח כיוון זה. הקימחון הוא מחלת הנוף העיקרית במלון בעונת האביב וכדי למנוע נזקים לצמח וליבול החקלאים מרססים במהלך העונה מספר פעמים רב בעיקר עם תכשירי גפרית. קיים חשש סביר שבעתיד הקרוב יוגבלו מספר הריסוסים ואו כמות החומר המותרת בעונה ליחידת שטח והדבר יקשה מאד על הדברת המחלה. מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח גישה שתאפשר התמודדות עם מחלת הקימחון תוך שימוש מזערי ומושכל בתכשירי הדברה. בעונת אביב 2008 נערכו ניסויים ללימוד משטר הריסוסים הדרוש להדברת המחלה. נבחנו אינטרוול הריסוסים הדרוש, מועד התחלת הריסוסים ומועד הסיום על רקע של זן המלון המקובל לגידול באביב בערבה שהוא זן עם סבילות לקימחון. כמו כן נבחנה היעילות של מספר תכשירים מורשים כנגד קימחון במלון. על פי התוצאות עד עתה פותחה אסטרטגיית הדברה שתתאים לזן המלון המקובל באביב בערבה. נראה שיש אפשרות לחסוך באופן ניכר במספר הריסוסים המקובל כיום בערבה למניעת נזקי קימחון במלון. כדאי להתחיל לרסס לא מייד לאחר הופעת המחלה אלא מערך סף שיקבע. סיום הריסוסים בשטחים עם הדברה טובה יהיה בתחילת מאי. באופן זה יתרכזו מאמצי ההדברה על פרק זמן של כ- 45 – 60 יום מתוך שמונה חודשי גידול המלון. יעילות ההדברה של חומרים שונים עם רישוי לקימחון במלון מצביעה על האפשרות שחלק ניכר מהחומרים המורשים לקימחון במלון הם בעלי יעילות הדברה נמוכה. תמשך העבודה לבחינת ספי הפעולה המוצעים להתחלה וסיום הריסוסים. כמו כן תימשך בחינת היעילות של חומרים להדברת קימחון במלון.

  • 1
    ינו
    פיתוח גישה אינטגרטיבית לייצור פלפל תוך שימוש מזערי בתכשירי הדברה: מיזם חוס”ן – פלפל
    ירקות, הגנת הצומח

    מחבר: שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, יגאל אלעד, דני שטיינברג, סווטלנה דוברינין

    מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת הביטוח ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. במהלך המחקר בחנו את יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כימתנו את הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופיתחנו מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בתשעה ניסויים שבוצעו באזורי הגידול החשובים של הפלפל בארץ בבמגוון סוגים של מבני גידול; נתונים שנאספו מ – 26 ניסויים שבוצעו במהלך חמש שנות מחקר שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. תוצאות עיקריות: 1. ניתן להפעיל את ההדברה כתגובה (במקום כטיפול הגנתי) ולהדביר את המחלה ביעילות; 2. ניתן בחלק מהזנים ליישם את הריסוסים העוקבים מידי 14 ימים אולם בזנים אחרים במידה ויתגלו כרגישים במיוחד למחלה יהיה צורך בתדירות ריסוסים גבוהה יותר; 3. מועד הופעת המחלה וקצב התפתחות המחלה מושפע (כנראה) משילוב בין תנאי הסביבה השוררים במהלך עונת הגידול החורפית של הפלפל בארץ ותגובת הפונדקאי; 4. תגובת הפונדקאי למחלה משתנה במהלך התפתחותו הפנולוגית; 5. מערכת פלפלת נבחנה בתשעה ניסויים שבוצעו בארבעה אזורי גידול בארץ, בשתי עונות. שימוש במערכת איפשר להדביר את מחלת הקימחונית ביעילות, בדומה ליעילות של טיפול הביטוח, תוך יישום מספר קטן יותר של ריסוסים (0.5±4.7 ריסוסים בטיפול פלפלת בהשוואה ל – 1.5±15.8 בטיפול הביטוח); 6. מחלת הקימחונית גורמת לנזק ליבול, אך הוא פחות ממה שמקובל להניח; 7. פותח מודל חיזוי להערכת נזקים באמצעותו ניתן, עוד במהלך העונה, לחזות את הנזק שיגרם ליבול בסוף העונה. יש לבחון את תגובת הזנים השונים למחלה כדי שניתן יהיה ליישם את המערכת בחלקות מודל (במעקב של אנשי הדרכה). במחקר זה התמקדנו בעונת הגידול החורפית (שתילות אוגוסט-ספטמבר 2008; סיום גידול אפריל-מאי 2009) ולכן הממצאים תקפים רק לגבי עונת גידול זו.

  • 1
    ינו
    שימוש בפונגיצידים בהגמעה כנגד קמחונית בפלפל
    ירקות, הגנת הצומח

    מחבר: שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל, מורן קפון פתאל

    בניסויים שנערכו בעונות קודמות נמצא החומר עמיסטאר (Azoxystrobin) יעיל במיוחד למניעת קמחונית בפלפל לאורך זמן כאשר הוא ניתן בהגמעה לצמחים בסמוך להופעה ראשונה של המחלה בשדה והגמעה נוספת שלושה שבועות לאחר מכן. בשנה האחרונה החומר הנ"ל קיבל רישוי לשימוש בהגמעה בפלפל ועגבנייה כנגד קמחונית. קבוצת הסטרובילורינים, אליה משתייך העמיסטאר, ידועה כקלה לשבירה. עקב השימוש הנרחב בחומר, קיים סיכון גדול להתפתחות עמידות של הפטריה אליו. בניסוי שנערך בעונת הגידול 2008/9 בתחנת זוהר כיכר סדום נבחנו כמה מינונים, מספר יישומים ומועדי יישום של החומר עמיסטאר בהגמעה ובריסוס ומינון אחד של החומר פריורי אקסטרה (שילוב של עמיסטאר ((Azoxystrobin עם אטמי (Cyproconazole)), בהגמעה. בישום בהגמעה, שני הפונגיצידים היו יעילים להפחתת המחלה לאורך זמן. אפקט דחיית התפתחות המחלה היה ארוך יותר עם החומר פריורי אקסטרה. אצל מספר לא מועט של חקלאים אשר הגמיעו עמיסטאר בפלפל בשנתיים אחרונות ובמיוחד אצל אלה שישמו פריורי אקסטרה בהגמעה לפלפל בעונה נוכחית הופיעו סמני רעילות בצמחים. בד"כ הצמחים חוזרים לצמוח כשורה לאחר זמן קצר אולם יתכנו גם נזקים ארוכי טווח. כפי הנראה, הסיכון לקבלת תופעות רעילות לצמחים יגדל ככל שהקרקע תהיה חולית יותר וככל שרמת החומר האורגני בקרקע נמוכה יותר.

    בניסויים שנערכו בעונות קודמות נמצא החומר עמיסטאר (Azoxystrobin) יעיל במיוחד למניעת קמחונית בפלפל לאורך זמן כאשר הוא ניתן בהגמעה לצמחים בסמוך להופעה ראשונה של המחלה בשדה והגמעה נוספת שלושה שבועות לאחר מכן. בשנה האחרונה החומר הנ"ל קיבל רישוי לשימוש בהגמעה בפלפל ועגבנייה כנגד קמחונית. קבוצת הסטרובילורינים, אליה משתייך העמיסטאר, ידועה כקלה לשבירה. עקב השימוש הנרחב בחומר, קיים סיכון גדול להתפתחות עמידות של הפטריה אליו. בניסוי שנערך בעונת הגידול 2008/9 בתחנת זוהר כיכר סדום נבחנו כמה מינונים, מספר יישומים ומועדי יישום של החומר עמיסטאר בהגמעה ובריסוס ומינון אחד של החומר פריורי אקסטרה (שילוב של עמיסטאר ((Azoxystrobin עם אטמי (Cyproconazole)), בהגמעה. בישום בהגמעה, שני הפונגיצידים היו יעילים להפחתת המחלה לאורך זמן. אפקט דחיית התפתחות המחלה היה ארוך יותר עם החומר פריורי אקסטרה. אצל מספר לא מועט של חקלאים אשר הגמיעו עמיסטאר בפלפל בשנתיים אחרונות ובמיוחד אצל אלה שישמו פריורי אקסטרה בהגמעה לפלפל בעונה נוכחית הופיעו סמני רעילות בצמחים. בד"כ הצמחים חוזרים לצמוח כשורה לאחר זמן קצר אולם יתכנו גם נזקים ארוכי טווח. כפי הנראה, הסיכון לקבלת תופעות רעילות לצמחים יגדל ככל שהקרקע תהיה חולית יותר וככל שרמת החומר האורגני בקרקע נמוכה יותר.

  • 1
    ינו
    ממשק הדברה משולבת של מחלת ההתמוטטות של המלונים הנגרמת על ידי הפטרייה Monosporascus cannonballus
    הגנת הצומח, ירקות

    מחבר: שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל

    המלון הוא גידול מרכזי בערבה. מחלת הקרקע העיקרית של המלון בערבה ובאזורים אחרים בדרום הארץ היא ההתמוטטות הפתאומית הנגרמת ע"י הפטריה Monosporascus cannonballus. כיום, אין עדיין תחליף למתיל ברומיד להדברת המחלה במלון בעונת הגידול האביבית. מטרת המחקר היא פיתוח שיטות להדברת מונוספורסקוס בערבה ללא שימוש במתיל ברומיד, מבלי לפגוע ביבול המלון. בניסויים שבוצעו במשך שלוש עונות גידול (2006/7-2008/9) בתחנת הניסויים "זהר" בכיכר סדום נבחנו דרכים למניעת התמוטטות מלון. בכל שנה היו שתי עונות גידול, סתווית קצרה בה המלון גדל בשטח פתוח ואביבית ארוכה בה המלון גדל במנהרות עבירות. נבחנה ההשפעה של שילוב שיטות, חיטוי סתווי, חיסול הגידול הסתווי באדיגן וישום פונגיציד במהלך העונה על תמותת הצמחים והיבול במשך שלוש שנים בעונות האביב והסתיו. נמצא שהגורם העיקרי בהשפעתו היה השימוש בפונגיציד. שילוב של שיטות הביא להגדלת היבול במלון האביבי. שילוב שיטות ההדברה לא תרם להגדלת היבולים במלון הסתווי. במידה ולא ניתן יהיה להשתמש במתיל ברומיד במלון האביבי בערבה, האגרוטכניה המוצעת עשויה למזער את הנזקים. שילוב מתיל ברומיד לקראת עונת האביב, עם פונגיציד במהלך העונה מביא לעלייה משמעותית ביבולים.