דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  פיצוי בקליטת חמצן והעשרה במי חמצן בתמיסת ההשקיה בגידול פלפל

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  פיצוי בקליטת חמצן והעשרה במי חמצן בתמיסת ההשקיה בגידול פלפל

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  אורי צעירי, רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il

  ירקות הגדלים בבתי צמיחה בטמפרטורות על מיטביות עלולים לסבול ממחסורי חמצן בבית השורשים. ככל שמערכת השורשים עמוקה יותר, הקרקע חמה יותר, במרקם עדין יותר, ורטובה יותר, כך צפוי המחסור להיות חמור ולמשכי זמן ארוכים יותר. גידול צמחים בתקופות החמות במים מליחים, כפי שקיים בערבה, מחייב השקיה במנות גבוהות על מנת לספק את: (1) דרישות הדיות, (2) שמירה על מאזן מלחים קבוע (3) זמינות מים גבוהה. מצב זה מתנגש עם השגת תנאי אוורור מיטביים. קצב גבוה של נשימת הקרקע (שורשים ומיקרואורגניזם) בעקבות טמפרטורות קרקע גבוהה, גורם לריכוזי חמצן נמוכים מהמיטבי. בתחילת חודש אוגוסט, כאשר מתבצעות מרבית שתילות הפלפל בערבה ובבקעה, טמפרטורת הקרקע הממוצעת ליממה בעומק של 20-10 ס"מ גבוהה מ 35 מעלות. בתקופה זו ריכוזי החמצן בבית השורשים בעומק של 20 ס"מ הינם כ- 13-14% בלבד.
  כחלק מהערכות לניסוי שדה בטיפולי העשרת חמצן, נערכו ניסויים בעציצים בהם נחשפו צמחי פלפל לריכוזי חמצן שונים באמצעות במערכת שורשים מפוצלת. צמחי פלפל גודלו בעציץ מחולק לשני חצאים עם מחיצה אטומה כשמערכת השורשים מפוצלת בין שני החצאים. הצמחים גודלו בחדר בו שררה טמפרטורת יום של 25 מעלות והועברו לאחר כשבועיים לחדר של 40 מעלות. עליית הטמפרטורה הורידה את ריכוז החמצן בשני חצאי העציץ אך במידה רבה יותר במצע הקומפוסט. מספר ימים לאחר העברתם לחדר החם הופיע הצהבת עלים בכול הטיפולים למעט בטיפול הביקורת בו בשני הצדדים נמצא מצע חול. מכאן ניתן להניח שתופעת ההצהבה קשורה למחסור חמצן שאינו בר פיצוי. יתכן וישנה הפרשת הורמונים (כגון ACC) בשורשים הנחשפים לריכוזי חמצן בתחום 11-13%. בניסויי העשרה באמצעות מי חמצן בנוכחות צמחי פלפל, נמצא שהעשרה בריכוז של 350 ח"מ אינה מסכנת את הצמח ומעלה את ריכוז החמצן באווירת הקרקע באופן משמעותי (עד 2% בריכוז מוחלט) ולטווח זמן של מספר שעות. נמצא שמי חמצן הגיבו עם קומפוסט וגרמו לשחרור מואץ של חמצן לאוויר האטמוספרי עוד לפני חדירתו לקרקע. שילוב מי חמצן עם הדשן "שפר" לא השפיע על קצב שחרור החמצן.

  תודה לרחל לוויטה על עזרתה בחדרי הגידול, למו"פ ערבה תחנת יאיר על מתן עזרה בציוד ותמיכה לוגיסטית, למועצת הצמחים על תמיכת במימון הניסוי.

  Inducing hypoxia in young pepper transplants and evaluation of oxygen enrichment by mixing of hydrogen peroxide (H2O2) in the irrigation solution
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Tsairi Uri, Offenbach Rivka, Zvieli Yoram - Central and Northern Arava R&D
  Writer address: Eviatar@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  גידול פלפל בתעלות הזנה רב שנתיות, עונת גידול שנייה 2011/12

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  גידול פלפל בתעלות הזנה רב שנתיות, עונת גידול שנייה 2011/12

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il

  חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בגידול פלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות לאחר הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש. ב-1/6/2010 הוכנו שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של 0, 20, 40 ו-60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר/מ"ר, בהתאמה. בנוסף שני טיפול ביקורת (1) הוספת קומפוסט במנה של 6.25 ליטר למ"ר, מפוזר ומתוחח על פני הערוגה מידי שנה ו- (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. בסיום הגידול בעונה הראשונה, בארבעת טיפולי תעלות ההזנה בלבד, נגזמו ההצמחים בגובה הקרקע והנוף פונה ללא מערכת השורשים שהושארה בקרקע. בשני טיפולי הביקורת כל הצמח פונה כולל מערכת השורשים ובוצע עיבוד קרקע כמקובל. מתוצאות יבול הפירות בשנה השניה של הניסוי שוב לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים. לסיכום, זו השנה הראשונה ללא עיבוד הקרקע, ובשלב זה ניתן להסיק שאין חיסרון כאשר לא מעבדים לפני הגידול וזאת כאשר מגדלים בתעלות הזנה במצע קומפוסט, כמו כן אין יתרון למתן קומפוסט מידי שנה גם בחלקה שלא קיבלה קומפוסט מזה שנתיים.

  תודה לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה, לקרן שה"מ ולמועצת הצמחים שתומכים במימון הניסוי.

  Three years evaluation of pepper grown in nutrition canal (second year)
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Hashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D
  Writer address: Eviatar@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת גידול פלפל במבנה מבוקר אקלים

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  בחינת גידול פלפל במבנה מבוקר אקלים

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, רבקה אופנבך ושבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אבי ארבל - המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי
  כתובת המחבר: garm@netvision.net.il

  הפלפל מהווה נתח עיקרי בכלכלת הערבה. עם ירידת מחירי הפלפל בשווקי היצוא ועל מנת להעלות את רווחיות הגידול על המגדלים להיות יעילים ולהפיק את מקסימום היבול מיחידות המשק שלהם. הגורם שמשפיע על צריכת המים של הצמח הינו הפרש לחץ אדי המים (VPD) בין הצמח לסביבתו. הפרש זה נקבע על ידי הלחות היחסית של האוויר, טמפרטורת הסביבה וטמפרטורת העלווה. באמצעות לחות ניתן לשנות את המאזן הזה ולהגיע ללחות אופטימלית המשתנה כתלות בגורמים הללו ויוצרת סביבה רצויה לצמח. כל זה בתנאי שהלחות שאנו מוסיפים לסביבה מתפוגגת ישר באוויר ולא גורמת להתעבות וליצירת מים חופשיים על העלים. במטרת לבחון את השפעת הצינון והעלאת הלחות על יבול ואיכות הפרי נערך בעונת 2011/12 ניסוי בתחנת יאיר.
  הניסוי נערך בשני מבנים גבוהי מרזב זהים. חממת הביקורת כוסתה ברשת 25 מש ובנוסף כיסוי של רשת 30% צל למשך חודש מיום השתילה. בשבוע הראשון של חודש אוקטובר הוחלף גג הרשת 25 מש בכיסוי פלסטיק עד לסוף הגידול. החממה המבוקרת היתה מכוסה פלסטיק מהיום הראשון עם פתחי אוורור בגג. בחממה זו היו וילונות צד אשר היו סגורים מהיום הראשון עד לסוף הניסוי. הטמפרטורה והלחות נשלטו באמצעות מערכת עירפול מים בלחץ גבוהה ומערכת מאווררים אשר תוכננו על צוות המכון להנדסה חקלאית. המעקב הכללי אחר האקלים בחממה והשפעתו על הצמחים היה באמצעות מערבת בקרה של חברת "GROW". שני זני פלפל באנג'י (אפעל) ו-קנון (7158, זרעים גדרה) נשתלו (25/7/11), כל אחד, בשני המבנים. הניסוי הושקה בשתי רמות מים, 100% ו- 70% מהמקובל.
  בחינת מדדים פיזיולוגיים כמו רמת פיוניות כמות חנטים והתפלגותם על הצמח הראתה כי בצמחים בחממה המבוקרת אקלים רמת פיוניות גבוהה יותר וטיפוס החנטה וההבשלה אף הוא שונה. דבר שאיפשר המשך גידול תקין וחנטה בחממה המבוקרת לעומת עצירה ביבול וחנטה בחממת הביקורת בחורף. במהלך הניסוי אף נצפתה ירידה משמעותית בצריכת המים בחממה המבוקרת. יבול הזן בנג'י בחממה המבוקרת הגיע ל- 14.5 ק"ג למ"ר לעומת 9.5 ק"ג למ"ר בחממת הביקורת. יבולי הזן קנון היו דומים בשני המבנים והגיעו ל- 12 ק"ג למ"ר. הפחתה בכמות המים בזן קנון בחממה המבוקרת ב-30% אף העלתה את היבול ל- 14 ק"ג למ"ר שהם כ-20% יותר מאשר היבול במשטר המים המלא. בשני הזנים שנבדקו התקבלה תוספת הן למספר הפירות והן לגודל הפרי בגידול בחממה המבוקרת. כמות המים הכוללת שניתנה בחממה המבוקרת לגידול זן הקנון ברמת המים המופחתת שנתן כ-20% תוספת יבול היתה שווה לכמות המים בה השתמשנו לגידול מסחרי רגיל בתחנת הניסויים.
  מסקנות: ניתן באמצעות שינוי ברמת הלחות והטמפרטורה להגדיל יבול. שינויים הללו באקלים בבית הגידול מביאים לשינויים פיזיולוגיים בצמח. התאמת הצמח למצב האקלימי גורמת לצמח להיות רגיש לכל ירידה ברמת הלחות ולהכניסו למצב עקה. נראה כי ניתן להפחית את כמות המים להשקיה במינימום 30% ולא לסבול מירידה ביבול.

  Growing pepper under climate controlled environment in the Arava
  Ram Golan, Svetlana Gogio, Rivka Offenbach and Shabtai Cohen – Central and Northern Arava R&D
  Avi Arbel - Institute of Agricultural Engineering, ARO

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת ביו-פחם (Biochar) המוצנע בקרקע על גידול ובריאות של פלפל

  ירקות

  ע"י יגאל אלעד

  השפעת ביו-פחם (Biochar) המוצנע בקרקע על גידול ובריאות של פלפל
  ניסוי בעונת 2011/12

  יגאל אלעד - המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי כתובת המחבר: elady@volcani.agri.gov.il
  אלן גרבר, סרגי סגל - המחלקה לכימיה של הקרקע, הזנת הצמח, ומיקרוביולוגיה, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  בני לב - המחלקה ל הנדסת מערכות גידול, ייצור וסביבה, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  חגי יסעור - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, שבתאי כהן, אבי אושרוביץ, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, יובל ברזילי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  ביו-פחם הינו תוצר של פירוליזה (פירוק של ביומסה בחום בינוני, 600-400 מ"צ בהעדר חמצן). את הביו-פחם ניתן לנצל כדלק חלופי, אך קיימת הצעה בעלת משמעות סביבתית וחקלאית התופסת תאוצה בעולם - להטמינו בקרקע. ביו-פחם הוא חומר אורגני בעל מבנה של טבעות ארומטיות דחוסות, שמשך מחצית חייו בקרקע הוא מאות ואלפי שנים. דווח שביו-פחם שהוטמן בקרקע הביא לעלייה כללית ביבולים, לשיפור בתכונות פיסיקליות/כימיות של הקרקע ולהפחתה בפליטות של גזי חממה מהקרקע. עצם הטמנתו בקרקע מביא לקיבוע פחמן כחלק מהמאמצים להפחתת הפליטה של גזי חממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים. דווח שביו-פחם שהוטמן בקרקע הביא לעלייה כללית ביבולים ולשיפור בתכונות פיסיקליות/כימיות של הקרקע ולהפחתה בפליטות של גזי חממה מהקרקע. מטרת הניסוי בעונת 2011/12 הייתה לימוד ההשפעה של ביו-פחם על גידול והנבה של פלפל בתנאי גידול של הערבה. ביו-פחם שנוצר משאריות צמחי פלפל הוטמן בשיעור של 1.3 ק"ג/מ"ר בקרקע בבית רשת בתחנת יאיר. במהלך הגידול לא נצפו כל תופעות של השפעה שלילית על גידול הצמחים כתוצאה מיישום ביו-פחם בקרקע. כמות היבול הכללי ב 14/12/11 הייתה 3,398 ו 3,634 ק"ג לדונם בביקורת ובביו-פחם, בהתאמה, ללא מובהקות בין הטיפולים ובתחילת אפריל 2012 היא הייתה 6,854 ו- 6,745 ק"ג לדונם, בשני הטיפולים, בהתאם; שעור היצוא היה גבוה אך לא נבדל בין הטיפולים הן במספר הפירות והן במשקלם. חומרת מחלת הקמחונית בטיפול הביו-פחם הייתה נמוכה כדי מחצית מטיפול הביקורת ללא ביו-פחם במחצית עונת הגידול הראשונה ובענפים צעירים שהתחדשו באביב גם בסוף העונה. טיפול הביו-פחם ניתן בקרקע בעוד מחלת הקמחונית תוקפת את הנוף, כלומר התקבלה תופעה של השראת עמידות סיסטמית בתנאי שדה. בניסוי נוסף יבדקו סוגי פחם נוספים.

  הבעת תודה
  תודתנו נתונה לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תוכנית מחקר מספר 301-693-161 בנושא ביו-פחם: דרך המלך להפחתת גזי החממה באטמוספרה ולהסתגלות החקלאות לשינויי האקלים באמצעות פירוליזה של פסולות אורגניות.

  Effect of biochar on growth and disease of sweet pepper crop
  Yigal Elad - Dept. of Plant Pathology and Weed Research, Volcani Center, ARO
  Ellen Graber, Sergey Segal - Dept of Soil Chemistry, Plant Nutrition and Soil Microbiology, Institute of Soil, Water and Environmental Sciences, Volcani Center, ARO,
  Beny Lew - Institute of Agricultural Engineering, Volcani Center, ARO
  Haguy Yasur Plant Sciences, Gilat Research Center, ARO
  Rivka Offenbach, Dorit Hashmonai, Shabtai Cohen, Avi Oshrowitz, Israel Tzabari, Svetlana Gogio, Yuval Barzilai, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D

  פתח