השפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12
ירקותהשפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי צעירי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il
מחסורי חמצן אפשריים על פי רוב בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד, כאשר קצב נשימת השורש עולה ושטף החמצן המגיע לשורשים נמוך מהנדרש. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. מחסורי חמצן בבית השורשים גורמים לעיכוב בהתפתחות הצמח וצפויים בטמפרטורת מצע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו (4/8/2011) צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה. התשתיות היו שונות רק בסוג יריעת הצד. בתשתית 1 יריעת פלריג ובתשתית 2 יריעת פוליאתילן. בנוסף הושקו הצמחים בארבע מנות מים יחסיות לערכי אוופוטרנספירציה (ET). ניסוי זה מהווה חזרה על ניסוי שהתבצע בעונות קודמות.
חסימת מסלולי דיפוזיית החמצן הצידית באמצעות יריעת פוליאתילן הפחיתה את ריכוזו במצע בעומק של 20 ס"מ בשיעור יחסי של 7%, אך בשונה מניסויים קודמים בהם נמצאה פגיעה ביבול הפירות והביומסה בניסוי זה לא נמצאה פגיעה. מנגד טיפולי ההשקיה גרמו לתגובה של 25% בביצועי הצמח. הסיבה לחוסר התגובה לתשתית נמצאה באמצעות חשיפות השורשים. חדירת השורשים לתוך מצע החול התעכבה למשך 80 הימים הראשונים שלאחר השתילה. מחשיפות שהתבצעו בעונות הקודמות נמצא שקצב התארכות השורשים הממוצע מגיע לכדי 1 ס"מ ליום בתקופה שמיד לאחר השתילה. כלומר, ניתן היה לצפות שעשרים ימים לאחר השתילה יגיעו השורשים לעומק של 20 ס"מ. דבר זה לא קרה בניסוי הנוכחי בשל אחיזת המים הגבוה של הקומפוסט בהשוואה לזו שבחול. אנו מניחים כי הבדלי ריכוזי החמצן שנמדדו בין שני טיפולי התשתית נבעו במלואם מנשימת המיקרו אורגניזמים ולא מנשימת שורשים.
תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
Effect of water application and root-zone format on pepper plants. 2011/12
Ityel E., Tzeiri U., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I., Ben Gal A. and Lazarovich N.
Eviatar@arava.co.il
Keywords: Capsicum annuum, irrigation, root distribution


