הנחיות לשתילת חוטרי תמר
מטעיםהרצאה במסגרת יום עיון למגדלי תמרים בערבה
חיים אורן - שה"מ
אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
מלות מפתח המלצות חוטר, חוטרים, תמר, מאורגז, תרבית רקמה, חוטר אוויר, חוטר קרקע

הרצאה במסגרת יום עיון למגדלי תמרים בערבה
חיים אורן - שה"מ
אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
מלות מפתח המלצות חוטר, חוטרים, תמר, מאורגז, תרבית רקמה, חוטר אוויר, חוטר קרקע
ניצן רייס-חבלין, דני פופר, טל גור, מוטי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
ברטה לבבי-סיוון – המח' לבע"ח, הפק' לחקלאות רחובות, האונ' העברית בירושלים
שנאן הרפז – המחלקה לחקר בעלי-חיים עופות ומדגה, מרכז וולקני מנהל המחקר החקלאי
כתובת להתקשרות: yairk@arava.co.il
תקציר
סל המוצרים הקטן מהווה חיסרון עיקרי ביצוא דגי נוי מישראל. דג הקרדינל טטרה (Cardinal tetra, Paracheirodon axelrodi) נסחר בשוק דגי הנוי העולמי בהיקף של מיליוני יחידות לחודש אך ריבויו בשבי קשה. ריבוי הדג בחוות גידול בערבה עשוי להוות תוספת חשובה לסל המוצרים הישראלי.
במטרה להרחיב את הידע הקיים ולפתח פרוטוקול גידול ורבייה לדג הקרדינל טטרה במערכת סגורה הועמדה במו"פ ערבה מערכת ניסוי.
בעונת 2014/15 נבנה בתחנת יאיר מתקן חדש לניסויי ההטלה ובו בקרת חומציות ומליחות המים (מוליכות). נערכו ניסויים על חומציות מי ההטלה, שימוש ברשת הגנה לביצים, מי הגידול של ההורים, גיל ההורים, תדירות הטלות והגיל בו הדגים מתחילים להטיל. נקבעו פרוטוקולי הזנה וגידול לקבוצות ההורים ולרוות.
במערכת הניסוי אותרו מספר גורמים המשפיעים על פוריות הביצים ומועד ההטלה: חומציות מי ההטלה, הוספת רשת הגנה על הביצים ומוליכות מי הגידול של ההורים. הדגים יכולים להטיל כל שבועיים ולהתחיל להטיל כבר בגיל 4 חודשים ביעילות נמוכה. בעיות פוריות נובעות כנראה מזכרים בעלי גונדות שאינן מפותחות ומתאי זרע בתנועתיות נמוכה.
בהתבסס על התוצאות נכתב פרוטוקול עבודה ראשוני על פיו ניתן לגדל ולהרבות דגי טטרה. יש להעמיק בהבנת תהליך ההטלה בכדי לשפר את ההגנה על הביצים ולהעלות את הפוריות.
דני פופר, ניצן רייס חבלין, אנדראה אלישע אנצמן, טל גור - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
מעוז פיין - המחלקה לאקולוגיה ופיסיולוגיה של חיות שונית, הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה מינה ואברארד גודמן, אונ' בר אילן
כתובת המחבר: danp@arava.co.il
תקציר
הביקוש לאלמוגים לאקווריומים גובר בהתמדה. האלמוגים נאספים מהטבע תוך פגיעה בשוניות. עלייה במודעות ובאכיפה מצמצמת את הסחר מהים ומעוררת דרישה לאלמוגים מחקלאות מים. תוספת שכזו לסל הנוי הימי בארץ והורדת הלחץ מהשוניות הנה בעלת חשיבות כלכלית וסביבתית. בניסוי שנערך במערכת סגורה שהוקמה בתחנת יאיר (מו"פ ערבה) מדצמבר 2014 עד יוני 2015, נבדקה השפעת תדירויות שונות של הזנה על קצב גדילה, היעילות הפוטוסינתטית ומדדים פיזיולוגים שונים של אלמוגים. המערכת הסגורה נבנתה בכדי להשיג בסיס רחב לתנאי הגידול המומלצים לקבלת קצב גידול מקסימאלי ולבניית כלי עבודה לא פולשני לבדיקת מצבם הפיזיולוגי של האלמוגים במהלך הגידול. המערכת הסגורה פעלה בצורה טובה במהלך תקופת המחקר ויכולה לשמש כמודל עתידי לחווה מסחרית, מבחינה טכנית ומקצועית.
בניסוי נבדקו שני מיני אלמוגים הגדלים במפרץ אילת ,Stylophora pistillata Acropora loripes בארבעה משטרי הזנה שונים. מתוצאות הניסוי עולה כי גדילת האלמוגים הייתה הגבוהה ביותר בהאכלה של פעמיים וחמש פעמים בשבוע במינים שנבדקו (בהתאמה). היעילות הפוטוסינתטית הגבוהה ביותר נמדדה באלמוגים שקיבלו האכלה פעם בשבועיים. ריכוז החלבון הנמדד היה הגבוה ביותר בהאכלה של חמש פעמים בשבוע בשני המינים. בשאר המדדים הפיזיולוגים (ריכוז הכלורופיל וצפיפות האצות) לא הייתה אחידות בתוצאות, בין שני המינים.
Effect of feeding regimes on coral growth in RAS
Danny Popper, aquaculture technician researcher. Central and Northern Arava Research and Development. E-mail danp@arava.co.il.
Nitzan Reiss Hevlin, Research Coordinator for Aquaculture. Central and Northern Arava Research and Development. E-mail nitzanr@arava.coil.
Andrea-Elischa Anzmann, technician. Central and Northern Arava Research and Development.
Tal Gur aquaculture technician. Central and Northern Arava Research and Development. E-mail fish1@arava.co.il
Prof' Maoz Fine PhD Ecology and physiology of reef animals. The Mina and Everard Goodman Faculty of Life Sciences, Bar-Ilan University Maoz.Fine@biu.ac.il
תכשירים להדברת מזיקים ומחלות בכרם 2016
עדכון אפריל 2016
תרצה זהבי - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עש האשכול, עש קליפת ההדר, כנימה קמחית, ציקדות, אקרית הפקעים של הגפן, פרופטה, תריפס הפרחים הקליפורני, זבוב תסיסה, חיפושית התסיסה, זבוב הפירות הים תיכוני, פולווינריה, חגבים, נמטודות, נמטודות חופשיות, נמטודות סלילניות, קסיפינמה ועפצים, נמלים.
קימחון, כשותית, זרוע מתה, אספרגילוס, ריזופוס, רקבון