דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  הדברה ביולוגית ומשולבת בפלפל בתי צמיחה בערבה: מבט ל 10 השנים הבאות

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  הרצאה ביום עיון בנושא: פלפל בערבה בעשור הקרוב, סיכונים והזדמנויות
  תחנת יאיר 30/1/13 ,במסגרת אירועי יום פתוח 2013 בערבה

  שמעון שטיינברג

  פתח
• 1

  ינו
  ממשק עבודה וקבלת החלטות תוך שימוש בתוצאות בדיקות של מים צמחים וקרקע במהלך עונת הגידול

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ממשק עבודה וקבלת החלטות תוך שימוש בתוצאות בדיקות של מים צמחים וקרקע במהלך עונת הגידול
  הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

  רעיה וולקן vulkan2@gmail.com
  מנהלת מעבדת שרות השדה גילת

  תקציר
  מעקב שוטף במהלך עונת גידול הפלפל אחרי ריכוזי מלח ודשן מאפשר חיסכון משמעותי בתשומות החקלאיות כגון מים ודשן, המסופקות לצמח. המעקב מתבצע במספר חומרים:
  1. מדידת ריכוזים במי טפטפת לצורך בדיקה של כמות הדשן בפועל שניתנת לגידול וכן איתור תקלות השקיה בזמן אמיתי לפני נזק אפשרי. בנוסף לאיתור תקלות, הבדיקות מאפשרות כיוון וכיול מדויק יותר של משאבת הדישון.
  2. מדידת ריכוזי מלח ודשן בפטוטרות הצמח, לצורך קביעת מצב הצמח מבחינת מליחות ודשן בזמן אמיתי.
  3. בדיקות מי משאב מאפשרות לאבחן את ריכוז הדשן בתמיסת הקרקע הנמצא במגע עם שורשי הצמח.
  4. בדיקות קרקע לפני ובסוף הגידול לצורך אפיון של כמות מלח ודשן תוך והשוואה למדדים ידועים מהספרות וממחקרים, לצורך השלמה של דשן במהל העונה ושטיפת מלחים מבית השורשים.

  הפיילוט בעונת הגידול האחרונה בוצע בהשתתפות מספר גורמים: מדריכי הגידול - ליווי שוטף וייעוץ לגבי ניהול השקיה ודישון, דוגמת – דיגום והובלת המדגמים למעבדה בגילת, מעבדה - בדיקת המדדים והעברת התוצאות לחקלאי ולמדריך תוך זמן קצר.
  הפיילוט בוצע בהצלחה ונתונים מעונת הגידול יוצגו על ידי המדריכים בסיכום עונת הפלפל.
  המעבדה, המו"פ והמדריכים מציעים לבצע באופן שוטף את המהלך בעונות הגידול הבאות במודל הבא:
  1. ביצוע של בדיקות מי משאב. יכול להתבצע ע"י החקלאי באמצעות קיטים או במעבדה בצורה מבוקרת ומדויקת.
  2. ביצוע של דיגום פטוטרות אחת לשבוע (בימי רביעי-חמישי) – יבוצע בצורה מקצועית ע"י דוגם/מת תושב/ת הערבה מטעם המעבדה.
  3. דיגום מי טפטפת – יבוצע ע"י החקלאי ויובל למעבדה אחת לשבוע.
  4. בדיקת פטוטרות ומי טפטפת – יבוצע ע"י המעבדה.
  5. תוצאות הבדיקות יועברו למדריך הגידול ולחקלאי בדוא"ל ובפקס ביום שני אחה"צ עד שלישי.

  פתח
• 1

  ינו
  ניתוח כלכלי של משקי פלפל במושב פארן בעונות 2008-2010

  ירקות

  ע"י יאיר אלחנן

  ניתוח כלכלי של משקי פלפל במושב פארן בעונות 2008-2010
  הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

  אורן מורגן - מושב פארן omorgan@arava.co.il
  אלחנן יאיר - רו"ח, אייבקס יעוץ עסקי מתקדם בע"מ
  שלמה כהן - אירית שרותי הנה"ח

  תקציר
  נערך ניתוח רווחיות ל-6 משקים חקלאיים, המתמחים בגידול פלפל במושב פארן. ששת המשקים נבחרו מתוך 9 משקים לאחר שנופו המשקים בעלי נתונים חסרים או נתוני קיצון. הנתונים התקבלו מהנהלת החשבונות ללא מידע מזהה כל שהוא – "מספרים נטו" והם מתייחסים לשלוש עונות חקלאיות מלאות 2008 עד 2010.
  מבנה המשקים (סוג המבנים, אם בתי צמיחה מכוסים פלסטיק או בתי רשת, והטכנולוגיה של הגידול) אינם נתונים ואינם ידועים לנו. עובדה זו מחזקת את תקפות הנתונים ואת תוצאת מדדי הבחינה (ממוצע ו/או חציון). בניתוח הנתונים נוטרלו סעיפים שאינם תוצאתיים ו/או שייכים למישור הפרטי ו/או לתזרים המזומנים נטו. כמו כן נוטרלו סעיפי רכוש והתחייבויות. סעיפי ההכנסה כללו את הייצוא והשוק מקומי, מרכיבי ההוצאות כללו את כלל ההוצאות – הישירות והעקיפות (הנה"כ).
  יש לציין כי אי האחידות והשונות בין הישובים לאורך הערבה גדולים מאוד. הנתונים אינם מתיימרים לאפיין את כלל משקי הפלפל בערבה והם מייצגים באופן רלבנטי את משקי הפלפל בפארן. משום השונות בין המשקים והאזורים, ראוי להתייחס למגמות ארוכות הטווח של הממוצעים. הנתונים אינם כוללים את עונת 2011/12 אשר לו נכללו בניתוח היו מטים את המגמה מטה.
  נציג את עיקרי הניתוח שנערך, בין השאר נענה על השאלות הבאות:
  • מה היא נקודת האיזון?
  • כמה זה עולה לי?
  • האם הרווחתי?
  • מה להכניס בחשבון ההוצאות?
  על השאלה מה יהיה בעונה הבאה – לא נדע להשיב (מכיוון שאף אחד מאיתנו אינו נביא או בן של נביא), אבל מה אפשר, כדאי ורצוי לעשות, נוכל להמליץ.

  27, 30, 33, 38, 40, 42, 45, 47 , 50

  מי ידע לתת תשובה מושכלת לשאלה מה מייצגת סידרת המספרים הנ"ל?

  פתח
• 1

  ינו
  שפור תקשורת עם עובד זר

  ירקות

  ע"י אמנון צביאלי

  שפור תקשורת עם עובד זר
  הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

  ד"ר אמנון צביאלי tsvieli@arava.co.il
  רופא משפחה בערבה, מומחה לתקשורת בן אישית

  תקציר
  מסתבר שהמושבניק יודע מצוין לתפעל את הטרקטור שלו, לא תמיד את הפועל הזר שלו. רוב המושבניקים לומדים מהניסיון העשיר שלהם אך, זה לא תמיד מועיל ונכון, כשיש לך רק את הניסיון שלך, לא אחת הוא כולל דברים שאינם מועילים.
  העובד - משאב בייצור, כמו טרקטור, מים, דשן. מאותה תשומה אפשר להשיג יותר תמורה. על דשן ומים היו כאלה שישימו המון תשומת לב וידאגו לפרטים. ואִילו עבודה?
  יש הבדלים בין בני אדם. מועילים, מעניינים, אך לעתים גורמים אי הסכמה, התנגשות רצונות. הוא עובד אצלך, צריך להתחשב בך וברצונותיך, לא להפך. אך כמו בטרקטור, החקלאי רוצה להפיק את המרב מהתשומה. אתה מעוניין בתוצאות, וכדאי לדעת איך להפיק את המרב. כדאי לקחת בחשבון שתי נקודות מוצא:
  ראשית, הם באים מהמזרח ויש להם ערכים תלויי תרבות, לא אחת שונים משלנו.
  חשוב להם מאד לא "לאבד פנים", כדאי לזכור את זה. הוא יעשה מה שהחקלאי רוצה עוד יותר טוב.
  חשוב גם להבין שהחיוך תכופות לא מה שזה אומר לנו.
  שנית, ישנו הקטע של תקשורת בינאישית, אוניברסלית: ככל שתבין ותשתמש יותר קרוב לשפתו תקבל יותר. השפה הלא מילולית שהוא מבין חשובה הרבה יותר מהשפה המילולית. איך אומרים ומה מבינים מזה. ויש שפה תוך שפתית: חשוב על אדם. יש רואה, יש מרגיש, יש שומע. איך מזהים?
  המסר העיקרי לקחת מכאן הוא שמי שיתייחס לעובד הזר כראוי ויכול לדבר אליו בשפתו המושגית ישיג יותר בשורה התחתונה, שזה מה שקובע, נכון?

  פתח