ירקות מחסורי חמצן בבית השורשים הגורמים לעיכוב בגידול, צפויים בטמפרטורת קרקע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה ב 13/8/12. מטרת המחקר הייתה לחשוף צמחי פלפל לעקת חמצן בבית השורשים באמצעות שני טיפולי תשתיות השונים רק בסוג יריעת הצד: פלריג או פוליאתילן, ושמונה טיפולי רמות שונות של חילופי אויר מאולצים באמצעות הזרקת אויר אטמוספרי לקרקע, ולאמוד השפעתם של שני הגורמים על ריכוזי החמצן בקרקע, יבול הפירות והביומסה. אוויר אטמוספירי הוזרק לקרקע בלחץ מפוח ובאמצעות שלוחות טפטוף טמונות בקרקע אשר יצרו שמונה מדרגים של הזרקת אוויר (בין 0 ל- 187 חילופי אוויר לשעה). ריכוזי חמצן אווירוני בקרקע נמדדו באמצעות חיישני חמצן (KE-25, תוצרת חברת Figaro, יפן). תקופת הקטיף נמשכה על פני 126 ימים, החל מהשבוע האחרון של חודש נובמבר ועד לשבוע הראשון של חודש אפריל. בסה"כ נערכו 10 קטיפים.
בסיכום הניסוי לא נמצאה השפעה של שני גורמי הניסוי: סוג יריעת הצד, והזרקת אוויר אטמוספרי על ריכוזי החמצן בקרקע וממילא גם לא על יבול הפירות והביומסה. בבדיקת ייתכנות לצינור מזיע (טרפלקס) למדנו שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) דרך צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעות על ריכוז החמצן בקרקע בפרוס נתון. בבדיקת ייתכנות להשפעת הזרמת אויר בקרקע (ללא צמחים) למדנו שקיימת השפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק אנכי של 10 ס"מ מנקודת יציאת האוויר בשיעור של כ- 15%. כמו כן נמצא, שקצב דעיכת הריכוז לאחר סגירת המפוח הינו כ- 10% לשעה.
תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי צעירי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il
מחסורי חמצן בבית השורשים הגורמים לעיכוב בגידול, צפויים בטמפרטורת קרקע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה ב 13/8/12. מטרת המחקר הייתה לחשוף צמחי פלפל לעקת חמצן בבית השורשים באמצעות שני טיפולי תשתיות השונים רק בסוג יריעת הצד: פלריג או פוליאתילן, ושמונה טיפולי רמות שונות של חילופי אויר מאולצים באמצעות הזרקת אויר אטמוספרי לקרקע, ולאמוד השפעתם של שני הגורמים על ריכוזי החמצן בקרקע, יבול הפירות והביומסה. אוויר אטמוספירי הוזרק לקרקע בלחץ מפוח ובאמצעות שלוחות טפטוף טמונות בקרקע אשר יצרו שמונה מדרגים של הזרקת אוויר (בין 0 ל- 187 חילופי אוויר לשעה). ריכוזי חמצן אווירוני בקרקע נמדדו באמצעות חיישני חמצן (KE-25, תוצרת חברת Figaro, יפן). תקופת הקטיף נמשכה על פני 126 ימים, החל מהשבוע האחרון של חודש נובמבר ועד לשבוע הראשון של חודש אפריל. בסה"כ נערכו 10 קטיפים.
בסיכום הניסוי לא נמצאה השפעה של שני גורמי הניסוי: סוג יריעת הצד, והזרקת אוויר אטמוספרי על ריכוזי החמצן בקרקע וממילא גם לא על יבול הפירות והביומסה. בבדיקת ייתכנות לצינור מזיע (טרפלקס) למדנו שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) דרך צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעות על ריכוז החמצן בקרקע בפרוס נתון. בבדיקת ייתכנות להשפעת הזרמת אויר בקרקע (ללא צמחים) למדנו שקיימת השפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק אנכי של 10 ס"מ מנקודת יציאת האוויר בשיעור של כ- 15%. כמו כן נמצא, שקצב דעיכת הריכוז לאחר סגירת המפוח הינו כ- 10% לשעה.
תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
Effect of air application and root-zone format on pepper plants. 2012.
Ityel E., Tseirri ori., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I., Ben Gal A. and Lazarovich N.
