ירקות שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, מודי שטיגליץ, עודד בארי, ערן פורת, אביתר איתיאל, שלמה קרמר, אבי שדה, חיים חבלין, עמי שדה
בשנת 2004 התקבלה החלטה במסגרת הוועדה החקלאית משרד החקלאות והמו"פ בערבה לנסות ולטפל במחסורים במים ובעתודות קרקע ההולכים וגדלים באזור הערבה על ידי הקמת מיזם בהיקף של קרוב ל-20 דונם אשר יבדוק את האפשרות למצוא פתרונות לאותם נושאים (במיטב הידע אשר היה קיים באותה תקופה). בהקמה של מערכת חקלאית מסחרית באחד המושבים אשר תבוסס על כשליש שטח הבנוי מתשתית של מצע מנותק כאשר מי הנקז ממערכת זו יאגרו ויועברו לשימוש חוזר להשקיה בשטח אשר יקלוט מים אלו. כיום מכסת המים העומדת לרשות החקלאי בעונת שיא הצריכה מגיעה ל- 4.5 מ"ק/דונם, קרוב לצריכת המים המקסימלית ( (ET של צמחי פלפל בחודשים ספטמבר אוקטובר. בעקבות כך הוקם משק מודל בשנת 2005 בפארן במשק מודי שטיגליץ המבוסס על חלקה בהיקף של 20 דונם (ברוטו כולל שבילים) של אדמת חמאדה אשר נחפרו בה תעלות "הזנה" ומולאו בטוף 0-8 המעורבב ב 25% חומר אורגני ובחלקו הוצבה מערכת מצע מנותק, הסקירה הנוכחית תיערך על שנת הגידול 2006/7. בשנת 2006 משק נוסף הצטרף לבדיקה בפארן שותפות בארי פורת, חקלאים אשר הקימו מערכת דומה לאיסוף מי הנקז ושימוש חוזר במים להשקיית חלקת פלפל הגדלה בקרקע מקומית הראויה לעיבוד ולא חמאדה. ההיקף 5 דונם מצע מנותק ו 20 דונם קרקע. מטרות משקי המודל הן: 1. בחינת האפשרות לחיסכון במים בעונות שיא הצריכה ע"י הצמחים; 2. בחינת ביצועי הצמח במערכות המצע המנותק והתעלות כתחליף לגידול בקרקע; 3. בחינת מצעים שונים וממשק ההשקיה הנדרש וביצועי הצמח בכל אחד מסוגי המצע. מטרות משקי המודל - 1. בחינת האפשרות לחיסכון במים בעונות שיא הצריכה ע"י הצמחים; 2. בחינת ביצועי הצמח במערכות המצע המנותק והתעלות כתחליף לגידול בקרקע; 3. בחינת מצעים שונים וממשק ההשקיה הנדרש וביצועי הצמח בכל אחד מסוגי המצע.
משק שטיגליץ - נבחן הזן 7158 במצע מנותק בשלושה סוגי מצע, טוף, קוקוס במארז שרוול וגרניט. כמו כן נבחן הזן בתעלות הזנה. היבול שהתקבל היה 13.3, 11.3 ו- 10.7 ק"ג/למ"ר, בהתאמה. בתעלות ההזנה היבול עמד על 8.3 ק"ג/למ"ר. הזן עינבר נבחן במערכת המצע המנותק במצע טוף ויבולו היה 8.6 ק"ג למ"ר ואילו בגידול בתעלות ההזנה עמד היבול על 6.4 ק"ג למ"ר. מנת המים הכללית לחלקה, כולל מצע ותעלות הזנה גם יחד, סה"כ 18 דונם בין 3/8/06 עד 1/3/07, עמדה על 870 מ"ק לדונם. אפשרות החיסכון לחלקה בת 10 דונם מצע היא הפוכה לצריכת השיא כך בחודשי שיא הצריכה ניתן לחסוך ליום כ- 15 מ"ק ל10 דונם של מצע מנותק ליום, מתוך מגבלת מים, מכסה יומית העומדת היום על כ- 4.5 מ"ק לדונם ליום, ועד לכ-30 מ"ק בחודש הגידול הראשון. בהתאם לכך בוצע גם החישוב הנ"ל. החשיבות העיקרית של כמות המים הנחסכת היא בעיקר לאו דווקא במתן אפשרות להגדלת השטח המעובד ומושקה אלא בגמישות העומדת לרשות בעל המשק, לניוד מנות מים מחלקה לחלקה בתקופה של "צווארי בקבוק" על מנת לפתור בעיות המלחה אשר נוצרות עקב המכסות הנמוכות הקיימות כיום.
משק בארי פורת – השטח כולל 5 דונם של מצע מנותק במארזים תוצרת מבוא חמה ברוחב 40 ס"מ ובעומק של 20 ס"מ (80 ליטר למטר רץ ערוגה). מארזים אלו הכילו בתוכם מצע טוף 0-8 בתוספת חומר אורגני קומפוסט בשיעור של 25% נפחי. המים נאספו למיכל ביניים הטמון בקרקע והועברו באמצעות משאבה טבולה למיכל בגודל 120 מ"ק ושימשו להשקיית חלקת פלפל השתולה בקרקע בהיקף של 20 דונם. בשטח הגידול הותקנה מערכת למעקב אחר נתוני אקלים ונתונים צמחיים (פיטק). השטח נשתל (14/8/06) בזן 7182. במשק בארי פורת ניתן להבחין בצורה ברורה בשינויים במשק המים של הצמח בחודש הראשון לגידול. צריכת המים הממוצעת הגיעה ל-1.3 מ"ק ליום. הורדת רשתות הצל גרמה לאחר 3-4 ימים לקפיצה משמעותית בצריכת המים ע"י הצמח ולמעשה להכפלה בצריכת המים. לנתון זה חשיבות רבה בניהול משק המים החקלאי. צריכת המים הגבוהה ע"י הצמח היא בתקופה של 36 יום משתילה ועד קרוב ל-70 יום משתילה.
לסיכום - מערכות השימוש במי הנקז אפקטיביות מאוד בחודש הראשון לגידול, בו מתקבל חיסכון של כ-70% במים ודשן. במהלך החודש השני והשלישי לגידול (תקופת בניית היבול) החיסכון במים ודשן יורד באופן משמעותי עקב צריכת מקסימום של מים ע"י הצמח. זה צורך למעלה מ-3 מ"ק/דונם ליום, כאשר מישור הייחוס הוא למגבלה של 4.5 מ"ק לדונם ליום. החל מחודש נובמבר החיסכון משמעותי שוב. נושא בחירת הזנים המתאימים למיצוי הפוטנציאל בשיטות הגידול השונות הוא חשוב וישנם פערי ידע בנושא. לסוג שיטת הגידול הקולטת את מי הנקז ישנה השפעה על האפשרות לחיסכון במים. לשיטת התעלות חסרונות, כי אינה חסכונית ודורשת לעיתים יותר מים מאשר חלק מסוגי הקרקע המקומית לביצועי צמח דומים, ונפח השורשים מצומצם. כמו כן ישנה השפעה לתשתית החמאדה על רמת המוליכות החשמלית בתעלות ההזנה. לסוג המצע המונח בתעלות יכולה להיות השפעה על כל הפרמטרים אשר הוזכרו לעיל (יש לזכור כי במשק שטיגליץ הקרקע העוטפת את תעלת הגידול היא החמאדה ולא קרקע הראויה לגידול). ניתן לשפר את היחס בין המצע המנותק לבין השטח הקולט ע"י שיפור איכות המים (התפלה).
