דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 374 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    המלצות למניעה ולטיפול במחלת העובש האפור (בוטריטיס) 2012/13
    פרחים, ירקות, הגנת הצומח

    המלצות למניעה ולטיפול במחלת העובש האפור (בוטריטיס) 2012/13
    סבטלנה דוברינין
    הטמפרטורה באזור הערבה החלה לרדת ונוצרו תנאים להתפתחות מחלת עובש אפור (בוטריטיס).
    כל הפעולות המסייעות בהורדת הלחות היחסית במבנה יעזרו בהצלחה למניעת הופעת המחלה. בגידול המיועד ליצוא מיישמים תכשירים המותרים על פי הדרישות חברת היצוא, לפי ארץ היעד.
    במסמך מפורטים תכשירי ההדברה המורשים והיעילים למניעה והדברת המחלה בגידולים הבאים: פלפל, עגבנייות, חצילים, קישואים ופרחים.

  • 1
    ינו
    איסור שימוש בתכשיר גריטק B
    פרחים, הגנת הצומח, ירקות, מטעים

    איסור שימוש בתכשיר גריטק B
    מרים פרויד
    לפי הוראת השירותים להגנת הצומח
    חל איסור שימוש בתכשיר גרינטק B

  • 1
    ינו
    דרכים למניעת נזקי פתיום קיצי בפלפל בערבה
    הגנת הצומח, ירקות

    שמעון פיבוניה ורחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    כתובת להתכתבות: shimonp@arava.co.il

    תקציר
    פלפל הגדל בערבה נתקף ע"י מספר מינים של פתיום. בתחילת העונה הצמח עלול לסבול ממיני פתיום המתפתחים היטב בטמפרטורות גבוהות במיוחד כאשר המין העיקרי הוא בד"כ Pythium aphanidermatum. הפתיום עלול לגרום בד"כ תמותה בשלב הנבט. לאחר מכן הצמח שנמצא בתנאים נוחים, כמו התנאים השוררים במשתלה, אינו רגיש לפתיום. כאשר שותלים את הצמחים בשדה הם נחשפים לטמפרטורות השוררות באוגוסט בערבה ואז הצמחים חוזרים להיות רגישים לפתיום. הצמחים הפגועים מפתיום מאבדים טורגור במהלך היום ומתאוששים בערב וחוזר חלילה עד לירידת הטמפרטורות. חלק מהצמחים הפגועים לא מצליח להתאושש והנגיעות במחלה גורמת למותם. היבול של צמחים פגועים מפתיום צפוי להיות נמוך בהרבה בהשוואה לצמחים בריאים. מטרת העבודה היא לבחון חומרים מתאימים להדברת פתיום קיצי בשדה. במסגרת העבודה שנערכה בתחנת יאיר בעונת 2010/11 פותחה שיטה לחיקוי תמותת הצמחים בשדה בחדר גידול מבוקר. כך התאפשר לבחון מגוון רחב של טיפולים. טיפולים ביולוגיים וטיפולים המשרים עמידות בצמח שנבחנו לא נמצאו יעילים למניעת נזקי פתיום בפלפל. מבין חומרי ההדברה שנבחנו בחדר גידול, רידומיל (metalaxyl) וטאצ'יגרן (hymexazol) היו היעילים ביותר והם נבחנו בתנאי שדה. נמצא שבשדה הטיפול היעיל ביותר היה שילוב של מתן טאצ'גרן בשלב המשתלה כיומיים לפני הוצאת הצמחים לשתילה יחד עם יישום רידומיל בשדה כחמישה ימים משתילה. בד"כ השדות שעברו חיטוי נקיים מפתיום קיצי ובד"כ הצמחים מהמשתלות מגיעים נקיים מגורם המחלה. לכן נראה שניתן יהיה בעתיד, כאשר החומר יאושר, להסתפק כביטוח ביישום טאצ'יגרן לשתילים לפני השתילה. בחלקות בהן יופיעו בהמשך סימני התעלפות צמחים כתוצאה מאילוח בפתיום כדאי יהיה ליישם גם רידומיל פעם אחת ו/או יותר כתלות ברמת הנגיעות.

    Control of Pythium in pepper plants during summer in the Arava
    Shimon Pivonia, Rachel Levite - Central and Northern Arava R&D
    Email for correspondence: ShimonP@arava.co.il
    Keywords: Capsicum, metalaxyl, hymexazol

  • 1
    ינו
    בחינת דרכים למניעת רעילות לצמח של חומרים הניתנים בהגמעה כנגד מחלת הקימחונית בפלפל
    הגנת הצומח, ירקות

    שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית shimonp@arava.co.il

    תקציר
    קימחונית היא מחלת הנוף העיקרית בפלפל בערבה ונגרמת על ידי הפטרייה Leveillula taurica. הפטרייה מתפתחת בתוך רקמת העלים וגורמת להתמוטטותה. התפטיר והנבגים המבצבצים מהעלה מקנים לו את הגוון הלבן האופייני, בדומה לקמח. המחלה מופיעה בכל עונת גידול. הפלפל נשתל בערבה מסוף יולי והקימחונית מופיעה בשדות עם ירידת הטמפרטורות. למשך תקופה של שישה עד שמונה שבועות מהופעתה התנאים להתפתחות הקימחונית הם בדרך כלל מיטביים. בהמשך חלה ירידה בקצב התפתחות הקימחונית. בניסויים שבוצעו במו"פ נמצא שניתן למנוע ו/או להפחית מאד את חומרת המחלה במשך כל העונה ע"י מניעת ההתפתחות שלה במהלך התקופה המיטבית. כמו כן נמצא שניתן להגן על הצמח מפני התפתחות הקימחונית לתקופה של שלושה עד ארבעה שבועות באמצעות יישום בודד של פונגיצידים בהגמעה. ולכן באמצעות שתי הגמעות של פונגיצידים הניתנים בתזמון נכון ניתן להגן על הצמח מקימחונית במהלך התקופה המיטבית להתפתחותה. ע"י שימוש בשיטה זו ניתן לחסוך ריסוסים רבים ולשפר את יעילות ההדברה. עם התרחבות השימוש בשיטה למרב שטחי הפלפל בערבה נצפתה לעיתים תופעה של רעילות לצמחים כתוצאה מהשימוש באזוקסיסטרובין הנמצא בתכשירים עמיסטר ופריורי אקסטרה. בעבודה זו נבחנה המשמעות של הנזק מבחינת היבול בזן רגיש במיוחד לפיטוטוקסיות ונבחנו דרכים להפחתת הנזק.
    פלפל מטיפוס רמירו זן מדונה שנבחן נמצא רגיש לחומר שניתן בהגמעה. נצפתה הצהבה והתקפלות עלים וההאטה בצימוח שנמשכה כחודש לאחר ההגמעה האחרונה. מבחינת היבול נצפתה דחייה בקטיפים במהלך מרץ אך לא הייתה השפעה על היבול הכללי ולא על גודל הפרי והאיכות. פיצול היישום למספר יישומים גדול יותר עם מנה מופחתת בכל יישום לא הפחית את סמני הרעילות בצמחים. בניסוי סמוך עם הזן 4833 שגדל בהדליה ספרדית נצפו גם סמני רעילות בקודקודים כתוצאה מיישום של אזוקסיסטרובין. אולם לא הייתה לכך השפעה מבחינת קצב צבירת היבול והיבול הכללי. יתכן והרעילות הרבה יחסית שנצפתה בזן מדונה קשורה גם לצורת הגידול בהדליה הולנדית בה מירב החומר מגיע לקודקוד צימוח אחד בכל צמח לעומת מספר קודקודים בהדליה ספרדית.
    עד היום לא נצפתה בעיה של רעילות לצמחים עם החומר חוסן ודומיו מקבוצת הטריאזולים. החומרים האחרים שברישוי ליישום בהגמעה נגד קימחונית בפלפל הם עמיסטר ודומיו מקבוצת הסטרובילורינים ופריורי אקסטרה שהוא שילוב של טריאזול (אטמי) עם סטרובילורין (אזוקסיסטרובין). רצוי שהחקלאים המיישמים פונגיצידים בהגמעה ימשיכו להשתמש בשיטה זו של הגמעה פעמיים בעונה עם חומרים מקבוצות שונות, למעט אולי בזנים רגישים במיוחד. כך יקטן מאד הסיכון להתפתחות עמידות הפטרייה לחומרים ונוכל ליהנות מיתרונות השיטה לאורך שנים רבות.

    Phytotoxicity to pepper plants from Azoxystrobin applied via drenching for powdery mildew control.
    Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel – Central and Northern Arava R&D
    Email for correspondence: ShimonP@arava.co.il
    Keywords: Capsicum