ניסויי הזנה בדג ברמונדי Lates calcarifer
מחברים:
רן שגב, מרסיה ליבוביץ', שאול שובל, טל גור – חווה לגידולי מים, עין יהב, מו"פ נגב ערבה
עמית זיו, אלון גבריאל - מדגה חמדים
רמי אלון - עין תמר
מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture ברמונדי חוות-דגי-מאכל-בדרום מבחני-מזון
יישום הורמון לחנטה באבטיח סידלס במנהרות עבירות. תחנת זוהר, כיכר סדום 2001/2
יורם צביאלי, אביתר איתיאל – לה"ד נגב, שה"מ
שמשון עומר – אגף הירקות, שה"מ
עמי מדואל – תחנת ניסויים "זוהר", מו"פ ערבה
רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
תקציר
הורמון CPPU יושם לחנטה באבטיח זן 313 מורכב על כנת TZ-148 בגידול במנהרה עבירה. ההורמון בריכוזים 100 או 200 ח"מ רוסס ישירות לפרחים בשני טיפולים (47 ו-53 ימים משתילה).
הניסוי נשתל בתאריך 27/12/01 במנהרות עבירות. במנהרת ביקורת סמוכה נשתלו בנוסף לשתילי הסידלס שתילי זן מפרה והוכנסו דבורים לחנטה.
קטיף החל ב-31/3 (94 ימים משתילה). היבול הכללי שהתקבל בטיפול הורמון 200 ח"מ היה גבוה בכ- 50% מיבול הביקורת.
היבול המשווק בטיפול הורמון 200 ח"מ היה 6 טון\דונם לעומת 3.9 ו- 4.8 בטיפול הורמון 100 ח"מ וביקורת בהתאמה.
טיפול הורמון בריכוז 200 ח"מ הניב יבול פירות במשקל מעל 6 ק"ג ("זוגות") גבוה ב- 25% יחסית לטיפול הביקורת. תוספת היבול התבטאת בהגדלת מספר הפירות ולא בתוספת למשקל הפרי הבודד. טיפול ההורמון בריכוז 100 ח"מ הניב בדומה ליבול הביקורת.
TSS של הפירות בטיפולי ההורמונים היה נחות מזה של פירות הביקורת (10–10.5 לעומת 12) ונבדל מהם באופן מובהק. הבדל דומה ברמת הסוכר נמצא גם בבדיקות פרי לאחר השהייה.
נוכחות סיבים בציפה בלטה יותר בפירות טיפולי ההורמון בשיעור שונה במובהק מטיפול הביקורת.
בטיפולי ההורמון התקבל שיעור גבוה של פירות מפוצצים, מעוותים ומנוונים (קטנים) בהשוואה לשיעור נמוך של גורמים אלו בטיפול הביקורת. פירות אלו בלטו למראה בשטח בעת הגידול.
טיפול בהורמון נמצא מתאים לשיפור החנטה. על מנת להקטין את הכמות הגדולה של פרי בלתי ראוי לשיווק יש להקפיד על כל הפרטים בעת מתן ההורמון - תרסיס עדין, במינון המתאים לפרח ביום הפריחה. יש להסיר מהצמח את הפירות המעוותים והמפוצצים בשלב מוקדם ככל האפשר.
הבעת תודה
לאמנון קורן ולמשתלת חישתיל על תרומת השתילים, לחברת אגן על תרומת ההורמון, לאיריס בן דוד ושימרית מתחנת "זוהר" על העבודה המסורה, לדני מיכאלי מחצבה, ליואל בן עיון מעין תמר ולנחום (אברהם קפלן) מעין חצבה – על העצות הטובות ושיתוף הפעולה.
ניסוי מיון והסרת דגים קופצים
מחברים: רן שגב, שאול שובל - מו"פ ערבה
פרופ' אילן קרפלוס, דר' שנאן הרפז, דר' אסף ברקי - מינהל המחקר החקלאי
הפתרון הנהוג באוסטרליה למניעת קניבליזם בשלב האימון של דגי ברמונדי Lats Calcarifer הינו מיונים תכופים, דבר המחייב כלי גידול קטנים. בחוות הגידול בנגב ובערבה הבריכות גדולות מהרצוי, ובנוסף עלויות כח האדם במיון- גבוהות. כפתרון אפשרי, נבחנה בניסוי זה השפעת הסרת הדגים הקופצים (הגדולים) בלבד מבריכת הגידול. הסרת הדגים הקופצים הנה שיטת מיון פשוטה לביצוע, לעומת המיונים לקבוצות גודל. אינה דורשת כלי גידול רבים וקטנים, ומפרידה בין הדגים בעלי פוטנציאל הטריפה לבין שאר להקת הדגים.
בחינת השפעת הסרת הדגים הקופצים מהאוכלוסייה בתכיפות משתנה על מדדי גדילה, הישרדות, קניבליזם, והתפלגות המשקלים באוכלוסייה.
תכיפות המיון והסרת הדגים הגדולים, לא השפיעו על ההישרדות שהייתה מעל 95% בכל הטיפולים. קצב הגדילה והתבדרות המשקלים לא נבדלו גם הם. בניסוי זה לא התרחש קניבליזם כלל בטיפולים השונים. לעומת זאת, בדגים מאותה קבוצה שלא השתתפו בניסוי והוחזקו מחוץ לכלובי הרשת, אך בתוך בריכת הניסוי, היה פחת של מעל ל 30% .השוני העיקרי בין קבוצת הניסוי לבין הדגים שהיו חופשיים במיכל הגידול היה בפיזור המזון והנגישות אליו והצפיפות באזור המאביס. לעומת הדגים בניסוי, שהוזנו על ידי מאביס לכל 330 דגים, הדגים במיכל הוזנו על ידי מאביס ל-1000 דגים. ייתכן שהטריפה שתועדה במיכל, נבעה מלחץ וצפיפות מוגברת בנקודת ההאבסה לעומת כלובי הניסוי, או שמספר הפרטים בכלוב ממתן גם הוא את הקניבליזם. ע"פ פרוטוקול המיון האוסטרלי, הקבוצות הממוינות מוחזקות בכלובים בדומה לניסוי, והדיווחים הם על הישרדות של מעל 90%. בכדי לתת פתרון ישים למגדלי ברמונדי, יש לחזור ולבצע תצפית דומה בקנה מידה מסחרי.
דג הברמונדי Lats Calcarifer
רן שגב - מו"פ ערבה
דג הברמונדי הינו דג חדש בארץ. הדג הובא ארצה על ידי מו"פ ערבה, ובשלוש השנים האחרונות גדל בחוות
בנגב ובערבה.
מאפייני הגדילה של הדג בחוות- טובים, בדומה לנתוני הגדילה בארצות המקור: אוסטרליה והמזרח
הרחוק.
הדג הוכר על ידי מסעדנים, כדג בעל בשר איכותי ומיעוט עצמות. יחד עם זאת, הצרכן הישראלי טרם הכיר
את דג הברמונדי, בשל היקף שיווקו המצומצם והלא רציף.
שתי בעיות מרכזיות שנותרו לפתרון הן:
1 .נושא רביית הדג אינו פתור וההצלחות הן מעטות וספורדיות.
2 .תקופת האימון הראשוני והשניוני בחוות, מלווה באחוזי פחת ניכרים כתוצאה מקניבליזם.
הגידול בחוות
מכיוון שבשנת 2002 לא צלחו הטלות במכון הרבייה, ולכן לא נקלטו דגיגים בחוות, הסיכום שלהלן הוא
לגבי דגים שנקלטו בחוות ב- 2001.
השלב הסופי של הפיטום, (300 -500 גרם) בחוות, אופיין בקצב גדילה איטי בשל טמפרטורות חורף, (22-26
מ"צ).
לא תועדו בעיות מיוחדות, פרט למקרים של טמפרטורות קרות ( >24 מ"צ). ההישרדות במקטע גידול זה
עמד על קרוב ל- %100 .משך הגידול כולו עמד על 10-12 חודשים, והשוק קלט כ- 5.0 טון עד 1 טון לשבוע
במחיר של כ- 22/₪ ק"ג.
בשנת 2002 שווקו כ- 35 טון דגי ברמונדי למסעדות ולשווקים.
מלות מפתח צ'רקס לובסטר כלוב-אישי "חקלאות מים" Aquaculture
