ירקות נזקי צינה בפלפל: פיסיולוגיה ומציאת דרכים להתמודדות
שמעון פיבוניה, אפי טריפלר, רבקה אופנבך וטוביה סטרייקר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
חגי יסעור, דן חמוס-כהן ומוחמד אלחוואסה - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
כתובת המחבר: shimop@arava.co.il
תקציר
פלפל הינו גידול הירקות העיקרי באזור הערבה התיכונה וצפונית, עיקר התוצרת מיועדת ליצוא. החטטים הם שקעים עגולים בציפת הפרי הנוצרים עקב תמותת התאים ושקיעת הקליפה פנימה, ומופיעים בנובמבר-דצמבר מידי מספר שנים, בעקבות אירועים בהם שוררים תנאי טמפרטורות נמוכות מתחת ל 4 מ"צ. הנזק מתגלה בקטיף כחודש ויותר לאחר האירוע שגרם להיווצרותם.
בבית רשת בתחנת יאיר גודל פלפל מזנים שונים, שתילה בתחילת אוגוסט. בין סוף אוקטובר לאמצע דצמבר נקטפו בשדה פירות ירוקים בגודל מלא למטרת סימולציה לחטטים שנערכה בתנאי מעבדה. הפירות הוכנסו לקירור בד"כ למשך יממה בטמפ של 1 ו/או 3 מעלות צלזיוס. לאחר מכן הפירות הוצאו לשהייה בתנאי טמפרטורת החדר למשך יממה ונערך אומדן של רמת החטטים בפרי. נבחנה ההשפעה של טיפולים בשדה על רגישות הפרי לנזקי צינה. הגורמים שנבחנו בניסויים היו: זנים וטיפולי שדה שניתנו בדרך כלל בריסוס לצמחים.
במהלך הניסויים פותחה שיטת סימולציה להערכת רגישות הפרי לנזקי צינה (חטטים). בוצעה הערכת רגישות לחטטים של מגוון זני פלפל בצבעים שונים ונמצא טווח רגישות רחב, מזנים עם סבילות גבוהה ועד לזנים רגישים מאד. נמצאו חומרים שהביאו להפחתה בינונית עד רבה מאד ברגישות הפרי לנזקי צינה ולמשך פרקי זמן שבין ימים בודדים ועד לשישה שבועות לאחר הטיפול בשדה. בדיקות מיקרוסקופיות הראו שבעקבות חשיפה לסימולציית נזקי צינה, ישנה התמוטטות של קליפת הפרי, ותמותת תאים, או בכל אופן שינויים מורפולוגים מובהקים בשכבות התאים מתחת לקליפת הפרי. נזקי הצינה היו מלווים בצבירת רדיקלים חופשיים של חמצן (ROS), דבר המצביע על נזקי חמצון כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות נמוכות. לא נמצא הבדל משמעותי בצבירת ROS בין הזנים השונים באזורים בהם הובחנו נזקי צינה לאחר חשיפה לסימולציה. אנליזה של הפרופיל המטבולי של פירות מפאנל זנים מצבעים שונים מצביעה על הבדליים מטבוליים בין זנים עם רגישות שונה לחטטי קור בתגובה לסימולציה. אנליזה של כלל הפעילות נוגדת החמצון מצביעה על כך שישנה התאמה במרבית הזנים בין תכולת נוגדי החמצון (FRAP) לבין רגישותם לנזקי צינה. כמו כן טיפול שדה עם Diphenylamine (DPA) שהפחית את נזקי החטטים, שיפר את הפעילות נוגדת החמצון במהלך החשיפה לסימולציה. במקביל, נמצא בטיפול זה גם ירידה בצבירת ROS, דבר המצביע על מנגנון אפשרי של תכשיר זה כמעורר המערכת נוגדת החמצון או שבעצמו משמש כנוגד חמצון. הפרופיל המטבולי מצביע על הבדלים מטבוליים בין זנים עם רגישות שונה לחטטי קור בתגובה לסימולציה. למרות ההשפעה הבולטת של ריסוס DPA בשדה על עוצמת הנגיעות בחטטים ולמרות שהריסוס השפיע על הפעילות נוגדת החמצון, לא מצאנו השפעה דומה של ריסוס ה DPA על הפרופיל המטבולי, כפי שנקבע באמצעות GCMS.
בניסויים שערכנו נמצאו חומרים עם אופי ומשך פעילות שונה של הפחתת רגישות הפרי לנזקי צינה. יישום של החומר בשדה להפחתת נזקי חטטים יהיה כתלות באופי ההשפעה שלו למניעת נזק לפרי. DPA מורשה כיום לטיפול בתפוחים ביישום בטבילה לפני האחסון לשם הפחתת נזקי צירבון. בעבודה זו נמצא תכשיר זה יעיל בהפחתת נזקי צינה בפרי ביישום על הצמחים בשדה. משך ההגנה שלו מנזקי צינה ביישום לפלפל בשדה היה מעל שישה שבועות. במידה וניתן יהיה לרשות תכשיר זה לשימוש בפלפל, יישום אחד שלו במהלך העונה יבטיח מניעה ואו הפחתה משמעותית של נזקי צינה בפרי. הפרי רגיש לחטטי קר בערך עד אמצע דצמבר והסיכוי להתפתחות תנאי מזג אוויר מתאימים להתפתחות חטטים בערבה לפני אמצע נובמבר הם נמוכים מאוד, על כן טיפול אחד יספיק. טיפול אחר שניתן להשתמש בו כבר כיום, הצפוי להפחית נזקי חטטים הוא ריסוס הצמחים עם ביופילם לבד ו\או בשילוב עם אתנול. שיא ההפחתה ברגישות הפרי היה כשבוע לאחר הריסוס. לכן, שימוש בטיפול זה יהיה אפשרי על פי תחזית מזג אוויר שבועית, כאשר יש צפי לטמפרטורות מינימום נמוכות במיוחד, מתחת ל 4 מעלות, בתקופת הזמן בה הפרי רגיש להתפתחות חטטי קר.
