דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מבחן זני ליזיאנטוס בחממה מצוננת עם מזרון לח

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  מבחן זני ליזיאנטוס בחממה מצוננת עם מזרון לח
  מעין פלוס קטרון, קרן אלבז, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אמנון נבון - לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות

  פיתוח זני ליזיאנטוס נמצא בתנופה חזקה בשנים האחרונות. כניסת זנים מלאים (מרובי עלי כותרת) כדוגמת המריאצי וזנים עם פרחים קטנים כדוגמת הפיקולו והרוזיטה גרמו לשוק להתעורר ומגדלי הפרחים מצטרפים למעגל מגדלי הליזיאנטוס. בגידול מסחרי של ליזיאנטוס יש לכוון את הפריחה כך שיהיה רצף של פריחה לאורך עונת הקטיף וכן את צבע הפרחים. כמדי שנה הועמדה בעונת 2005/6 תצפית זנים חדשים בתחנת יאיר. השתילים התקבלו ממשתלות חישתיל (אשקלון) וואן הגמונד (הולנד).
  תצפית הזנים מאפשרת להגדיר את הזנים השונים והתאמתם למועדים ולצבע. כמו כן נבחנת התאמתו לגידול באיזור הערבה בתקופת החורף, גודל התפרחת, מס' פקעי פריחה, אורך ומשקל.
  בתצפית זו היו גם כמה זנים של פרחים בעלי דור אחד של עלי כותרת. זנים אלה לא מגודלים בערבה באופן מסחרי ולא נראה כי לגידול זנים אלה באזורנו יש יתרון על פני אזורים אחרים בארץ ועל פני הגידול בהולנד.
  בין הזנים הבכירים בלטו זני הבורליס והבולרו. הזן NR106 (השם המסחרי אקסקליבר לבן) בעל פרחים בצבע לבן יפה, אפיל ביותר.

  פתח
• 1

  ינו
  תצפית זני חמניות

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  תצפית זני חמניות
  מעין פלוס - קטרון, קרן אלבז, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אמנון נבון - שה"מ, משרד החקלאות

  תצפית זני חמניות שנזרעה בשטח פתוח עם תאורה וללא הארה בתחנת יאיר (11/09/05 ו- 09/12/05) נבדקו 23 זנים חדשים מטיפוח ישראלי וחברת זרעים מחו"ל.
  מתוצאות הבדיקות עולה כי מספר זנים נראים כבעלי פוטנציאל לגידול בערבה: CF 899 (זרעים גדרה) H12-21 ו-H 12- 8 (הזרע), ו- TLA001 (מיובא ע"י אורלאנסקי).
  הזנים TOURMANDEANE ו-TOURANREA (מיובאים ע"י משתלת יודפת), נתנו תוצאות טובות גם בגידול ללא הארה.
  מוצע להמשיך ולבדוק זנים אלה בניסויים בתחנת יאיר גם בגידול חצי מסחרי.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת משטרי הצללה על יבול ואיכות פרחי ליזיאנטוס

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  השפעת משטרי הצללה על יבול ואיכות פרחי ליזיאנטוס
  מעין פלוס קטרון, קרן אלבז, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  איתן שלמה, אמנון נבון - שה"מ, משרד החקלאות
  מישל זכאי, מאיה לוגסי, אביתר מנור - אוניברסיטת בן גוריון

  בסדרת ניסויים שנערכו בגידול ליזיאנטוס בעונות 2004/5 ו2005/6 בתחנת יאיר נבדקו (1) השפעת משטרי הצללה על התפתחות צמחי ליזיאנטוס, במיוחד על מועד ההתמיינות לפריחה, מועד הפריחה ואיכות הפרחים ו- (2) נבחנה מערכת שתאפשר למפות את הגורמים הביוכימיים התורמים לפריחה בליזיאנטוס.

  מתוצאות שתי עונות הניסויים עולה כי:
  (1) במהלך כל הגידול , טיפול הצל הארוך והכבד ביותר גרם להקטנה משמעותית ומובהקת בגובה ובמשקל הצמחים וביבול הענפים הפורחים. תוצאות אלו תואמות את התוצאות שהתקבלו בשנה הקודמת לגבי זן אחר.
  (2) לא היו הבדלים במספר הניצנים בין הטיפולים השונים. תוצאות אלו ככל הנראה נובעות מהתנאים המיוחדים של הניסוי (שתילה מוקדמת, ופריחה מהירה).
  (3) טיפולי ההצללה השפיעו על רמת המוטמעים (עמילן) בצמחים. הקשר בין רמת העמילן לבין יבול ואיכות הענפים ייחקר בהמשך.
  (4) התוצאות שהתקבלו מצביעות על האפשרות להשפיע על התפתחות צמחי ליזיאנטוס בעזרת רשתות צל/מסכים טרמים מסוגים שונים.
  (5) השלכות יישומיות: בעקבות הניסויי, מגדלי הליזיאנטוס בערבה הסירו השנה את רשתות הצל במועד הרבה יותר מוקדם מהרגיל במטרה לקדם את הפריחה ולקבל תוספת יבול.

  פתח
• 1

  ינו
  בוטריטיס בפלפל בערבה: לימוד הקשר בין תנאי סביבה ומופע המחלה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  בוטריטיס בפלפל בערבה: לימוד הקשר בין תנאי סביבה ומופע המחלה

  שמעון פיבוניה ורחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

  תקציר
  מחלת העובש האפור הנגרמת על ידי הפטרייה Botrytis cinerea גורמת מידי שנה לנזק בגידול הפלפל בערבה. בעונת 2005/6 נערך בפארן מעקב אחר תנאי הסביבה, לחות וטמפרטורה, והתפתחות המחלה בשישה מבנים בפארן. בתום עונת הגידול נערך סקר טלפוני להערכת המחלה ונזקיה בקרב כלל המגדלים בפארן. בעונת המעקב לא נמצא קשר ישיר בין אירועי גשם והופעת המחלה בשדה. זאת אומרת, בחלק מהחלקות הופיע בוטריטיס עוד לפני אירוע הגשם הראשון. העלאת הלחות במבנה תרמה להגדלת הסיכון להתפתחות המחלה אולם, קיימים כנראה גורמים נוספים התורמים להופעת המחלה, כמו למשל רגישות הזן, ולכן לא בכל המבנים עם לחות גבוהה הופיעה המחלה. על פי תוצאות הסקר, גידול בבית רשת ושימוש בטפטוף דק דופן עם ספיקה נמוכה הגדילו הסיכון לקבלת בוטריטיס. מבחינת רמת הסיכון לא נמצא בשנה זו הבדל בין רשת 25 מש ורשת 50 מש. מבין 41 המבנים שבהם דווח על הופעת בוטריטיס, רק שישה היו מבני חממה ובכל השישה רמת הנזק הייתה נמוכה. השטחים המזרחיים במושב פארן מועדים יותר להתפתחות נזקי בוטריטיס אך המחלה נצפתה גם באזורים אחרים בישוב. מחלה בהיקף משמעותי הופיעה בעיקר בקרקע כבדה או בינוני-כבדה.

  פתח