הדברה ביולוגית של אקריות קורים בעזרת האקרית הטורפת Neoseiulus californicus
ירקותהדברה ביולוגית של אקריות קורים בעזרת האקרית הטורפת Neoseiulus californicus
1 פיליס ויינטראוב מינהל המחקר החקלאי, אנטומולוגיה, מרכז מחקר גילת.
2 יעל ארגוב המכון להדברה ביולוגית ע"ש ישראל כהן, המועצה לייצור צמחים
ושיווקם – ענף ההדרים.
3 נורית שפירא מחקר ופיתוח ערבה תיכונה וצפונית.
4 אריק פלבסקי מינהל המחקר החקלאי, אנטומולוגיה, מרכז מחקר נווה יער.
תקציר
אקרית הקורים האדומה המצויה, Tetranychus cinnabarinus והאקרית הצהובה T. urticae הינם מזיקים קשים בחקלאות. האויב הטבעי היחיד הזמין להדברה ביולוגית לחקלאים בישראל הוא Phytoseiulus persimilis Athias-Henriot בגידולים כגון תות שדה ופלפל מתוק. אקרית טורפת זו הינה רגישה לתנאי מזג אוויר יובשניים ואינה יכולה לשמש בטיפול פרופילקטי. האקרית הטורפת Neoseiulus californicus יעילה יותר מן האקרית הטורפת P. persimilis בתנאי לחות נמוכים.
מטרת מחקר זה היתה לבחון את ההשערה שהאקרית הטורפת Neoseiulus californicus מסוגלת לשפר את ההדברה הביולוגית של אקרית הקורים ולהחליף את פעולתה אקרית הטורפת P. persimilis, וכן להעריך את ההדברה הביולוגית בהשוואה לכימית בפלפל מתוק. יעילותן של האקריות הטורפות N. californicus ו- P. persimilis נבחנה אל מול טיפול כימי וביקורת לא מטופלת בשני מועדים: אביב וסתיו ובשתי רמות אוכלוסיה של המזיק. נמצא כי במהלך האביב גוברת הטמפרטורה ועימה עולה אוכלוסיית האקרית האדומה לרמה ש- ,P. persimilis אינה מסוגלת לבקר. יעילותה של הטורפת N. californicus בתנאי לחות נמוכים וטמפ' גבוהה עולה על יעילות P. persimilis כמדבירה ביולוגית של אקרית הקורים.
