דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מיזם מיחזור מים, משק מודל פארן 2005-2007

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, מודי שטיגליץ, עודד בארי, ערן פורת, אביתר איתיאל, שלמה קרמר, אבי שדה, חיים חבלין, עמי שדה

  בשנת 2004 התקבלה החלטה במסגרת הוועדה החקלאית משרד החקלאות והמו"פ בערבה לנסות ולטפל במחסורים במים ובעתודות קרקע ההולכים וגדלים באזור הערבה על ידי הקמת מיזם בהיקף של קרוב ל-20 דונם אשר יבדוק את האפשרות למצוא פתרונות לאותם נושאים (במיטב הידע אשר היה קיים באותה תקופה). בהקמה של מערכת חקלאית מסחרית באחד המושבים אשר תבוסס על כשליש שטח הבנוי מתשתית של מצע מנותק כאשר מי הנקז ממערכת זו יאגרו ויועברו לשימוש חוזר להשקיה בשטח אשר יקלוט מים אלו. כיום מכסת המים העומדת לרשות החקלאי בעונת שיא הצריכה מגיעה ל- 4.5 מ"ק/דונם, קרוב לצריכת המים המקסימלית ( (ET של צמחי פלפל בחודשים ספטמבר אוקטובר. בעקבות כך הוקם משק מודל בשנת 2005 בפארן במשק מודי שטיגליץ המבוסס על חלקה בהיקף של 20 דונם (ברוטו כולל שבילים) של אדמת חמאדה אשר נחפרו בה תעלות "הזנה" ומולאו בטוף 0-8 המעורבב ב 25% חומר אורגני ובחלקו הוצבה מערכת מצע מנותק, הסקירה הנוכחית תיערך על שנת הגידול 2006/7. בשנת 2006 משק נוסף הצטרף לבדיקה בפארן שותפות בארי פורת, חקלאים אשר הקימו מערכת דומה לאיסוף מי הנקז ושימוש חוזר במים להשקיית חלקת פלפל הגדלה בקרקע מקומית הראויה לעיבוד ולא חמאדה. ההיקף 5 דונם מצע מנותק ו 20 דונם קרקע. מטרות משקי המודל הן: 1. בחינת האפשרות לחיסכון במים בעונות שיא הצריכה ע"י הצמחים; 2. בחינת ביצועי הצמח במערכות המצע המנותק והתעלות כתחליף לגידול בקרקע; 3. בחינת מצעים שונים וממשק ההשקיה הנדרש וביצועי הצמח בכל אחד מסוגי המצע. מטרות משקי המודל - 1. בחינת האפשרות לחיסכון במים בעונות שיא הצריכה ע"י הצמחים; 2. בחינת ביצועי הצמח במערכות המצע המנותק והתעלות כתחליף לגידול בקרקע; 3. בחינת מצעים שונים וממשק ההשקיה הנדרש וביצועי הצמח בכל אחד מסוגי המצע.
  משק שטיגליץ - נבחן הזן 7158 במצע מנותק בשלושה סוגי מצע, טוף, קוקוס במארז שרוול וגרניט. כמו כן נבחן הזן בתעלות הזנה. היבול שהתקבל היה 13.3, 11.3 ו- 10.7 ק"ג/למ"ר, בהתאמה. בתעלות ההזנה היבול עמד על 8.3 ק"ג/למ"ר. הזן עינבר נבחן במערכת המצע המנותק במצע טוף ויבולו היה 8.6 ק"ג למ"ר ואילו בגידול בתעלות ההזנה עמד היבול על 6.4 ק"ג למ"ר. מנת המים הכללית לחלקה, כולל מצע ותעלות הזנה גם יחד, סה"כ 18 דונם בין 3/8/06 עד 1/3/07, עמדה על 870 מ"ק לדונם. אפשרות החיסכון לחלקה בת 10 דונם מצע היא הפוכה לצריכת השיא כך בחודשי שיא הצריכה ניתן לחסוך ליום כ- 15 מ"ק ל10 דונם של מצע מנותק ליום, מתוך מגבלת מים, מכסה יומית העומדת היום על כ- 4.5 מ"ק לדונם ליום, ועד לכ-30 מ"ק בחודש הגידול הראשון. בהתאם לכך בוצע גם החישוב הנ"ל. החשיבות העיקרית של כמות המים הנחסכת היא בעיקר לאו דווקא במתן אפשרות להגדלת השטח המעובד ומושקה אלא בגמישות העומדת לרשות בעל המשק, לניוד מנות מים מחלקה לחלקה בתקופה של "צווארי בקבוק" על מנת לפתור בעיות המלחה אשר נוצרות עקב המכסות הנמוכות הקיימות כיום.
  משק בארי פורת – השטח כולל 5 דונם של מצע מנותק במארזים תוצרת מבוא חמה ברוחב 40 ס"מ ובעומק של 20 ס"מ (80 ליטר למטר רץ ערוגה). מארזים אלו הכילו בתוכם מצע טוף 0-8 בתוספת חומר אורגני קומפוסט בשיעור של 25% נפחי. המים נאספו למיכל ביניים הטמון בקרקע והועברו באמצעות משאבה טבולה למיכל בגודל 120 מ"ק ושימשו להשקיית חלקת פלפל השתולה בקרקע בהיקף של 20 דונם. בשטח הגידול הותקנה מערכת למעקב אחר נתוני אקלים ונתונים צמחיים (פיטק). השטח נשתל (14/8/06) בזן 7182. במשק בארי פורת ניתן להבחין בצורה ברורה בשינויים במשק המים של הצמח בחודש הראשון לגידול. צריכת המים הממוצעת הגיעה ל-1.3 מ"ק ליום. הורדת רשתות הצל גרמה לאחר 3-4 ימים לקפיצה משמעותית בצריכת המים ע"י הצמח ולמעשה להכפלה בצריכת המים. לנתון זה חשיבות רבה בניהול משק המים החקלאי. צריכת המים הגבוהה ע"י הצמח היא בתקופה של 36 יום משתילה ועד קרוב ל-70 יום משתילה.
  לסיכום - מערכות השימוש במי הנקז אפקטיביות מאוד בחודש הראשון לגידול, בו מתקבל חיסכון של כ-70% במים ודשן. במהלך החודש השני והשלישי לגידול (תקופת בניית היבול) החיסכון במים ודשן יורד באופן משמעותי עקב צריכת מקסימום של מים ע"י הצמח. זה צורך למעלה מ-3 מ"ק/דונם ליום, כאשר מישור הייחוס הוא למגבלה של 4.5 מ"ק לדונם ליום. החל מחודש נובמבר החיסכון משמעותי שוב. נושא בחירת הזנים המתאימים למיצוי הפוטנציאל בשיטות הגידול השונות הוא חשוב וישנם פערי ידע בנושא. לסוג שיטת הגידול הקולטת את מי הנקז ישנה השפעה על האפשרות לחיסכון במים. לשיטת התעלות חסרונות, כי אינה חסכונית ודורשת לעיתים יותר מים מאשר חלק מסוגי הקרקע המקומית לביצועי צמח דומים, ונפח השורשים מצומצם. כמו כן ישנה השפעה לתשתית החמאדה על רמת המוליכות החשמלית בתעלות ההזנה. לסוג המצע המונח בתעלות יכולה להיות השפעה על כל הפרמטרים אשר הוזכרו לעיל (יש לזכור כי במשק שטיגליץ הקרקע העוטפת את תעלת הגידול היא החמאדה ולא קרקע הראויה לגידול). ניתן לשפר את היחס בין המצע המנותק לבין השטח הקולט ע"י שיפור איכות המים (התפלה).

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי חימום לילה ודילול חנטים בפלפל, תחנת יאיר 2006/7

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דודו אלקיים, יורם צביאלי ,שי אהרון, שוש אליהו, רמי גולן, אביתר איתיאל, איתן פרסמן, אמנון בוסתן

  השוואת היבול השנתי ליחידת שטח של פלפל בערבה עם נתונים מהולנד, למשל, מצביעה על פוטנציאל גדול לשיפור. מלבד זאת, מטרידה מאוד בעיית גליות הקטיף ואיכות הפרי במרכז העונה. בהמשך לסדרת ניסויים קודמים שנערכו בתחנת יאיר בערבה ובתחנת זוהר בכיכר סדום, נבחנה בעונת הגידול 2006/7 השפעת חימום לילה ברמות שונות על היבול ואיכותו. בנוסף, נבחנה בעונה זו לראשונה השפעת דילול חנטים מבוססים בחלק הראשון של העונה על היבול ואיכותו. בבחינת משטר הטמפרטורות בחממות נמצא, כי החימום למינימום 17 מ"צ הוסיף כ- 5,000 שעות-מעלה כאשר הופעל עד תחילת מרץ, וכ- 1,300 שעות-מעלה כאשר בוצע במשך חודש אחד (15.11-15.12) בעוד שאר טיפולי החימום לא היו משמעותיים. החימום לא השפיע באופן מובהק על היבול הכללי, אך תרם להעלאת יבול היצוא מ- 8.7 לכ- 9.5 ק"ג למ"ר בממוצע. תרומה זו חיבת להיבחן כלכלית מול עלות החימום. החימום גרם להקדמה ניכרת והעצמה של גל הקטיף המוקדם על חשבון מרכז העונה. דילול החנטים גרם דווקא למיתון גליות הקטיף ולהעברת חלק מהיבול למרכז העונה, אך לא הייתה לו השפעה ברורה על היבול הכללי או על היבול ליצוא. התברר, שפעולת הדילול החליפה נשירה טבעית ומאוחרת יותר של פירות במהלך התפתחות הפרי. בסופו של דבר, הדילול גרם להפחתה במספר הפירות המיוצאים ולעליה משמעותית, לא תמיד רצויה, בגודל הפרי.
  החימום בלילה ודילול החנטים מקזזים זה את זה ואינם פתרונות להעלאת היבול בפלפל בערבה, לפחות בשלב זה. הבעיה של "תקרת היבול" נובעת מכך שהיתרון היחסי של הערבה – קרינת שמש בחורף – אינו מספיק או שאינו מנוצל נכון. חימום לילה דווקא מחזק את עוצמת המבלעים בצמח ומחריף את חוסר האיזון עם המקורות. כדי להעלות את היבולים יש לטפל בהגדלת המקורות: יש לבחון את רמת הקרינה בתוך החממה עצמה במהלך העונה, לתקן מפגעים מפחיתי קרינה כהצטברות אבק בגג ובקירות, לבדוק סוגי כיסוי המאפשרים חדירה טובה יותר של קרינה פוטוסינתטית ולטפל בשאלת עיצוב הצמח וחדירת האור לתוכו. עם זאת, נותן מחקר זה בידי המגדל שני כלים להשפעה על מהלך עונת הקטיף. בחינת העניין צריכה להיעשות בהיבט הכלכלי. מניסיון העבר, עונת השיווק והמחירים באירופה אינה יציבה ואינה ניתנת לחיזוי. מגדלים המעוניינים לפזר את הסיכון והסיכוי על פני העונה יכולים להשתמש בצורה מושכלת בחימום כדי להקדים בחלק מהחממות, ובדילול – כדי לדחות ולקבל יבולים אפילים יותר בחממות אחרות.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ותשתית בית השורשים בפלפל

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל, שי אהרון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דוד אלקיים, רמי גולן, ישראל צברי, יורם צביאלי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

  מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת פלפל למנות השקיה בתנאי תשתית בית שורשים על רקע של שני בסיסי קרקע בעלי תכונות הידראוליות שונות באופן קיצוני. החמאדה - בעלת מוליכות נמוכה למים, וציפוי חול בעל מוליכות מים גבוהה.
  צמחי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה) נשתלו (25/8/06) בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר בערבה והושקו בארבע מנות מים. מנות המים לטיפולים פוצלו 31 ימים לאחר השתילה. המנות עודכנו אחת לשבוע יחסית לערכי האוופוטרנספירציה (ETc) שנמדדו מליזימטר מרבי, בהתאם למקדמי החזר של: 0.8, 1.2, 1.6, ו- 2.4 מערכי הליזימטר. בסיום העונה הסתכמו מנות ההשקיה ב: 611, 862, 1064 ו- 1518 מ"מ בהתאמה. בשני בסיסי הקרקע יושמו שתי תשתיות בית שורשים: תעלת הזנה - שכבת טוף בעובי של 10 ס"מ וברוחב של 40 ס"מ, ונש"מ (נפח שורשים מתוחם) דו שכבתי - תעלה בעומק של 35 וברוחב של 40 ס"מ שבבסיסה שכבת חצץ בעובי של 5 ס"מ, עליה מונחת יריעת פלריג שבתוכה שכבת חול בעובי של 20 ס"מ, ומעלייה שכבת טוף 0-8 בעובי של 10 ס"מ. על גבי החמאדה בלבד נבדקו שתי תשתיות בית שורשים נוספות: תעלת הזנה עמוקה בה שכבת הטוף הייתה בעובי של 20 ס"מ, ונש"מ חד שכבתי בעובי מצע טוף של 20 ס"מ.
  לטיפול הנש"מ נמצאה השפעה מרשימה ביותר בציפוי, וחלקית בלבד בחמאדה. תוספת יבול הפירות יחסית לתעלת ההזנה שנמדדה בציפוי הייתה בתחום 20-40% בטווח מנות ההשקיה. יתרה מכך, בתשתית הנש"מ בציפוי, במנות המים הגבוהות, עלה יבול הפירות על אותם הטיפולים בחמאדה, בעוד שבתשתית תעלת הזנה התקבלה תוצאה הפוכה, היבול בחמאדה עלה על זה שבציפוי בכל מנות המים. מההשוואה שנעשתה בין שתי תעלות ההזנה בחמאדה התקבל יתרון לתעלת ההזנה העמוקה בשתי מנות המים הגבוהות, וזאת למרות שמליחות הטוף בשכבה: 0 - 10 ס"מ, הייתה גבוהה יותר בתעלת ההזנה העמוקה.
  תוצאות יבול הפירות אינן בהתאמה עם יבול החומר היבש. יבול החומר היבש הרב ביותר התקבל בחמאדה וזאת בשתי תשתיות בית השורשים ועלה בתגובה לתוספת במנת ההשקיה, ואילו יבול הפירות המרבי התקבל בנש"מ בציפוי החול. מקובל שמחסור חמור בחמצן פוגע בייצור החומר היבש הכולל, אך אפשרי שעקת חמצן מתונה עשויה להשפיע על היחס נוף\פרי. השפעות אלו תלמדנה בעונה הקרובה.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מנת ההשקיה, ותשתית בית שורשים על יבול הפירות בפלפל

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל, עמי מדואל, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, יורם צביאלי, ישראל צברי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

  צמחי פלפל מהזן סליקה, נשתלו בבית פלסטיק בתחנת זהר ב-16/9/06, על גבי ארבע טיפולי תשתית בית שורשים. טיפולי התשתית כללו: קרקע מקומית (חול סיין), תעלת הזנה במצע טוף בעומק של 10 ס"מ, נש"מ דו שכבתי טוף וחול, ונש"מ חד שכבתי טוף בלבד. לאחר כחודש פוצלו טיפולי ההשקיה שיוחסו לנתוני הצריכה שנמדדה בליזימטר מרבי שהוצב בתוך המבנה לפי מקדם: 0.8, 1.2, 2 , ו- 2.5 מצריכת הליזימטר. תוצאות יבול הפירות מצביעות על תגובה חיובית למנת ההשקיה ללא כל השפעה לסוג תשתית בית השורשים. בתשתית הנש"מ שררו תנאי רטיבות גבוהים יותר אך בו זמנית גם תנאי מליחות גבוהים יותר. אפשרי ששתי השפעות אלו קיזזו אחת את השנייה. לא ניתן לפסול אפשרות של גורם נוסף, כגון ריכוז החמצן, שהשפיע אף הוא בכך שמנע מטיפולי הנש"מ לבטא את יתרון הרטיבות.
  ריכוז הכלוריד בעלים פחת בהשפעת העלייה במנת ההשקיה. שכבת הטוף העליונה תרמה לעלייה בריכוזי הכלוריד בעלים, וזאת למרות היותה של שכבה זו כמעיין חיפוי קרקע. תוצאה זו מצביעה על הצורך בשיפור הדחת המלחים משכבת הטוף.

  פתח