דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תצפית זני מלון כתומים בהדליה במנהרה עבירה, עין יהב, אביב 2006/7

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי, אביתר איתיאל

  בתצפית זנים שנערכה בשטח מסחרי של משק משפחת גל בעין יהב הוצגו ארבעה זני מלון. שתילי מלון נשתלו במנהרה עבירה (23/1/07) וגידול הצמחים נעשה בהדליה. יבול הזנים בתצפית עמד בין 6.9 – 8.9 ק"ג\מ"ר ביבול הכללי ו- 2.7 – 4.8 ק"ג\מ"ר יבול ליצוא. הפגמים העיקריים שגרמו לפסילת פרי ליצוא היו עודף גודל פרי (במיוחד זנים 6822 ומג'נטה) ובעיות רישות הקליפה (זן 6822). הזן 6804 (גלפז, גליה כתום) בעל מופע יפה, הניב פרי רב יחסית (71%) בגדלים 5+6 המועדפים ליצוא, בחודשי קטיף אפריל – מאי בהם הפדיון גבוה ביצוא, לעומת כמויות אפסיות של פרי בחודשים אלו ביתר הזנים. יש לציין בנוסף את הצימוח המאוזן של הזן 6804 לעומת צימוח יתר נמרץ ביתר הזנים ואת עמידותו של הזן 6804 לקימחון, תכונה המשחררת את החקלאי ממטלה מכבידה של ריסוסים רבים. לאור ההתעניינות הקיימת בשווקי היצוא ובשוק המקומי בפרי מלון ובניית נישה של צרכנים לפירות אלו מוצע לכלול את הזן 6804 (גלפז) ברשימת הזנים המומלצים לגידול. יש המשיך ולבדוק בעונה הבאה זנים נוספים מטיפוסי קנטלופ וגליה בעלי ציפה כתומה מטיפוח ישראלי וחברות מחו"ל, אשר עשויים להיות בעלי פוטנציאל יבול ואיכות גבוהה ליצוא ולשוק המקומי לגידול בתנאי הערבה.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת השהיית פלפל על השיח על איכות הפרי

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, שי אהרון, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, שי אהרון, אלי פאליק, יוני אלקינד

  בתקופות בהן המחירים בשוק נמוכים או בזמנים בהם קיימת מצוקת כוח אדם נוהגים מגדלי הפלפל לפרוס רשת מעל הפלפל במהלך הקטיפים בכדי לדחות את ההבשלה ולדחות את הקטיף בשבוע ועד שלשה שבועות. השפעת נוהגים אלה על איכות הפרי וההבדלים בתגובת זנים לדחיית הקטיף לא נמדדה עד כה. מטרת עבודה זו הייתה לבחון את השפעת מועדי הכסוי, זנים ומשך השהיית הפרי על הצמח על איכות הפרי.
  הניסוי נערך בתחנת יאיר בערבה בבית צמיחה מכוסה פוליאתילן. נבחנו שלושה זנים (7158, 7182 ו- 7187, זרעים גדרה) בשני מועדי כיסוי רשת (15/12/06 ו- 4/2/06). סומנו מועדי החנטה וההגעה של הפרי למוכנות לקטיף (80% פרי אדום). הפרי נקטף במועדים שונים מזמן המוכנות שלו לקטיף. לאחר הקטיף הושהה הפרי ל- 17 ימים ב- 7 מ"צ ושלשה ימים נוספים ב- 20 מ"צ ולאחר מכן נבחנה איכותו.
  הפרי שחנט באמצע נובמבר הגיע ל- 80% צבע אדום לאחר 114 יום ללא הצללה וכתוצאה מההצללה הגיע למוכנות לקטיף לאחר 135 יום. לעומת זאת לא היתה להצללה כל השפעה על הפרי שחנט באמצע דצמבר ואשר הגיע למוכנות לקטיף לאחר כ-85 ימים. הפרי שחנט מוקדם היה גדול מהפרי שחנט מאוחר ואילו ההצללה המאוחרת הקטינה את גודל הפרי.
  בטיפולי הביקורת בכל הזנים השהיה של שבוע על השיח העלתה את אחוז הפרי הזקן ב- 15% לעומת קטיף ביום המוכנות של הפרי. בזנים 7158 ו- 7182 גרמה ההצללה לתוספת בשיעור הפרי הזקן של בין 10-50 אחוז לעומת הביקורת. בזן 187 במהלך השבוע הראשון לא היתה עליה בשיעור הפרי הזקן עקב ההצללה אולם לאחר מכן שוב גרמה ההצללה לתוספת באחוז פרי זקן של עשרות אחוזים מעבר לביקורת.
  המסקנות מניסוי זה הן כי לכיסוי ברשת יש השפעה על אחור במוכנות לקטיף רק של מועדי החנטה המוקדמים. ואילו אחסון על השיח אפילו לשבוע מוריד את חיי המדף של הפרי בצורה דרמטית.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת תנועת אוויר (סחרור) בבתי צמיחה על יבול הפלפל

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  יצחק אסקירה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, אמנון נבון, אביתר איתיאל

  בבתי צמיחה המכוסים פלסטיק ובבתי רשת המכוסים ברשתות חרקים תנועת האוויר מוגבלת וקצב החלפות האוויר בין המבנה לסביבה מוגבל, דבר הגורם לאי אחידות האקלים במבנה ולפחיתה בפוטנציאל היבול הכללי והכלכלי של הגידול. בעבודות שונות שנעשו בירקות (עגבניות) ובפרחים (ורדים) נמצא שתנועת אוויר בטווח מהירויות של 0.2-0.7 נתנה את התוצאות החקלאיות הטובות ביותר. בניסוי שנעשה בין השנים 2005-2007 במושב עין יהב בערבה נבחנה השפעת מסחררים על יבול פלפל בחממה מסחרית (משק אמנון נבון) מכוסה פוליאתילן (ורשתות חרקים במעטפת). בשנת הניסוי הראשונה (2005/6) התקבלה תוספת יבול של 5.5 ק"ג למ"ר בטווח מהירות רוח שבין 0.75 ל-1.75 מ'/שנייה. בשנת הניסוי השנייה (2006/7) לא התקבלו הבדלי יבול מובהקים בין החלקות המסוחררות לחלקות הביקורת.

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש במזרון לח עשוי רשתות צל בגידול פלפל בבית צמיחה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אסקירה יצחק, עמי מדואל, דורית חשמונאי, דודו אלקיים, אופנבך רבקה, צביאלי יורם

  "מזרון לח" מבוסס על מתזים ורשתות צל שחורות נבחן בעונת גידול 2006/7 בחממה לגידול פלפל בתחנת ניסויים זוהר בכיכר סדום. בחממה הורכבה רשת מצננת מ -4 רשתות שנתפרו אחת בצמוד לשנייה כאשר אזור האריגה מופנה כלפי חוץ במטרה להאט את קצב ירידת המים ולהגדיל את יעילות הצינון. המזרון הלח עשוי מתזים ורשתות צל איפשר גידול פלפל בשתילה קיצית מוקדמת והארכת עונת הקטיף עד תחילת יוני. המערכת נבחנה לראשונה בכיכר סדום ופעלה כהלכה בעונה האביבית. בצילום תרמי שנעשה באביב כאשר הנוף הצמחי היה מפותח התקבלה אחידות סבירה של הטמפרטורה בתוך המבנה בדומה למזרן לח "רגיל", לאורך ולרוחב המבנה. הפעלת מסחררים במבנה הפחיתה ב- 5-8 מעלות את הטמפרטורה בתוך הנוף בהשוואה לביקורת (ללא הפעלת מסחררים).

  פתח